יומן ארועים

Bookmark and Share
כך משנים הכטמ"מים את חוקי המשחק פורסם בתאריך 20.09.2016
תגיות: מערך הכטמ"ם , כנסים
הבוקר יירט חיל-האוויר כטמ"ם השייך לארגון חמאס, אשר שהה בקו החוף בשטח רצועת עזה. בחלוף השנים הולך ומתעצם מקומם של כלי-הטיס המאוישים מרחוק בעולם, והם מהווים איום מרכזי שמעסיק את כל השחקנים באזור. אתר חיל-האוויר מציג את המגמות המרכזיות בתחום
טל גלעדי

במהלך הבוקר יירט חיל-האוויר כלי-טיס מאויש מרחוק (כטמ״ם) השייך לארגון הטרור חמאס, אשר שהה בקו החוף בשטח רצועת עזה. כלי-הטיס היה במעקב מלא של חיל-האוויר מרגע המראתו. בטייסת הקרב הפכה הדריכות המבצעית להתרגשות על ההישג. כבר זמן רב הם עוסקים באיום הכטמ"ם והיום ההזנקה ליירוט הסתיימה בהפלה מוצלחת. זהו אירוע מבצעי-מקצועי, להפיל כלי-טיס קטן בעת טיסה זהו אתגר גדול. 

תחום כלי-הטיס המאוישים מרחוק הוא זירה חדשה לכל הניצים בשדה הקרב הנוכחי. הוא הולך ומתפתח, ומהווה איום מרכזי שמעסיק את כלל השחקנים באזור. אתמול התקיים הכנס השנתי לכלים ומערכות בלתי מאוישות (AUS&R). בין נציגי התעשייה הביטחונית, חברות ביטחוניות בעולם ונציגי צבאות זרים, גם אנחנו היינו שם. כעת אנו מציגים בפניכם את כל מה שחדש, מעניין וחשוב בעולם הכטמ"ם. "לאט לאט מתרבות המשימות העוברות מן מערך המאויש לבלתי מאויש. כלי-טיס מאוישים מרחוק פועלים בשירות צה"ל עוד משנת 1969 ואפשר להגיד בגאון שמדינת ישראל מובילה בתחום זה", הכריז סא"ל מ' ממפא"ת (המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית). 


הדריכות המבצעית הפכה להתרגשות. כטמ"ם של חמאס הופל הבוקר על-ידי מטוס קרב | תמונת ארכיון

לאן הולך עולם הכטמ"מים?
"ראשית, אנו שואפים לאוטומציה של תהליכים. אנו רוצים שכל כטמ"ם ידע להמריא ולנחות באופן אוטונומי וללא מעורבות של אדם, ושיהיו להם יכולות עצמאיות של התמצאות במרחב וקשר עם הקרקע. בעתיד נראה מזעור של אלמנטים ונפחים בפלטפורמות המאוישות מרחוק - מגמה שמשמעותה הקטנת נפחים ומשקלים של המטוסים עצמם ושל המטע"דים (מטען ייעודי) שהם נושאים". 

"כיום אנחנו לא בהכרח צריכים לתת לכל איום ופער שנפתח מענה טכנולוגי מבראשית, אלא להעביר יכולות ממערכי צה"ל השונים - ביבשה, באוויר ובים. הדבר החשוב ביותר הוא אמינות הכלים ושרידותם בשדה הקרב. שימור היתרון היחסי שלנו בתחום זוהי משימה לאומית המתבססת על קידום חדשנות כחול-לבן".

ב-80 אחוז מהמקרים הגורם האנושי הוא הסיבה לתאונות
בין הנושאים שעלו במהלך היום נמנה עולם התאונות בקרב כטמ"מים והשפעת הגורם האנושי על התאונה. כדי להפעיל כלי-טיס מאויש מרחוק לא די ביכולות הטסה, אלא נדרשות גם יכולת קבלת החלטות, אסרטיביות והבנת המשימה. "מתוך נתונים שנאספו עד לשנת 2000, הגורם הדומיננטי להתרסקות כלי-טיס היה הגורם הטכני. אחרי שנת 2000, התהפכו היוצרות והגורם הטכני הוגדר כאחראי לתאונה רק ב-20 אחוז מן המקרים", אמר סא"ל (מיל') צחי לאור, לשעבר טייס תובלה בחיל-האוויר, כיום מנכ"ל חברת CockpitRM.

"תוחלת הנזק שיכול לגרום תפעול שגוי של כטמ"ם היא אסטרונומית וטעויות שכאלה עשויות לגבות מחיר לאומי ובינלאומי. עבודת הצוות סביב הכטמ"ם העולה לאוויר מעלה הרבה שאלות הדורשות רמת תיאום גבוהה ויכולות עטופות הטסה, ביניהן מי מכריז על הפסקת המראה במידת הצורך - המפעיל או מטיס החוץ, מפקד המשימה או מפקד הטייסת? מי מפעיל את הכטמ"ם בזמן שמנסים לפתור בעיה שצצה באוויר?".


"שימור היתרון היחסי שלנו בתחום זוהי משימה לאומית המתבססת על קידום חדשנות כחול-לבן" | תמונת ארכיון

מבקרים את תהליך ההזדקנות של הכטמ"ם
כיום, כלי-טיס מאוישים מרחוק נרכשים על-ידי צבאות מסביב לעולם במחשבה שזמן שירותם המבצעי יעמוד על למעלה משלושה עשורים. על-מנת להבטיח זאת, נדרשת תחזוקה שוטפת ובקרה מתמדת על תקינותם. לפרויקט שנכנס לכלי-הטיס המאוישים מרחוק "שובל" (הרון 1) ו"איתן" (הרון TP) בחיל-האוויר, ובוצע בשיתוף פעולה של התעשייה האווירית, אוניברסיטת תל אביב, מפא"ת וצה"ל, יש פתרון לכך.

"אנו משתילים בגופם של המל"טים סיבים אופטיים ייחודים שתפקידם למסור לנו מידע על שינוים שנעשים במבנה שלו. אנחנו בונים לו מערכת עצבים שמחוברת למוח שבזכותה אפשר לעקוב אחר מהלך 'ההזדקנות'. כך מוודאים שהכלי יוכל לפעול במתארי הטיסה השונים לאורך זמן, באופן בטיחותי וללא קרקועים מיותרים", חשף עידו קרסל מהתעשייה האווירית. "לסיבים אין רגישות לברקים ולגלים אלקטרו-מגנטים, הם חסרי משקל ועומדים בטמפרטורות גבוהות. בזכותם אפשר לבצע ניסויים ולבדוק את המשקל שיכול כלי-הטיס לשאת וכן את תגובתו לטווח ארוך עבור תמרונים, האצות, מהירויות מסוימות ומכות הנחיתה. סיבים אלו מושתלים בכטמ"מים משנת 2013 ומאחוריהם 6,000 שעות טיסה, ויש בכוונתנו להרחיב את השימוש בהם בעתיד".


ב"שובל" וב"איתן": סיב אופטי המאפשר מעקב אחר מהלך ההזדקנות של הכטמ"ם | תמונת ארכיון

ממצלמה ביתית למטע"ד רב אפשרויות
אי אפשר לדבר על כלי-טיס, מאוישים ולא מאוישים, מבלי לדבר על האנשים שמאחורי ייצורם - משרטטי השרטוטים, מתכנני התוכניות, אלה שמרכיבים את החלקים ועורכים ניסויים בשטח. דרור ארצי, מרצה בטכניון בחיפה, בעל יותר מ-40 שנות ניסיון בהנדסת כלי-טיס וממתכנני פרויקט מטוס ה"לביא", נפגש מידי שנה עם עשרות סטודנטים אותם הוא מלמד את אמנות פיתוח כלי-הטיס.

"פיתוח כלי-טיס זוהי אמנות לא בכדי. המהנדס צריך להתמצא בדיוקים הקטנים ולהיות אמן בעל ראש יצירתי", הוא הסביר. "המשימה שלי היא להיות המנטור של הסטודנטים ולהנחות אותם בתהליך פיתוח מכונה. יוצא לנו לעודד רעיונות 'משוגעים' לא אחת. פעם פיתחנו בבית המלאכה שלנו חרטום צילום מסתובב עבור כטמ"ם. המצלמה שבתוכו הייתה מצלמה ביתית בעלות של מאה דולר ובמשך הזמן הפכה למטע"ד לכל דבר שהלך והגדיל את אפשרויותיו. אנחנו בונים מאפס כלי-טיס תוך תשעה חודשים בלבד".