יומן ארועים

Bookmark and Share
חי את הזיכרון: 45 שנה להתרסקות ה"ענק" פורסם בתאריך 18.09.2016
תגיות: מטוסי עבר , בסיס נבטים , טקסים
45 שנים חלפו מאז התרסק מטוס ה"סטרטוקרוזר" סמוך לתעלת סואץ. סא"ל (מיל') חנניה גזית, שהיה אז מכונן טיסה ותיק והניצול היחיד מבין כל אנשי הצוות, חוזר לרגע שבו פגע הטיל המצרי במטוס. "אני חולם על זה בלילות וחי את זה בימים"
זהר בונה

45 שנים עברו מאז אותה גיחת צילום אשר ממנה לא שבו שבעה אנשי צוות מטוס ה"ענק" (סטרטוקרוזר). סא"ל (מיל') חנניה גזית, שהיה אז מכונן טיסה והניצול היחיד ששרד את פגיעת הטיל, היום כבר בן 80. למרות השנים שחלפו הוא מרגיש כאילו האירוע התרחש אתמול וזוכר כל פרט. "את האירוע הזה לא שוכחים", הוא אומר. "אני חולם על זה בלילות וחי את זה בימים. חי את קטעי התמונות ואת זיכרון האנשים".

"הקברניט הודיע - לנטוש!"
יום שישי, 17 בספטמבר 1971. מטוס "ענק" של טייסת "ענקי המדבר" נשלח למשימת צילום מעל תעלת סואץ. "טסנו בצד הישראלי של התעלה וצילמנו בדיוק רב בצידה השני סוללות טילי קרקע-אוויר", נזכר סא"ל (מיל') גזית. עשרים דקות לאחר ההמראה, כשהיו מעל שדה תעופה מצרי במקביל לתעלה, שוגרו לעברם שני טילים מסוג "אס איי 2", כשאחד מהם פגע בכנף המטוס. "לא חשבנו כלל שינסו לירות עלינו", הוא מודה. 

"המטוס הסתחרר כלפי מטה במהירות כשאנחנו בגובה 29 אלף רגל (כתשעה קילומטרים מהקרקע). כוח הג׳י הדביק את כולנו לכיסא ולאחר כמה שניות עפתי לתקרת תא הטייס. קברניט המטוס צעק - 'לנטוש!' כולם ידעו שעלינו להגיע לדלת במהירות האפשרית", מתאר סא"ל (מיל') גזית.

"הייתי צריך להגיע ללוח הבקרה ולשחרר את הלחץ על הדלתות והחלונות כדי שיהיה אפשר לפתוח אותם. כשהצלחתי לבצע את המוטל עליי, פניתי לעבר דלת היציאה, שהייתה בקומה התחתונה של המטוס בצידו האחורי". 


שברי מטוס הסטרטוקרוזר. "קברניט המטוס צעק - 'לנטוש'!" | תמונת ארכיון

מצנח בודד בשמיים
בעוד המטוס מסתחרר והוא נחבט על הקירות, החל סא"ל (מיל') גזית לזחול אל עבר הדלת. "אחרי מספר ניסיונות הבנתי שאין לי סיכוי להגיע לדלת, אז זחלתי לחלון צדדי בתא המטען", הוא משחזר. זרם האוויר שנכנס מהחלון העיף אותו אחורה, אך לדבריו גם השיב לו חמצן. 

"לאחר מאמץ גדול הצלחתי להוציא שליש מהגוף החוצה, כשהרגשתי את זרמי האוויר פתאום מושכים אותי לגמרי. כשפתחתי את המצנח כבר ראיתי את נקודת ההתרסקות של המטוס וניסיתי לכוון את עצמי רחוק ממנה, כדי לא להיקלע לשריפה שפרצה. מצאתי עצמי תלוי על מצנח - המצנח היחיד בשמיים".

"למרות פציעותיי הקשות, מיד עם נחיתתי על הקרקע מיהרתי לאזור הפגיעה. ניסיתי לראות אם אוכל להציל מישהו, אך מראה המקום לא הותיר ספק - נותרתי לבד. מכיוון שלא ידעתי האם אני נמצא בשטח המדינה או בשטח אויב, קיפלתי בזריזות את המצנח ורצתי להתחבא. אפילו כאשר הגיע מסוק לא יצאתי כי לא הייתי בטוח לאיזה צבא הוא שייך, לשמחתי הוא היה ישראלי".

מזכירים ונזכרים
מאז אותו אסון עברה הטייסת שינויים רבים: עברה מבסיס לוד לבסיס נבטים, שינתה את שמה מהטייסת "הבינלאומית" לטייסת "ענקי המדבר", החליפה את פלטפורמת הטיסה מ"ענק" למטוסי "ראם" (בואינג 707). כמו-כן מרבית אנשי צוות-האוויר בטייסת כלל לא נולדו כאשר התרחשה ההתרסקות. 

למרות ההבדלים הרבים מידי שנה עולים אנשי הטייסת לאנדרטת הזיכרון ביער בן שמן, מרחק קצר ממיקום בבסיס ממנו יצאה אותה טיסה, בסיס לוד. כאשר ממעל נשמע קולם של המטוסים משדה התעופה הסמוך, נזכרו המשתתפים באירוע ובאנשים שהיו ואינם: סרן גיא (גרייצר) עמוס ז"ל, סרן חייט יורם ז"ל, רס"ר טמיר (טרנטו) יצחק (איקה) ז"ל, רס"ן מגן (מועלם) אפרים (אפי) ז"ל, רס"ן עופר (הירש) זאב (זאביק) ז"ל, סרן ענבל (קלינג) אליאב (ג'רי) ז"ל ורב"ט שרי (זכרה) דוד ז"ל. 

"עוד שנה עברה ואנו מתכנסים, מזכירים ונזכרים", אמר בטקס מפקד הטייסת, סא"ל איתי. "45 שנים חלפו ולא נצליח למלא את החלל שנפער, 45 שנים ויש כבר דור שלא הכיר. חובתנו להזכיר את האנשים, הסיפורים, המורשת והערכים".


ה"ענק" בנבטים. מידי שנה עולים אנשי הטייסת לאנדרטת הזיכרון ביער בן שמן | תמונת ארכיון