יומן ארועים

Bookmark and Share
מדינות שונות, מטרה משותפת אחת פורסם בתאריך 25.04.2016
תגיות: אנשים , מתנדבים
קיבוץ גלויות גרסת 2016: הם הגיעו מהולנד, ונצואלה, ארה"ב, צרפת ורוסיה לשם מטרה אחת - להתגייס. במקריות משמחת הם שובצו במגמת ההגנה הקרקעית של חיל-האוויר, חווים שירות משמעותי וגם תורמים למדינה
אליה לויטן

במגמת הגנ"ק (הגנה קרקעית) בבית-הספר למקצועות הח"יר של חיל-האוויר (ביסל"ח) ניתן להבחין לאחרונה בתופעה מיוחדת: אחוז גבוה מאוד מהחיילים המשרתים בתפקידי מפתח במגמה הינם חיילים בודדים, שעלו מכל רחבי העולם לישראל ובחרו להתגייס לתרום למדינה.

רס"ל ארלט בכר למשל, נולדה בישראל ובגיל 3 עברה לצרפת עם אימה ואחיה. בשנת 2009, כשהייתה בת 20, החליטה לקחת את הצעד ולעשות עלייה, חזרה לישראל. "תמיד ידעתי שאחזור. תמיד אמרתי שאני ישראלית. וזה היה מצחיק כי כשהתגייסתי שאלו מאיזה עדה אני ועניתי שאני פשוט ישראלית".

בשנת 2010 רס"ל בכר התגייסה לחיל-האוויר והגיעה למרכז הכלבנות של ביסל"ח. היום היא אחראית על תחום הגוריה במרכז ואפילו מפקדת עליו באופן זמני. "בחלומות שלי לא חשבתי שזה יקרה. מצאתי תפקיד שמספק אותי באמת - גם להדריך חיילים, גם לאלף כלבים, גם לטפל בגורים. זה קשה, אבל מספק מאוד", אומרת היום רס"ל בכר. "אם היית אומרת לי לפני שהתגייסתי שזה מה שהולך לקרות בעוד כמה שנים, שזה מה שאהיה, לא הייתי מאמינה לך. הייתי צוחקת. לפקד על כל כך הרבה חיילים? ללמד אותם? לגרום להם להצליח? לא חשבתי שזה יכול לקרות".

"החבר'ה שמגיעים מחו"ל רוצים לעשות שינוי, לבנות את עצמם. זה לא מובן מאליו", היא מוסיפה. "הם שומעים שהתפקיד מעניין ומאתגר, כך זה קרה לי, ידעתי ללא ספק שזה מה שאני רוצה לעשות. זה לא סתם שירות".

טוראי אניה מקרובסקי למדה בבית-ספר ליסודות מקצועות הרפואה במוסקבה. תמיד רצתה לעסוק ברפואה כשתגדל, אך החלום הגדול שלה היה להתגייס לצה"ל. הקשר היחיד שהיה לאניה לישראל היה בדמות חוויה חיובית מטיול משפחתי ולמרות זאת, בהיותה בת 15 בלבד, החליטה לעזוב את המשפחה ברוסיה ולעלות לבד לישראל. "למען האמת זו הייתה החלטה ספונטנית מאוד. רציתי לעבור לחיים עצמאיים כמה שיותר מהר, לעשות משהו חדש, לראות מדינה אחרת. אהבתי מאוד את האווירה בישראל, את האנשים הפתוחים והאכפתיים והחלטתי שלכאן אני רוצה להגיע".

כשסיימה את לימודיה בפנימייה במסגרת תכנית "נעלה" התגייסה לחיל-האוויר, והגיעה אף היא למרכז הכלבנות. שם היא משמשת כעוזרת הווטרינרית החילית ומגשימה את חלומה לעסוק ברפואה. "זה יותר טוב ממה שחשבתי שזה יהיה. פגשתי פה הרבה חברים חדשים, התפקיד שלי לא שגרתי, כל יום עושים משהו חדש. אני זוכה לבקר בבסיסים אחרים, לטפל בכלבים, לעבוד במעבדה. לרגע לא התחרטתי על כך שעליתי והתגייסתי, אני נהנית מהשירות שלי מאוד".

במגמת הגנ"ק בביסל"ח יש עוד לא מעט חיילים מרחבי העולם: חלקם הגיעו מהולנד, מוונצואלה ומארצות הברית. כולם עזבו משפחה ומולדת, עלו לישראל ולמרות הקשיים משרתים בחיל-האוויר וחמושים במוטיבציה וברצון לתרום.