יומן ארועים

Bookmark and Share
הטובים לטיס? קווים לדמותו של מיתוס הטייס המודרני פורסם בתאריך 15.11.2015
תגיות: מערך הקרב
המבצעים ההרואיים במלחמות ששת הימים ויום כיפור, הסיסמה האלמותית "הטובים לטיס", וסרטים הוליוודיים מ"כנפיים" ועד "טופ-גאן", כולם יצרו את מיתוס הטייס הישראלי של ארץ ישראל הישנה: בן טובים, קיבוצניק, לוחם אמיץ וחסר גבולות. כיצד נראית התדמית הזו היום? ומה חושבים על כך טייסי חיל-האוויר?
טל גלעדי

הם מהדקים משקפות וכובעים לראשם, מתמקמים בקוקפיט הפתוח ומעופפים כמו ציפורים מעל הלוחמים על הקרקע. כמה שעות לאחר מכן הם כבר חגים מעל עיירות גרמניות בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. היו אלה טייסי הקרב בסרט האמריקאי "כנפיים", שמראות רבים מתוכו יודעים לדקלם בעל פה טייסים בכל העולם. "זה התחיל כשהייתי ילד בן עשר, ראיתי בטלוויזיה את הסרט 'כנפיים' והחלטתי שאני רוצה להיות טייס. הייתי רואה אותו בכל שבוע, התאהבתי במקצוע והבנתי שזה החלום שלי", מחייך סא"ל ג', טייס קרב בחיל-האוויר, מטייסת "אבירי הזנב הכתום".

טייסים אחרים יציינו את הסרט "טופ גאן" או את אנטואן דה סנט-אכזופרי, מחבר "הנסיך הקטן", שנספה במהלך טיסה מבצעית. המשותף לכולם הוא היותם חלק מיצירת ההילה הרומנטית של הטייס ההרפתקן, חסר הגבולות. וכמובן, "הטובים לטיס", הסיסמה האלמותית שאימץ בתחילת שנות השישים על-ידי מפקד חיל-האוויר דאז, עזר וייצמן ז"ל. האם תדמית זו של הטייס תקפה כיום? עד כמה נכונה היא אל מול המציאות שחווים טייסים בשטח?

"באופן מנוגד לתדמית שיש על טייסי קרב, אנחנו לא אדישים"
"נסיקתה של תדמית הטייס החלה חד וחלק במלחמת ששת הימים. הניצחון של חיל-האוויר היה כל כך מפואר וטוטאלי שאנשים החלו להסתכל על טייסים כעל גיבורי-על, ולא כעל בני אדם. זאת הייתה התקופה שבה הסיסמה הקליטה 'הטובים לטיס' שטיפח עזר וייצמן המריאה לשמיים", מספר אהרון לפידות, בעבר עורך "בטאון חיל-האוויר" וכיום סגן עורך עיתון "ישראל היום". "הדימוי של הטייס הגיבור והכל-יכול נשארה בתודעת האזרחים גם במלחמת יום כיפור, שעל אף המורל הנמוך שהביאה עמה, חיל-האוויר הצטייר בה כחומת המגן העיקרית. כמובן שיש משקל רב לתקיפת הכור בעיראק ומבצע אנטבה". את המבצעיות של הטייסים, לפידות מסביר כגורם המרכזי שזיכה אותם בתהילתם ומיצב את מעמדו הגבוה של הטייס. "המבצעים האלו ניחנו בסגנון 'ג'יימס בונד' שהשווה לטייס הישראלי נופך הוליוודי. אנשים נמשכים ליוצא דופן, לדרמטי. בנוסף, העובדה שקוראים לטייסים באות הראשונה של שמם הפרטי, יוצרת ריחוק שמזין את המיתוס. אלוף משנה ח', הוא לא משה מהשכונה, אתה אפילו לא יכול להגיד את שמו, לדעת מי הוא".

הטייסים של היום, העומדים מאחורי אותן אותיות בודדות ופנים מצונזרות, מציירים תמונה אחרת. "יש סביב מקצוע הטייס הילה, אבל אז פוגשים במציאות ומבינים שמעבר להיותו מקצוע מרתק ומרגש, הוא גם תובעני. כזה שמלווה אותך כמעט לכל החיים", מעיד סא"ל ג'. "אם תקיפה לא תלך טוב, אני אחשוב על זה שבועות אחר כך. אנחנו תחרותיים מאוד בתוך עצמנו, והישגים זה דבר שכל הזמן מסביבך".

דילמות של מוסר הן חלק בלתי נפרד משירותם של אנשי צוות-האוויר, שמפעילים את כוח האש העוצמתי ביותר בצה"ל. "כשהלחימה היא מול ארגון טרור, טייס קרב צריך על אחת כמה וכמה לשמור על ערכיו. הייתי עד למקרים רבים במבצע האחרון בהם מוצאנו דרכי פעולה יצירתיות בשטח, כדי להימנע מפגיעה באוכלוסייה האזרחית בצד השני. הרי למטוס קרב הכי קל להוריד פצצה ולמוטט בניין. בכל זאת אנחנו בוחרים לשבת שעות על גבי שעות בדיוני תכנון, כדי להימנע עד כמה שניתן מפגיעה בבלתי מעורבים", מדגיש סא"ל א', מפקד טייסת "אבירי הצפון" המפעילה את ה"ברק" (F-16C/D). "באופן מנוגד לגמרי לתדמית שיש על טייסי קרב, כוחניים קרי לב שמשחררים פצצות בהינד עפעף, אנחנו לא אדישים. מתייחסים אל טוהר הנשק בחרדת קודש. הסטריליות של השטח שנבדקת לפני כל הטלת חימוש, וההקפדה המחמירה על דיוק, מקלות על ההתמודדות עם דילמות מוסריות", אומר סא"ל ג'. "אשקר אם אגיד שהפרסומים במהלך מבצע 'צוק איתן' שפקפקו במוסר שלנו כלוחמים עברו לידי. דיברנו על זה בינינו, אבל בטייסת כבר ידוע שבזמן מבצעים הטלוויזיה סגורה. אנחנו רוצים לעשות את העבודה שלנו, ויש לנו תפקיד חשוב".

טייס חיל-האוויר הוא בן קיבוץ? לא בהכרח
כשמדברים על השתנות המיתוס במרוצת השנים, ברור כי דמות הטייס המודרני התקרבה משמעותית לקרקע. "הציבור כבר התרגל לסטנדרט הגבוה, לכך שחיל-האוויר עושה את הבלתי אפשרי", מפרש לפידות, "מבצע 'רגל עץ', בו נתקפו מפקדות אש"ף בתוניס, כבר לא הרשים אחרי תקיפת הכור בעיראק. כך גם לא ההפצצות בעזה שחיל-האוויר מבצע היום. מדובר במעבר מהערצה להערכה. טייסים הם כבר לא בני אלים. מדובר בהתייחסות רציונלית במקום אמוציונלית".

גורם נוסף עליו ניתן להצביע כאחראי לעיצוב מיתוס הטיס כפי שאנו מכירים אותו כיום, זהו הגיוון שפוגשים כיום בקורס הטיס. בחינה של נתוני בוגרי קורס טיס ב-15 השנים האחרונות, מקורס-הטיס שהסתיים בקיץ 2000 ועד קיץ 2015, היא דרך טובה לאפיין את השתנות דמות הטייס, וקריסתם של הסטריאוטיפים סביבו. טייס חיל-האוויר הוא בן קיבוץ? לא בהכרח. 21% מבוגרי קורס-הטיס בשנת 2000 היו בני קיבוצים, ואילו בני הקיבוצים שסיימו בקיץ האחרון מהווים 3% בלבד מכלל המסיימים. כל מסיימי הקורס הם ילידי הארץ? לא בשנת 2015. השנה 11% מהמסיימים השנה הינם עולים חדשים.

"קורס-הטיס הוא כבר לא תחום הנשלט על-ידי אליטות ישנות. היום אפשר לראות מרקם הטרוגני של מסיימים", מציין לפידות. "קבוצה חברתית המיוצגת בקורס-הטיס, כאילו השיגה את חלקת האלוהים שלה - זהו ניצחון קטן, תעודת איכות להיטמעות בחברה הישראלית. ומה זה עושה לתדמית הטייס? אפשר להגיד שזה מפשיר את הריחוק. כל אחד יכול לקום ולהגיד 'גם אני יכול'. נראה שיש שינוי גם בגנום האנושי ה'טייסי': "הטייסים של היום שונים מהמיתוס שגדלנו עליו. מדובר באנשים צנועים וארציים שמחוברים לעשייה שלהם ולתפקיד", מצהיר סא"ל ג'.

באשר לעתיד, נראה שהיושבים בקוקפיט אופטימיים. "כשאתה באוויר כל הקשיים הופכים לרעש רקע, הטיסה זאת אהבה גדולה שלא נגמרת. אנחנו ממלאים את התפקיד בתחושת חשיבות, תמיד צוחקים בינינו שאם לא היו משלמים לנו, היינו בעצמנו משלמים על הזכות להיות מוקפצים בימים ובלילות", מגלה סא"ל ג'. "אני לא מחפש פיצויים כמו תהילה ומעמד חברתי על השעות הרבות שאני בתפקיד, והסיכון שהוא כורך", מסכם מפקד "אבירי הצפון". "אני מסופק ושלם עם מה שאני עושה. הידיעה שיש לך יכולת כטייס להשפיע על הלחימה דרך ביצועייך משמעותית עבורי . גם הילדים שלי גאים בי, וזה שווה הכל".

 
1 | 2 | 3
 
טייס חיל-האוויר רגע לפני יציאה לגיחה
טייס חיל-האוויר רגע לפני יציאה לגיחה

תמונת ארכיון