יומן ארועים

Bookmark and Share
המערך הבלתי-מאויש נושא פניו לעתיד פורסם בתאריך 11.11.2015
תגיות: כלי טייס בלתי מאוייש , מערך הכטב"ם , תערוכות אוויריות , תעשיות ביטחוניות
אילו יכולות יש למדינות העולם? עד כמה מוסדר שוק הכטב"מים האזרחיים בחקיקה העולמית? האם מגמת הכלים הבלתי-מאוישים מחלחלת גם לכוחות היבשה? מערך הכלים הבלתי-מאוישים צועד קדימה, וגורר עמו כמה סוגיות מרתקות וכבדות משקל
אילון טוהר

ישראל נחשבת למדינה מובילה בתחום הכלים הבלתי-מאוישים (כטב"ם), וליצאנית פורייה של פיתוחים טכנולוגיים מתוצרת כחול-לבן, בתחום שהולך וצובר תאוצה בעולם. כמה מהרכיבים, המערכות האלקטרוניות והכטב"מים החדישים ביותר מביתן של עשרות חברות, ביניהן "התעשייה האווירית", "אלתא" ו"אלביט מערכות", הוצגו בתערוכה כחלק מכנס כטב"ם בינלאומי שנערך בשיתוף AUVSI Israel ו"ישראל דיפנס" בגני התערוכה בתל-אביב.

התערוכה שנערכה יומיים, קיבלה את פניהם של אנשי מקצוע מכל העולם ואיחרה כנס בו השתתפו דוברים בולטים בנושאים שונים העומדים על הפרק, ביניהם מושל מיסיסיפי פיל בריאנט, ראש מפא"ת במשרד הביטחון אופיר שהם ומנכ"ל "אושקוש קורפוריישן" ג'ון ו. בק. "הכטב"מים מהווים מגמה ברורה בכל העולם", פסק בהרצאתו טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר, שנתן סקירה על יכולות בתחום הבלתי-מאוישים במדינות שונות. בין היתר התייחס לארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה. "אנחנו רואים יותר ויותר כלים בלתי-מאוישים במדינות נוספות מחוץ לעולם המערבי, ועם השנים הם גם נעשים מתוחכמים יותר".

כטב"ם: לא רק לשימושים צבאיים
בתחום הצבאי הולך ותופס מערך הכטב"ם נתח גדול מפעילותם של חילות-אוויר מסביב לגלובוס, ההערכה היא כי בעשורים הקרובים ילך נתח זה ויתפוס נפח חסר תקדים על חשבון הפלטפורמות המאוישות הנוכחיות. עם זאת לא רק בתחום הצבאי הופכים הכטב"מים לשחקנים בולטים ומרכזיים. על אף שהכטב"מים נחשבו בהתחלה לנחלתו של תחום הביטחון בלבד, הם הולכים וצוברים תאוצה במשימות כמו צילום, העברת מידע אלקטרוני, חקלאות או שעשוע גרידא.

בכל רחבי העולם סוגיות כמו חקיקה ורגולציה של שימושים אזרחיים ומסחריים בכטב"מים עולים על סדר יומם של המחוקקים בעידודם של תעשיות הייצור וחובבי תעופה. "עולם הכלים הבלתי-מאוישים עובר שינויים מהותיים. היום אנחנו לא מסתכלים עליהם כחתך אחד אלא מגדירים אותם לפי סוג, כי השוק משתנה כל הזמן", הסביר יקי ברנס מחברת המחקר והייעוץ "פרוסט אנד סאליבן". "מערכות מורכבות מתחלפות בפלטפורמות פשוטות יותר, ומערכות ששימשו בעבר את התעשיות הביטחוניות משמשות היום גם אזרחים - ולהפך".

נכון להיום, השוק הכטב"ם העולמי עומד על 11.3 מיליארד דולר, כאשר ההערכה היא כי בתוך עשור יתפח שוויו של שוק זה ל-140 מיליארד דולר. "אני לא רוצה לדבר על כלים אוויריים או על כלים קרקעיים, אלא להסתכל על הנושא מלמעלה - רובוטיקה. זה תחום שמתפרץ מהר קדימה כמו מעט מאוד תחומים אחרים, ביניהם תקשורת או טלפונים חכמים", אמר פרופ' דורון חבצלת, ממפא"ת שבמשרד הביטחון. "את תחומים אלה מאפיינת השתתפות רבה של אנשים, למשל צעירים חובבניים שיכולים לפתח אפליקציה. אילו היינו מאמצים שפת פיתוח גנרית משותפת היינו מקבלים רוב של מפתחים לאו דווקא מהתעשייה הביטחונית, כשהחזון הוא פיתוח אפליקציות רובוטיות. עלינו לתת מקום למספר רב של ענפי מחקר ולהרחיב את שדה המפתחים, ובמקום להסתגר בחברות ביטחוניות יש לשתף אקדמיה, סטרט-אפים וחברות קטנות כדי לקדם את הנושא הזה".

להפעיל כטב"מים בכמות שעות אינטנסיבית
שינוי מרכזי נוסף שמתרחש כיום הוא התרחבותם של הכלים הבלתי-מאוישים, המזוהים יותר מכל עם כלי-הטיס שבהם ועם חיל-האוויר, גם אל כוחות יבשה וים, בין היתר על-ידי פיתוח רכבים טקטיים מסוגים שונים הנשלטים מרחוק. "אנחנו רואים את השוק הזה של פלטפורמות קרקעיות לא-מאוישות הולך ומתפתח באופן מפתיע בשנים הקרובות", הוסיף ברנס. "המעבר לכלים בלתי-מאוישים גם למשימות קרקעיות הוא ברור לאור הנתונים המראים כי במהלך המלחמה של ארה"ב נגד עיראק ואפגניסטן, 50% מההרוגים נהרגו בדרך אל המשימה או בחזרה ממנה, או במהלך משימות לוגיסטיות".

בכנס הייתה גם נציגות חיל-אווירית: רס"ן עידו גור ממחלקת כטב"ם ומודיעין בלהק הציוד דיבר על סטנדרטים בנושא רישוי ובטיחות של כטב"מים. "זהו נושא שגדל מאוד בשנים האחרונות ודורש התחשבות בסוגיות הנוגעות למגמות חדשות - כטב"מים שטסים גבוה יותר מאשר בעבר, או התפתחותה של הננו-טכנולוגיה", אמר רס"ן גור. "מספר שעות הטיסה של כטב"מים בחיל-האוויר עולה משמעותית בשנים האחרונות וחלקם לא מתוכננים להיות מופעלים בכמות אינטנסיבית. יש לנו יכולת הולכת ומתפתחת של סיבים אופטיים, אותם אנחנו מתקינים על חלק מהמטוסים במטרה לשמור על מעקב בזמן אמת".

 
1 | 2 | 3 | 4 | 5
 

צילום: הגר עמיבר