יומן ארועים

Bookmark and Share
בין דמיון למציאות: 49 שנים למסע בין כוכבים פורסם בתאריך 08.09.2015
תגיות: מעבורת החלל , חקר החלל
אפוד מגן מפני קרינה, לוויינים חכמים ושיגור בני אדם למאדים הם חלק קטן מהפיתוחים שנעשו בשנה האחרונה בתחום החלל. לרגל 49 שנים לסדרת המדע הבדיוני "מסע בין כוכבים", אתר חיל-האוויר מציג חלק מהפיתוחים שהופכים את הדמיון למציאות
שחר צורני

"מסע בין כוכבים", סדרת המדע הבדיוני העוסקת בצוות ספינת החלל אנטרפרייז, ובהמשך בתחנת חלל עמוק 9 וספינת החלל וויאג'ר ותיאור הרפתקאותיהם, היא אחת הסדרות המצליחות בעולם כבר 49 שנים. מה-8 בספטמבר 1966, התאריך בו עלתה לראשונה לשידור בארצות הברית ועד היום, היא יצאה בשש סדרות טלוויזיה ו-12 סרטי קולנוע שתורגמו לשפות שונות.

ביקום של "מסע בין כוכבים" בני האדם הצליחו לפתח טיסות חלל מאוישות מהירות יותר ממהירות האור. הם פעלו באמצעות טכנולוגיה המכונה "על-חלל" (Warp Drive) כאשר לפי קו הזמן של עלילת הסדרה טיסת ה"על-חלל" הראשונה התרחשה ב-5 באפריל 2063.

רגע לפני שאתם טסים אל העתיד יחד עם גיבורי "מסע בין כוכבים", אתר חיל-האוויר מספק הצצה לכמה מפיתוחים בתחום החלל שצמחו במהלך השנה החולפת.

בדרך למאדים עוצרים באסטרואידים
במקומות רבים בעולם ובעיקר בארצות-הברית עומלים למען שליחת בני אנוש למאדים כבר בעשור הקרוב. שיגור בני אדם למאדים הוא משימה שדורשת פיתוח הנדסי מקדים רב. כתוצאה מכך סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א) מתכננת לשלוח אסטרונאוטים לאסטרואיד קטן שיוכנס מבעוד מועד למסלול סביב הירח.

בימים אלו נמצאת בפיתוח חללית רובוטית שתרחף באמצעות אנרגיית השמש שמטרתה תהיה ללכוד סלע חללי קטן ולדחוף אותו באִטיות למסלול המבוקש. מפרסום של סיינטיפיק אמריקן ישראל, כתב העת המדעי-טכנולוגי עולה כי האסטרואיד המיועד עדיין לא נבחר וגוררת החלל הרובוטית עדיין לא נבנתה, אך הגורמים המעורבים מקווים שהסלע יובא לקרבת הירח כבר ב-2021.

האפוד שיגן על האסטרונאוט מפני קרינה
בכדי להטיס בני-אדם ליעדים מעבר למסלולים סביב כדור-הארץ ולהחזיר אותם בבטחה הביתה, בוחנות חברת "לוקהיד מרטין" וחברת StemRad הישראלית אפוד מגן לקרינה, שעשוי להיות מרכיב המפתח לאבטחת בריאותם ובטיחותם של אסטרונאוטים. השתיים החלו בתהליך מחקר ופיתוח משותף על-מנת לקבוע אם האפוד ה-360 גאמה של StemRadשפותח עבור צוותי תגובה ראשונה במקרי חירום ומספק הגנה אופטימאלית למח-העצמות בתאי גזע, יוכל להגן על אסטרונאוטים במשימות חקר בחלל העמוק.

"אנחנו הולכים לקחת את הידע המקיף שלנו בטיסות מאוישות לחלל, ליישם את המומחיות ההנדסית שלנו בננו-חומרים, ובעבודה קרובה עם StemRad לבחון את יכולת הקיום של הפתרון הזה להגנה מפני קרינה בחלל העמוק", צוטט באתר החברה רנדי סוויט, מנהל הפיתוח העסקי לתוכניות חלל אזרחיות ב"לוקהיד מרטין".

חלל ישראלי
אי אפשר בלי לציין גם את טביעת היד הישראלית בחלל. מדינת ישראל נמצאת במועדון היוקרתי, כאחת מ-12 המדינות בעלות היכולת לשגר לוויינים מתוצרתן לחלל, לצד ארה"ב, סין, צרפת ורוסיה. הלוויין הישראלי הראשון, "אופק 1", שוגר לחלל כבר בשנת 1988. "אופק 1" שהה בחלל במשך 118 יום ומאז שוגרו מעל 10 לוויינים נוספים.

במסגרת תכנית החלל של נאס"א יצא האסטרונאוט הישראלי הראשון אל"ם אילון רמון ז"ל לפני כ-12 שנים במעבורת החלל "קולומביה", עם צוות המשימה STS-107. מעבורת החלל התרסקה בעת חזרתה לכדור הארץ, וכל חברי הצוות נספו בתאונה הקשה.

 
1 | 2 | 3
 
ביקום של "מסע בין כוכבים" בני האדם הצליחו לפתח טיסות חלל מאוישות מהירות יותר ממהירות האור
ביקום של "מסע בין כוכבים" בני האדם הצליחו לפתח טיסות חלל מאוישות מהירות יותר ממהירות האור