יומן ארועים

Bookmark and Share
לחופש נולד: זוכרים את רון ארד פורסם בתאריך 19.10.2014
תגיות: רון ארד , טייסת "הפטישים" , זיכרון
לפני 28 שנים נטשו הטייס ישי אבירם והנווט רון ארד את ה"פאנטום" מעל שמי לבנון. מאז, רון ארד נותר נעדר וגורלו עודנו באפלה אך כמעט שלושים שנים אחרי ובטייסת "הפטישים" ממשיכים לציין את הערב שנחקק בהיסטוריית הטייסת לעד
נועה פניגשטיין

ב-16 באוקטובר 1986 יצאו שלושה זוגות של מטוסי "קורנס" (פאנטום) של טייסת "הפטישים" לתקיפת יעדי מחבלים במרכז לבנון. זוג ה"פאנטומים" השלישי, לא חזר כזוג. הנווט רון ארד יחד עם הטייס ישי אבירם, נטשו את המטוס בעקבות תקלה טכנית. את הטייס הצליחו לחלץ במבצע נועז אך רון ארד נפל בשבי וגורלו אינו ידוע עד היום.

28 שנים אחרי, "הפטישים" מחכים לשובו. כאשר נכנסים לטייסת שמאז העתיקה מקומה לבסיס חצרים, תמונתו מעטרת את הקיר ושמו מוזכר בתדריכי הטיסות. היום ציינה הטייסת זו הפעם ה-28 את היעדרו של רון, יחד עם ידי בית-הספר "אפרים" מקרית גת במסגרת "פרויקט הטייסת".

במסגרת האירוע שמעו אנשי הטייסת את סיפורו של רון מפי אל"ם (מיל') ניסים יוגב, שטס עם רון במבנה בערב נפילתו בשבי והיה לחברו הקרוב. "28 שנים ואנחנו עדיין מחכים. אנחנו לא משאירים אף לוחם מאחור", אמר סא"ל דרור, מפקד הטייסת. "חשוב לנו להכיר את האדם באופן אישי, אדם שהוא עולם ומלואו וגם לשמוע וללמוד את הסיפור".

"מבחינתינו רון הוא לוחם בטייסת"
"כשאתה צעיר בטייסת אתה קודם כל מחפש את האדם שממנו אתה צריך לחשוש והאדם אליו אתה רוצה להידמות", מספר אל"ם (מיל') א', היום טייס מילואים ותיק מטייסת "הפטישים", אך לפני כמעט 30 שנים טייס צעיר שאחד מחונכיו היה רון ארד. "רון במידה מסוימת היה שניהם. הוא אהב למתוח את הצעירים", הוא נזכר בחיוך. "אבל מצד שני הוא תמיד היה נווט מוערך מאוד בטייסת וכשאתה מסתכל למעלה ושואל את עצמך ממי אתה רוצה ללמוד, זה היה רון".

לאל"ם (מיל') א', יחד עם אנשי הטייסת לדורותיהם, חשוב לשמר את הגחלת. "מבחינתנו רון הוא לוחם של 'הפטישים' שיצא לטיסה שלא נחתה עדיין", מבהיר אל"ם (מיל') א'. בכל שנה עורכים בני המשפחה של רון יחד עם לוחמי הטייסת אירועים לציון תאריך נפילתו בשבי, אך לא לזכרו של הנווט הנעדר אלא כדי לשמור ולהנציח את רוחו ולעסוק בדברים שהוא אהב לעשות: לטייל, לשחק כדורגל או לנווט בשטח. "ברמה האישית קשה לי מאוד אם עובר יום שנה בו אנחנו לא מציינים", מספר אל"ם (מיל') א'. "זאת אחת המשימות שלנו - לזכור את האדם, ללמד את הלוחמים שלא הכירו אותו ולהמשיך לחכות לשובו".

"כשאתה מסתכל למעלה ושואל את עצמך ממי אתה רוצה ללמוד, זה היה רון"
"כשאתה מסתכל למעלה ושואל את עצמך ממי אתה רוצה ללמוד, זה היה רון"