יומן ארועים

Bookmark and Share
טסים על קיבתם: מי הן ה"מאמות" של החיל? פורסם בתאריך 15.10.2014
תגיות: טייסת "חוד החנית" , מערך הבקרה
כבר שנים רבות דואגות ה"מאמות" של חיל-האוויר, לבשל, לאפות ולהעניק חום ואהבה לאנשי היחידות השונות בחיל. אפרת ומרינה, שתי "מאמות" של החיל, מספרות על העוגות האהובות על אנשי הטייסות ועל החום והדאגה
נועה פניגשטיין ונעמי צורף

ה"מאמות" נמצאות בחיל-האוויר שנים רבות. מדובר בנשים שנותנות מעצמן ומהמטעמים שלהן לטייסות וליחידות השונות. אפרת חג'בי, ה"מאמא" של טייסת "חוד החנית" שבבסיס תל-נוף, איחרה לראיון שלה לאתר חיל-האוויר. "הייתי חייבת לקפוץ לטייסת, להכין להם ארוחת בוקר ולהביא כמה עוגות לפני החג", היא מתנצלת. "אני אוהבת לתת מעצמי מעל ומעבר בטייסת, לא להכין ארוחה רגילה. אני כבר מזמן חלק מהטייסת", מספרת אפרת על קפה ועל העוגה האהובה על אנשי הטייסת.

אנשי טייסת "חוד החנית" מכירים את צחוקה המתגלגל, שכן אפרת מבשלת לאנשי הטייסת כבר שמונה שנים. גם מפקד חיל-האוויר האלוף אמיר אשל וראש המטה תא"ל עמיקם נורקין טועמים ממטעמיה כשהם מגיעים לטוס ב"חוד החנית". "אני לא רק 'מאמא'. הם כמו הילדים שלי והטייסת היא כמו בית חם בשבילי".

המאמא של יחידת הבקרה הדרומית היא מרינה סדיקוב. בכל בוקר היא מחפשת מישהו שמגיע למדפים הגבוהים ויוריד עבורה את הסירים והמחבתות על-מנת שתוכל להתחיל לבשל. "בכל יום אני מכינה משהו אחר: לחם, בורקסים, חביתות או לביבות", היא מספרת בגאווה. "אני מרגישה כמו אמא כאן. החיילים מתייחסים אלי בכבוד ואוהבים את מה שאני מכינה להם".

לא פותחים את הבוקר בלעדיהן
הקשר האימהי שנוצר בין ה"מאמות" לבין החיילים הוא כמעט בלתי נמנע. "הם כבר לא יכולים לפתוח את הבוקר בלעדיה", מספר רס"ן טל כהן מהיב"א הדרומית.

דבר לא עוצר אותן: גם בלחימה, גם בערבי חג, תמיד יישארו ה"מאמות" עד הרגע האחרון כדי לוודא שכולם אכלו ושבעו.

כאשר מטוסי ה"בז" (F-15) יצאו יום ולילה למשימות התקיפה במהלך מבצע "צוק איתן", אפרת הייתה בטייסת "חוד החנית". "הם אמרו לי שכשהריחו את הריח של האוכל שאני מכינה, זה הרגיש כמו ריח של בית. אני מרגישה שאני תורמת, שאני עושה להם טוב וכשהם מוקירים תודה זה כיף הרבה יותר".

לאפות עם כל הלב
כבר לפני יובל היו נשים שהבינו שהצבא - צועד על קיבתו. במלחמת ששת הימים הייתה זהבה, שהתגוררה בשיכון באחד מבסיסי החיל ופתחה במבצע להכנת עוגות לחיילים שגויסו להגנה עליו. "עוגות לב. כך אני קוראת להן, כל עוגה נעשתה עם כל הלב", היא אמרה לביטאון חיל-האוויר ב-1967. העוגות הצטברו לערימה גדומה מלוא כל השולחן ואז פוזרו בין החיילים שהופקדו על מסביב הבסיס בימי המלחמה. "מעשיהן נעשו בצו הלב - ובארגונה של זהבה", נכתב אז בביטאון החיל. "אוכל, זה לא רק אוכל", מדגישה אפרת חג'בי. "זה חום, דאגה והערכה. זה בית".

 
1 | 2 | 3 | 4
 
ה"מאמות" נותנות מעצמן ומהמטעמים שלהן לטייסות וליחידות השונות
ה"מאמות" נותנות מעצמן ומהמטעמים שלהן לטייסות וליחידות השונות