יומן ארועים

Bookmark and Share
מלמטה למעלה: צוותי-האוויר שלחמו מהקרקע פורסם בתאריך 31.07.2014
תגיות: פעילות מבצעית , שיתוף פעולה
חלק מצוותי-האוויר שמשתתפים כיום במערכה האווירית ומסייעים לתמרון הקרקעי חוו את הדברים גם מן הצד השני. התותחן ולוחם "דובדבן" שכיום הם טייסים קרב ומפקד הפלוגה מהצנחנים שמספק מודיעין מהאוויר מספרים על הקשר העמוק לכוחות שעל הקרקע
שני פומס ונדב ברגר

מרבית אנשי צוות-האוויר שלוקחים כעת חלק במבצע "צוק איתן" מכירים את הקרקע העזתית רק במבט מעל, כאשר הם תוקפים יעדי טרור או מסייעים לכוחות הקרקע. אך חלק מאנשי צוות-האוויר בתא הטיס, פגשו מכירים את הקרקע הזו גם ממבט קרוב יותר: הם שירתו בעבר בתפקידי חי"ר ומכונים "ותיקי צה"ל" (ותקצ"ים).

מבינים את הצורך
אותם צוותי-האוויר זוכרים עם אילו אתגרים הם התמודדו בתקופה שבה לחמו מן הקרקע, אתגרים אשר עמם מתמודדים עכשיו הכוחות שנמצאים בתוך רצועת עזה. "כשתפסתי קו בכיסופים, על יד רצועת עזה, כבר הכרנו את איום המנהרות", מספר רס"ן ג', ששרת עד שנת 2008 כמפקד פלוגה בגדוד "אפעה" של חטיבת הצנחנים. "ירו לעברנו פצצות מרגמה והתמודדנו עם אירועי חדירה אל תוך שטח ישראל".

כיום רס"ן ג' תורם את חלקו למבצע "צוק איתן" כטייס בטייסת המודיעין "מלכי האוויר" משדה-דב. "הטייסת שלנו אמנם לא פועלת בקשר ישיר עם הכוחות הקרקעיים אבל היא מספקת מודיעין איכותי שמגיע אליהם בזמן אמת ועוזר להם להתמודד עם האיומים האלה", הוא אומר. "כמי שהתמודד עם זה מהקרקע, אני מבין מה החבר'ה למטה עושים ומה החשיבות של הטייסת בסיוע להם".

"אני מבין את הלוחמים שבשטח", מוסיף סרן אורי ששרת כקצין תותחנים וחזר לשורות החיל לאחר מלחמת לבנון השנייה. כיום הוא משרת כטייס קרב ב"טייסת הסילון הראשונה" מרמת-דוד. "כשאני משתתף במשימות סיוע אני מבין את הלחץ שיש בקרב הלוחמים כשיורים עליהם והמרגמות עפות באוויר", הוא מספר. "העבודה עצמה היא די טכנית והניסיון מהשטח לא בהכרח מעניק לי יתרון בזמן הטיסה, אבל אני מרגיש חיבור חזק יותר למה שקורה למטה".

"אני מקווה שיעזרו בנו יותר"
בתחקירים שנערכו לאחר מלחמת לבנון השנייה, עלו ליקויים בנושא הקשר בין כוחות הקרקע לחיל-האוויר. מאז חלה תפנית בשיתוף הפעולה וזרועות למדו זו את שפתה של זו. כעת, מה שעומד בראש סדר העדיפויות של חיל-האוויר הוא מתן הסיוע הנחוץ לתמרון הקרקעי. סרן אורי, שלקח חלק בקרבות במלחמת לבנון השנייה, מעיד כי כיום שיתוף הפעולה שהוא חווה טוב מבעבר. "כשהייתי קצין תותחנים ונדרשתי לבקש סיוע אווירי זה נראה לי כמו מעגל גדול מאוד מרגע הבקשה ועד שזה קורה בפועל", הוא נזכר. "אחרי כמה שנים התחושה שלי היא שהקשר התהדק מאוד והחבר'ה למטה מרגישים שיש מי שהולך איתם יד ביד".

נראה שהקרבה הרגשית לקרקע גורמת לצוותי-האוויר לחוש מחויבות עמוקה אף יותר למשימה. "אני רוצה לעזור ככל שניתן, כל פעם שאומרים לי שאני עולה לאוויר כדי לתת סיוע לכוחות קרקע זה מחמם לי את הלב והייתי רוצה שיעזרו בנו כמה שיותר למשימות כאלה", מעיד רס"ן ארז ששרת כלוחם ביחידת "דובדבן" ומשמש היום כטייס קרב בטייסת "הנגב". "לבי עם האנשים שנלחמים על הקרקע, שביניהם גם חברים שלי מהשירות. חלקם נפצעו במהלך המבצע", מוסיף רס"ן ג'. "חיל-האוויר עושה כל מה שהוא יכול כדי להגן עליהם ואני מקווה שכולם יחזרו בשלום וישלימו את משימותיהם בהצלחה".

 
1 | 2
 
"כשאני משתתף במשימות סיוע אני מבין את הלחץ שיש בקרב הלוחמים"
"כשאני משתתף במשימות סיוע אני מבין את הלחץ שיש בקרב הלוחמים"