יומן ארועים

Bookmark and Share
זוכרים פורסם בתאריך 05.05.2014
תגיות: זיכרון , חגים ומועדים , מפקד חיל-האוויר , אמיר אשל
ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התכנסה משפחת חיל-האוויר לזכור את בניה ובנותיה בפסגת הר הטייסים. עם הישמע הצפירה בשעה 11:00 עבר מעל ההר מטס של מטוסי "סופה" במבנה חסר ומפקד החיל הדליק את אש הזיכרון. יום הזכרון תשע"ד
מערכת אתר חיל-האוויר

הבוקר, ביום הזיכרון לחללי צה"ל לשנת תשע"ד, ערך חיל-האוויר את טקס האזכרה המרכזי בהר הטייסים. על ראש ההר, אשר שוכן בשמורת טבע ליד גבעת יערים, הוקמה בשנות החמישים אנדרטת זיכרון ועל בסיס אבנים הונח מנועו של מטוס נורסמן שנפל במלחמת השחרור בסמוך להר. בשעה 11:00, עם הישמע הצפירה, עבר מעל האנדרטה מטס במבנה חסר לזכר הנופלים. שלושה מטוסי סופה, המציינים השנה עשור לנחיתת המטוסים הראשונים בארץ.

בפתחו של הטקס אמר קדיש צבי רון, אביו של סא"ל נועם רון ז"ל, שנהרג בתאונת מסוק הצפע ליד רבדים בחודש מרץ 2013.

את דבר המשפחות השכולות נשאה אופירה גורי אלמנתו של רס"ן דני גורי ז"ל שנהרג בתאונת אימונים במאי 1984. "הרגע הזה צרוב בנשמתי לעולם. ועברו כבר שלושים שנה". היא אמרה בהתרגשות מול הקהל שנאסף בהר הטייסים, "זה הרגע שחצה את חיי לשניים - אלה שלפני ואלה שאחרי. בצד האחד חיי הצעירים שהייתה בהם רוח נעורים, הרבה תמימות, שמחה גדולה תוכניות בלי סוף לעתיד, חלומות ובעיקר אהבה גדולה. אהבה שעוד לא הספיקה לדהות ברקע הזמן והמטלות והאתגרים המשותפים. ובצד השני שלושה עשורים אחרים. רשימת ההחמצות ארוכה מאוד. יש לה מקום של כבוד בחיי. אני מנסה לאורך השנים לכבדה ולהניחה בצד, להעמיק ולהתמקד בעשייה, ביצירה, להתבונן בחיים ממקום חיובי, סלחני ומקבל, לחפש וגם למצוא את הטוב והיפה, לבחור בשמחה, להצניע את הצער, למצוא בו נחמה ואולי בכך גם לראות בהמשכיות שלנו סוג של ניצחון פרטי קטן, מורה דרך להמשך החיים".

זר המשפחות השכולות הונח על-ידי ברוריה ובתה דניאלה בן יעקב אלמנתו ובתו של סגן דניאל בוקשטיין ז"ל שנהרג במאי 1948 בעת מלחמת העצמאות בדרך לירושלים.

את דבר ה"חברים לנשק" נשא תא"ל במילואים אורי גיל, טייס קרב ותיק. "לוחמים מתים מוקדם מידי. תמיד מוקדם מידי. תמיד צעירים מידי. לוחמים מתים צעירים מידי כך שלא פגשו את מרבית מחלומותיהם. העולם היה נראה אחרת לו חלמו. לכל אדם יש את המוות הפרטי שלו, אך חייו רצופים במותם של אנשים רבים".

מפקד חיל-האוויר הדליק את אש הזיכרון ונשא דברים. "כאן, בגלעד, בינות למנוע הנושן ועמודי הזכרון, נושבת רוח השלם השבור שלנו, חרישית וכבושה, רוקמת בשמי התכלת: תוגה ותפארת, כאב, גאווה ותקווה גדולה, של אנשי חיל מופלא, החיים והמתים, שהיו ויהיו, מסד קיומה של האומה".

 
1 | 2 | 3
 
"כאן, בגלעד, בינות למנוע הנושן ועמודי הזכרון, נושבת רוח השלם השבור שלנו"
"כאן, בגלעד, בינות למנוע הנושן ועמודי הזכרון, נושבת רוח השלם השבור שלנו"