בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 149 (250) 01/02/03

עסקי אוויר

חיל-האוויר סיים את קליטתן של פצצות מונחות חדשות מסוג JDAM

עכשיו זה רשמי - חיל-האוויר הישראלי קלט לשורותיו פצצות מונחות חדשות. הפצצות, JDAM, מסמלות בחיל-האוויר מהפכה חדשה בתחום הנשק המונחה, הודות לדיוק הפגיעה הגבוה שלהן ולהיותן בלתי מושפעות מתנאי מזג-אוויר או ראות

רן רוזנברג, צילום: מיטל דינור

לפני כמה חודשים הגיע לסיום אחד התהליכים החשובים ביותר בתולדות חיל-האוויר - קליטה מבצעית של פצצות JDAM. חמש שנים עברו מאז החל חיל-האוויר להתעניין בפצצות מונחות GPS והיום, אחרי עשרות טיסות ניסוי ועבודת מטה עניפה, מפעילות טייסות ה-F-16 של החיל את אחת ממערכות הנשק המתקדמות ביותר בשנים האחרונות - פצצות ה-JDAM.

הפצצות המתקדמות מיוצרות בחברת "בואינג" האמריקאית ונחשבות למלה האחרונה בתחום הנשק המונחה. ביכולתן של פצצות אלה לפעול בכל תנאי מזג-אוויר, ביום ובלילה, מבלי לחייב את צוות המטוס לשמור על קשר ישיר ורציף עם המטרה. "קליטת פצצות ה-JDAM במערך מטוסי הקרב מהווה קפיצת מדרגה עצומה, אולי הגדולה ביותר, ביכולותיו ההתקפיות של חיל-האוויר", אומר סא"ל א', מפקד טייסת "אבירי הצפון", טייסת ה-F-16 שהובילה את קליטת ה-JDAM בחיל-האוויר.

מתיאוריו של סא"ל א' אפשר להתרשם כי מערכת הנשק המדוברת היא עניין מורכב ויקר, אולם פצצות ה-JDAM מוכיחות בדיוק את ההיפך. "למעשה, JDAM היא מערכת המורכבת על 'פצצות ברזל' פשוטות", מסביר רס"ן שי בורשטיין, קצין פרויקט JDAM במחלקת חימוש במטה חיל-האוויר. "ה'קיט' עצמו כולל שלושה חלקים בלבד: משטחי היגוי, זנב ובו מקלט לוויני יחד עם מחשב ותעלה המובילה חיבור תקשורת עם המטוס. אחרי פעם אחת שבה הורכב ה'קיט', הפצצה הכי טיפשה הופכת לפצצה הכי מתוחכמת".

גם אופן הפעלת הפצצה פשוט. במהלך הטיסה אל היעד, או קודם-לכן על הקרקע, מזין הטייס את נקודות-הציון של המטרה אל המחשב המותקן על הפצצה. במקביל, מעביר מחשב המטוס נתוני מיקום מדויקים למערכת הניווט האינרציאלית שבזנב הפצצה כדי לאפשר לה "לדעת" את מיקומה היחסי. לאחר הטלתה, מנהגת מערכת ה-GPS את הפצצה לעבר המטרה תוך ביצוע תיקוני מסלול על-ידי משטחי ההיגוי.

"עד עידן ה-JDAM נדרשו הטייסים והמטוסים לרמה גבוהה של מעורבות בהפעלת הפצצה והנחייתה למטרה", אומר סא"ל ר', מהנדס הניסוי שעמד בראש תהליך קליטת הפצצה במרכז ניסויי הטיסה של חיל-האוויר (מנ"ט). "זה לא הספיק שהיה לך את החימוש תלוי על הכנף, היית גם צריך לעזור לו. הטייס נדרש למצוא ולזהות את היעד על הקרקע, לשמור אותו במחשב המשימה ולהנחות אליו את החימוש. משימה כזאת חייבה הכנה מוקדמת וגזלה קשב רב מצוות המטוס בזמן הטיסה עצמה. ה-JDAM זה סיפור שונה לגמרי.

"אחרי שהוגדרו נקודות הציון של המטרה, כל מה שנותר לטייס לעשות הוא לטוס לעבר היעד, להביא את המטוס לסל הנתונים וללחוץ על ההדק. את כל השאר, הפצצה תעשה לבד ואין שום דבר שימנע את הפגיעה: לא מזג-אוויר, לא יום ולא לילה, לא מיסוך עשן ולא הסוואה".

אולם יתרונותיה של פצצת ה-JDAM אינם מסתכמים רק בדיוק ובקלות ההפעלה. מדובר בפצצה זולה יחסית, שאינה דורשת תחזוקה מסובכת. "מחיר כל פצצה נאמד בכ-25 אלף דולר - מחיר נמוך בהרבה ביחס למערכות נשק מונחות אחרות, שמגיעות בקלות למחירים של מאות אלפי דולרים לפצצה", אומר רס"ן בורשטיין. "כמו כן, מספקת לנו 'בואינג' אחריות למשך 20 שנה על כל 'קיט' שנמכר". ואם כבר מדברים על מכירות, הרי שאין כמו החברות האמריקאיות בכל הקשור בשיווק מוצרים. "בביקור הראשון של נציגי החברה בארץ נכחו גם כמה נשים מבוגרות", נזכר בורשטיין. "מתוך כל המשלחת בחרו האמריקאים, דווקא, את אותן שלוש בחורות מבוגרות כדי להדגים את הרכבת ה'קיט'. הם רצו להרשים אותנו ולהראות עד כמה פשוטה ומהירה ההרכבה. למרות שה'קיט' היה כבד במקצת, ההרכבה הסתיימה כעבור 15 דקות. כמה שיותר פשוט, ככה יותר טוב. אין הרבה עבודה ואין הרבה תחזוקה. לדעתי זה קונספט מנצח".

בעקבות מלחמת המפרץ

האמריקאים החלו בפיתוח פצצות מונחות GPS בעקבות לקחי מלחמת המפרץ, בה נתקל חיל-האוויר האמריקאי בקושי בהטלת חימוש מדויק בתנאי מזג-אוויר. אחד מכלי הנשק המרכזיים שהופעלו באותה מלחמה היו הפצצות מונחות הלייזר, אולם לא פעם קרה שסימון הלייזר הופסק או שכתם הלייזר אבד והפצצות החטיאו. במקרה של תקיפת יעד באיזור מיושב, יכול להיות להחטאה כזאת מחיר כבד. חיסרון זה הביא את האמריקאים לפיתוח חימוש שניתן להפעילו בכל מזג-אוויר בדמות פצצות מונחות GPS. פצצות ה-JDAM הופעלו לראשונה ביוגוסלביה ב-1999 ובמהלך המלחמה הנוכחית באפגניסטן הן הפכו לאחד מכלי הנשק העיקריים של הכוח האווירי האמריקאי.

"בשנת 1997 שלחנו אל האמריקאים בקשה למסירת מידע על הפצצה", מספר רס"ן שי בורשטיין. "לקח מעט זמן, שנה בערך, עד שהם הגיבו לבקשה, אבל אחר-כך העניינים התקדמו יפה. התחלנו לגבש את הפרויקט, להבין אילו שינויים אנו נדרשים להכניס במטוסים ולקבוע לוחות זמנים".

מהר מאוד הבינו אנשי להק ציוד בחיל-האוויר, כי נדרשת עבודה רבה כדי להתאים את הפצצה החדשה למטוסי ה-F-16 הישראליים. "בניית ממשק התקשורת בין הפצצה למטוס היא הקטע המורכב ביותר בתהליך הקליטה", מסביר בורשטיין. "בשנת 1998 התחלנו בעצם מאפס. חשבנו שמדובר בפצצה שתולים על המטוס וזורקים ובזה מסתיימת העבודה. המציאות הוכיחה שלא כך הם פני הדברים. התברר לנו שמדובר בשילוב אוויוני מסובך שחייב כתיבת בלוק תוכנה חדש עבור המטוסים".

סא"ל י' מסביר כי המשמעויות המבצעיות הנגזרות מקליטתן של פצצות מונחות לווין באות לידי ביטוי במיגוון המשימות שנפתח עבור הטייסות. "היום, אחרי שסיימנו את קליטתן המבצעית של הפצצות, הפכנו לחוד החנית של חיל-האוויר. אנו מסוגלים לתקוף רחוק יותר ועמוק יותר בתוך אזורים מוגני טילים (אמ"ט) ובכל שעה שנידרש לכך - ביום, בלילה ובכל מזג-אוויר".

עוד באותו מדור

"הניסוי בחן, קודם כל, את יכולתה של המערכת להתמודד עם מספר מטרות במקביל". משגר החץ. צילומים: מיטל דינור

מוכן למבחן האמיתי

ארבעת הטילים ששוגרו בחודש ינואר ממערכת החץ, במסגרת הניסוי העשירי של המערכת, הוכיחו את יכולתו של החץ לשגר מספר טילים בעת ובעונה אחת, לעבר מספר מטרות שונות. לבקשת האמריקאים, בוצע ניסוי היירוט בגובה נמוך במיוחד
"כל דבר שקיים באיזור הטיסה ייראה על המסך וכך נוכל להיפרד מהדפים שמלווים אותנו כבר שנים". ינשוף על הקרקע. צילום: מיטל דינור

מערכת חדשה תשפר את יכולות טייסי הינשוף

מערכת שליטה ובקרה חדשה, שנבחנת בימים אלה בחיל-האוויר, צפויה לשפר את יכולות השליטה והתיכנון של טייסי הינשוף (בלק-הוק) ולאפשר העברת נתונים מהירה בין כלי הטיס השונים ובין כוחות האוויר והקרקע. השיפור העיקרי יהיה מפה דיגיטלית, שתוצג בפני הטייסים ותחליף את מפות הנייר בהן משתמשים כיום