יומן ארועים

Bookmark and Share
יחידת 669 ולוחמי אגוז באימון מיוחד פורסם בתאריך 03.06.2012
תגיות: תרגילים ואימונים , יחידת 669 , שת"פ , שיתוף פעולה
רק לפני כשבוע הוזנקה יחידת 669 כדי לחלץ מ"פ וחייל מחטיבת גולני שנפצעו מירי מחבלים. כשאירועי אותו יום עדיין מרחפים באוויר, נפגשו יחידת החילוץ ויחידת "אגוז", ותרגלו חילוץ פצועים תחת אש. אתר חיל-האוויר מספק הצצה לאימון
טל מיכאל | צילום: יונתן זלק

כמעט יממה לפני שהקרב המדומה מתחיל, כוח מחטיבת גולני נתקל באש מחבלים אמיתית, ברצועת עזה סמוך לכיסופים. מ"פ וחייל נפצעים, צוות מוסק של 669 מוזנק לחלץ, ולאחר טיפול מהיר מעביר את הפצועים לבית החולים "סורוקה". התקרית מסתיימת תוך זמן קצר וללא בעיות מיוחדות, מסיבה אחת בלבד: היחידות תרגלו התמודדות עם מקרים דומים עשרות פעמים בעבר.

"אין צורך להסביר בכלל מדוע יש חשיבות לתרגולים האלה. העובדות מדברות בעד עצמן", מבהיר סרן ד"ר עמרי שיינטל, קצין הרפואה של חטיבת גולני. הפעם, הגיעו לבסיס תל-נוף לוחמי "אגוז", יחידת הקומנדו של החטיבה החומה, כדי להתאמן לרגע המכריע בו יעמדו תחת אש ויזדקקו חלילה לסיוע מהשמיים - בדיוק כפי שקרה באותו סוף שבוע.

"טיל פגע בבית. אנחנו נכנסים"
אירועי אותו יום עדיין מרחפים באוויר. המתאר של רצועת עזה אומנם אינו סבוך ומיוער כמו באימון, אך גם בשטחים כאלו הלוחמים עוד עלולים להיתקל. "במלחמת לבנון השנייה, הכוחות היו בתוך שטחי גרילה סבוכים כל הזמן", מספר רס"ל יוני, לוחם לשעבר ביחידת החילוץ 669, והיום האחראי על תרגילי היחידה עם כוחות היבשה.

בשנת 2006, איבדה יחידת אגוז חמישה לוחמים בסבך הלבנוני, והסתייעה לא פעם ביחידת הפינוי בהיטס 669. "אנחנו מתאמנים למקרה הגרוע ביותר, בו באמת יהיו פצועים. מוטב שהיחידות השונות ידעו לדבר אחת עם השנייה, ויפה שעה אחת קודם", קובע רס"ל יוני ומחשיך את האורות בהאנגר בו נערך האימון. מתג בחדר הבקרה מפעיל את קולות הירי והבזקי הפיצוצים, ובבת אחת לוחמי אגוז פורצים למבנה.

"טיל פגע בבית וכוח שלנו לכוד בפנים. נכנסים לחלץ", נשמע קול מקוטע בקשר. "פצוע במצב לא טוב. יד ימין ורגל שמאל מדממות", נשמע הקול שוב, אך פיצוץ נוסף קוטע אותו. "תוך כמה דקות יגיע אליכם מסוק", מבטיח רס"ל יוני, ונותן לצוות הלוחמים להתחבט במרוץ נגד הזמן. "עכשיו שינסו לטפל בו", הוא אומר, לא מגלה להם שהמסוק המדומה ינחת מוקדם מהצפוי. בינתיים, בהאנגר החשוך ממשיכים הניסיונות לשמור את הפצוע המדמם בחיים. "שמישהו ינסה לכוון את המסוק. בעצם תשמרו על הפצוע כאן, אני יוצא לעשות את זה", קורא אחד הלוחמים.

669

"אי אפשר להסביר את התחושה"
סוף-סוף, המסוק מגיע, והמאווררים הענקיים שבהאנגר מתחילים להסתובב בכבדות. "חתולים, צאו לדרך", מורה רס"ל יוני בקשר, ודלת המסוק שהוצב שם מבעוד מועד נפתחת לרווחה. מתוכו מגיחים בזריזות לוחמי 669, שיוצאים ומסייעים לכוח הקרקעי לאבטח את המסוק מירי ולמהר להכניס אליו את הפצועים.

זהו, החלק הראשון באימון הסתיים. במצב לחימה אמיתי, הכוחות המפנים היו ממשיכים לבית החולים הקרוב ביותר, בעוד הלוחמים בשטח היו מתעשתים וחוזרים מיד לקרבות. "כשיש פצועים, ומסוק אמיתי מגיע מהשמיים, כולם עוצרים ומסתכלים למעלה, מתרגשים. אי אפשר להסביר את התחושה הזו", מספר סמ"ר איתי, לוחם ופרמדיק ביחידת אגוז, שכבר טיפל בפצועים תחת אש. "מחכים שהוא ינחת, מעלים אליו את הפצועים ומיד חוזרים לקרב, כאילו כלום. באותו הרגע, צריך לשכוח ממה שקרה עד עכשיו ולהמשיך קדימה. אין זמן לעצור".

 
1 | 2 | 3 | 4
 
"אנחנו מתאמנים למקרה הגרוע ביותר"
"אנחנו מתאמנים למקרה הגרוע ביותר"