יומן ארועים

Bookmark and Share
שיר כאב: שירים שנכתבו לזכר אנשי החיל פורסם בתאריך 24.04.2012
תגיות: זיכרון , שואה וזיכרון , אמנות
"אלה ששוב לא יהיו. אלה ששוב לא נפגוש, אלה שלא יצחקו לעולם. כל שהיו ואינם, עוד ישנם". זכרם של הנופלים במלחמות ישראל מונצח בשירי זכרון. בארבעה בתים, מתנגנים שירים שונים לזכר הטייסים שפעם התגוררו בהם
שיר גולן

שיר הוא יצירה מוזיקלית המורכבת ממילים וצלילים המשתלבים אלו באלו, אך עבור משפחות רבות בישראל, השיר הוא יותר מסך צליליו. שיר שנכתב על מי שאיננו ימשיך להתקיים גם במקום בו עצרו החיים. בעוד רבים מאיתנו שומעים את אותם השירים בימי זכרון, ישנן משפחות עבורן השיר הוא סיפורו היומיומי של מי שהלך ולא שב.

רצית לעוף
בדרך לבית משפחת פרקש אנחנו חולפים על פני הרחוב הראשי בקיסריה. לאורך השדרה מופיעים שירים הקשורים לעיר וביניהם השיר "מיליון כוכבים", השיר שנכתב לזכרו של סרן תם פרקש ז"ל, טייס מסוק קרב מטייסת "הצרעה" שנהרג במלחמת לבנון השנייה. עמית, אחותו, שרה את השיר לראשונה בהלוויתו.

"לתום ולי היה חיבור משותף במוסיקה", מספרת עמית. "זו הייתה מערכת היחסים בינינו, בין אח גדול לאחותו הקטנה". "השירים היו חלק מההוויה המשפחתית שלנו", מוסיפה האם ענת, "יש אלפי תמונות בהן רואים את כל המשפחה והחברים יושבים, שרים ותם מנגן על הגיטרה. הוא כל היום הסתובב עם הגיטרה, עכשיו אין לנו כבר מי שינגן בבית. 'אתה הרמת גיטרה' זו המהות של השיר".

השיר נכתב מיד לאחר מותו של תם. יפתח קרזנר, חבר טוב של תם, עזר לעמית לכתוב שיר פרידה. "רציתי להיפרד מתם דרך השיר", אומרת עמית. "כששרתי אותו בפעם הראשונה השיר היה משפחתי ואינטימי ומהר מאוד הוא יצא החוצה, תחילה אל הרדיו, אחר כך בטקסי הזכרון ואנשים הקדישו את השיר ליקרים שלהם. לא ציפינו שזה מה שיקרה, אבל אני שמחה שכך קרה, השיר נתן למשפחות שכולות הזדמנות להזדהות עם האובדן שלהן והסיפור של תם הגיע לבתים רבים".

בשירותה הצבאי שירתה עמית בלהקת חיל־האוויר. "השנה אשיר את השיר ביום הזכרון בהר הרצל. אני אוהבת את השיר מאוד למרות שקשה לי לבצע אותו". האב, דורון, לשעבר טייס קרב בחיל־האוויר וכיום טייס בחברת "אל־על": "בכל פעם כשאנחנו שומעים את עמית שרה את השיר, אנחנו לא מסוגלים להחזיק מעמד ונשברים. זה שיר מרגש בפני עצמו גם עבור אלו שלא מכירים את הסיפור של תם, המילים שמדברות על שמיים וכוכבים מתחברות למנגינה".
לאלבומי התמונות שנאגרים משנה לשנה מצטרפים גם דיסקים שמוציאה המשפחה עם אוסף שירים שתם אהב. בכל שנה מציינים את יום הולדתו ולא את יום השנה לזכרו ועורכים ערבי שירה בציבור במקום טקסים רשמיים.

"אני מרגישה שתם הוביל את הדרך שבה בחרנו לעשות את הדברים אחרת", מספרת ענת, "אנחנו רוצים להמשיך את דרכו של תם ולכן הקמנו באזור הכרמל בוסתן על שמו. תם אהב את הטבע והאמין בשמירה על ארץ ישראל, על האדמה ממנה אנו שותים וניזונים, הבוסתן משמש מרכז לימודי לחינוך לאקולוגיה. מגיעות לשם קבוצות מבתי־ספר, משפחות ואפילו הטייסת של תם ביקרה שם החודש. המוות הוא שבריר שנייה ולעומת זאת החיים שהיו לו משמעותיים הרבה יותר. ככל שהזמן עובר, קשה יותר להיאחז במה שהיה, אבל אנחנו מאמינים שהוא לא יכול להיעלם".

הם ישנם
במשפחתו של סגן עמירם מנור ז"ל, המוסיקה הייתה דרך חיים. עמירם גדל בקיבוץ דליה לאמא מוסיקאית ומורה לפסנתר, למד תווים והחל לנגן בגיל 15 על חליל צד והופיע כסולן בתזמורת. הוא התגייס לחיל־האוויר כפי שרצה, סיים את קורס־הטיס והגיע לטייסת "העקרב" כטייס קרב על סופר־מיסטר.

"ואז התחילה מלחמת ששת הימים ובלילה הראשון הגיעו להודיע לנו שעמירם נהרג", מספר אחיו יונתן, "סיפרו לנו שבדרך חזרה אל הבסיס לאחר שהשתתף בהפצצה על שטח מצרי בתעלת סואץ, הוא נכנס לקרב נגד מטוסי אויב, הפיל אחד מהם ומצא את מותו מעל חולות סיני. אני הייתי נער בן 17 והורי לא שיתפו אותי בעניין".

לאחר מותו של עמירם, פנתה אמו אל המוסיקאי והמלחין יוסי ולד כדי שילחין שיר לזכרו. הוא פנה לחבר קרוב, המשורר יוסי גמזו שיסייע בכתיבת המילים וכך נולד השיר "הם ישנם" שבוצע על־ידי יהורם גאון. "את פרידל, אמו של עמירם, לא זכיתי להכיר אישית", אומר המשורר יוסי גמזו, "אך את סיפור נפילתו של בנה המופלא, עמירם, שמעתי מידידי יוסי ולד. השיר לא נכתב מראש על דמותו של בן מסוים אלא על כל בן ובן מאותם לוחמים ששכלנו. השכול של משפחת מנור היווה דחף נפשי עז לכתיבת השיר".

וכך כתבה פרידל למשורר. "כעת, שלושה חודשים אחרי נפילת בני, אני אוזרת כוח בנפשי כדי לכתוב לך כמה מלות תודה. אולי אוכל להביע את הערכתי אם אספר שכל פעם בקריאת מילות השיר אני חיה אותו מחדש בהתרגשות עמוקה. אינני יודעת מאין ידעת על "החיוך הנפלא". החיוך הזה אפיין את עמירם, חיוך שאף פעם לא מש משפתיו".

"הוא אכן היה בחור יפה", נאנח יונתן, "מנקודת מבט של ילד, עמירם נראה לי תמיד רציני ועסוק. הוא צייר, שיחק כדורסל בקבוצה, תיקן אופנועים והיה פעיל בגדנ"ע אוויר בבניית טיסנים. אני גם אדם פעיל כמוהו ותמיד היה חסר לי האח שדומה לי כל כך. בזמנו, השירים לא דיברו אלי, חייתי מזכרונות, מתמונות ולא מהמילים. לפני כמה שנים הבת שלנו שרה את השיר על מצדה וזה היה מרגש מאוד. מאז המפגשים שלי עם השיר הם בעיקר בטקסי זכרון ובטקס שעושים בקיבוץ מדי שנה. לאחר שעברנו מן הקיבוץ לשכונת רמת חן ברמת גן, אמי תרמה לזכר עמירם אודיטוריום ובו פסנתר כנף לבית־הספר היסודי שבשכונה, עוד זכרון ממנו דרך המוסיקה".

איש בין מלאכים
"איש חמודות היה דניאל, מלאך בין אנשים. ועתה דניאל שם למעלה, איש בין מלאכים", פזמון השיר שנכתב לזכרו של רב־סרן דניאל גומז ז"ל. דניאל, או דני כמו שקראו לו כולם במושב נחלים בו גדל, היה טייס יסעור בטייסת "מובילי הלילה". ב־12 באוגוסט 2006 במלחמת לבנון השנייה, הוא נהרג יחד עם שאר אנשי צוות היסעור מפגיעת טיל חזבאללה.

"חודש לפני שדני נפל נפגשנו באירוע משפחתי", מספר קרוב משפחה, אסף נגל, אשר הלחין את השיר לזכר דני, "שאלתי את דני מה קורה, אם הוא נלחם, אם יש טיסות והוא ענה שזה שום דבר, מדובר באימונים רגילים. הוא דחה את הנושא באופן שהרגיע את המשפחה. אחרי ההלוויה, החלטתי לכתוב שיר שינציח אותו. פניתי לכמה חברים שלי, ביניהם יורם טהרלב, שי גבסו ושם טוב לוי, אך מי שכתב את המילים לשיר היה הסופר והמשורר אורי אופיר ז"ל".

מילות השיר "איש בין מלאכים" מספרות את קורות חייו של דני ואת סיפור מותם של אנשי הצוות שהיו איתו. "שמעתי את השיר בפעם הראשונה כשמלאו 30 למותו של דני", מספרת אמו, מרים, "נכתבו עוד שירים לזכר דניאל, אך את השיר הזה אהבתי מאוד. המשורר שילב בשיר את שמות הנופלים יחד עם דני: רון משיח ז"ל, סמי בן־נעים ז"ל, קרן טנדלר ז"ל וניסן שלו ז"ל. בנוסף, בשיר מוזכר אביה, הבן שלא זכה להכיר את אביו והפסנתר שקנה דני לשרית אשתו ביום שישי לפני שנהרג. זה לא שיר שאנחנו נוהגים לשמוע בכל מיני הזדמנויות כי אנחנו לא רוצים שיהפוך למשהו רגיל. זה שיר עוצמתי שמביא סערת רגשות".

"מנגינת השיר עגולה והרמונית", מסביר אסף, "כך היה דני. אדם הרמוני, שכולם אהבו אותו, היה בו איזה נועם וחן מיוחד. המנגינה מאופקת ודני עצמו היה אדם מאופק, אף פעם הוא לא החצין את כשרונותיו והישגיו. יום הזכרון הוא היום הישראלי ביותר וגם למנגינה שחיברתי לשיר יש אופי ישראלי מאוד".

הכל ממשיך
את השיר המוכר "לילה לא שקט" כתב שלמה ארצי על חברו, סרן מירון גרנות ז"ל אשר המריא למשימתו האחרונה ביום האחרון למלחמת יום הכיפורים. השניים גדלו יחד בשכונה, כחלק מחבורת מתבגרים שהיו עסוקים באהבות ובחברויות עד שמותו של מירון קטע את תקופה הנעורים היפה.

בשיר "מעבר לנהר", שיר נוסף שכתב שלמה לזכרו של חברו, הוא מתאר את חייו שלו אל מול חייו של מירון, טייס צעיר שהיה ער לסיכונים בתפקידו. "שני חיילים, אחד מלא שירים, אחד חייו בסכנה". עם גיוסו לצה"ל התנדב מירון לחיל־האוויר מתוך הבנה ששם יוכל יותר לתרום לבטחון המדינה. הוא שירת כטייס ולאחר מכן כמדריך בבית־הספר לטיסה. במהלך שירותו הצבאי הוא נשא לאישה את נירה.

ב־6 באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. במהלך גיחה לחילוץ פצועים מהעיר סואץ נפגע מסוקו של מירון מאש האויב והתרסק. "אלו היו הימים הקשים ביותר", מספרת נירה גרנות־יגודניק, "הייתי בין תקווה לייאוש. מירון נחשב כנעדר במשך עשרה ימים, ובלילות הוא הגיח אל חלומותיי, מחבק אותי ואומר: 'אני חי, אל תאמיני להם, אני בסך הכל פצוע. נפלתי בשבי, אגיע בקרוב'. עד היום לא ידעתי על קיומו של השיר "מעבר לנהר". שיר יפה מאוד, שיר רומנטי בחלקו אשר מחזיר אותי אל החלומות שהייתי חולמת לאחר נפילתו של מירון".

מוכרחים להמשיך לנגן
"לכולנו הייתה זו מלחמה קשה אך לבני היה קשה מכולנו. אדם נבחן במצבים קשים ובני עמד במבחן כסלע. הוא היה מלא חרדה למדינת ישראל וכאב את שחיקתו של חיל־האוויר". כך כתב עורך הספר "ימים של חשבון" המאגד את דבריו של מפקד חיל־האוויר במלחמה, האלוף בני פלד ז"ל. החיל איבד יותר מ־100 מטוסי קרב ושבעה מסוקים ומטוסי קישור, 53 אנשי צוות אוויר נהרגו במערכה ו־44 נפלו בשבי. ב־6 ביוני 1974 חזרו השבויים ולכבודם נערך אירוע בבסיס רמת דוד.

"אני הנחיתי את האירוע", נזכר סא"ל (מיל') עודד פלדמן, שהיה אז קצין החינוך של החיל. "האלוף בני פלד ז"ל, מפקד חיל־האוויר, נשא נאום בו השווה את חיל־האוויר לנבל בעל 1000 מיתרים, כשכל מטוס שנופל הוא מיתר שנקרע, אך הנבל ממשיך בנגינתו. מבין השורות קלטתי 'את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך לנגן'. עיבדתי את הקטע לשיר ונתתי אותו למלחין יאיר רוזנבלום, אז המנהל המוסיקלי של להקת חיל־האוויר. כשבני פלד שמע את השיר בפעם הראשונה, חודש מתום המלחמה, עמדו לו דמעות בעיניים, הוא היה אדם קשוח ועצור ובמקרה הזה הוא ממש התרגש".

צה"ל בכלל וחיל־האוויר בפרט היו עסוקים אז בתהליך השיקום והשיר העניק לכולם תחושת אופטימיות ותקווה. השיר שהפך למעין המנון של חיל־האוויר, התפרסם והגיע עוד באותה השנה לראש מצעד הפזמונים. אבל ביום הזכרון הוא מקבל משמעות אחרת. "אני רואה בשיר זה, שיר שקורא לנו, לעם ישראל, לא להירתע ממכשולים ולרוץ קדימה", מסכם עודד.

 
1 | 2 | 3
 
דניאל גומז ז"ל. "מלאך בין אנשים, ועתה איש בין מלאכים"
דניאל גומז ז"ל. "מלאך בין אנשים, ועתה איש בין מלאכים"
Feedback Form