יומן ארועים

Bookmark and Share
והרי התחזית: חיל-האוויר 2030 פורסם בתאריך 01.04.2012
תגיות: טכנולוגיה , עתיד
איך יראה חיל-האוויר בעוד עשרים שנים? יש מי שתפקידם הוא לענות על השאלה הזאת, והם לא מהססים לשער, לדמיין ובעיקר לתכנן את היום שאחרי מחר
ליה שנל

השנה היא 2030, וחיל-האוויר בצרות. השקעה במטוסים יקרים שהגעתם מתעכבת השאירה אותו ללא תקציב לטכנולוגיות חדשות שבדיוק פותחו, ומטה החיל נאבק לפקח על המשימות הרבות המוטלות עליו. מערך ההגנה האווירית מנסה להתמודד עם איומי הטילים הרבים מכל החזיתות ויש מחסור חמור בטכנאים. כותרות העיתונים זועקות מחדל, ובטייסות חוששים מפני המלחמה הבאה.

תרחיש האימים הזה, וכל הדרכים להימנע ממנו, היה רק אחד הנושאים שהעסיקו את הצוותים של פרויקט "חיל-האוויר 2030", שהעבודה עליו החלה לפני שלוש שנים והסתיימה רק עכשיו. למעלה משלוש-מאות אנשי החיל העלו שאלות, ביצעו מחקרים ובנו את תמונת המצב של חיל-האוויר העתידי של ישראל, בלי להסס להציע פתרונות לבעיות השונות שעלולות להיווצר. טכנולוגיות חדשות, שינויים בהרכב האנושי ואפילו איכות הסביבה זכו לטיפול מעמיק, ומעל הכל - יצירתי.


משנים את החזון
בארגון עמוס כמו חיל-האוויר שגרת האימונים לוחצת, וגם פעילות מבצעית לא חסרה בבסיסים ובמטה. בתוך המשימות הרבות, קשה לעצור לרגע ולחשוב מה תעשה בשנה הבאה, ובטח שקשה לדמיין מה יקרה בעוד 20 שנים.
"אין בחיל-האוויר מומחים לעתיד, והבנו שצריך ליצור שיתוף פעולה ועבודת צוות כדי להגיע לתוצאות רלוונטיות ומעשיות", מספר רס"ן נמרוד שגב, ראש מדור תכנון לטווח ארוך במחלקת תכנון וארגון, שריכז את הפרויקט. "לכן החלטנו לשתף אנשים מרחבי החיל, כי אם המחקר יתבצע על ידי בעלי התפקידים עצמם - הם אלו שיישמו את המסקנות".

הפתרון היה שתי סדנאות חיליות, לבכירים ולקצינים צעירים. בסופן הורכבו תשעה צוותי עבודה בנושאים נבחרים, שכללו מגוון בעלי דרגות שונות ואנשי אקדמיה בתחומים הרלוונטיים. "למעשה, כל צוות ביצע עבודת מחקר על נושא מסוים, מההרכב האנושי ועד הצוות ה'אדום', שבחן כשלים אפשריים ואיך להימנע מהם", מסביר רס"ן שגב. "לבסוף המסקנות הוצגו למפקד חיל-האוויר, האלוף עידו נחושתן, שהחליט אילו מהן לקבל".

חלק מהמסקנות אומצו מיד, כמו למשל ההצעה להוסיף את המילה "סביבה" לחזון חיל-האוויר. חלק הוכרזו כרצויות לעתיד, כמו הקמת אקדמיה כחלק ממסלול שירות הקבע בחיל-האוויר, מה שיהפוך אותו לרלוונטי יותר בסביבה תחרותית, וחלק מההצעות נדחו.

עידן המידע (העודף)
פרחי הטיס הצעירים שהתגייסו בדצמבר האחרון כנראה עוד לא שקלו זאת, אבל חלקם כנראה עדיין ישרתו בחיל-האוויר בעוד כעשרים שנים. עם אילו מערכות הם יפעלו? אילו שינויים יתרחשו? "ככל הנראה תהיה התמקצעות ואקדמיזציה של החיל, כי המערכות נעשות כל כך מורכבות שלוקח שנים רק ללמוד להפעיל אותן", מקדים ואומר רס"ן שגב.

תחומים נוספים שיתפתחו הם מרחב הסייבר והפעילות ברשת, וכן הצורך להתמודד עם כמויות המידע העצומות שמצטברות במהירות. "טייסים ילמדו איך להתמודד עם עודף מידע, משום שיש גבול ליכולת העיבוד האנושית. נצטרך גם ללמוד לסמוך על מערכות ממוחשבות שיסייעו בסינון המידע וסדרי העדיפויות".
קשה לדעת אם בעתיד אכן יהיו מערכות שיגידו לטייס איך לטוס, או האם בסיסי חיל-האוויר באמת יפעלו על אנרגיה סולארית. "יש הרבה דברים שאנחנו יודעים היום, למשל שמטוסי הסופה (F-16I) עדיין יהיו בשירות, וגם תכנית החלל של מדינת ישראל כבר סגורה שנים רבות קדימה", מעיד רס"ן שגב. "אבל כל השאר הם רק השערות. מה יקרה באמת? נדע רק ב-2030".

 
1 | 2 | 3 | 4
 
איך יראה חיל-האוויר בעוד 20 שנה?
איך יראה חיל-האוויר בעוד 20 שנה?