יומן ארועים

Bookmark and Share
איך אומרים משפח"א באיטלקית? פורסם בתאריך 19.02.2012
תגיות: משפח"א
חיל-האוויר נכנס לתוך חייהן של משפחות שלמות. אמהות המלוות את ילדיהן לאורך שלוש שנות קורס ארוך ומפרך, לילות מדירי שינה עבור בני הזוג הממתינים בבית וגני ילדים בשיכונים. את המשפחה הבאה, לקח חיל-האוויר קצת יותר רחוק
איתי איתמר

"אני גרמתי לנו לצאת לשליחות", אומר בגאווה איל בן ה-12.5, בנו של מפקד בסיס שדה-דב לשעבר. יום אחד, כשהוא חזר מבית הספר, קיבל מאחיו יובל את הבשורה: "איל, אנחנו עוברים לאיטליה". "קפצתי עליו כמו משוגע, צעקתי מהתרגשות", משחזר איל. בקיץ שעבר, עזבה כל המשפחה את מושב משמרת שבשרון, שם גדל איל רוב חייו, ועברה להתגורר ברומא. אביו, אל"ם יהוא עופר, קיבל משרה חדשה: נספח צה"ל ונציג משרד הבטחון באיטליה.

הג'וב האיטלקי
כידוע, רומא לא נבנתה ביום אחד. בימים הראשונים היה להם לא קל להתרגל למקום החדש. "אבא היה הולך לעבודה, ואנחנו היינו נשארים לבד", משחזר איל. "לקח קצת זמן עד שהכרנו משפחות חדשות". מקץ חודש, נפתחה שנת הלימודים האיטלקית, ואיל זנח את בית-הספר האזורי "הדר-השרון" ונכנס לחטיבת הביניים האמריקאית, יחד עם עוד 600 תלמידים. "בחודשיים הראשונים היה לי קשה, לא ידעתי את השפה. הייתי ביישן ולא כל-כך היו לי חברים. עד שפתחתי את הפה, והקשיבו לי". מאז הוא כבר למד לפטפט גם באנגלית וגם באיטלקית. "אני לומד עם אנשים מסין, מקוריאה ומיפן, ויש לי הרבה חברים אמריקאים ואיטלקים", הוא מספר. "יש לי גם חבר איטלקי ממוצא סורי, וחבר נוסף, מוחמד, שהגיע ממלזיה".

גם אביו חזר לספסל הלימודים. "בהתחלה שיעורי-הבית לקחו המון זמן. אני זוכר שאני ואבא היינו יושבים שעתיים רק על היסטוריה", הוא מספר, לא ממש בצער. "אני חושב שהוא אף פעם לא הכין איתי שיעורים לפני כן". אפשר להבין: מאז שאיל נולד, שירת אל"ם יהוא כמפקד טייסת וכמפקד בסיס, וצבר לא מעט שעות מבצעיות בשמיים. הוא שב הביתה בשעות מאוחרות ואיל זכה לפגוש אותו בעיקר בסופי שבוע ("וגם אז היו לו הרבה טלפונים"). דווקא באיטליה, מספיק אביו לחזור הביתה בסביבות השעה 18:00 ("אם הוא לא טס לישראל, ליוון או לקרואטיה", מקפיד איל להוסיף). "אנחנו עדיין מתרגשים מזה בכל פעם מחדש".

תחת שמש טוסקנה
בעוד החורף הישראלי דורש מכולם תלבושת אחידה של ג'ינס וטי-שירט (או מדי א' ונעליים גבוהות), הקור האיטלקי מכתיב צו אופנה משלו, הכולל שלל ג'קטים, צעיפים ומעילים. וברומא, יש לנהוג כרומאי. "פתאום כולנו צריכים להשקיע בבגדים, אופנה זה חלק מהעניין של פה", מסביר איל. "יש כאן אופנה של ארבע עונות, לא כמו בישראל שזה קיץ, ומדי פעם קצת קר". שלוש פעמים בשבוע פושט איל את המעיל לטובת מדי מועדון הכדורסל "Stella Azzurra" (הכוכב הכחול), תחביב שהוא אימץ כבר בגן, ולא ויתר עליו גם במעבר בין יבשות.

בין לימודי האיטלקית למשחקי הכדורסל, הוא אפילו הספיק לפגוש את שגריר ארה"ב וישראל באיטליה. "בחנוכה שעבר נערך קוקטייל בשגרירות", נזכר איל. "אני הדקלתי את החנוכיה ובירכתי על הנר הראשון של חנוכה". החגים הישראליים חסרים לו במיוחד. "בראש השנה הבאתי לבית-ספר תפוח בדבש, ובפסח הבאתי קטעים מההגדה בעברית ובאנגלית. כמובן שהבאתי גם עוגת מצות - נראה לי שילדים יזכרו הכי טוב את הטעם של האוכל המיוחד, ולמה אנחנו אוכלים אותו".

כל הדרכים מובילות למשמרת
על דבר אחד, התקשה איל לוותר במיוחד. "אף פעם לא גרתי בעיר. במשמרת הייתי מתקשר לאמא ואומר לה שאני יוצא לחבר, עולה על האופניים ונוסע. אבל רומא לא ידידותית לאופניים. היא הררית, אין שבילים, המדרכות לא מתאימות". נחמה פעוטה הוא מוצא באוכל האיטלקי ("יש פה גלידה איכותית!"), וב"שבוע הלבן" - בלילות האחרונים ירד שלג רב, והילדים יוצאים לחופשה של שבוע מהלימודים. אבל כל התענוגות האיטלקיים שבעולם לא יפתו אותו להישאר שם. "בכל פעם שאנחנו מספרים על ישראל, אנחנו נזכרים במשמרת. זה המושב שלנו, זה הבית".

 
1 | 2 | 3
 
מדליקים נרות יחד עם שגריר ישראל באיטליה, מר גדעון מאיר
מדליקים נרות יחד עם שגריר ישראל באיטליה, מר גדעון מאיר