יומן ארועים

Bookmark and Share
"פתאום נהיה שקט" פורסם בתאריך 01.02.2012
במלאת תשע שנים להתרסקות המעבורת קולומביה, אנו מביאים בפניכם קטעים מדבריו של נציג חיל-האוויר הישראלי, אשר ישב בחדר הבקרה של נאס"א ברגעי ההתרסקות
לילך גונן

תשע שנים חלפו מאז אותו יום בלתי נשכח. מבטים מלאי תקווה לעבר השמיים התחלפו בין רגע בבלבול וחוסר וודאות. תשע שנים חלפו מאז אובדנה של המעבורה "קולומביה", ומותם של אנשי צוות המעבורת, בניהם גם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון.

"לא שאלתי את אילן אם הוא פוחד"
לפני תשע שנים היה סא"ל מ', אז רס"ן, הנציג הישראלי היחיד שישב במרכז הבקרה לניסויים בוושינגטון וידע כבר מן הרגע הראשון על התקלה במעבורת. מתוך דבריו שנכתבו בביטאון חיל-האוויר באותה השנה:
"פתאום שרר שקט בכל לולאות הקשר. עד לאותו הרגע, במשך כל 16 הימים, שמעתי כל הזמן אנשים מדברים. שמענו את מה שנאמר לאסטרונאוטים, את התקשורת הפנימית בין אנשי נאס"א. ושמענו כל הזמן את אילן, שידע שאנחנו מקשיבים ושידר כל הזמן מה הוא מרגיש וחושב. פתאום נהיה שקט".

כבר מתחילתם של אותם הרגעים הדוממים החלה הדאגה לבעור בליבו של מ'. "הדקות עוברות. אתה יודע איפה הם אמורים להיות בכל דקה והם אינם. ניסיתי לשכנע את עצמי שעוד מעט כבר נדע מה קורה, שעוד מעט יצליחו לדבר איתם והם יצליחו להיחלץ מזה, אבל הלב היה כבד. בערך שתי דקות לפני שעת הנחיתה המתוכננת היה לי ברור שהמעבורת איננה. היה לנו רגע של הלם, של אובדן".
באותם רגעים של שקט נפל משקל כבד על כתפיו של מ'. "התחלתי לחשוב מה אני, כנציג בודד של חיל-האוויר, צריך לעשות באירוע כזה. המחשבה הראשונה שלי הייתה על אילן ועל המשפחה".
מ' הכיר את אילן רמון באופן אישי, אך על הפחד מן הסוף הגרוע ביותר לא דיברו בניהם. "שנינו טייסים, ואנחנו לא מדברים על הדברים האלה, כי בכל פעם שאתה עולה לגיחה יכול להיות שלא תחזור. לא שמעתי מאילן חששות של ממש. לא הרגשתי את הצורך לשאול אותו אם הוא פוחד והוא לא הרגיש צורך לענות".