יומן ארועים

Bookmark and Share
לא חוזרים ללימודים פורסם בתאריך 29.08.2011
תגיות: פיקוח , מלש"בים , בנות
החופש הגדול נגמר. אלפי צעירים נרגשים כבר מתחילים לארגן את התיקים, אבל במקרה של חלקם, לא מדובר בילקוטים מלאים במחברות אלא בקיטבגים צבאיים מלאים בציוד ובחששות. שיחה עם מתגייסות טריות
איתי איתמר

"לא באמת ישנתי ביומיים שלפני הגיוס", מודה ליאורה גופמן, מתגייסת טרייה לחיל-האוויר. "מתי יבוא מחר? מתי יבוא מחר? אני כבר משתגעת להתגייס", היא נזכרת בתחושות שלפני הבקו"ם. "אבל אז כשזה מגיע, פתאום זה מלחיץ. אפשר אולי עוד שבוע חופש?".
גופמן, תושבת אשקלון, לא סתם עתרה לעוד כמה ימי אזרחות: בשבוע האחרון שבו הותר לה להתעורר מתי שרק מתחשק לה, דאגו האזעקות לערוך לה השכמה בכל בוקר. את רוב היום בילתה בעיקר במרחב המוגן. "הפעם זה ממש הפחיד אותי. 18 שנים אני מחכה להתגייס, חששתי שדווקא עכשיו משהו ימנע את זה ממני".
לעומתה, שירן נטוביץ, טוראית בת יומה המתגוררת בשוהם, לא הייתה מתנגדת להקדים את הגיוס. "התיק כבר ארוז, מצידי עכשיו לבוא ולהתגייס", היא אומרת בערב שלפני המועד המיוחל. "אני מקווה שאני לא אבכה מחר, שאני אשאר במצב שפוי. דחו לי את הגיוס ביומיים ונהייתי עצבנית. צוחקים עלי שאני צהובה", היא מגלה בביישנות.
נטוביץ, שדחתה את הגיוס בשנה כדי ללכת למכינה קדם צבאית "תל"י" לבנות דתיות, מעידה שהיא לא מודאגת מכלום. "למדתי בבית ספר דתי, שמאוד התנגד לגיוס ולא הכין אותי כמו שצריך. במכינה דווקא ליוו אותי יפה והתרגלתי לדבר במושגים שונים לגמרי. אני באה בצורה הרבה יותר בוגרת, אני לא חושבת שיהיה לי 'הלם בקו"ם' כמו לאחרים".

פקחיות או לא להיות
את שלושת השנים הבאות יעבירו שתי הבנות כפקחיות טיסה בחיל-האוויר. "זה תפקיד שמשלב סביבה טכנולוגית, ושיתוף פעולה עם הטייסים. והטייסות", מדגישה נטוביץ'. "בהתחלה התלבטתי. בכל זאת מדובר בשירות של שלוש שנים, נוסף לזה שאני דוחה את הגיוס בשנה והולכת למכינה. אבל כששמעתי על התפקיד - התאהבתי. בכוונה בחרתי בתפקיד עם לחץ שדורש ממני המון. אני רוצה להיות בסביבה מבצעית, וגם קצת לחלק הוראות ולפקד מרחוק", היא מסבירה.
עתידה של נטוביץ' במגדל הפיקוח לא היה מובטח מתחילת הדרך. לצו הראשון התייצבה בחודש אפריל בכיתה י"ב, לאחר שהתלבטה בין שירות לאומי לשירות צבאי. "כל הכיוונים משכו לשירות לאומי. אחרי שכבר סגרתי שירות לאומי בירושלים, עלו בי שאלות לגבי מה שאני מייצגת ומה שאני צריכה להיות. חשוב לי מאוד לתרום ולתת מעצמי לכלל החברה ואיפה שצריך אותי", אומרת נטוביץ'. אך הבעיות לא הסתיימו בצו הראשון. מידת המשקפיים של שירן הייתה גבוהה מידי בשביל התפקיד עליו חלמה, והיא החליטה לעבור ניתוח לייזר על מנת להגיע אליו. "לא מצאתי שום תפקיד אחר שמעניין אותי כמו פיקוח", היא אומרת. וכעת, אחרי ניתוח עיניים ושנה של המתנה, שירן מתגייסת לתפקיד שבו חשקה.
לליאורה העסק היה פחות מסובך, וההתמודדות העיקרית שלה הייתה עם הפרפרים בבטן לקראת השירות. "זה מרגש אותי להיות חלק מההגנה שלנו", נלהבת גופמן. "נכון שלא אני זו שאחזיק את הנשק או הסטיק בידיים, אבל אני אהיה זו שאכוון את המטוסים ואעזור להם במבצעים. בבית יש לי זוג הורים ואחות בת ארבע, שאני אהיה שותפה להגנה עליהם".

עולות על מדים
מחר ישימו כולם ילקוטים על הגב ורבבות ימלאו את חצרות בית הספר. עבור זוג הבנות, ועוד 180 בנות שאותרו לתפקידים שונים בחיל, יהיה זה עיצומה של הטירונות בבסיס הטכני. "התיק של בית ספר מתחלף בתיק של צבא", משתנקת גופמן בעוד מעמיסה על גבה את מה שעבורה, לפחות, מרגיש כמו מאה קילו. "כבר לא קונים תלבושת בית ספר, אלא גופיות לצבא. לסיים את החופש הגדול ולהתחיל טירונות זו הרגשה שונה לגמרי. אני מסתכלת על אלו שעולים לכיתה י"ב והם נראים כל כך קטנים. כל מה שהיה לפני נראה בעיני כל כך קטן, סתמי. אבל גם אני עדיין מרגישה קטנה". צעירה, את מתכוונת. "אני הולכת לסדר את העניינים בשמים של ישראל. מי נותן לי לעשות את זה?"

 
1 | 2 | 3 | 4
 
פקחית במגדל בפעולה
פקחית במגדל בפעולה