יומן ארועים

Bookmark and Share
ראש להק ציוד: "צריך לרצות לשנות ולהשפיע" פורסם בתאריך 13.03.2011
תגיות: המערך הטכני , ראיונות בכירים , תא"ל רן לוי
המחסור בצוותים טכניים בשנת 2011, העתודאים הצעירים וההיערכות לקראת הגעתם של המטוסים החדישים. בראיון מיוחד לקראת שבוע הטכנולוגיה ויום המדע, מספר תא"ל רן לוי, ראש להק ציוד בחיל-האוויר, מה באמת מייחד את המערך הטכני
טל מיכאל

על סמך נתוני אגף כוח אדם, צפוי בשנת 2011 מחסור במספר המתגייסים במערך הטכני. כיצד נערכים?
"אכן, בשנה הבאה צפוי מחסור של מאות חיילים וחיילות חובה במערך הטכני. אפשר לומר שהמגמה הזו היא ארוכת שנים והיא נובעת מכמה סיבות עיקריות: מצד אחד יש עלייה במספר המבקשים להתגייס למסלולים הקרביים והצבא מאפשר זאת ומצד שני גדל מספר האנשים הבוחרים לא להתגייס. כמו כן, מצטמצם מספר האנשים המבקשים ללמוד לימודים טכנולוגים, ולכן אנו מציעים כמה פתרונות לבעיה.
בראש ובראשונה, מסלול השוחרים ('פלדה כחולה') בו אנו מכשירים חבר'ה ללימודים טכנולוגיים במקום שמשרד החינוך לא עושה זאת ואחוזי הנשר לפני הגיוס ובמהלך השירות בקרב אותם אנשים, נמוכים בצורה בלתי רגילה.
הפתרון השני לעתיד הוא שינוי בהכשרות. המטרה היא להכשיר אנשים למיומנויות בסיסיות יותר ולקבל מענה טוב יותר בדרגי א', או כפי שאומרים: 'קרוב לכנפיים'".

האם נרגיש את המחסור בשטח?
"אני חושב שהשנה לא תשפיע על דרג א', משום שאנו נותנים עדיפות לדרג א'. תהיה פחות תמיכה במקומות הרחוקים מהכנפיים, בדרג ב' ודרג ד'. אבל בכל אופן יש אנשים שיעשו את העבודה וההשפעה תורגש עוד מספר שנים. כנראה שאז תהיה יותר עבודה ואנחנו נעבוד יותר קשה, נמקד ונעשה פחות דברים שתפוקתם המבצעית פחות חשובה. בנוסף, נעביר יותר עבודות לביצועים אזרחיים במקרי הצורך ובכך נחסוך עבודה בחיל".

כיצד ניתן למשוך עתודאים לחיל בתקופה בה הלימודים לפני הצבא לא מושכים הרבה בני נוער?
"בשנים האחרונות אנו רואים לצערנו ירידה בערכו של המסלול. פעם מדור עתודה היה מסנן אבל היום נרשמים פחות ובעקבות כך ישנה ירידה באחוזי הגיוס לעתודה. בשלוש השנים האחרונות החלו אגף כוח אדם וחיל-האוויר בתהליך שנועד למשוך עתודאים. אנו מובילים את התהליך ומשנים את מסלול העתודה, תוך עיסוק מתמיד בשאלה 'מה מהות המסלול?' האם בוגר העתודה הוא קודם כל אדם בעל תואר ורק לאחר מכן קצין, או ההפך? לדעתנו, הבוגר הנכון של המסלול הוא קצין עם ערכים.
לא מזמן דיברתי עם בני נוער ומישהי אמרה לי שעתודה הוא מסלול לחנונים שלא רוצים לעשות צבא. חרה לי לשמוע שבעיני הנוער עתודאים הם צעירים שלא מעוניינים להתגייס. העתודה לא נתפסת כמו שהיא אמורה להיות ועתודאי צריך לרצות לשנות ולהשפיע מתוך הבנה שהכוח שלו טמון בראש.
מתוך כך, בשיתוף עם אגף כוח אדם, החלטנו לחרוט על דגלנו את הסיסמא: "שירות משמעותי בדרך אחרת" ולהתחיל להעביר את המסר והאידיאולוגיה כבר בעלונים הנשלחים לבתי המועמדים".

ומה לגבי עתודאים במהלך השירות, אם יש דרך לשמר גם אותם?
"כפי שאמרתי, אנו צריכים לוודא שעתודאים מבצעים שירות משמעותי ובשנים האחרונות צמצמנו עשרות תפקידים אשר לא חשבנו שהשירות בהם משמעותי דיו. מה שהעיב על עתודאים הוא ללא ספק הפן הפיקודי. לא מספיק שהם חווים את הקושי שבגיוס מיד עם תום הלימודים, הם משתלבים בדרך כלל בתפקידים פיקודיים והדרישות מהם גבוהות.
הפתרון שהגדרנו הוא מסלול 'נטע כחול', הפועל כבר שלושה מחזורים. כחלק מהתוכנית, משתלבים העתודאים במסלולי פיקוד בשטח וחווים את החיל ברגליים. כך אנו מבטיחים שהקצינים החדשים יהיו מחוברים לחיל באמצעות עשייה וביצועים בשטח. למעשה, המסלול מצליח כל כך, שעתודאים רבים מעדיפים להישאר בתפקידי פיקוד בבסיסים ולא לחזור למטה.
שמירה על העתודאים בחיל איננה פשוטה. אין ספק שיש מתח בין החיים האזרחיים והעבודות המסנוורות בחוץ, לבין העבודה בצבא. לקראת תום החתימה הראשונית על קבע, כל אחד מהעתודאים שואל את השאלה הגדולה: "האם להישאר בצבא או לא?"
בדרך כלל הפרמטר המשפיע הוא מצב השוק. כאשר מצב השוק ירוד, מעדיפים העתודאים להישאר בצבא ולהפך, אבל יש גם מספר גורמים המשכנעים עשרות עתודאים להישאר בחיל-האוויר.
ראשית, האחריות שאנו נותנים לסרן צעיר עולה על כל אחריות שהוא יקבל באזרחות. היום ישנם מהנדסים צעירים עם פרויקטים בשווי מיליוני דולרים על הכתפיים. בנוסף, הזירה המיוחדת והפעילות הבטחונית דורשת מהם יצירתיות ומספקת להם עניין שאין באזרחות. בחוץ, מהנדס יכול להזניק מניה בכמה סנטים, אבל כאן הוא מחזיק את הבטחון של המדינה וחיל-האוויר שלה".

כיצד מתכוננים במערך הטכני לקליטת המטוסים העתידיים כגון החמקן (F-35I), השמשון (Hercules C-130J) ומטוסי הכיבוי?
"אנו משקיעים משאבים רבים כחלק מההיערכות לקראת הגעת המטוסים החדשים. כעת אנו עוסקים יותר בשמשון וכבר התחלנו לעבוד על המערכות האוויוניות ומערכות המשימה השונות שיולבשו עליו.
מצד שני, אנו פוזלים גם לצד התחזוק ובודקים את מימדי ההאנגרים והדירים התת-קרקעיים שישמשו את המטוסים העתידיים. במקרה של שמשון, כבר לפני מספר שנים כשהבאנו את הקרנפים, תכננו האנגרים גדולים מספיק שיתאימו גם לדורות המטוסים הבאים, הגדולים יותר".
"לא שכחנו לרגע את החמקן. לאחרונה שלחנו קצינים ומהנדסים לארצות-הברית במטרה ללמוד את הטכנולוגיות מקרוב. הנתון הפיזי המעניין ביותר בחמקן הוא לא ספק המנוע העצום. היו אמירות, שהמנוע הענק עלול ליצור רעש רב מדי, אך אנו מבינים שזה לא בדיוק המצב ומנתחים את המערכת לעומק. בנוסף לכך, התחלנו לעבוד על אבי טיפוס למערכות הישראליות שנשלב במטוס, כך שעד תאריך היעד, נספיק כבר לייצר את הדורות המתקדמים של המערכות הטכנולוגיות שישולבו במטוס.
"גם טייסת הכיבוי העתידית מעסיקה אותנו. המטוסים בטייסת צפויים להיות קטנים ופשוטים יחסית למטוסים שחיל-האוויר מתפעל ולכן לא עתידות להיות בעיות. בעוד חודשיים מטוסי כיבוי האש יקבלו יכולת מבצעית באופן רשמי ונוכל לצאת לדרך".

 
1 | 2 | 3