יומן ארועים

Bookmark and Share
"עבודה רבה לפנינו" פורסם בתאריך 07.03.2011
תגיות: נשים בחיל , ראיונות בכירים , מדריכות סימולטור
לרגל יום האישה הבינלאומי, פגשנו את תא"ל גילה כליפי-אמיר, אחת משלוש הנשים הבכירות בשורות צה"ל ומי שממלאת את תפקיד יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים. דיברנו על נשים וחרדים, תיקון חוק הגיוס ומיון נשים לקורס-טיס. שיחת בנות, רק באתר חיל-האוויר
גל גולדשטיין

בכל העולם חוגגים 100 שנים לציון יום האישה הבינלאומי, אבל אצלנו, מדובר בחגיגה כפולה: השנה ימלאו 10 שנים לביטול מערך חיל-נשים (ח"ן) והקמת מטה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן). "בעשור האחרון חלו תמורות גדולות בשירות הנשים. אחרי שהוגש בג"ץ אליס מילר ובוצע התיקון בחוק שירות הבטחון, נפתחו בפני נשים הרבה תפקידים שקודם לכן היו סגורים בשל קריטריון מיני שלא היה רלוונטי. התיקון לחוק אפשר לנשים להגיע להרבה מאוד תפקידים אליהם הן לא הגיעו בגלל שמשך ההכשרה אל מול השירות האפקטיבי לא היה יעיל מספיק", מספרת תא"ל גילה כליפי-אמיר.

"חיל-האוויר היה בין הראשונים שהשכילו להתאים את סביבת העבודה של המערך הטכני כדי לאפשר לנשים להצליח בתפקידים שם. הוא הרוויח לא רק מקורות נוספים של כח אדם, אלא גם מקורות איכותיים. הגבר קודם כל מכוון למיצוי בלחימה בתפקידים הקרביים. בגלל שנשים לא מכוונות קודם כל למיצוי בלחימה, בהכרח מקורות כח אדם שהגיעו מגיוס הנשים היו באיכות גבוהה יותר. זה לא בגלל שנשים חכמות יותר מגברים, אלא בגלל שמדרג השיבוץ בצבא שונה בין גברים לנשים".

בנובמבר 2007 פתח חיל-האוויר בפרויקט "שח"ר כחול" לשילוב חרדים במקצועות הטכניים. לאורך ארבע שנות הפעילות שחלפו מאז, עוד ועוד תפקידים נפתחו בפני המתגייסים, ביניהם תפקידים ביחידת התוכנה "אופק" ולאחרונה גם תפקידים בלהק המודיעין וביחידת הקשר של מערך ההגנה האווירית. עם מאות בוגרים, קצין חרדי ראשון בחיל ואחוזים גבוהים מאוד של משתחררים שמועסקים במשק, לא קשה לפרויקט למצוא במה להתהדר. בעיה אחת שבכל זאת צפה ועולה היא התנגשות שילוב החרדים בחיל עם שילוב הנשים בו.

אם תשאלו את תא"ל כליפי, אין סיבה לדאגה. "אם נשכיל ליישם את לשון המדיניות, נוכל לאפשר חיים בצוותא לכל מי שבא בשערי צה"ל. צה"ל הוא צבא העם. אנחנו צריכים לקחת את כל החברה הישראלית ולתת מענה לכל שונות רלוונטית, בין אם היא נובעת מדת, מגדר, ערכים או ממוצא. פרויקט החרדים הוא פרויקט ברמה הלאומית. אנחנו לא הולכים ויוצרים איים של חרדים בצבא, אלא ההפך. אנחנו מבינים מה הם הצרכים הייחודיים של אותה אוכלוסייה ותופרים את החליפה המתאימה, תוך זהירות נדרשת והפעלה של הגיון בריא, שכל ישר והבנה של מדיניות הצבא".

את אומרת שצה"ל לא יוצר איים של חרדים. אפשר להבין מזה שאין כוונה להפריד בין החרדים לחיילות?
"מדיניות צה"ל אומרת שרק המעגל הקרוב שבא במגע עם החייל החרדי צריך להיות חד מיני, מבוסס על גברים. במעגלים הבאים אין מניעה כזו, ההפך. כשאת מסתכלת על החברה הישראלית, החרדי הולך לקופת חולים, לסופר, לביטוח לאומי ונוסע באוטובוס".
לצד שילוב החרדים בצה"ל, החל בשנה האחרונה פרויקט דומה, לשילוב חרדיות בצבא. "חיל-מודיעין מתחיל בנסיון קטן של גיוס קבוצת חרדיות לתפקידים בתחומים הטכנולוגיים. זה פרויקט התחלתי, אבל אני מאמינה שהוא יוכיח את עצמו".

הנכונות להתגייס בקרב החרדיות דומה לזו בקרב החרדים?
"אלה לא אותם מספרים. החסם המשמעותי הוא לא בצה"ל, אלא חסם תרבותי בתוך החברה הישראלית ולכן אנחנו לא רואים נהירה של נשים חרדיות להתגייס. כמו כל דבר, זה משהו אבולוציוני. כמו שהיום אנחנו רואים יותר ויותר נשים שצומחות לתפקידי סגן-אלוף ואנחנו רואים נשים בתפקידים בהם לא היו נשים לפני כן. זה קיים בגלל שלפני עשור פתחו את השערים להגיע למקומות האלה. נשים עשו באופן מובנה את המסלול שמזכה אותן במקומות האלה".

צבא העם?

אחד התפקידים המזוהים ביותר עם בנות שמשרתות בחיל-האוויר הוא תפקיד מדריכת הסימולאטור.
החל בחצור, דרך נבטים ופלמחים וכלה בבית-הספר לטיסה, למעשה בכל מקום בו נמצאים מאמנים אפשר למצוא גם את המדריכות, שכבר בגילאי העשרה שלהן אחראיות על חלק נכבד משמירת הכשירות של הטייסים והנווטים. משך ההכשרה לתפקיד הוא כשנה ולכן הן נדרשות להתנדב לשירות סדיר נוסף בן שנה.
"עקרון הוולנטריות היה נכון למציאות של לפני 10 שנים. אני חושבת שהיום צריך למצוא כלים אחרים. צריך לטפל בחוק שירות הבטחון ולאו דווקא מתוך הסתכלות על שירות הנשים, אלא מתוך הסתכלות חברתית. אם בתוך עשור, כפי שאנחנו מבינים מהערכות המצב, 65 אחוז מאוכלוסיית ישראל לא מתגייסים לצה"ל, האם אנחנו עדיין יכולים לומר שזה צבא העם? אנחנו רואים שיח שהולך ומתפתח בחברה על שירות אזרחי ועל שירות לאומי, בין השאר מתוך הבנה שהנטל לא יכול להיות רק על מגזר מסוים באוכלוסייה. השס"ן זו שונות שמנציחה את עצמה. כשאת רוצה לייצר מערכת אחידה, אורך השירות צריך להיקבע על פי התפקיד ולא משנה אם זה יוסי או רינה".
תא"ל כליפי מציעה מספר חלופות לחוק שירות הבטחון כפי שהוא מנוסח היום. "הקריטריון של המין לא צריך להיות רלוונטי. אפשר להחליט שמשך השירות יהיה על פי תפקיד או על פי מערכים, או לחילופין להחליט שאורך השירות של כולם יהיה שנתיים וחצי וחיילים לוחמים שתפקידם ידרוש משך הכשרה ארוך ישרתו שלוש שנים ויזכו לתגמול של שכר בחצי השנה האחרונה. אלה אפשרויות שנבחנות".

איפה הן, הלוחמות ההן

15 שנים חלפו מאז נפתחו השערים ונשים החלו להתגייס לקורס-טיס. 12 שנים חלפו מאז גיוס הנשים הראשון לתפקיד לוחמות נ"מ ועדיין, גם היום לא תמצאו לוחמת ביחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס 669 או ביחידת שלדג.
"קבעתי, כהחלטה, שבקדנציה שלי לא אעסוק בעשרת האחוזים של תפקידים שלא מאוישים על-ידי נשים. בעשור האחרון נפתחו כל-כך הרבה תפקידים, אבל אם לא ניעצר לרגע כדי למסד אותם ולאפשר תנאים שמאפשרים הצלחה, אנחנו עלולות להפסיד בקצה. אני עוסקת בהטמעה של חשיבה מגדרית במיסוד המערכים הקיימים הפתוחים בפני נשים".
איפה שהדלתות כבר פתוחות, בקורס-הטיס, עדיין לא השתווה מספר הבוגרות למספר הבוגרים. למרות שאת הקורס האחרון סיימו שלוש נשים, אי אפשר להתעלם מכך שבמסדרים שקדמו לו, לא עמדו נשים בין המסיימים.
בנסיון להבין מה הגורמים לפער, עלתה סוגיית השוני בשיטת המיון והאיתור, שעד כה אפשרה למאות נשים להתמיין לקורס. לאחרונה הוחלט לצמצם את הפער בין נתון זה למצבם של הגברים, אשר מספרם אינו מוגבל ומגיע בדרך כלל לכמה אלפים של מתגייסים. החל ממחזור ינואר 2012 יקבלו יותר מ-1,000 נשים את האפשרות להתמיין לקורס-הטיס. "אנחנו מגדילים את מספר הבנות שמקבלות את האפשרות הזו וחיל-האוויר מוביל את זה בצורה מדהימה. לגברים שמאותרים לקורס יש קב"א, דפ"ר וצד"ח מתאים. לנשים אין צד"ח. אנחנו צריכים לסגל כלי אחר כדי לאתר את המתאימות. כל פעם אנחנו מאפשרים ליותר ויותר נשים להתמיין. קיימת הבנה שצריך לספק מענה לשוני בין גברים לנשים, אבל אין ספק שיש עוד הרבה מה לעשות. יש עוד עבודה רבה לפנינו".