יומן ארועים

Bookmark and Share
ראש הסוכנות לחקר החלל: "נבדקת אפשרות שאסטרונאוט ישראלי יצטרף למעבורת רוסית" פורסם בתאריך 18.07.2010
תגיות: חלל
בדיוק לפני 41 שנים, נרשם אולי הצעד המשמעותי ביותר בתולדות חקר החלל, כאשר האסטרונאוט ניל ארמסטרונג היה לאדם הראשון שצעד על הירח. לרגל הארוע, אתר חיל-האוויר ערך ראיון עם פרופסור יצחק בן ישראל, ראש הסוכנות לחקר החלל
גל גולדשטיין


הנחיתה זכורה כהישג משמעותי בתחום חקר החלל. מה היא משמעותה האמיתית?

"מי שהיה ראש התוכנית לנחיתה בחלל בנאס"א היה לא אחר מאשר ורנר פון בראון. הוא היה נאצי שבמלחמת עולם שנייה המציא את טילי הקרקע-קרקע, טילי V2 שהפציצו את לונדון והביאו לאלפי נפגעים. בתום המלחמה האמריקאים הביאו אותו להאנטסוויל, אלבמה, שם הקימו עבורו את פיקוד הטילים האמריקאי. כלומר, בנחיתה על הירח היה פן סמלי. פחות מ-25 שנים אחרי שהיה האויב מספר אחת של האמריקאים במלחמת העולם השנייה, אותו אדם עמד בראש התוכנית האמריקאית לשימוש באותה הטכנולוגיה, רק שהפעם לטובת האנושות בכיבוש החלל. מלבד הסמליות שבדבר, הנחיתה על הירח הייתה הישג טכנולוגי. בשנת 1959 הסובייטים הפתיעו את אמריקה ושיגרו את לווין הספוטניק. לאמריקאים שהופתעו, לא הייתה היכולת הזו. שלוש שנים אחר כך, קנדי מונה לנשיא וקבע שעד סוף העשור ארה"ב תעבור את ברית המועצות ביכולות החלל שלה ותשים אדם על הירח. החלטה זו הביאה להשקעות אדירות בפיתוח טכנולוגיה, שאת תוצאותיה ניתן לראות למשל במזעור המחשבים. המחשב הדיגיטלי הראשון נבנה מיד אחרי מלחמת העולם השנייה עבור צבא ארה"ב. הוא תפס אולמות שלמים והביצועים שלו מבחינת מהירות וגודל זכרון היו פחות מרשימים והוא דרש טיפול של עשרות אנשים. היום לכל אחד יש מחשב ויש מחשב בכל מקום, על כל שולחן וגם מתחת לכל שולחן".


מאז שנת 1972 לא בוצעה נחיתה נוספת על הירח. מדוע?

"יש אנשים שחושבים שאין טעם לשלוח אנשים לחלל. הרי כמעט כל משימה מדעית שאדם יכול לעשות בחלל, אפשר לבצע בעזרת מכונה. אז למה צריך בני אדם? לשאלה הזו כמה תשובות. ברמה הכי טכנית, צריך בני אדם למקום בו המכונות נכשלות. למשל, כשלווין 'האבל' התקלקל לפני זמן מה, הוא התחיל לשדר תמונות מטושטשות. לשלוח מכונה שתבדוק מה לא בסדר ותתקן את הבעיה, זה מעבר ליכולות שלנו. אולי יום אחד זה יהיה אפשרי, בעוד 100 או 200 שנים, אבל היום זה מעבר לתחזיות שלנו.
מעבר לכך, יש רמה נוספת ואני חושב שהיא העיקרית. למה בכלל אנחנו מתעניינים בחלל? התשובה האמיתית לעניין היא כי זה טבע האנוש. מטבענו לצאת ולחקור את הבלתי ידוע. פעם מספיק היה לצאת עם סירה ולשוט בים. אחרי שכיסינו את כדור הארץ, הצעד הבא זה החלל. אותו הכח שדחף את קולומבוס למשימת התאבדות לגלות את אמריקה, הוא שדוחף אותנו לצאת לחלל.
אלה שטענו שנחיתה בחלל דורשת מאמץ גדול ועולה המון כסף, הבינו לאט לאט שזו טעות. הם הבינו שהרווח שעושים מהתפתחות הטכנולוגיה הוא הרבה יותר גדול מהכסף שמשקיעים. גם כשמפתחים אמצעים לא מאוישים לחקר החלל, הטכנולוגיה מתפתחת, אבל כששולחים מכונה והיא נופלת בים, לא קרה כלום. אם נופל אדם לים, זה אירוע רציני. כל הדחיפה לעשות את הדברים היטב היא גדולה יותר כשיש בני אדם בקצה".


האם בעתיד ניתן יהיה לחיות על הירח?

"באוקטובר האחרון נאס"א ערכה ניסוי שמדד את כמויות המים על הירח. לפני שלושה חודשים נאס"א איששה את ההערכה שבירח יש כמויות מים עצומות. בזאת בעצם הוסר המכשול הגדול בבניית מושבה על הירח. הכוונה האמריקאית היא לחזור לנחיתה על הירח. יש לרוסים ולסינים תוכנית דומה, כולם מתכננים לנחות על הירח עד שנת 2025 ולאחרונה גם הודו הודיעה שהיא שוקלת לעשות את זה. הרעיון הוא לבנות מושבה על הירח, שם אנשים יחיו ויבנו מערכות וחלליות. מהירח הרבה יותר קל לצאת, כח המשיכה יחסית לכדור הארץ הוא שישית, כלומר הירח הוא מקפצה טובה יותר מכדור הארץ ליעד הבא: לנוגה או למאדים, איזו פלנטה שיבחרו".


מה הסיבה לעניין במאדים ובכוכב ונוס?

"יש אנשים שחושבים שאנחנו כמעט מאחרים בבניית עיר מקלט. המצאנו פצצות, אנחנו מחממים את כדור הארץ בגזי פליטה, מעלים את הטמפרטורות. אני יכול לתת אינספור בעיות שהאדם יצר ויוצר ככל שהוא מתפתח. יש שחושבים שאנחנו צריכים להיות מסוגלים לבנות מושבות בפלנטות אחרות.
בינינו לבין השמש נמצאות שתי פלנטות. האחת היא כוכב חמה (מרקורי) והוא קרוב מדי לשמש, השני הוא ונוס (נוגה) ועד כמה שאנחנו יודעים, האטמוספירה של נוגה היא רעילה. הבא בתור זה כוכב מאדים, שעשוי להיות פלטפורמה טובה לבנות בו מושבה, לכן נאס"א הגדירה לעצמה כיעד להנחית אדם במאדים או על ונוס תוך 25 שנים. כרגע כמה כלי- רכב ממפים את מאדים. בנוגע לונוס, יש בעיה למפות אותה מכיוון שהיא מכוסה עננים".

מה בנוגע לשילוב אסטרונאוט ישראלי במשימות של נאס"א?

"לנו אין יכולת לשגר אסטרונאוט לבד, זה דורש יותר מדי כסף. רצינו לשגר אסטרונאוט על כלי אמריקאי, אבל יש להם עוד שני שיגורים מתוכננים לשנה הקרובה שאי אפשר להיכנס אליהם ואחריהם הם יפסיקו לשגר למשך עשר שנים. היחידים שיטוסו לחלל בתקופה הזו אלה הרוסים. כרגע בודקים אפשרות שאסטרונאוט ישראלי יצטרף למעבורת רוסית".


לפני זמן קצר ישראל שיגרה את לווין האופק 9 לחלל. האם התוצאות מספקות עד כה?

"מספקות מאוד. נתקלתי בכתבה בה צוטטתי באתר אינטרנט איראני, שם כתבו שישראל משוויצה ושרמת הביצועים של האופק 9 היא לא כפי שאנחנו טוענים. כמובן שזה לא נכון. התוצאות מצוינות. כפי שציפינו, התמונות מדהימות".