יומן ארועים

Bookmark and Share
"הזירה משתנה כל העת" פורסם בתאריך 01.07.2010
תגיות: עידו נחושתן , ראיונות בכירים
מפקד חיל האוויר, האלוף עידו נחושתן, מסכם את השנתיים הראשונות בתפקידו. בראיון מיוחד ליום חיל האוויר הוא מדבר על מעגלי האיום, הסגולות של החיל ועל החזון של חיל האוויר בשנת 2030

שנתיים בתפקיד, איך היית מסכם את השנתיים האחרונות בתחום המבצעי?

"ראשית, יש לומר שאין כמעט פעילות מבצעית במדינת ישראל שחיל- האוויר לא מעורב בה. לכן הוא נתון למבחן קבוע של מענה מבצעי במגוון רחב של משימות, בהן הוא מעורב החל משלבי התכנון ועד הביצוע.זהו תהליך קבוע של פעילויות והפקת לקחים בו אסור לנו לנוח לרגע ותמיד להניח שמה שהיה, זה בוודאי לא מה שיהיה.
בשנתיים האחרונות הייתה פעילות מבצעית רבה, שעל חלקה ניתן לדבר. במרכז הלחימה בטרור עמד מבצע "עופרת יצוקה" שהיווה מאמץ מרוכז ויחודי. בשורה התחתונה חיל-האוויר הראה רמת ביצוע גבוהה מאוד בכל המערכים. המבצע היה מורכב ומסובך עם קרבה גדולה לאזרחים כמו גם לכוחות היבשה בשטח צפוף ובעייתי. במבצע זה הייתה קפיצת מדרגה בכל נושא השותפות עם כוחות היבשה בשדה הקרב. תהליכים מבצעיים באים לידי מבחן בנקודות מסויימות. בתחום שיתוף הפעולה, מבצע "עופרת יצוקה" היה נקודת מבחן אחרי תהליך ארוך של תכנון והכנה משותף. באופן כללי, הפעילות המבצעית בחיל היא רצף של פעילויות בתחומים שונים: איסוף מודיעין ופעילויות נוספות. פעילות מבצעית תמיד עומדת למבחן בתוצאה הסופית, ובמבחן התוצאה הסופית בשנתיים האחרונות הראנו הישגים יפים מאוד. מבחן התוצאה הסופית הוא גם למעשה, המציאות הבטחונית בגבולות. השקט היחסי השורר בישובים סביב רצועת עזה הוא תוצאה של מבצע "עופרת יצוקה" והשפעתו על המוטיבציה והריסון של החמאס. בסופו של יום הדבר החשוב הוא שאזרחי המדינה נהנים משקט ואיכות חיים טובה. הפעילות המבצעית הייתה ללא דופי ותרמה לשמירת ההרתעה שהושגה במלחמת לבנון השניה ובמבצע "עופרת יצוקה'".

אחד הנושאים שהחיל עוסק בו רבות הוא הרציפות התפקודית. איך אתה רואה את חיל - האוויר מתפקד תחת ספיגה?

"נושא הרציפות תפקודית נמצא על סדר היום של החיל כדגש חשוב ליישום בכל הרבדים. המטרה היא שחיל-האוויר ימשיך לבצע את משימותיו השונות אל מול איום הרקטות המתפתח. כאן נדרשת הכנה  גם מנטלית וגם פיזית.זה דורש חשיבה על כל בסיס ויחידה בחיל, ניתוח חולשות ומציאת פתרונות. אני מאמין כי הכנה נכונה ויישום הפתרונות מבעוד מועד ישיגו את התוצאה הרצויה"
        
עולם הכלים הבלתי מאויישים הולך ומתפתח. איך הוא משפיע על שדה הקרב העתידי?

"עולם כלי הטיס הבלתי מאויישים מתפתח וישראל היא ללא ספק מהמובילות בעולם בתחום זה. במימד התפיסתי, אני מאמין כי כלי הטיס הבלתי מאויישים הולכים ותופשים חלק משלים בזירת הלחימה. הם קולטים משימות מסוימות ממטוסים מאויישים, אבל הם בעיקר מוסיפים ולא מחליפים. בזכות זאת, אנו מקבלים, למשל, תמונה טובה יותר והכרות קרובה עם הזירה, המאפשרים קבלת החלטות וביצוע טוב יותר. כך למשל, אופן הפעלתם של מטוסי הקרב הינה של גיחה מהירה אל המטרה וחזרה - מעין "פשיטה" - ואילו כלי הטיס הבלתי מאוישים, בזכות תכונותיהם המיוחדות מוסיפים מימד של "נוכחות" או  "שהייה" ממושכת מעל שדה הקרב - תוספת מהותית ליכולות הכוח האווירי".

עוד תחום חדש ומתפתח בחיל הוא תחום ההגנה האקטיבית.
מימד נוסף לתחום ההתקפי. איך הוא משתלב בתפיסת ההפעלה של החיל?

"בנושא זה אנו עומדים בפני מהפכה של ממש. חיל - האוויר הוא חלוץ בעולם לפיתוח התפיסה ומערכות הנשק.
זוהי אכן כניסה לעידן חדש - מבחינה אסטרטגית, טכנולוגית ותפיסתית.
ישראל נכנסה כחלוצה עולמית לתחום זה כבר לפני כשני עשורים, עם פיתוח מערכות ה"חץ" שהיתה למערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה בעולם. התפיסה מתפתחת ובניין הכוח מתרחב בהתאמה להתפתחות האיומים השונים, ובעתיד הקרוב אנו, בחיל, מצפים לקליטת מערכת "כיפת ברזל" כנגד טילים ורקטות קצרי טווח. מערכות נוספות נמצאות בפיתוח ובשנים הקרובות יבנה מערך הגנה רב שכבתי כנגד טילים ורקטות. בנוסף, אנו עומדים בפני קליטת משימת הגילוי להתרעה בשיתוף עם פיקוד העורף, באמצעותה נוכל לתת מענה טוב יותר ומדויק יותר של התרעה לאזרח, שיתבטא בזמן יקר וחשוב להתכונן לקראת נפילת הרקטות, דבר המשפיע על חיי היום יום של האזרח".

את הראיון המלא תוכלו למצוא בגליון 193 של בטאון חיל האוויר.