יומן ארועים

Bookmark and Share
מטוס אל-על נחטף לאלג'יר. פורסם בתאריך 22.07.1968

מטוס אל-על מדגם בואינג-707, שהיה בטיסה 426 מרומא לתל-אביב, נחטף על-ידי מחבלים פלסטיניים ונחת באלג'יר. היתה זו החטיפה הראשונה של מטוס על רקע הסכסוך הערבי-ישראלי.

המטוס המריא, כמתוכנן, לאחר חצות. במושב הקברניט ישב החניך אבנר סלפק, ומימינו, על מושב טייס המשנה, ישב הקברניט עודד אברבנאל. אברבנאל הבטיח לסלפק שעם הנחיתה בארץ שלב החונכות שלו יסתיים, והוא יוכל לראות את עצמו כטייס אזרחי לכל דבר. בתא הטייס היו גם הקצין הראשון, מעוז פורז (שנהרג מאוחר יותר במלחמת יום הכיפורים) ומהנדס הטיס יונה ליכטמן. איש מהם לא חשד שהאדם שפרץ לתא הטייס, זמן קצר לאחר ההמראה, הוא מחבל. אבנר סלפק גער בדיילת, שלא חסמה את דרכו של האיש. הוא דרש ממנה בתוקף "להוציא את השיכור מתא הטייס".

סיפר סלפק: "נכנס מישהו לתא. חשבנו שהוא שיכור וביקשנו שיוציאו אותו. הוא התנגד, ולפתע שלף אקדח. מעוז פורז, שישב בצד החבוי של התא, פעל במהירות: הוא הנחית מכה על היד האוחזת באקדח במטרה להפיל אותו ארצה. 'השיכור' החזיר מכה אחת אפיים, ומכה בסיועה של קת האקדח על ראשו של פורז. פורז התמלא דם.

אני קם ממקומי בכסא שמאל, ונעמד מול השיכור/מחבל. אני רואה את קנה האקדח מול עיני, שומע את הירי ורואה את הבזקו. אני מרגיש נקודות חמות על מצחי. הייתי בטוח שזהו כדור סרק. יותר מאוחר התברר, שלא היה זה כדור סרק, כי אם פיספוס במילימטרים ספורים ופגיעה במנורה שמעלי. אני מתקדם לקראתו, והוא יורה שנית. הפעם היה זה כדור עקר. כשהוא דורך את האקדח בשלישית, אני רואה, שהוא מחזיק אותו בצורה מוזרה. מייד התחוור לי, שהוא אוחז בידו השנייה רימון. מבט חפוז אל היד האוחזת באקדח הבהיר, כי הוא אוחז בניצרה. זה היה כבר יותר מדי. התיישבתי, ועודד אברבנאל, הקברניט, החל מרגיע אותו.

"הוא אמר שאין צורך להילחץ, שהוא יעשה מה שהוא רוצה וינחת היכן שהוא רוצה. אני עוד לא התפשרתי, וטרם השלמתי עם המצב המוזר הזה. הוריתי ליונה, מהנדס הטיס, להעלות את המטוס לגובה, ושלחתי את ידי לשים את מסכת החמצן. סברתי, שאם נגיע לגובה רב, יתעלפו כולם ורק אני אשאר בהכרה ואוכל להביא את המטוס לחוף מבטחים. המחבל, שהבין שמישהו מתחכם איתו, כיוון את אקדחו אל עורפי ודרש, שלא אנסה לעשות שטויות. אחרת, כך אמר, זה הסוף שלי. בצורה הזו נותרתי כל הטיסה".

אחד מחמשת המחבלים שהשתלטו על המטוס לקח את מכשיר הקשר בידיו והודיע: "זו איננה עוד טיסת אל-על 426 לתל-אביב. זוהי טיסת אל-אסיפה 707 לאלג'יר". הבקר במגדל הפיקוח ברומא לא הבין במה מדובר.

מבולבל, אחז את מכשיר הקשר: "חזור, חזור, אל-על, לאן אתם טסים?" והמחבל, בקור רוח, חזר ואמר: "זהו אינו מטוס אל-על. זהו אל-אסיפה 707, קיבלנו הוראה לטוס לאלג'יר". הבקר המבולבל לא הבין שמדובר בחטיפה, וניסה לברר שוב ושוב מדוע חורג המטוס מנתיבו. מטוס אתיופי, שטס בסמוך, הוציא את הבקר מההלם כאשר הודיע טייסו האמריקאי: "אידיוט, הם נחטפו". מבולבל, רץ הבקר לממונים עליו.

במטוס היו באותה שעה 38 נוסעים ועשרה אנשי צוות. לאחר הנחיתה באלג'יר שוחררו כל הנוסעים שאינם ישראלים. ארבעה ימים מאוחר יותר שוחררו הנשים והילדים הישראלים. שבעה מאנשי צוות המטוס וחמישה נוסעים הוחזקו במעצר בבסיס של משטרת הביטחון האלג'יראית סמוך לשדה התעופה, ושוחררו 39 ימים מאוחר יותר.

היה זה סופו של משא ומתן ממושך בין ממשלות ישראל ואלג'יר, בתיווכה של ממשלת איטליה, שלווה בלחץ בין-לאומי כבד על אלג'יר לשחרור החטופים. לבסוף, הודיעה אלג'יר שהיא מוכנה לשחרר את המטוס ואת החטופים, אם ישראל תעשה מחווה כלשהי ותשחרר מספר מחבלים.

ישראל נענתה לבקשה, ושיחררה לידי הצלב האדום 24 מחבלים "שידיהם אינן מגואלות בדם", כפי שהוגדר אז בממשלה.

מטוס אל-על החטוף לאחר חזרתו ארצה
מטוס אל-על החטוף לאחר חזרתו ארצה