יומן ארועים

Bookmark and Share
מבצע "שנונית" פורסם בתאריך 03.04.1954
מבצע "שנונית": שבעה מטוסי פייפר מחלצים את חיילי חיל-הים, שספינתם עלתה על שירטון בחוף הסעודי.

ב-1 באפריל עלתה ספינת חיל-הים "אלמוגית" על שירטון בחוף הסעודי, במהלך סיור מבצעי מוסווה. מטוס מוסקיטו הוזנק בשעה 13:00 כדי לאכן את הספינה, ובה בעת המריא מטוס דקוטה לשמש כממסר אווירי בין הספינה, המוסקיטו ומוצב הפיקוד הקידמי שהוקם באילת.

בשעה 15:35 זיהה צוות המוסקיטו את הספינה במרחק 146 ק"מ דרומית לאילת. מכיוון שנדרשה פעולה מהירה לפינוי הכוח, הוחלט באג"מ מבצעים לנסות ולבצע במקביל הן פינוי אווירי והן פינוי ימי (באמצעות אוניית חיל-הים "ברזלית", שהפליגה לאזור).

את ההכנות בחיל-האוויר ריכז ראש ענף מבצעים, סא"ל שלמה להט. במפקדת החיל התלבטו בין מטוסי-ים מסוג קטלינה, מטוסי דקוטה או מטוסי פייפר, ולבסוף הוחלט להעדיף למבצע את מטוסי הפייפר, שנראו אמינים ומתאימים יותר לתנאי השטח באזור. תצלומי אוויר ארכיוניים של החוף הסעודי שימשו את המתכננים בקביעת אתרי נחיתה אפשריים, אך ההחלטה הסופית התקבלה על-ידי האנשים בשטח.

בשעה 23:00 המריא לאזור הפעילות מטוס דקוטה, ששידר באלחוט לאנשי חיל-הים את תוכנית הפינוי. עקב מגבלות הזמן, הועברו הפקודות למפקדי הכוחות המשתתפים במבצע - מפקד רמת-דוד, אל"מ עזר ויצמן, ומפקד טייסת הפייפרים, רס"ן "גרישה" בראון - בקו טלפון גלוי.

לקראת חצות רוכזו בבאר-שבע שבעה פייפרים, בפיקודו של סרן יצחק זוסמן (זמיר). הטייסים שנבחרו להשתתף במבצע היו אנשי הטייסת הקלה או בעלי נסיון קודם בהטסת מטוסים קלים. על המטוס המוביל, שהוכן כראוי לנחיתה בתנאי קרקע קשים, הועמס ציוד רב, וצוות הפינוי היה ערוך ומוכן ליציאה. אך תנאי מזג האוויר הקשים פגעו בתכניות ואילצו את הטייסים לדחות את המבצע ליום המחרת.

ב-3 באפריל, בשעה 7:30, המריאו הפייפרים מאילת בשלושה מבנים - שלישיה ושני זוגות, בהפרשים של חמש דקות בין מבנה למבנה. לאחר כשעת טיסה בגובה נמוך מעל מרכז המפרץ פנו המטוסים אל החוף הסעודי, כשמעליהם פיטרל מטוס מוסקיטו לצורך הגנה אווירית. המוביל, סרן זוסמן, זיהה את הספינה התקועה על שירטון, אלא שהיא לא היתה לבד: בקרבת מקום עגנה ספינה גדולה נוספת, וליד החוף היתה סירת משוטים. כדי לוודא זיהוי מדויק, ערכו הטייסים מספר הקפות, שעה שהמוביל התקשר עם הכוח. אנשי חיל-הים הכינו יום קודם לכן מסלול נחיתה מאולתר בשטח, וברגע המתאים נחת המוביל, בעזרת נר עשן שהונח על המסלול, ואותת ליתר המטוסים לנחות אחריו. רק בהיותם על הקרקע, התברר לטייסים כי הספינה הגדולה שייכת למשמר החופים הסעודי, ואילו סירת המשוטים היא רכושו של דייג מקומי.

הקשר בין כוח החילוץ לבין מרכז המבצעים של חיל-האוויר נשמר ברציפות באמצעות מטוסי מוסקיטו שפטרלו באזור. שבעת הפייפרים פינו את אנשי הצוות, וחזרו צפונה במזג-אוויר קשה במיוחד. את אקורד הסיום למבצע השמיעה רביעיית מטוסי מוסטנג, בפיקודו של רס"ן מרדכי הוד, שהגיעה בשעה 10:30 לחוף הסעודי, ובאש רקטות ותותחים העלתה את הספינה הישראלית בלהבות.

משתתפי מבצע "שנונית". תצלום קבוצתי
משתתפי מבצע "שנונית". תצלום קבוצתי