יומן ארועים

Bookmark and Share
מבצע "יואב" פורסם בתאריך 21.10.1948
מבצע "יואב": מטוסי חיל-האוויר מבצעים 239 גיחות תקיפה, יירוט, סיור והפצצה לשיחרור הנגב.

במהלך חודש אוקטובר 1948 הלכו ונשלמו ההכנות לחידוש הקרבות ולפריצת הדרך לנגב. המבצע שנועד להשיג מטרה זו כונה בשם "עשר המכות" ולאחר מכן שונה שמו למבצע "יואב" (על-שם יצחק דובנו, מראשי מפקדי ה"הגנה", שנהרג בהפצצה אווירית על קיבוץ נגבה, שכינויו היה "יואב").

שלוש חטיבות נועדו לפרוץ את הדרך לנגב: חטיבת הנגב, חטיבת גבעתי וחטיבת יפתח. לשלוש חטיבות אלו נוסף גדוד טנקים מן החטיבה המשוריינת, ומולם עמדו בחזית הדרום כוחות הצבא המצרי, יחידות מתנדבים מערביי המקום ואנשי "האחים המוסלמים". לחיל-האוויר תוכנן תפקיד מרכזי במבצע. הוחלט, כי המבצע ייפתח בהפצצה אווירית בו-זמנית של בסיסי הצבא המצרי במג'דל ובעזה, ושל שדה התעופה באל-עריש. נקבע גם כי חלק ממטוסי הקרב של החיל יעמדו באותו זמן בכוננות להגנת שמי תל-אביב וחיפה. ב-15 באוקטובר יצאו מטוסי קומנדו ודקוטה, מלווים במטוסי מסרשמיט, להפצצת עזה. במקביל, המריאו מטוסי בופייטר וספיטפייר לתקיפת אל-עריש. הפצצת מג'דל הוטלה על "המבצרים המעופפים".

בשעה 17:40 תקפו המטוסים את יעדיהם. הפגיעות בשדה אל-עריש היו מצויינות. צוותי הנ"מ בבסיס הופתעו כליל ורק בצלילות האחרונות נכנסו לפעולה, והצליחו לפגוע באחד הבופייטרים, שהצליח לנחות בשלום בשדה עקרון. המוסך של השדה וכמה מטוסי ספיטפייר שחנו סביבו נפגעו והוצאו מכלל שימוש, וכן נגרם נזק למסלול. במטס ההפצצה הראשון על עזה הוטלו ארבעה טון פצצות, שדיוק פגיעתן לא היה רב, אך היה בו די כדי לגרום הלם לתושבי העיר. מטוסי ה-B-17 שנשלחו להפציץ את מג'דל, תקפו בטעות את הכפר ג'ורה שממערב לה, ואשר בדיעבד התברר כי שימש בסיס לכמה מתקנים צבאיים מצריים. מג'דל עצמה הותקפה באותו לילה בפצצות שפגעו במרכזה. עיירה זו הותקפה 14 פעמים נוספות עד לסוף המבצע.

באותו יום הותקפה גם באר-שבע על-ידי מטוס דקוטה, שגרם לאבידות רבות בעיר ועורר בהלה בין תושביה. בלילה הראשון של המבצע הופעלו גם המטוסים הקלים בגיחות הפצצה על משלטי בית-חנון, חוליקת, חרביה וברברה. פגיעותיהם היו מדוייקות.

כוחות הרגלים של צה"ל ניצלו את המהלומה האווירית ובבוקר שלמחרת עמדו להתחיל בכיבוש הכביש הפונה מזרחה לעיראק-אל-מנשיה ומדרים משם לנגב. לשם כיבוש הכביש, היה צורך להשתלט תחילה על הכפר עיראק-אל-מנשיה, שהיה מוגן היטב. ההתקפה על הכפר עמדה להתחיל עם שחר לאחר "ריכוך" אווירי, אך הופעת מטוסי חיל-האוויר התאחרה וכוחות צה"ל נאלצו, בסופו של דבר, לסגת מהכפר.

ב-16 באוקטובר נשלחו שני מסרשמיטים לגיחת סיור באיזור פלוג'ה. לפתע, הופיעו מולם שני מטוסי ספיטפייר מצריים. בקרב האוויר שהתפתח, הצליחו המסרשמיטים לפגוע באחד המטוסים המצריים. מספר שעות לאחר מכן, הטילו שני מטוסי מסרשמיט פצצות תבערה על עמדות האויב בין פלוג'ה ורוחמה. כעבור שעתיים נשלח בופייטר להפציץ את פלוג'ה לאור היום ומגובה נמוך. בהפצצה נפגע ריכוז תושבים בעיירה וכנראה גם מחסן תחמושת. באותה שעה, תקפו שני ספיטפיירים כלי רכב מצריים רבים, שנעו על כביש מג'דל-פלוג'ה. בשעות אחר הצהריים הופצצה פלוג'ה פעם נוספת על-ידי "מבצרים מעופפים".

יעדים נוספים שהותקפו באותו יום מהאוויר היו מג'דל ואל-עריש. לפנות ערב, נשלחו שני מטוסי מסרשמיט למשימת צליפה באשדוד. המטוסים השמידו ריכוזי מכוניות במקום, אולם אחד המסרשמיטים, שהוטס על-ידי מפקד הטייסת מודי אלון, נפגע כנראה מאש נ"מ. אלון הצליח להשתלט על המטוס ולהביאו להרצליה, אך מצא את מותו כשמטוסו התרסק בעת נסיון הנחיתה. הסיבה שהובילה להתרסקות המטוס נותרה תעלומה עד היום. באותו יום נהרג בהתרסקות מטוסו גם אחד מסגני מפקד טייסת הקרב, מוריס מן. בשעות הלילה, הפציצו מטוסי להק התובלה האווירית את עזה. מטוס דקוטה, שהפציץ את שדה אל-עריש, נלכד מעליו באלומות שלושה זרקורים. הטייס הטיל מיד את פצצותיו מעל השדה ונסק במהירות לגובה 10,000 רגל, אולם אלומות האור לא הירפו ממנו ואש נ"מ נורתה לעברו ללא הרף. הטייס צלל מטה לעבר הים במהירות של 200 מייל לשעה, ומשהגיע לגובה של כמה עשרות מטרים בלבד מעל פני הים, ייצב את המטוס והצליח לחמוק מהאש ולחזור לבסיסו בשלום.

ב-17 באוקטובר סייעו מטוסי חיל-האוויר לכוחות הקרקע שלחמו במשלטי "הצומת" ובאיזור בית-חנון. המטוסים הפציצו את פלוג'ה ומג'דל, וכדי לשבש את נסיגת המצרים ממשלטי בית-חנון, תקפו את אל-עריש ומבואותיה ואת העיר עזה. לקראת נסיון כיבוש חוליקת ומשלטיה, הותקפו יעדים אלה 15 פעם על-ידי מטוסים קלים של חיל-האוויר. המטוסים היו גולשים לעבר מטרתם עד לגובה של 2,000 רגל, מעבירים את המנוע לסרק וממשיכים לגלוש לתוך המטרה עד לגובה של כ-100 רגל. בשלב זה, היו מטילים את הפצצות, פותחים מנוע ועוזבים את המקום.

בלילה, אור ל-18 באוקטובר, הפציצו המטוסים הכבדים של חיל-האוויר את אל-עריש, עזה, מג'דל, פלוג'ה ובאר-שבע. מספר הגיחות שביצעו מטוסי החיל ביממה זו הגיע ל-34, וסך הפצצות שהטילו במהלכה היה 34 טון. באותו יום תקפו מטוסים מצריים עמדות שונות של צה"ל בגיזרה, אך הם מיהרו לחמוק חזרה לבסיסיהם מאימת מטוסי חיל-האוויר הישראלי, ומשום כך לא גרמו לנזק ולאבידות רבות.

ב-19 באוקטובר התחולל מול עזה קרב ימי בין אוניות חיל-הים "ווג'ווד" ו"אילת" לבין אוניית מלחמה מצרית. האוניה המצרית שנפגעה, נסוגה והזעיקה לעזרתה מטוסים. הללו תקפו את האוניות הישראליות, הרגו מלח אחד ופצעו שלושה. האוניות השיבו אש חזקה והפילו מטוס מצרי אחד. חיל- האוויר שלח למקום מטוס בופייטר, שהוטס על-ידי ליאונרד פיצ'ט, טייס קנדי בעל ניסיון רב בקרבות אוויר במלחמת העולם השנייה. כשקרב הבופייטר אל האוניות, ארב לו מטוס פיורי מצרי, שהחל רודף אחריו. הטייס הקנדי ביצע תימרון התחמקות וצלל אל הים, כשהמטוס המצרי אחריו. מטרים ספורים לפני המים, הסיט טייס הבופייטר את מטוסו והתיישר, אולם מטוס הפיורי לא יכול היה כבר לעשות כמוהו וצלל בקו ישר לתוך הים. באותו יום התקבלה ידיעה מודיעינית, לפיה מתכוונים המצרים להפציץ בלילה את רוחמה, דורות וניר-עם. על-פי הידיעה, הורתה המפקדה המצרית ליחידות הנ"מ שלה במג'דל, אל-עריש ועזה שלא לפתוח באש על מטוסים בין השעות 24:00 ו-1:00 בלילה, המועד בו תוכננה ההפצצה האווירית להתבצע.

בהתבסס על אותו מידע, חיל-האוויר שיגר לאל-עריש ולמג'דל מטוסי הפצצה, שתקפו אותן בין השעה 24:00 ל-1:00 בלילה ולא נתקלו באש נ"מ כלשהי. באותו לילה תקפו גם מטוסים קלים של החיל את משלטי המצרים הנותרים בחוליקת. בסופו של דבר, בחרו המצרים שלא להפציץ באותו לילה את רוחמה, דורות וניר-עם.

ב-20 באוקטובר נפרצה הדרך לנגב עם כיבוש אחרוני משלטי חוליקת. באותו יום הותקפה משטרת עיראק-סואידן על-ידי כוחות צה"ל בפעם החמישית, וגם הפעם לא נכבשה. לפיכך, הוטל על חיל-האוויר להפציץ משלט מבוצר זה בפצצות נפל"ם. המשימה הייתה להטיל את הפצצות אל תוך חצר המשטרה הפנימית. בשעה 18:00 הופיעו שני מטוסי בופייטר מעל למטרה. המטוס הראשון, שהוטס על-ידי ליאונרד פיצ'ט, צלל ראשון והצליח להנחית את פצצותיו על המטרה. המטוס השני לא הצליח לשחרר את הפצצות וחזר לבסיסו.

לאור זאת, החליט פיצ'ט על דעת עצמו לבצע יעף שני ולתקוף את המשטרה בתותחי מטוסו. בצלילה זו נפגע המטוס מאש הנ"מ המצרית, והבופייטר נאלץ לנחות נחיתת אונס בשטח שהיה בשליטת המצרים. לאחר מכן נודע, כי המצרים התעללו בפיצ'ט ובאנשי צוותו, טייס המשנה סטנלי אנדרוז והנווט דב שוגרמן, ולאחר מכן רצחו אותם.

ב-21 באוקטובר נכבשה באר-שבע על-ידי כוחות צה"ל, לאחר מספר ימים של הפצצות אוויריות מאסיביות שביצעו מטוסי נורסמן של חיל-האוויר. בסך הכל, ביצע חיל-האוויר במבצע "יואב" 239 גיחות תקיפה, יירוט, סיור והפצצה, והטיל 151 טון פצצות על 21 יעדי אויב. לימים ציין דוד בן-גוריון, כי "לא היינו מגרשים את הפולש המצרי ומשחררים את הדרום והנגב בלי חיל-האוויר הישראלי".

אנשי חיל-האוויר בחדר המבצעים של עקרון, בעת תכנון אחת המשימות במבצע
אנשי חיל-האוויר בחדר המבצעים של עקרון, בעת תכנון אחת המשימות במבצע