יומן ארועים

Bookmark and Share
מבצע "ולווטה" פורסם בתאריך 27.09.1948
מבצע "ולווטה": חמישה ספיטפיירים מוברחים בחשאי מצ'כוסלובקיה לארץ. במהלך הטיסה, נוחתים שני מטוסים ברודוס, עקב בעיית דלק. טייסיהם, מודי אלון ובוריס סניור, נחקרים ארוכות, והמטוסים מוחרמים על-ידי שלטונות יוון.

ב-22 בספטמבר הושלמה הכנתם של שישה מטוסי ספיטפייר להטסה מצ'כוסלובקיה לישראל. באותו יום הוגשה בקשה לשלטונות הצ'כיים לאישור המראת המטוסים, אולם, בתחילה הם סירבו לאשר את הטיסה הישירה, ואף שלחו טייסי ספיטפייר צ'כיים כדי לשכנע בצורך לבטל את התוכנית המסוכנת.

מעבר לכך הזהירו הצ'כים, שאם ייאלצו הטייסים לנחות נחיתת אונס ביוון או בקפריסין, לא תהיה להם ברירה אלא להפסיק את הספקת המטוסים, שכן לא יוכלו להרשות לעצמם שערורייה בינלאומית וחידוש ההתערבות האמריקאית (באותם ימים חל איסור מוחלט על אספקת נשק לצדדים הלוחמים במזרח התיכון). הצ'כים אף הגבירו את תקנות הביטחון שלהם, וחייבו את האנשים להישאר בחדריהם שבבית-המלון, אך לבסוף אישרו את הטיסה.

מברק נשלח לישראל, והוצאה פקודת-הכן לכל הכוחות שעמדו להשתתף במבצע, שכונה "ולווטה". היה צריך לשלוח מטוס תובלה ליוגוסלביה כדי להעמיס בו את כל מה שהוצא (כולל אמצעי קשר וניווט) מתוך מטוסי הקרב, את החימוש שלהם, והחשוב מכל - לעמוד בחודם במהלך הטיסה כדי להורות להם את מסלול הטיסה לארץ.

בליל 24 בספטמבר המריא מטוס סקיימסטר מעקרון לניקשיץ שביוגוסלביה. צוות המטוס כלל את מוריס קאופמן כטייס ראשי, את טייס-המשנה ג'וליאן סווינג, הנווטים סיריל שטיינברג וליאונרד לוין, האלחוטאי אדי צ'ינסקי, ומהנדס הטיס יואל סלום. בתדריך לטיסה, הודגש לצוות הצורך לשמור על סודיות המבצע. האנשים התבקשו להישאר בחדריהם שבבית-המלון או בשדה התעופה, ואם ייאלצו לנחות מאונס ביוון או באלבניה - יאמרו שהם בדרכם עם המטוס לארץ.

באותו יום, השכם בבוקר, המריאו מקונוביצה שישה מטוסי ספיטפייר מוטסים על-ידי סם פומרנץ, מרדכי אלון, בוריס סניור, נפתלי בלאו, ג'אק כהן וסיד כהן. לאחר טיסה שנמשכה כשעה וחצי, ללא כל תקלות מיוחדות, הגיעו המטוסים לניקשיץ. בזה אחר זה החלו הטייסים לנחות, אולם אחד מהם, נפתלי בלאו, ניגש לנחיתה מבלי להוריד את גלגלי המטוס. הטייס לא נפגע, אולם המטוס ניזוק באורח קשה למדי. גדע שוחט דיווח לפראג על נחיתת המטוסים, ואלה מסרו את ההודעה לצ'כים.

לאחר שתוקנו מספר קלקולים טכניים במטוס הסקיימסטר, המריאו ב-27 בספטמבר חמשת הספיטפיירים בעקבות מטוס התובלה, אשר התייצב בחודם. הטיסה התנהלה על-פי התוכנית. המטוסים טסו מעל יוון, ובעוברם שם ראו "סופת ברקים ורעמים מתקרבת בתוך ענן קומולונימבוס. עקיפת הענן לקחה 10 דקות טיסה".

שלוש וחצי שעות לאחר ההמראה עבר הסקיימסטר מדרום לאי רודוס. לפתע שמעו הטייסים במכשיר הקשר שלהם את בוריס סניור ואת מודי אלון מודיעים להם, כי "בשעה שהעבירו את הדלק מן המיכלים הרגילים אל מיכלי העזר, הוסיף מד הדלק להורות על אפס". הם חששו, איפוא, שאין העברת דלק סדירה, ונאלצו לנחות נחיתת חירום ברודוס. שלושת הטייסים האחרים המשיכו בטיסתם לארץ. בחלוף מטוס הסקיימסטר את הנקודה המזרחית ביותר של כרתים, גילה הצוות שלו שני מטוסי קומנדו ואחת מאוניות חיל-הים, שהועמדו בכוננות לחיפוש והצלה. בהתקרבם לחופי הארץ גילו ספינה שנייה. הם חלפו מעל חיפה, המשיכו לרמת-דוד, ושם הורו למטוסי הקרב לנחות. לאחר שאלה נחתו, המשיך הסקיימסטר ונחת בעקרון.

לאחר נחיתתם של מודי אלון ובוריס סניור ברודוס, הם נעצרו על-ידי היוונים. השניים נחקרו שעות ללא כל הפסקה, אולם הם חזרו על גירסתם כי המריאו מיוגוסלביה, ולא הזכירו כלל את צ'כוסלובקיה. היוונים בודדו את הטייסים ולא איפשרו להם להיפגש אף לא עם אחד מהנציגים הישראליים באתונה, וכך לא ידעו אפילו במטה חיל-האוויר מה עלה בגורלם. ב-6 באוקטובר נשלח מישראל ליוון שליח מיוחד, ובתיווכו שוחררו השניים. אולם, היוונים סירבו להתיר את העברתם של הספיטפיירים לארץ. ב-12 באוקטובר עלו אלון וסניור על מטוס דקוטה שהביא אותם לארץ.

מטוסי הספיטפייר לפני המראתם לארץ
מטוסי הספיטפייר לפני המראתם לארץ