יומן ארועים

Bookmark and Share
מטוסי "שירות האוויר" מסייעים
מטוסי "שירות האוויר" מסייעים ליישובים המותקפים ברחבי הארץ

סדרת הפעולות של לוחמה בלתי סדירה שיזמו ערביי ארץ-ישראל מאז קבלת החלטת החלוקה באו"ם, נכשלו רובן ככולן ואת מקומן תפסו פעולות "צבא ההצלה" שהורכב מכוחות המתנדבים של מדינות הליגה הערבית. יחידות "צבא ההצלה" נקלעו לסדרה של תקריות אש עם יישובים יהודיים במרכז הארץ ובצפונה, אשר חייבו את הפעלתו של "שירות האוויר".

ב-16 במרס 1948 הותקף סיור של שמונה מחברי קיבוץ בית קשת. חברי הקיבוץ שמעו יריות וניסו לסייע לחבריהם המותקפים בירי מרחוק, אך לא יכלו לצאת לעזרתם. תגבורות שהוזעקו למקום, לא הצליחו להגיע במועד בשל הגשם הכבד. מכל שמונת הלוחמים ניצל רק אחד. מאנשי התגבורת נהרגו שלושה ותשעה נפצעו.

למחרת הוזעק מטוס RWD-13 לסייע בחיפושים אחרי הנעדרים. הצוות לא הצליח למצוא את הנעדרים, אך גילה ריכוז של כ-300 ערבים סמוך לעין-מהל. הטייסים חלפו מעל המפקדה האיזורית ביבנאל, השליכו שם פתק שבו דיווחו על הריכוז סמוך לעין-מהל ושבו לבסיסם.

ב-21 במרס פשטה יחידה מחטיבת "אלכסנדרוני" על הכפר הערבי קאקון שבשומרון, מדרום לקיבוץ המעפיל. כוח מ"צבא ההצלה" רדף אחרי היחידה עד קיבוץ המעפיל ונלכד באש שירו חברי הקיבוץ. בהגיע הידיעות על הקרב הוזנק מטוס של "שירות האוויר", אשר סייר מעל המקום והבחין בערבים העושים דרכם לכיוון קאקון. בכפר נראה ריכוז של כמאה ערבים ואף נורו ממנו יריות בודדות אל המטוס, שלא נפגע. הטייס, דניאל בוקשטיין, כתב את שראה על פתק והשליכו בשקית חול אל מגיני הקיבוץ. בוקשטיין הטיל דיווח דומה גם בגבעת חיים ובנתניה וחזר למעפיל, שם סימנו לו החברים כי עדיין קיימת סכנה. הוא טס שוב לעבר קאקון וראה כי אף שהתגודדו כ-150 ערבים במרכז הכפר, לא ניסו אלה לנוע לכיוון המעפיל, ואז חזר לנחיתה בשדה דב.

מטוסי "שירות האוויר" הטיסו אספקה גם לקיבוץ יחיעם, שהיה מוקף מכל עבריו בכפרים ערביים. ב-17 במרס הושמדה שיירת נשק ערבית במבואות קרית מוצקין ובתגובה חסמו הערבים את הדרך לגליל המערבי, וקיבוץ יחיעם נותק כליל. ב-23 במרס נערכה הטלת ציוד ליישוב מהאוויר. ב-29 במרס הוטלו ליחיעם חבילות מזון ופניצילין ממטוס ראפיד, אשר ביצע עשרה יעפים בטרם השלים את המשימה.

שני יישובים מנותקים נוספים שקיבלו אספקה בעזרת מטוסי "שירות האוויר" היו עטרות ונווה יעקב שמצפון לירושלים. אנשי עטרות סימנו את נקודת ההטלה בשלושה סדינים לבנים והחבילות הראשונות נפלו מטרים ספורים מהם. עם זאת, חבילות אחרות נחתו בקרבת צריף מגורים וחלקן אף נפלו על גגו. בגיחת הטלה אחרת, לא הנמיך הטייס כנדרש והמטענים, שהושלכו מגובה רב מדי, התפרקו.

ב-11 במרס הוטלו חבילות מזון, תחמושת וציוד לכפר אוריה, שדרכי התחבורה אליו ואל הרטוב הסמוכה נותקו כליל. בימים שלאחר מכן בוצעו גיחות אספקה נוספות, שהקלו על מצוקתם של אנשי שני היישובים המנותקים וסייעו להם להחזיק מעמד. בעת ההתקפה שנערכה על הרטוב ב-20 במרס נשלח מטוס אוסטר, שהוטס על-ידי מודי אלון וצבי זיבל, לסייר מעל האיזור. הטייסים הצליחו לחדש את הקשר האלחוטי עם המגינים ולהעביר הודעות בין הרטוב לתל-אביב. המטוס גם סיפק להם נתונים על תנועת כוחות ערביים גדולים לכיוונם. בין 20 ל-24 במרס נערכו 16 גיחות נוספות להטלת מזון, ציוד ונשק להרטוב ולכפר אוריה.

הטלת אספקה מהאוויר ליישובים הנצורים
הטלת אספקה מהאוויר ליישובים הנצורים