מפקדי חיל האוויר

Bookmark and Share

שלמה שמיר ז"ל

דצמבר 1950 - אוגוסט 1951

אלוף (מיל') שלמה שמיר (רבינוביץ'), מפקדו השלישי של חיל-האוויר, נולד ברוסיה ב-1915 נפטר במאי 2009 ועלה לארץ ב-1925.
בשנת 1929 הצטרף ל"הגנה". במסגרת פעילותו באירגון שירת תחילה כמקשר, ומאוחר יותר עבד בתעשיה הצבאית המחתרתית כמדריך ראשי לחומרי נפץ וחבלה. הוא היה מהמפקדים הראשונים של הפו"ש (פלוגות השדה של ה"הגנה") והחי"ש (חיל-השדה של ה"הגנה"). בזמן מאורעות 1939-1936 פיקד שמיר על פעולות התגמול של ה"הגנה" בכפרים הערביים.


בשנת 1940 התקבל שמיר לקורס טיס של חברת "אווירון", ובאפריל קיבל את כנפי הטיס. באותה שנה התגייס לצבא הבריטי, בו שירת בין השנים 1946-1940 במסגרת החי"ל (חטיבה יהודית לוחמת - הבריגדה). שמיר שירת בבריגדה במהלך כל מלחמת העולם השנייה, ושירת בצפון אפריקה, איטליה וגרמניה. הוא התמנה למפקד הבריגדה מטעם ה"הגנה" והיה אחראי על תיאום פעולות ההצלה של שארית הפליטה היהודית לאחר המלחמה.
לאחר שהשתחרר מהצבא הבריטי בדרגת מייג'ור (רס"ן) נשלח שמיר להחליף את יעקב דורי כמפקד המשלחת הביטחונית של ה"הגנה" בארה"ב.


עם פרוץ מלחמת העצמאות הוחזר שמיר לארץ על ידי דוד בן-גוריון ושירת במספר תפקידים: הוא אירגן את חטיבה 7 ושימש כמפקדה, פיקד על הקרבות בלטרון (ואף כתב על כך ספר שהתפרסם ב-1994) ובחזית לשחרור ירושלים, שימש כראש המחלקה לתפקידי מטה במטכ"ל ומונה למפקד חזית ב' (פיקוד המרכז דאז), שהשתרעה מראש העין עד ואדי-ערה.


בשנת 1949 מונה שמיר למפקד חיל-הים, ובדצמבר 1950 מונה למפקד חיל-האוויר. פעולותיו הראשונות כמפקד החיל היו להרגיע את המחלוקות שהתעוררו בתקופת פיקודו של קודמו בתפקיד, אהרון רמז, בין חיל-האוויר למטה הכללי. שמיר פעל לעצמאות חיל-האוויר ככל הנדרש, תוך שילובו כזרוע צבאית בתוך צה"ל. בין הישגיו כמפקד החיל נמנים העברת המטה הראשי של חיל-האוויר מיפו לרמלה, ביצוע פעילות רכש ענפה, קליטת מערך הנ"מ, הצבת מכשירי מכ"ם באיזורים שונים בארץ וצירוף שדה חצור לבסיסי חיל-האוויר. שמיר הספיק לכהן כמפקד חיל-האוויר שמונה חודשים בלבד בטרם פרש, באוגוסט 1951, והעביר את הפיקוד על החיל לחיים לסקוב.
בשנת 1952 קיבל על עצמו שמיר לפתח את אוצרות הפוספטים בנגב, והקים את חברת הפוספטים שעסקה בכרייה ובייצור, לשוק המקומי ולייצוא. שמיר ניהל את החברה במשך כ-11 שנים. במקביל, כיהן בשנות ה-50 כחבר במועצה הטכנולוגית של משרד הפיתוח ושימש כדירקטור בחברות ממשלתיות לפיתוח אוצרות טבע.


במשך עשר שנים ניהל את קלוב התעופה וייצג את ישראל בפדרציה האווירונאוטית הבינלאומית. בשנת 1962 התמנה שמיר ליו"ר המועצה הלאומית לתעופה אזרחית, ובמקביל הצטרף ב-1966 כדירקטור למועצת המנהלים של התעשייה האווירית, למשך שבע שנים. בשנת 1963 מונה למנהל מינהל מקרקעי ישראל, ושירת במשרה זו עד 1967.
ב-1968 יצא שמיר ללימודים וב-1969 סיים לימודי ניהול מתקדם (A.M.P) בהרווארד. בשנת 1973 סיים תואר ראשון במדעי החברה, ושבע שנים אחר-כך השלים את התואר השני. כמו כן, היה יו"ר חברת "פז-גז" במשך 10 שנים.
כמי ששירת בשלושת הזרועות של צה"ל ואף פיקד על שתיים מהן, שלמה שמיר נותן לכך ביטוי גם כיום, שנים רבות לאחר שעזב את הצבא: הוא חבר בעמותת חטיבה 7, בעמותת השריון, בעמותת חיל-הים ובעמותת חיל-האוויר.