מפקדי חיל האוויר

Bookmark and Share

ישראל עמיר ז"ל

מאי 1948 - יולי 1948

סגן-אלוף (מיל') ישראל עמיר (זבלודובסקי), מפקדו הראשון של חיל-האוויר, נולד ברוסיה בשנת 1903, ועלה לארץ בשנת 1923. באותה שנה הצטרף לארגון ה"הגנה" ופעל בשורותיו. מתוך השקפה שאת ארץ-ישראל יש לבנות בעבודת האדמה, פנה עמיר ב-1924 לעסוק בחקלאות ועבד כפועל במקווה ישראל.
ב-1926, לאחר שסיים קורס מפקדים של ה"הגנה" בתל-אביב, קיבל, בנוסף לעבודתו השוטפת, את הפיקוד על הגנת מקווה ישראל. במקביל, פיקד והדריך מחלקת טירונים בתל-אביב. מאוחר יותר היה אחראי על חזית צפון תל-אביב ועל מסתורי נשק. בשנת 1928 מונה עמיר לאחראי מטעם ה"הגנה" על ביטחון והגנת גוש השרון, שכלל את הרצליה, רמת-השרון וקרית-שאול מדרום, ואת רשפון ושפיים מצפון.
ב-1937 מונה עמיר למנהל התע"ש (התעשיה הצבאית המחתרתית). בין הישגיו העיקריים בתפקיד זה היו תכנון וייצור מרגמות שלושה אינץ' על פגזיהן, שיכלול וייצור שוטף של פצצות יד, פצצות רובה וחומר נפץ מרסק. במהלך כהונתו של עמיר החל גם ייצורם של תת-מקלעים ותכנון ייצורם של כדורים על מרכיביהם.


במשך תקופה מסוימת כיהן עמיר כמפקד נפת הירקון, ובשנת 1942 מונה לראש שירות הידיעות (ש"י) של ה"הגנה". בשנת 1943 השלים קורס מפקדים בכירים בג'וערה.
ב-1 במאי 1946 מונה עמיר למפקד מחוז ירושלים. לאורך כל תקופת פיקודו על המחוז לא נעזב אף לא יישוב יהודי אחד, והכוח המגן והלוחם של ה"הגנה" גדל פי 4-3. בפברואר 1948 נשלח עמיר לאירופה כשתפקידו היה לארגן את הכשרתם של אלפי צעירים יהודים במחנות הפליטים השונים באירופה ליחידות לוחמות על נשקם ומפקדיהם, על-מנת שבשעת הכושר המתאימה יוכלו להצטרף לחטיבות הלוחמות בארץ.
ב-16 במאי 1948, יומיים לאחר קום המדינה, מינה בן-גוריון את עמיר למפקדו הראשון של חיל-האוויר הישראלי. עמיר כיהן בתפקיד זה כחודשיים וחצי, עד לסוף יולי 1948.


ביום מינויו למפקד חיל-האוויר מנה החיל שמונה מטוסים קלים שמישים, ואף לא שדה תעופה תקין אחד. עמיר פתח במבצעי רכש נרחבים בחו"ל, ועם סיום קרבות עשרת הימים מנה חיל-האוויר כ-60 מטוסים פעילים, מהם מטוסי מסרשמיט, B-17, קומנדו, דקוטה ומטוסים קלים. עמיר השתתף בהקמת בית-הספר הטכני של חיל-האוויר, בבניית התוכנית לקורסי הטיס ובהכשרת אנשי מקצוע שונים ואנשי צוות אוויר.
בתקופת פיקודו הוקם שדה התעופה הרצליה, שהופעל כבר ב-2 ביוני עבור הלהק הקרבי, נקלט ושופר שדה התעופה רמת-דוד עבור להק המפציצים, שדה התעופה בתל-נוף עבור להק התובלה, ושדות תעופה נוספים ברחבי הארץ.


באותה תקופה קלט חיל-האוויר בשורותיו אנשי מח"ל (מתנדבי חוץ-לארץ) ומנה, עם עזיבתו של עמיר, מעל ל-3,000 איש. בתקופת פיקודו פותחו ושופרו שירותי המודיעין בחיל-האוויר, הוקמו בתי-מלאכה בסיסיים, יחידות אחזקה, מחלקות לתצלומי אוויר ועוד.
ב-29 ביולי 1948 העביר עמיר את הפיקוד על החיל לאהרון רמז, עבר לשרת במשרד הביטחון וסייע בהקמתו. לאחר זמן קצר מונה לתפקיד ראש אגף החימוש.
ב-1 בינואר 1952 מונה לראש אכ"א, ובמסגרת תפקידו זה טיפל במחלקות הגיוס, השיקום, ההנצחה, הטיפול בחיילים משוחררים ועוד.
בשנת 1969, כשהוא בן 66, פרש עמיר לגמלאות. לאחר פרישתו עסק עמיר עוד שנים רבות בפעילות ציבורית ענפה: הוא סייע בהרחבת ובפיתוח חברת "גפים", כיהן כסגן נשיא מגן-דוד-אדום בישראל, נמנה על חבר השופטים של בית-הדין העליון לכדורגל ועוד. ישראל עמיר נפטר ב-1 בנובמבר 2002, כשהוא בן 99.