תותח נ"מ מונחה מכ"ם, בקוטר 20 מ"מ, ליירוט כלי-טיס מנמיכי טוס. תותח הוולקן, מתוצרת "ג'נרל אלקטריק", הוא בעל קצב אש גבוה של- 3,000 פגזים לדקה, הנורים דרך שישה קנים מסתובבים. צריח הוולקן מותקן על-גבי נגמ"ש, בו נמצא התותח ומושב הכוון, השולט על לוחות הבקרה, המכ"ם ומוטות ההיגוי של התותח. נגזרות התותח מותקנות גם על-גבי מסוקי ומטוסי קרב אמריקאיים, לרבות ה-F-15 והF-16.
פלגת וולקן כוללת שני כלים. מפקד הפלגה, בדרגת קצין, יושב בכלי אחד, ובכלי השני יושב מש"ק (מפקד שאינו קצין). בכל אחד מהכלים נמצאים גם כוון, כוון-משנה ולוחם.
בזמן רגיעה מוצב הוולקן בעיקר בקו הסגול, ומגן מפני חדירות אוויריות בגבול הצפון. בעת מלחמה חובר הוולקן לכוחות היבשה, ומעניק להם הגנה מפני תקיפות אוויריות, תוך אפשרות לירי גם על מטרות קרקעיות. מערך הנ"מ נמצא כעת בתהליך שיפור של נגמ"שי הוולקן לתצורת "מחבט": שילוב של תותח הוולקן עם טילי הסטינגר.
הוולקן נקלט במערך הנ"מ ב-1975, אולם רק אחרי שבע שנים, במהלך מלחמת שלום הגליל, זכה להפלה הראשונה. ב-10 ביוני 1982 השתתפה סוללת וולקן, בפיקודו של סגן דובי אמיתי, בקרב קשה נגד כוחות מחבלים בכפר דוחה, ליד ביירות. תוך כדי הקרב, איתר סג"מ יואב ויינקרט מטוס מיג-21 סורי. הוא נתן התראה ברשת הפנימית של הסוללה. לוחמי הוולקן, שהיו עסוקים בחיסול מטרות קרקעיות, הפנו מיד את התותח ופתחו באש נגד המיג, כשהם סופגים בו-זמנית ירי מנשק קל ומטחי אר.פי.ג'י מצד המחבלים.
באותו רגע זיהה הכוון תמיר מור, מסוללת וולקן נוספת בפיקודו של רוני קוברטובסקי, את אותו המיג. גם כאן הפנו לוחמי הנ"מ, שהיו לאחר קרב קרקע קשה, את תותחיהם אל השמיים. שתי הסוללות ירו לעבר המטוס. הדרמה הזו ארכה 15 שניות בלבד. בסיומה הופל מטוס המיג-21 הסורי והסוללות חזרו ללחימה במחבלים.