בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 187 21/06/09
לגליון זה מצורף דגם להרכבה של מעבורת הדיסקברי:





כתבות

לא על הסמל לבדו

תגיות: מורשת , היסטוריה

מאחרי סמלי הטייסות המעטרים את זנבות כלי–הטיס בחיל–האוויר, מסתתרים סיפורים מרתקים. כמה מהסיפורים מרחיקים עשרות שנים אחורה אל ימי מלחמת העצמאות ועל מקורותיהם של סמלים אחרים ניטש עד היום ויכוח. מה שבטוח הוא שהסיפורים מעניינים ועל חלקם תוכלו לקרוא בכתבה שלפניכם, כתבה שנייה בסדרה

קליה בן–עמרם ועדן בר–נוי | צילום: יונתן מור וכרמל הורוביץ

כמו בויכוח על הביצה והתרנגולת, כך גם בטייסות חיל-האוויר, לא ברור מה קדם למה: השם או הסמל. במקרים רבים מדובר באנקדוטה משעשעת, שקיבלה צבעים ונכנסה לתוך עיגול ולעיתים, עם קליטת כלי- טיס חדש או משימה פורצת דרך, היה הסמל לעובדה מוגמרת וכל שנותר היה למצוא שם יצירתי. כמו השמות, הכוללים ביטויים אופייניים המעידים על ראשוניות, הגנה על אזור בארץ, או חברות במסדר אבירים, כך גם הסמלים מקיימים קשר מיוחד ביניהם ובין עולם התעופה ועולם המושגים בו חיו יוצרי הסמלים. בכתבה שלפניכם, תקבלו הצצה אל כמה מהמיתוסים והסיפורים המרתקים שנאספו לאורך שישה עשורים של הקמת טייסות.

פיל חוצה יבשות

מתוך תריסר אנשי צוות האוויר שהקימו את טייסת "הפילים", רק אחד היה ישראלי. 11 אנשי המח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) הגיעו ברובם מחילות-האוויר של מדינות דוברות אנגלית, עובדה שבאה לביטוי גם בסמל הטייסת. הפיל, חיה גדולה וחזקה, מסמל את עולם התובלה, אך באשר ליבשת ולחיל-האוויר שהיוו השראה לסמל, הדעות עדיין חלוקות.

חיל-האוויר המלכותי הבריטי ביצע בימי מלחמת העולם השנייה משימות אספקה בהיטס מעל הרי צפון הודו, על פי אחד הסיפורים, אחד ממקימיה, שהיה שותף לאותן משימות באזור הודו, בחר בחיה מקומית: הפיל האסיאתי. אנשי הטייסת הישראלית בחרו בפיל לסמל והוסיפו את המצנח המסמל את האספקה בהיטס ואת הגלובוס המסמל טיסה ברחבי העולם.

גרסה נוספת למקור הסמל, עוסקת באיש מח"ל אחר, קלוד דובאל, שהגיע באפריל 1948 מדרום אפריקה. כטייס חברת "פאן אמריקן אייר צ'ארטר", הוא הביא עמו את מטוס הדקוטה (c-47) הראשון שנשכר על ידי חיל-האוויר. הפיל המופיע בסמל הטייסת, היה כנראה גם סמל המשפחה, מעין חותם שהיה אופייני למשפחות עשירות בזמנים ההם. אותו מתנדב בחר, כנראה, לשלב את דימוי חיית המשא עם זכרונות מולדתו. למרות זאת, הרי שמבחינה ביולוגית וחזותית, מאשש הסמל דווקא את ההסבר הראשון. "בסמל ניתן לראות בברור שמדובר בפיל האסיאתי, הידוע באוזניו הקטנות והמתנפנפות, בניגוד לפיל האפריקאי שאוזניו מאסיביות", גורס סא"ל ינון, מפקד טייסת תעופה בבסיס נבטים. לא מן הנמנע כי הבחירה בפיל באותם ימים של קיץ 1948, מקפלת בתוכה מספר סיפורים.

פטיש לפטישים

בביתו של צבי אבידרור, מקלען אוויר לשעבר בטייסת "הפטישים" ומעריץ נלהב, עוברת טייסת "הפטישים" כחוט השני בין החדרים השונים ומשתלבת בסדר יומו. בבוקר הוא לוגם קפה מכוס מעוטרת בסמל הטייסת בסלון המלא תמונות ישנות, תעודות וכנפיים. בחדר העבודה, בו הוא עמל על כתיבת ספר אודות הטייסת הצפוי להתפרסם בסוף השנה, הוא מוקף בתעודות, קטעי עיתונות ממוסגרים ותמונות של טייסי עבר מכל קיר. היהלום שבכתר הוא דגם מוקטן של "מבצר מעופף" (B-17) אלקטרוני, המשמיע פסקול אמיתי של המראה והטלת פצצות.

בין מוצגי המוזיאון המרשים שבנה לעצמו אבידרור, מסתתר גם סמל הטייסת המקורי, זו שהוקמה בשנת 1948. את הסמל עיצב רס"ן ג'רי ווינשטיין, מטילן מאנשי מח"ל מארה"ב ששימש גם כגרפיקאי בשעות הפנאי. בתקופה זו הפעילה הטייסת את מטוסי ה"מבצר המעופף" וקיבלה את תואר "הפטישים".

"זו היתה טייסת המפציצים היחידה בחיל והיא נתנה לכל האויבים שלנו חזק בראש", אומר בחיוך אל"ם (מיל') גורי מאיר, יו"ר מועדון וותיקי טייסת "הפטישים". לכן, בסמל הופיעה פצצה וכן קורנס (פטיש חזק וגדול), המופיע באמצע הסמל, בלב שתי להבות צהובות.

עיצובו של הסמל החדש נקשר בשמו של אבידרור, בעת ארגון נשף 20 שנה לטייסת "הפטישים" בשנת 1968, העלה אבידרור את הרעיון להחזיר את הטייסת לתחיה, עם הגעת מטוסי העיט (סקייהוק) הראשונים ופתיחתן של טייסות חדשות רבות.

"אלוף מוטי הוד ז"ל, מפקד חיל-האוויר דאז, התעקש כי טייסת כטייסת ה"פטישים" תזכה למטוס כבד ומרשים יותר ולא תסתפק במטוסי העיט הקטנים", מספר אבידרור. "הוא החליט להקים את ה"פטישים" כטייסת פאנטומים, מטוס שהיה המילה האחרונה בתחום התעופה ומכאן נדרשנו גם להתאים את הסמל הישן למצב הנוכחי".

את הסמל עיצב דויד דמיאו, מקלען וצלם אוויר מתקופת ה"מבצרים המעופפים".

בסמל מצויר מטוס הפאנטום במבט עילי, כשמשני צדדיו אזכור סמלי למספר הטייסת הנראה ממבט ראשון כשתי הלהבות הצהובות המופיעות בסמל המקורי. "רצינו לשמור על המשכיות ועל מורשת הטייסת", אומר אבידרור. "לכן שמרנו על צבעי הצהוב והשחור וכמובן שנתנו לקורנס המפורסם מקום של כבוד".

עטלף גרמני

סמל מערך הנ"מ הצליח ולשמור על צביונו המיוחד, גם תוך כדי המעבר לזרוע האוויר. המערך החל את דרכו בצה"ל כחלק מחיל התותחנים, שם השתמשו בין היתר בתותח מיוחד המחובר למכ"ם מתוצרת גרמניה, ה"סופרפלדרמאוס", שהיה למכ"ם הראשון בצה"ל. סמל הנ"מ, באותה התקופה, היה מורכב מעטלף לבן על רקע שחור, בהשראת שמו של המכ"ם החדיש שמשמעותו "עטלף" בגרמנית.

בשנות ה-70 התקבלה ההחלטה כי תחום ההגנה האווירית יועבר מהתותחנים אל חיל-האוויר. בעקבות זאת, עברו חיילי המערך שינויים חזותיים רבים. בתחילה המשיכו ללבוש מדים ירוקים, על אף שעברו לחיל-האוויר ובשלב מסוים גם לבשו מדים ירוקים בשילוב עם הכומתות האפורות של חיל-האוויר. הסמל המיושן נדרש גם הוא לעבור רענון. את העטלף המיתולוגי החליטו להשאיר ולהקיפו בעיטור אדום כאות קרבי. רקע הסמל שודרג לפסים כחולים ושחורים, כחול כסמל לחיל-האוויר ושחור כסמל לעולם השטח בו פועל מערך הנ"מ.

דג משונה

אגדה צה"לית נפוצה מספרת על הצבע הסגול של חטיבת גבעתי, בו בחרה בתו של אחד המפקדים. גם חיל-האוויר יכול להתגאות לפחות בטייסת אחת, בה לקרבת דם היה חלק בעיצוב סמל היחידה. עם הקמתה בשנת 1987, היו משימותיה של טייסת "מגיני המערב" בעלות אופי ימי מובהק ולצורך כך נבחרו מסוקי הסיור הימי מסוג "דולפין" (דופין (A65-HH. עוד לפני כן, היה ניתן למצוא את מסוקי הדולפין בטייסת "החרב המתהפכת" ואפילו בצבעי אדום-לבן במשמר החופים האמריקאי (הם מככבים, בין השאר בסדרה "משמר המפרץ").

כשבאמתחתו מספר לטייסת החדשה, המתין מפקדה הראשון, סא"ל (מיל') משה אררט להצעות ממחלקת פרט. "ברוח ספורטיבית החלטתי לפנות לאחותי, שעבדה כגרפיקאית ברפא"ל, בבקשה לעצב סמל שיצור תחושה של תנועה בין אוויר לים", נזכר סא"ל (מיל') אררט. למרות ההגדרה העמומה למדי, הצליחה האחות, אורנה שפע, לעצב את סמל הדג שגבר על כל הצעות הגרפיקאים של חיל-האוויר, שהציעו בעיקר מוטיבים של עופות ים. הסמל הזוכה הציג את דג ה'מנטה ריי', בעל צורת המשולש הענקי עם העוקץ בקצה הזנב.

"הדג מכיל את השילוב שנראה אז כמתאים ביותר בעיני. התנועה שלו היא כמו ריחוף בשטח ימי עם מוטת הכנפיים הגדולה שלו, המייצגת את השילוב של טיסה ושייט, הכחול הכהה מייצג את הים והתכלת את השמיים. הפס שמרכזו מייצג את החיבור בין הספינה למסוק", מספר סא"ל (מיל') אררט. החיבור שמייצג סמל הטייסת היה חדשני בזמנו ומורכב למדי, הוא דרש עבודה מול זרוע אחרת בנוף שונה ומונוטוני.

"היה קושי לחבר את אנשי המסוקים לאנשי חיל-הים איתם לא היתה לנו אינטראקציה רבה, להבדיל מאנשי כוחות הקרקע", אומר סא"ל (מיל') אררט. "מדובר גם במעבר לחיי ים, שהם בעלי אופי ייחודי מאוד. גם היום, כשקיימים נהלים ומסורות, הטייסת היא עדיין עוף מוזר בעבודת חיל-הים, בכל הקשור למשמעת על הספינה ולמחלת הים".

הפאץ' הבינלאומי

סמלי טייסות הוכנו תמיד עם הקמת הטייסת. הם נועדו ליצור תחושת הזדהות של אנשי הטייסת עם היחידה ולטעת בהם גאווה. זכות הראשונים של ענידת הסמל על הסרבל, שמורה לטייסת "הבינלאומית" עם הקמתה בשנת 1963.

"בעוד אנחנו משרבטים הצעות שונות, הציע אחד הטייסים להעזר בסמלת אחת מ'אוויר 5', מחלקת ההדרכה דאז", נזכר סא"ל (מיל') אריה עוז, מפקדה הראשון של הטייסת. סמלת נגה יהלום שנבחרה לתפקיד, החלה לנסות להגשים את חזונו של עוז ולאפיין את הטייסת שעוד לא החלה בפעילות מבצעית של ממש. "קודם כל רציתי להראות את קווי האורך והרוחב של הגלובוס, שאל כל פינה שלו נוכל להגיע". מפקד הטייסת לא שכח גם את שיקולי העיצוב. "אמרתי שאנחנו צריכים משהו חדשני וחד, בשונה מהקו המאפיין שהיה עגלגל ושמרני באותם ימים".

ההצעה הסופית נשאה חן בעיני סא"ל (מיל') עוז ולאחר ויכוחים ומשאל, התקבל סמל הטייסת המשמש אותה עד היום. סא"ל (מיל') עוז התעקש כי אנשי הטייסת יענדו את הסמל כפאץ' על הסרבל. "זה עלה הון תועפות בזמנו, כי בנוסף לסמל, החלטתי שנלך גם עם פאצ'ים של דגל המדינה. ההופעה שלנו יצרה בעיות עם אנשי בטחון השדה של החיל, שחשבו שלא נכון שאנשי טייסת המגיעים לכל העולם ילכו עם סימן מזהה. בטחון השדה קטע את המנהג, אך לימים הוא חזר ובכך הקדמנו את זמננו".

בצבעי הציפור, הנושאת על כתפה את הגלובוס, גלומה משמעות מיוחדת. בכירי הטייסת ידעו עוד בזמן הקמתה על מעורבותה העתידית במשימות עלומות. אחת מהן הייתה משימת ההצנחות בתימן, שביצע חיל- האוויר במסגרת מבצע "רוטב". "לצורך המבצעים האלה הורו לנו אנשי בטחון השדה ללבוש בגדים שחורים ומכאן צבעה השחור של הציפור שבסמל. המקור האדום מייצג את הפן הקרבי", מסכם סא"ל (מיל') עוז.

חתול בצמרת

בעלי כנף קיימים או דמיוניים, ציפורים, צרעות, עטלפים ודרקונים מעופפים הם אלו הנבחרים לרוב לקשט את סמלי הטייסות בחיל ולכן סמלה של יחידת הפינוי והחילוץ הקרבי בהיטס, (669) לוכד את העין ולא רק בגלל סיפורי החילוץ והגבורה של היחידה. החתול השחור בולט בצורתו השונה לצד שאר סמלי החיל ומעורר תמיהה לעיתים: מדוע דווקא הסמל המוכר של המזל הרע בעולם האמונות התפלות, נבחר לייצג את היחידה?

הצורך בהקמת היחידה התעורר בעקבות תאונת שני מטוסי פאנטום שהתנגשו מעל לים בשנת 1972. אחד הטייסים טבע וגופתו לא נמצאה עד היום. וועדת החקירה הגיעה למסקנה  כי חל כשל במערך החילוץ והמליצה על הקמת יחידה שתתמחה בחילוץ טייסים, בהכרת למצב מילוט בפיתוח טכניקות ואמצעים בנושאים אלו.
מלחמת יום כיפור בשנה שלאחר מכן, נתנה משנה תוקף לצורך זה בראשון לאפריל 1974 הוקמה יחידת החילוץ 669. עתה, נוצר הצורך גם בסמל מתאים.

"מפקד היחידה דאז ואני, נתקלנו בצילום מרשים של חתול עם עיניים ירוקות במגזין צילום והתלהבנו, ידענו מיד שזה הסמל שאנו רוצים ליחידה", מתאר אל"ם (מיל') אבנר אילנאי. "יורם הכיר את הגרפיקאי מיכאל צרפתי וביקש ממנו לעצב סמל לפי התמונה. מכאן היינו צריכים להמציא כל מיני סיבות להצדיק את הסמל שבחרנו", הוא אומר בצחוק. "הסיבות שמצאנו הן שהחתול הוא חיית בית מצד אחד, אך בעל תשע נשמות וציפורניים חדות. כמו כן החתול פועל בצורה חרישית ויחד עם זאת יכול להתפרץ בתוקפנות לעבר טרפו".

ומדוע 669 אתם שואלים? "בתקופת הקמת היחידה היתה סיירת מטכ"ל היחידה המבוקשת ביותר בשטח ומספרה היה 269 (מאז השתנה) "כשקיבלנו רשימה של מספרי היחידות הפנויים 669 צלצל הכי קרוב למספר של הסיירת המפורסמת". 0

לאפריקה וחזרה

מטוסי ההרקולס בסיס נבטים עוטרו באחרונה בקישוט לא שגרתי: דגלי אוגנדה וסודן, המדינות אליהן הגיעו מטוסי הקרנף (הרקולס) במסגרת "מבצע יהונתן" והמבצעים להעלאת יהודי אתיופיה. דגלי מדינות אלה יהפכו מעתה לסממן הכר נוסף של מטוסי התובלה הותיקים.

"הרגשתי צורך לחבר את חיילי הגף הטכני החדש למורשת הטייסת, על ידי כך שיוכלו לראות עד היכן הגיע כל מטוס שהם משמישים לטיסה", מסביר סא"ל יהל, לשעבר מפקד טייסת "אבירי הציפור הצהובה". מכאן החל סא"ל יהל לחקור את מספרי המטוסים ששימשו בכל מבצע.

את עבודת הצביעה של הדגלים, מבצע רס"ר מוטי טלה מגף מבנה בבסיס, שעלה בעצמו על אחד מאותם מטוסים בשנת 1982. "ברגע שקיבלתי את המשימה, הרגשתי סגירת מעגל", מספר רס"ר טלה שהיה בן שש בזמן עלייתו ומטוסי הקרנף חרוטים היטב בזכרונו. "מרגש אותי מאוד לעלות שוב על המטוסים שהביאו אותי לארץ. מדובר בכבוד גדול עבורי". בימים אלו, בהם משלים רס"ר טלה את צביעת המטוסים הרבים שנחתו בסודן, הוא מנסה לאתר את מספר הזנב של המטוס הספציפי אליו עלה לראשונה כילד קטן.

עוד באותו מדור

טייס הבית

הם משרתים באותה הטייסת, אך לא נפגשו מעולם, מה שלא מפריע להם לטוס ביחד ולבצע פעלולים אווירובטיים מסובכים בתיאום ודיוק. נא להכיר את "אבירי השחקים", אנשי הטייסת האווירובטית הווירטואלית ובעיקר את מפקד הטייסת, בחור צעיר עם חלומות גדולים
צ'ינוק מתוצרת ארה"ב בשירות חיל-האוויר המצרי

משמר הנילוס

שלושה עשורים של שלום עם ישראל לא הציבו בפני חיל–האוויר המצרי אתגרים של ממש. למרות עובדה זאת ואולי בגללה, ביצע חיל–האוויר המצרי קפיצת מדרגה במרוצת השנים הללו וכיום הוא בעל יכולות משמעותיות בתחומי שדה הקרב של המאה ה–21. על הכיוונים, היכולות והדילמות של אחד מחילות–האוויר החזקים במזרח–התיכון, בסקירה המקיפה שלפניכם