נלקח שלל ב-19 בינואר 1964

בינואר 1964 נשמע מעל בסיס חיל-האוויר בחצור רעש מנוע מוזר. החיילים הרבים שנשאו עיניהם לשמיים, ראו מטוס ירקרק דומה להרווארד, נושא את סמלי חיל-האוויר המצרי, מתקרב לנחיתה. המטוס ביצע נחיתה ישירה על אחד ממסלולי הבסיס והתקדם לעבר קבוצת הצופים. עזרא אהרון, מפקד טייסת התעופה באותם ימים, קפץ בשלב מסוים על כנפו של המטוס והורה לטייס לעצור את המטוס. הטייס, קפטן מחמוד עבאס חילמי, התיר את רצועות מושבו והודיע: "באתי הנה מרצוני החופשי, אני מבקש מקלט מדיני".

קפטן חילמי נחת כשהוא לבוש מדי-שרד, כשעל חזהו שתי שורות של עיטורים. לאחר שירד מהמטוס הוריד מעליו את מעיל הטיסה העליון, יישר את בגדיו, סידר את עניבתו וביקש סיגריה. הוא נראה נרגש מאוד, מיעט בדברים וסירב לאכול בחדר האוכל, לשם הובא. רק לאחר מכן, כשהובא לביתו של מפקד הבסיס, הסכים לאכול. לאחר שהרוחות בבסיס נרגעו, התברר כי קפטן חילמי, רווק בן 26, סיים את בית-הספר לטיסה של חיל-האוויר המצרי בשנת 1957. בשנתיים האחרונות שירת חילמי כמדריך בבית-הספר לטיסה. ביום האירוע המריא מבסיסו, באיזור שבין קהיר לתעלת סואץ, טס מעל צפון סיני, ונחת בחצור בשעה 10:37.

הטיסה כולה ארכה שעה ועשרים דקות. בחקירתו סיפר, כי תכנן את המבצע במשך כחודשיים, והחליט לעזוב את מצרים משום שלא היה מרוצה ממה שהתרחש בצבא, ומכך שמצרים היתה מסובכת בתימן ונלחמה במדינה ערבית שכנה.
שני מטוסי מיג-17 מצריים רדפו אחריו עד קרוב לגבול ישראל, אך חילמי תיאר לעצמו שהם לא מנסים ליירטו אלא לסמן לו לחזור על עקבותיו, משום שחשבו שהוא פרח-טיס, הטס במטוס אימונים, שטעה בדרכו. לאחר שחצה את הגבול המשיך בטיסה נמוכה צפונה, ניסה לנחות בבאר-שבע אך התחרט והמשיך לטוס צפונה. אז כבר כיוונו אותו כמה מטוסים ישראליים, שהיו באוויר, אל אחד ממסלולי בסיס חצור.

מטוס היאק-11 הירוק נשא עליו את סמלי חיל-האוויר המצרי ואת הדגל המצרי, וכן את המספר 590 בספרות ערביות. הוא היה מטוס הדרכה בסיסי של חיל-האוויר הרוסי, שזכה לכינוי ה"הרווארד הרוסי". לדברי עזרא אהרון, הידיעות בחיל-האוויר הישראלי על מטוס היאק שאפו באותם ימים לאפס. צוות טכני מחצור ניסה ללמוד את מערכות המטוס, שתכנונו נראה מיושן מאוד. רוב מערכות היאק, כמו למשל מערכת ההתנעה והזזת המדפים, עבדו על לחץ-אוויר, בשיטה שהיתה נהוגה בעולם התעופה המערבי במהלך מלחמת-העולם הראשונה. לצוות הטכני לא היה מושג איך מתניעים את המנוע של היאק. רק לאחר שגייסו טייס ממוצא רוסי מהטייסת הקלה, שהראה למארחים איך מפעילים את המנוע, המטוס היה מוכן להמראה. עזרא אהרון הכין בד"ח על סמך ההרווארד, ויחד עם מפקד הבסיס דאז, משה פלד, ביצע כמה טיסות אירובאטיות.

אהרון סיפר: "היאק טס וביצע סיחרורים יותר חלקים ונאים מההרווארד. אך חיל-האוויר לא התעניין במטוס. כל סיפור הטסתו התחיל והסתיים כהרפתקה של אנשים בודדים. היאק קורקע לבסוף לאחר שראש מחלקת ציוד דאז לא הסכים לתת למטוס הכשר טיסה".

לאחר חקירה ארוכה, עזב חילמי את ישראל והשתקע בארגנטינה. אחרי חצי שנה הוא נמצא ללא רוח חיים בדירתו בבואנוס-איירס.

היאק עצמו עמד שנים רבות ליד טייסת התחזוקה של הבסיס. מוזיאון התעופה הבריטי גילה בו עניין, וב-1976 הוא נמסר בעסקת חליפין, ביחד עם טנקי שלל מצריים. בתמורה העבירו הבריטים ארצה מטוס הרווארד במצב טיסה, המשמש היום את מוזיאון חיל-האוויר.