נלקח שלל ב-16 באפריל 1948

בימים שלפני קום המדינה, החליטו אנשי גדוד פלמ"ח מקיבוץ צאלים ללכוד מטוס קל שנהג לנחות במאהל בדווי בקרבת הקיבוץ, להוריד חבילות ולהמריא. כשהגיעו אנשי הפלמ"ח למקום הנחיתה ובדקו את החבילות שפרק המטוס, התברר כי הן מכילות עשרות ק"ג חשיש.

אברהם אדן (ברן), אז מ"פ בגדוד השמיני של הפלמ"ח, סיפר: "מתוך האוהלים יצא ג'נטלמן לבוש כהלכה, ענוב עניבה וחליפה. התברר שזה היה הטייס, אזרח מצרי. המטוס היה מטוס ספורט מהודר, בעל ארבעה מושבים, מערכת אלחוט וניתן להתנעה על ידי סטארטר, דבר שהיווה שכלול עצום ביחס לפרימוסים שלנו באותה עת. הטייס טען שהוא נחת נחיתת אונס מחמת קלקול".

חיילי הפלמ"ח שבו את המטוס ואת טייסו, וגררו את המטוס לבסיס צאלים. הטייס נחקר על-ידי אדן ולמחרת הוטס לתל-אביב, שם נחקר על-ידי אנשי מטה שירות-האוויר, שניסו לדלות ממנו ידיעות על חיל-האוויר המצרי. לאחר שהתברר שהוא לא יודע הרבה, הוא הוסגר לשלטונות המנדט, שהחזירו אותו למצרים.

במשך כל הלילה עמלו אנשי הפלמ"ח על תיקון גלגל המטוס, שנפגע במהלך נחיתת האונס. מפקד הגדוד, חיים בר-לב, לימים הרמטכ"ל, החליט שצריך להטיס את המטוס למרכז הארץ במהירות האפשרית. הוא שקל להטיס את המטוס בעצמו, למרות שלא היה לו ניסיון בהטסת מטוס מסוג זה בעבר, אך בבוקר המחרת הגיע לבסיס מפקד טייסת "הנגב" דאז, עזר ויצמן, כדי לסקור את המתנה הלא-צפויה. ויצמן החליט להטיס את המטוס בעצמו לשדה דב, על-מנת להכניסו לשירות בחיל-האוויר. בשדה דב נמחקו סימני הרישום המצריים מגוף המטוס ומכנפיו, והמטוס הועבר למנחת יבנאל.
מטה שירות האוויר אסר על טייסת הגליל להפעיל את המטוס מחשש להחרמתו על-ידי הבריטים, והוא הוסתר בחורשת זיתים ליד המנחת ביבנאל וכוסה ביריעות ברזנט. המטוס נשאר במחבואו כשבועיים, ולאחר מכן החל להשתלב במשימות החיל.

שלושה מטוסי פיירצ'יילד ארגוס נוספים נרכשו בדרום-אפריקה, והגיעו לארץ באמצע מאי 1948. המטוס השתתף בלחימה במלחמת העצמאות באזור הגליל ובהפצצת משטרת נבי-יושע, וכן במשימות סיור, קישור ותובלה קלה.
בזמן המלחמה הופלו שלושה מתוך ארבעת מטוסי הפיירצ'יילד שהיו ברשות חיל-האוויר. לאחר המלחמה נמכר המטוס הרביעי לשוק האזרחי.