בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 183 01/10/08

כתבות

שוב נתחיל מחדש

תגיות: מערכות ואמל"ח , טייסת "האחת" , בסיס רמון , סופה - (F-16I)

המשתתפים בהסבה למטוס הסופה בטייסת "האחת", הם קבוצה ייחודית. למרות שהם אנשי צוות אוויר ותיקים וחלקם אף משרת שנים רבות בחיל-האוויר, הם "הצעירים" של הטייסת שאמורים ללמוד בזמן קצר את המטוס החדש. בשלב הבא, כאשר יגיעו צעירים אמיתיים, יהיה להם על מי לסמוך וממי ללמוד

שי טל | צילום: ענבל גולומב

 טייס או נווט צעיר מסיים את קורס-הטיס. מכאן הוא מגיע לטייסת אליה היה מיועד. זה הוא תהליך שגרתי בחיל-האוויר, בו צוותי האוויר גדלים ומתפתחים בטייסת. לעומת זאת, בטייסת "האחת", התהליך שונה מעט, מכיוון שלא מזמן, רק בחודש יולי האחרון, נפתחה הטייסת כטייסת סופה (F-16I) בבסיס רמון וכעת, כמה טייסים ותיקים עוברים הסבה למטוס הסופה. בשנה הקרובה יתרכזו צוותי האוויר בבניית גרעין הטייסת, עליו יגדלו הטייסים הצעירים. אפשר לומר כי כעת החלו הרגעים המעצבים ואלו שיכריעו את עתידה של הטייסת.

בין צעיר לותיק

הסבת ותיקים היא תהליך יחודי לטייסות בהקמה. רוב הטייסות מקבלות הסבות של טייסים ונווטים צעירים אחרי הקאמ"ם (קורס אימון מבצעי מתקדם) משום שהגרעין הבוגר קיים אצלן. לעומת זאת, הטייסות החדשות צריכות להבנות. אותם צעירים שיגיעו לטייסת יגדלו בה ולכן, בעצם, צריך לאסוף טייסים מכלל טייסות החיל בכדי לייצר את "שבט המובילים" בטייסת, אותם טייסים ונווטים בכירים שיגדלו בעתיד את דור ההמשך.

"זה הוא תהליך ארוך יחסית, מכיוון שיש מספר רב של הסבות ותיקות ובהתחלה יש רק הסבות כאלו", מסביר סרן עמרי, סגן מפקד טייסת "האחת". "התהליך נמשך שנה, במהלכה אנו בונים את הצוותים. הותיקים אמורים לעבור ביקורת כשירות של הטייסת ולמעשה, לא כל צוותי האוויר שמגיעים לכאן כשירים בכל. לצורך העניין, אנחנו מקבלים צוותי אוויר גם מטייסות חד-מושביות שצריכים לעבור הכשרה נוספת, מכיוון שאנחנו טסים על מטוסי דו-מושבי". כמו כן, חלקם צריכים לעבור הכשרה בחימוש אוויר-אוויר, השונה ממה שהיו רגילים עד כה ובעצם להשלים את כל מה שהם צריכים בכדי להפוך לטייסי ונווטי סופה כשירים לכל המשימות.

אפשר להגיד, שאותם ותיקים אשר עוברים הסבה בטייסת, כבר "יודעים את העבודה" מכיוון שטסו על מטוסי חיל-האוויר למיניהם. כל מה שנדרש כעת, זה ללמוד דברים חדשים על המטוס הנוכחי בנוסף לידע הקודם. "זו הסבה נעימה הרבה יותר, מכיוון שמתעסקים פחות בדברים הפשוטים והשוליים כי היסודות שלנו חזקים מאוד ובאופן אישי, לי כיף יותר כי אלו אנשים בגילי", מוסיף סרן אבי, איש צוות-אוויר בטייסת "האחת" ונווט קורנס (פאנטום) בעברו.

"בעצם, לוקחים צוותי-אוויר ומאחדים אותם לצוות ראשוני של הטייסת", ממשיך סרן יובל, איש צוות-אוויר בטייסת "האחת" וטייס נץ (F-16A/B) בעברו. "זה נעשה, מכיוון שכל טייסת בהקמה צריכה טייסים ונווטים עם נסיון הובלה, נסיון באוויר, נסיון בפיקוד או בתפקידים אחרים ולכן נלקחים צוותי-אוויר מנוסים יותר".

כאשר מדברים על הסבה של טייסים ונווטים ותיקים, כמובן שחובה לגעת מעט בהסבה של טייסים ונווטים צעירים ובהבדלים המשמעותיים. "ההבדל בין הסבת צעירים, שכרגע לדוגמא הגיעו מהביס"ט (בית-ספר לטיסה) לבין הסבת ותיקים הוא עצום", מסביר סרן אבי. "לטייסים הצעירים אין יסודות, הם מבינים פחות את הנעשה ואת הביצוע. בהסבה שלנו, כולם פה עברו את תהליך הקליטה בטייסת חדשה, טייסת מבצעית ואנו מבינים את המשימות. השוני הוא רק במטוס, זה הוא מטוס אחר שעוד לא טסנו עליו, התחושות בו שונות, האוויוניקה שונה במקצת וזה הכל. ההסבה שלנו גם קצרה הרבה יותר משל הצעירים, חד-משמעית. מההסבה הקרקעית, לסימולאטור ולהדרכות, אנחנו עוברים תהליך קצר יחסית. בגלל שההסבה מתנהלת בצורה הזו, הכל הופך למעניין יותר, כי לא מדברים על אותו דבר מספר רב של פעמים וטסים יותר. כמובן שזה דורש מאיתנו גם הרבה יותר, משום שבאופן טבעי אין לנו את הזמן 'להשתפשף' בחומר, כל גיחה מוקדשת לנטו וכבר בגיחה הבאה מתקדמים עוד קצת קדימה".

לאחר כשנה, יגיעו לטייסת חניכי ההסבה הצעירה הראשונה ואותם ותיקים שעברו את ההסבה, הם אלה שיקבלו את הצעירים, ידריכו אותם ובעצם "יגדלו" את חניכי ההסבה הצעירה הראשונה.

תמיד "האחת"

אחד מהטייסים שעוברים כעת הסבה בטייסת "האחת" טס בעברו באותה הטייסת רק במיקום שונה, עם אנשים אחרים ועל מטוס הפאנטום. סרן אבי: "חובה לציין כי קודם כל זה מפתיע מאוד כמה מהר מרגישים בטייסת כמו בבית, כל מיני משפטים שהיית רגיל להגיד בעבר פתאום יוצאים ממך וגם מדהים לראות כיצד דברים מסוימים שפעם היו הכי טבעיים, למשל במובן הטיסה, השתנו לחלוטין". גם ההגעה לטייסת "האחת" החדשה אשר נושאת את אותו השם והסמל, מהווה תדהמה לא קטנה. "מבחינת הטייסת, זה שונה", ממשיך סרן אבי. "המטוס אחר לחלוטין, אלו לא אותם אנשים אליהם הייתי רגיל בעבר, הבסיס השתנה וכמובן שגם מבנה הטייסת הוא אחר".

אחרי ארבע שנים ללא האדרנלין שבטיסה, התדריכים, התחקורים, העלייה למטוס והתנעתו והחוויה שבניתוק הגלגלים מהקרקע, חזר סרן אבי לטוס ומתרגל מההתחלה. "האמת, זה תענוג גדול לחזור לטוס. כמובן שלוקח מעט זמן להתרגל מבחינה פיזיולוגית, אך זה היה פרק קצר למדי ועכשיו, לומדים ומתרגלים.

"חיל-האוויר התקדם רבות בארבע שנים האחרונות הן מבחינת תו"לים (תורות לחימה) והן מבחינת מערכות. לרגעים אני מוצא את עצמי בחדר התחקירים ולוחש לבחור שלידי 'מה המילה הזו אומרת?' או, 'על מה הם מדברים?' וסביר כי אלו מונחים טריוויאליים לכל חיל-האוויר, אך אני לא מכיר אותם". למרות הקושי בקליטת השפה המחודשת של החיל, יסודות הטיסה נשארו אותו הדבר ובכל פעם שסרן אבי יושב במטוס החדש, הוא מרגיש אנרגטי ורואה את ההבדל בין הטיסה האחרונה שלו בטייסת "האחת" הקודמת לבין הטיסה הראשונה בטייסת "האחת" הנוכחית. "אין ספק כי זה מרגש אותי לחזור לטייסת בה טסתי בעבר", הוא ממשיך. "באופן מסוים, אני מרגיש שאני מגשר בין הצעירים לזקני הטייסת. אני זוכר דברים שסביר שהחדשים לא יזכרו, לדוגמה הנופלים ואת כל הסיפורים, כי בכל זאת הייתי ב"אחת" הקודמת כשש שנים וכך גם ההפך: הזקנים לא יודעים מה הולך בטייסת עכשיו כמו שאני יודע".

מישן לחדש

כפי שכבר נכתב, הטייסים והנווטים המגיעים לטייסת "האחת", מחליפים מלבד הכתובת והחברים גם מטוס. לעבור למטוס המתקדם של חיל-האוויר זה עסק לא פשוט בכלל, במיוחד למי שעוזב משפחת מטוסים אחרת כגון ה-15-F למיניהם. ובכל זאת, גם טייס העובר למטוס הסופה ומשאיר מאחור "קרוב משפחה", את מטוס הנץ (F-16A/B), עלול להתקל בקשיים. "אני חושב שזה הוא מקצוע אחר לחלוטין", מציין סרן יובל. "אני הגעתי מטייסת 'מגיני הדרום' המפעילה מטוסי נץ ולמרות שהם באים מאותה המשפחה, אלה הם מטוסים שונים לגמרי. בנץ צריך לדעת פחות לאיזה מקום אתה טס אלא יותר מה אתה יודע, כמה אתה מכיר את המטוס וממה אתה מחליט להתעלם. רמת הטיסה שונה לגמרי. לעומת זאת, מכיוון שמטוס הסופה הוא מטוס כה משוכלל ומפותח, זה מצריך ממני בתור טייס להחליט בכל רגע נתון מה חשוב ולהפך. הרי, אם אנסה לעשות הכל לא אצליח, דבר השונה תכליתית מהעבודה בנץ, בה אין יותר מדי במה להתרכז, אלא באקטים של קרבות אוויר".

המעבר ממטוס הנץ לסופה מרענן מאוד, במיוחד למי שמגיע לאחר שלוש שנות הדרכה. "זו התקדמות ברמה המקצועית", הוא ממשיך. "בשבילי זה מעין אביב מקצועי. אני מרגיש שאני חוזר לתמונה. אני מכיר הרבה דברים חדשים, משימות שונות, מערכות אחרות, שיקולים עכשוויים, פשוט עולם חדש בשבילי. זו ממש הסבה מקצועית. לטוס אני יודע, כל אחד יכול. אך לטפל במערכות של המטוס המדהים הזה ולדעת לסנן מה חשוב ומה לא, זה הקושי ופה גם טמונה ההנאה".

גם המעבר לבסיס חדש ולטייסת שונה, המפעילה מטוס שונה מכיל בתוכו אמביוולנטיות כלשהי, כשם שלהכיר אנשים חדשים יכול להיות נחמד, אך בכל זאת, לעבור מהמקום אליו אתה רגיל ומרגיש בבית עלול להוות קושי. "מצד אחד זה משהו חדש שעוד לא חווית", מספר סרן יובל. "אתה מגיע למקום שונה בו כל הדברים אליהם אתה רגיל מהבית כבר לא קיימים, הדברים הטבעיים ביותר, כולל היחס עם שאר טייסות הבסיס. מצד שני, זה כיף מאוד להכיר אנשים אחרים ולהיות בשלב, שלפחות בשבילי, בו אני עושה יותר וגם המחשבה שאני מאלה שיעצבו את הטייסת ועלינו יגדלו השאר, גורמת לי הנאה גדולה".

שלל צבעי הקשת

רוב הטייסים שעוברים הסבה בטייסת "האחת" הגיעו ממטוס הברק (F-16C/D), בין השאר בגלל היותו המטוס הדומה ביותר למטוס הסופה. אך כפי שנאמר, גם משאר מטוסי חיל-האוויר מגיעים טייסים. לעומת זאת, נווטי הקרב הגיעו משלל מטוסי החיל כגון מטוסי בז (15-F), רעמים (F-15I) וכדומה. אז כיצד בוחרים מי יעזוב את הטייסת אליה היה רגיל ויעבור הסבה בטייסת חדשה ועל מטוס שונה? בדרך-כלל בוחרים צוותי אוויר לפי כמה פרמטרים: ראשית, רוצים לאסוף טייסים ונווטים מכלל סוגי המטוסים, ממגוון הגילאים ומרף כשירויות נרחב, כי אסור לשכוח שבסופו של דבר הטייסת בונה משהו חדש ועל ידי כך שכל אחד יביא את הידע שלו ממה שהוא מכיר מהטייסת הישנה, תיווצר הפריה הדדית. "זה נובע מהתפיסה שאין אמת אחת", מדגיש סרן עמרי.

שנית, מקבצים טייסים ונווטים שהם צוותים חזקים, כי הם בעצם הטייסים והנווטים שאיתם צריכה הטייסת לעבור את ביקורת הכשירות ועליהם תושתת הטייסת שנים רבות קדימה. "קודם כל, הבחירה בצוותי האוויר מתחילה מהצורך", מסביר סרן אבי. "ברגע שצריכים צוותי אוויר, מתחילים לתור ופונים למפקדי הטייסות. מצד אחד מבקשים צוותי אוויר שאפשר לוותר עליהם בגלל שיש מספיק אנשים בטייסת ומצד שני צריך שהם יהיו מספיק טובים כדי לעבור לטייסת אחרת ולמטוס מתקדם יותר. אותי כנווט, הוציאו מהבוידם אחרי ארבע שנים שלא טסתי מסיבות אלו ואחרות".

כמו בכל טייסות חיל-האוויר, סדר היום של ההסבה מכיל תדריך בוקר, טיסה במבנה, תחקיר וכך הלאה. אין שוני מהותי בהסבה הותיקה הזו מלוחות הזמנים של שאר החיל. צוותי האוויר מגיעים בבוקר ועוברים תדריך לפני טיסה, יוצאים לטוס וכאשר חוזרים, עוברים תחקיר ויוצאים לפיריט נוסף. השוני היחיד הוא בטיסות האינטנסיביות שעוברים המוסבים. הטיסות מרוכזות מאוד בעיקר בגלל העובדה שזו גם הסבת סטודנטים, שבאו לפרק זמן קצר יחסית ולכן יש צורך לעבור על הרבה מאוד תכנים מהר מאוד. מכאן שהימים מוקדשים ברובם לטיסה, כאשר כל המנהלות נשארות בצד. זה הוא גם הבדל משמעותי בין הסבת הצעירים אשר עליהם מעמיסים בזמן ההסבה. "חוץ מזה, יש פה יחסית מעט אנשים כך שיוצא לכולם לטוס הרבה וגם עם כולם, בניגוד לטייסת מבצעית או ותיקה אשר בה יש צוותים רבים או גרעין סדיר", מסביר סרן עמרי. "פה, בסופו של דבר, כולם טסים עם כולם כל הזמן, מה שיוצר איזושהי אינטימיות, זה נחמד מאוד".

ההסבה הותיקה רק בחיתוליה, כך שכעת אפשר לומר שהותיקים הם למעשה צעירי הטייסת. יחלוף מעט זמן לפני שהגלגל יתהפך ואז הותיקים יהפכו לותיקים של ממש כאשר הצעירים רק יתחילו לגדול.

עוד באותו מדור

במרחק נגיעה

סיוע אווירי לכוחות קרקע הוא משימה מורכבת, בעיקר כאשר המסייעים הם מטוסי קרב, המטילים חימוש בעל יכולות פגיעה והרס אדירות. כיצד נמנעים מפגיעה בכוחותינו ואיך מתאמים סיוע קרוב, אך לא קרוב מדי? האימונים בצה"ל, בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה, שמים דגש על שאלות אלה ואחרות

מבקרים קבוע

מפעילי תמונה אווירית ומש"קי בקרה אווירית הם חלק חיוני וחשוב במכלול יחידות הבקרה האזוריות. העבודה שהם מבצעים, בכל דקה במשך הלילה והיום, עוזרת לשמור על שמיים נקיים, גם כאשר עבודה זו מתבצעת תחת מטחי קטיושות או במהלך מלחמה ארוכה