בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 183 01/10/08

כתבות

לטוס עם צנחנים

תגיות: היחידה לשיתוף פעולה , יסעור - (CH-53) , טייסת "דורסי הלילה" , בסיס "תל נוף"

אחד הלקחים המרכזיים של מלחמת לבנון השנייה הוא מתן דגש מיוחד על העברת כוחות חי"ר במסוקים כדרך פעולה מהירה ויעילה. בתרגיל חטיבתי משותף שערכה חטיבת הצנחנים עם חיל-האוויר, התאחדו החטיבה האדומה והחיל הכחול למשימה משותפת: הטסת צנחנים אל מאחורי קווי האויב

נעה כפרי | צילום: ענבל גולומב

לילה חשוך ועננות כבדה שוררים בגליל העליון. אנו עומדים בפני לילה של הטסת כוחות ללבנון. הלחימה בעזה נמשכת כבר שבועיים, אנשי חזבאללה יורים, הסלמה במצב בחזית הצפון וכאן נערכים להטסת צנחנים אל שדה הקרב. זה הוא תסריט האימון.

"כל החיילים האלה צריכים לנחות בשטח עד סוף הלילה", מתדרך סגן אבנר, טייס יסעור בטייסת "דורסי הלילה". "המטרה של הטיסה דומה למה שעשינו במלחמת לבנון השניה: מקסימום לוחמים במינימום זמן", ממשיך סגן מפקד הטייסת, רס"ן גיא. "פעלו על-פי הלקח שלמדנו מהמלחמה: מוביל מאשר כניסה למוביל שאחריו. הטייס מתדרך את מפקד הכוח כדי לצמצם זמן על הקרקע".

בתרגיל החטיבתי (תרח"ט) של חטיבת צנחנים משתתפים חיילי החטיבה הסדירים וכוח מילואים. לוקחים "הפסקה" מהפעילות המבצעית בבטחון השוטף ועוברים לאימונים. התרגיל עצמו נפרש על פני מספר ימים והתחיל במטס גדול בו הנחית חיל-האוויר צנחנים בשדה הקרב המדומה באמצעות מסוקי סער בחיפוי מסוקי קרב (מסק"ר). על-מנת לתרגל את גורמי המטה בשיתוף-הפעולה, נפתח גם מרכז שליטה בצפון.

"לפני מלחמת לבנון השנייה, הייתה כמות התרגילים הגדולים של זרוע היבשה מצומצמת מאוד. כתוצאה מכך, היה מספר מועט של שיתופי פעולה כאלה. קיימנו תרגיל משותף פעם בחצי שנה אם בכלל", מגלה סרן עמית, ראש מדור תרגילים ביחידה לשיתוף-פעולה של חיל-האוויר (יחשת"פ). "כיום אנחנו מתאמנים עם זרוע היבשה בערך פעם בשבועיים". בארבעת החודשים האחרונים נערכו מספר תרגילים חטיבתיים, תרגיל ברמת האוגדה וכמה נוספים מתוכננים עד סוף השנה.

זכרונות מלבנון

מסוק היסעור (סיקורסקי 35-CH) ממריא מבסיס טייסת "דורסי הלילה" בדרכו צפונה לשדה ביצוע ההנחתות (שב"ה) עמוס הלוחמים שממתינים לבואו.

הערב יורד על רמת הגולן ורס"ן (מיל') אבי, מכונאי מוטס מטייסת "דורסי הלילה", בוחן בזהירות את הקרקע ומכוון את הטייסים לנחיתה בטוחה. רס"ן (מיל') אבי ורס"ר תומר עומדים במשימתם ואנו נוחתים בשלום ומתחילים להעמיס את הלוחמים.

הטסת כוחות היא אחת המשימות העיקריות של מערך מסוקי הסער. משימות נוספות הן העברת אספקה ופינוי פצועים. במהלך מלחמת לבנון השנייה ואחריה, נשמעו תלונות רבות לגבי משימות אלה מצד לוחמים שהשתתפו במלחמה. תפיסת מסוק היסעור על כל גודלו ומשקלו בן עשר הטונות בתור כלי-טיס שפועל בחזית היא חדשנית למדי ותורת הלחימה של טיסה במתאר זה התפתחה תוך כדי המלחמה האחרונה.

גלגלי המסוק נוגעים בקרקע כמעט ללא רחש. רס"ן (מיל') אבי פותח את הרמפה ובחסות החשכה, עולה למסוק טור קסדות זית עטויות מצנפות.

גם צוות רפואי עולה למסוק. מפקד הכוח, סרן (מיל') ד"ר גלעד טסנר, ממהר להתחבר לרשת הקשר הפנימית של המסוק. "מפקד הכוח, שומע?", שואל הטייס, סא"ל (מיל') אבי מטייסת "דורסי הלילה", שאף פיקד עליה בעבר. "אתה מזהה את נקודת הנחיתה על המפה?". סרן (מיל') טסנר בוחן את המפה בעיון ומשיב בחיוב.

הכוח שמתמקם על ספסלי היסעור מתברר כיחידת רפואה. "במלחמת לבנון השנייה שהינו בבינת-ג'בייל", מספר סרן (מיל') טסנר, תוך שהוא מונה את חברי הצוות מחטיבת המילואים של הצנחנים: "כירורג, קרדיולוג, אורתופד".

"המשקלים עלו מאז התרגילים הקודמים. אנחנו סוחבים מים ואוכל בכמויות גדולות", מציין טסנר, רופא ילדים, את ההבדלים. התרמיל הכבד מוסיף למשקל השכפ"ץ והאפוד והמשקל שסוחב לוחם אחד עשוי להגיע ל-40 ואף 50 ק"ג. "בנוסף, ככוח רפואי, יש לנו ציוד ששוקל לא מעט ולא ניתן לסחוב אותו על הגב".

במהלך מלחמה בצפון, אמורה חטיבת הצנחנים לכבוש איזור בדרום לבנון. "הצוות שנמצא איתנו במסוק השתתף במבצע ההטסות הגדול במלחמה", מגלה סרן (מיל') גלעד ומצביע לעבר החובשים, הרופאים והלוחמים היושבים בספסלים. "חלקם חזרו במיוחד לישראל בגלל המלחמה. חלק מהכוח שנמצא כאן, ירד ממסוק היסעור שניות לפני שהופל. אי אפשר לדמות בתרגיל את הרגשת האי-הוודאות והעמידה תחת אש", הוא קובע.

לא רק בבטן המסוק עולים זכרונות ממלחמת לבנון השנייה. תחושות הבטן מציפות גם את תא הטייס. סא"ל (מיל') אבי, מטייסת "מובילי הלילה", הוביל את מבנה היסעורים שמסוק מספר שתיים שלו נפגע מטיל חזבאללה במלחמה, באירוע בו נהרגו אנשי צוות המסוק זמן קצר לאחר פריקת הלוחמים בשטח לבנון.

"מתאר זה זהה, כמעט לחלוטין, למתאר במלחמה, שם הובלתי את מבנה מספר שלוש, כמו עכשיו בתרגיל", נזכר סא"ל (מיל') אבי שפיקד על טייסת "מובילי הלילה" לפני עשר שנים. "תרגול כזה מעורר זכרונות קשים, דבר שעושה את המשימה לא קלה. זה לא רק תרגיל שמתרחש בעלמא, כבר ראינו שהאיום אמיתי, שמתאר כזה יכול להביא להפלת מסוק. אנו פועלים תחת התחושה שאנו חשופים בסיכון גבוה מאוד".

60 שניות

"דקה לנחיתה", נשמע קול המכונאי. מפקד הכוח מבצע איפוס אחרון על נקודת הנחיתה המדויקת מול הטייסים. עשרות החיילים קמים ממקומם. הכוח מוכן לפריקה. גלגלי היסעור צפויים לגעת בקרקע דקה אחת בלבד. בתוך מספר שניות עוזבים הלוחמים את בטן המסוק ויוצאים לשטח ה"אויב".

"אני רואה את עצמי כחלק מהמשימה הכוללת ולא רק כנותן שירות שאחראי לקדם את הכוח אל היעד", מבטא סא"ל (מיל') אבי את תחושותיו. "חשוב שנבין את משימת הכוח ונדע כיצד אנחנו משתלבים בתוכה. הכוח למד את נקודת הנחיתה שלו ואת הנתיבים והדרכים הנמשכים ממנה ואנחנו משתדלים לא להזיז אותה".

השתתפותו בתרגיל של מפקד חיל-האוויר, האלוף עידו נחושתן, כטייס באחד ממסוקי הינשוף, מראה את החשיבות הרבה שמקנה חיל-האוויר לשיתופי פעולה שכאלו.

תאי השטח של דרום לבנון וצפון הגליל דומים מאוד מבחינת הטופוגרפיה, התכסית והצמחייה. "קיים קושי גדול מאוד למצוא נקודות מתאימות לנחיתה באזור הזה. במהלך התרגיל נאלצנו לנחות בנקודות חלופיות ולתמרן בזמן אמת כאשר שני מסוקים נוחתים באותה נקודה בהפרש זמן קצר מאוד".

המשימה הושלמה, פריקת הכוח בוצעה בהנחתה שקטה ונסתרת. הרמפה מורמת, המכונאים מתרוצצים אנה ואנה, מהדקים את הספסלים לדופן המסוק לקראת סבב הטסות נוסף וחלל המסוק נראה לפתע ריק.

ירוק מפעיל כחול

היחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ) היא גוף ייחודי לחיל-האוויר ואף ייחודי לישראל בהשוואה למדינות כמו ארצות הברית, בה לכל חיל יש כוח אווירי משלו.

"המשימה שלי אינה מסתיימת כשאחרון החיילים נוחת בשטח", אומר סא"ל (מיל') אבי. "אלא כאשר הכוח חבר אל הכוחות שהונחתו לפניו יחד עם כל האמצעים, מכלי-נשק ועד מים והם מתחילים לצאת, כל כוח למשימתו. יכול לקרות מצב שאחרי נחיתה, הכוח נתקל בכוחות אויב. במקרה כזה, אנחנו נחלץ אותם מהשטח".

"התרגיל המשותף מאפשר לטייסים לראות בעיניהם איפה החיילים נמצאים והאחרונים יכולים לכוון את מסוקי הקרב אל האויב: מעבר לנחל, מאחרי הגבעה או בתוך הוואדי", מבהיר סרן עמית מהיחשת"פ. "החטיבה מכירה את מגבלות המסק"ר ויודעת להפעיל אותו טוב יותר. דו-שיח זה מתקבל בעיקר בעבודה בשטח. מטרתנו להגיע לאימון שמדמה ככל הניתן את המתאר המבצעי, לא רק מבחינת כוחות החי"ר (חיל-רגלים), אלא גם מצד הטייסות המשתתפות, כדי שגם הן יקבלו את האימון הטוב ביותר".

"לקצינים בחי"ר יש אשליה שהמסוק גבוה ומסוגל לראות הכל", מתאר מפקד חטיבת הצנחנים, אל"ם הרצי הלוי. "לכן, אחד האתגרים הכי גדולים בשיתוף פעולה עם מסק"ר, הוא הגעה לתמונה משותפת לשני אנשים שרואים את אותו הדבר מזוויות שונות. אחד יכול להיות תקוע מאחרי שיח או סלע ואחר בגובה 3,000 רגל".

מפקדי הכוחות לומדים במהלך הכשרתם להכווין את המסק"ר דרך שיח עם הטייסים. עליהם לתפוס מה התמונה שאותה רואה טייס המסק"ר על-מנת להבין באילו מתארים הוא יעיל ומה ניתן לבקש ממנו. "מצד שני, מפקד לא יכול להרשות לעצמו לנטוש את הכוח שלו, משום שהוא עסוק בהכוונת מסק"ר, עליו להמשיך ולנהל את הקרב", הוא מוסיף. אל"ם הלוי פיקד על החטיבה האדומה במהלך התרגיל וטס יחד עם הכוח צפונה.

 "תפקיד הטייסים הוא מעבר ל'בואו, תיקחו אותנו", הוא אומר. "האימון כולל ישיבה וחשיבה משותפת. עלינו לנתח את איומי האויב, לבנות את התוכנית המבצעית ולבצע אותה עם הפיקוד והשליטה המורכבים בשטח. כל צד חושב מה מטריד ומה חשוב לצד השני ומנסה לעשות את העבודה תוך שמירה על עקרונותיו. התכנון עצמו כבר מעיד על שינוי מחשבתי. אנחנו מתאמנים ביחד הרבה יותר, במתארים רבים וחד-משמעית, יש שיפור, בכמות ובאיכות".

"זו מערכת מורכבת מאוד שמתוכננת כמו בניין קלפים", מסכם סא"ל (מיל') אבי. "נדבך בנוי על נדבך ועד שאתה לא גומר נדבך מסוים, אתה לא יכול להמשיך הלאה".

עוד באותו מדור

"כל גיחה מוקדשת לנטו וכבר בגיחה הבאה מתקדמים עוד קצת קדימה". סרן אבי

שוב נתחיל מחדש

המשתתפים בהסבה למטוס הסופה בטייסת "האחת", הם קבוצה ייחודית. למרות שהם אנשי צוות אוויר ותיקים וחלקם אף משרת שנים רבות בחיל-האוויר, הם "הצעירים" של הטייסת שאמורים ללמוד בזמן קצר את המטוס החדש. בשלב הבא, כאשר יגיעו צעירים אמיתיים, יהיה להם על מי לסמוך וממי ללמוד

במרחק נגיעה

סיוע אווירי לכוחות קרקע הוא משימה מורכבת, בעיקר כאשר המסייעים הם מטוסי קרב, המטילים חימוש בעל יכולות פגיעה והרס אדירות. כיצד נמנעים מפגיעה בכוחותינו ואיך מתאמים סיוע קרוב, אך לא קרוב מדי? האימונים בצה"ל, בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה, שמים דגש על שאלות אלה ואחרות