בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 182 24/08/08
לגליון זה מצורף דף מדבקות:





כתבות

יחד כל הדרך

תגיות: תרגילים ואימונים , טייסת "החרב המתהפכת" , טייסת "ציפורי המדבר" , ינשוף (בלק-הוק) , צפע (קוברה)

באימון משותף שערכו טייסות ינשוף (בלק הוק) וצפע (קוברה) מול יחידת ביום האויב של החיל, תורגלו מתארי חילוצים משטח אויב, ניווט, הנחתה ועוד תרחישים שחלקם התרחשו במלחמת לבנון השנייה. שיתוף הפעולה בין שני המערכים, נועד להבטיח כי בשעת האמת יבצע כל אחד את תפקידו בצורה הטובה ביותר

קליה בן–עמרם ומוריה דיאמנט | צילום: ענבל גולומב

לפנות בוקר, החילוץ בעיצומו. קרני השמש העולות מאיימות לחשוף את מסוקי הסער, בעוד על הקרקע מחכה כוח רגלי ואנשיו מביטים אל השמיים. מעל משגיחים מסוקי הקרב מסוג צפע (קוברה), המוכנים לנטרל כל איום שיצוץ בגזרה. "קחו 40 מטר מזרחה", מכוון מפקד כוח החי"ר את טייס הינשוף. "אנחנו כבר שומעים אתכם". לטייס נדמה שהבחין בכוח. "אני בדרך אליכם, האם אתם רואים אותי?", הוא שואל ובתשובה נענה בזמזום לא מובן של מילים. "יא חביבי, אינת עומרי, אינת עומרי". "שומעים אותי?" הוא חוזר על השאלה, מגביר את עוצמת המכשיר, אך שוב נשמע קולה הערב של הזמרת אום כולתום. בתא הטייס כבר הבינו שיש חסימה ברשת הקשר. מפקד המשימה מעביר תדר, קולט את המפקד שעל הקרקע ומודיע: "אנחנו מיד אצלכם, תתכוננו". מדובר במתאר לדוגמא, אחד מני רבים שנערכו במסגרת ארבעה ימי אימון משותף אשר נערך בבסיס עובדה והשתתפו בו אנשי הסדיר והמילואים של טייסות "החרב המתהפכת" ו"ציפורי המדבר", המפעילות מסוקי ינשוף, יחד עם טייסת "המסק"ר הראשונה", המפעילה מסוקי צפע. "האימון מדמה חזית צפונית ומטרתו העיקרית היא הפריה הדדית", מסביר סרן אורי מטייסת "הדרקון המעופף", שאחראית על ביום האויב. אנשי טייסת זו, הנקראת גם "הטייסת האדומה", התקבצו מרקעי תעופה שונים ולומדים יחד כיצד לדמות את האויב. הטייסת ממוקמת בבסיס עובדה ומארחת את הטייסות המבצעיות של חיל–האוויר, המגיעות לבסיס לפריסות, תרגילים ואימונים.

מפקד חיל–האוויר מעביר את הדגשים לתקופה הקרובה למחלקת הדרכה ומחלקת מבצעים. בטייסת "האדומה" הופכים את הדגשים המופשטים ל"עור ועצמות", לתורת הפעלה ולחימה ובסופו של דבר, לאתגרים והקשיים שבפניהם יעמדו הטייסים המתאמנים. בכל פעם מדמה "האדומה" את אחד מחילות–האוויר של המזרח–התיכון ובאימון הנוכחי מדובר בחזית הסורית. "הטייסים הסוריים" עולים על המסוקים במטרה ברורה: להפיל את המטוסים של חיל–האוויר הישראלי, דהיינו "הכחולים".

כסא כחול, כסא אדום

שעת לילה. חדר בקרה. מן הצד האחד בקר עם אוזניות מול צג מחשב עם מפת האזור, מקריא לטייסים דרך המיקרופון את סיפור המסגרת. הוא מדבר בקול חמור סבר, מוסיף בכך נופך רציני ומבצעי למשחק התפקידים שמשוחק משני צדי הטלפון. אנשי יחידת הבקרה הפועלים בשיתוף עם ה"טייסת האדומה", הם חלק מהותי ביצירת מעטפת אימון מציאותית. סגן אמרי, המתפקד בתור בקר הכוחות "הכחולים": "הטייסים מדווחים לנו כאשר הם חוצים את הקו לכיוון מזרח, כי אז הם נכנסו לכאורה לשטח האויב". שלוש רצועות שטח המאונכות לחזית הסורית, מדמות את נתיבי הטיסה לאימון. בכל מסדרון שכזה פרוסים כוחות בוה"ק (ביום אויב והגנה קרקעית), המדמים כוח פצוע או טייס נוטש שיש לחלץ בזמן מוגבל. בקרי הטיסה מעבירים את סיפורי המסגרת לטייסים, מעדכנים אותם באירועי בלת"ם (בלתי מתוכננים) ולמעשה מלווים את המסוקים לכל אורך התרחיש. במקביל לעבודה השוטפת בקשר, בוחנים הבקרים כל העת את ביצועיהם של המסוקים ואת עמידתם במשימות ובאתגרים. "אני מקבל את התוצאות מהשטח, רואה במה הם הצליחו ובמה הם נכשלו", מתאר סגן אמרי, תוך שהוא ממשיך להשגיח על המסך הצבעוני, בו נראית היערכותם של שני ינשופים למשימת חילוץ. "את הנתונים אנו מעדכנים בזמן אמת ועורכים רישום מסודר, לקראת התחקיר שצפוי הלילה". לצדו של סגן אמרי, הבקר האחראי על כוחותינו ה"כחולים", יושב סגן צח אביב, הבקר המנהל את כוחות האויב ה"אדומים". במילים אחרות: ההכוונה וההשגחה על שני כוחות אויבים, מגיעה מאותו החדר, כיסא לצד כיסא. "שימו לב, מסוקי הינשוף פנו מזרחה והם פונים להתחבא", מודיע בקשר סגן צח ומסביר: "כרגע תפעלתי את סוללות הטק"א (טילי קרקע אוויר) ה'אדומות'. העברתי להם נתונים על המסוקים ה'כחולים'". הוא מוגדר כ"בקר ייעודי לאדומים", תפקיד יוצא דופן בחיל–האוויר. במסגרת תפקידו, הוא אחראי על מעטפת האימון, על חסימות בקשר ומעדכן את ה"כחולים" בבלתמ"ים. אבל, תפקידו החשוב ביותר של סגן צח, הוא ללא ספק השמעת להיטיה של אום כולתום בתדרי המסוקים ה"כחולים", מה שתמיד מכניס את הצוות לאווירת לחימה.

בוה"ק בשטח

סגן סימון עומד על גבעה בלב המדבר ומדבר בקשר עם מפקד המסוק שמתקרב אליו. בחולות שבין עובדה למצפה רמון באזור נחל פארן, מחפשים שני מסוקי ינשוף של טייסת "ציפורי המדבר" וטייסת "החרב המתהפכת", פצוע בשטח הזקוק לחילוץ. סגן סימון, קצין ביום אויב ביחידת בוה"ק, הוא החייל הפצוע היום, חבריו לגף, לעומת זאת, מדמים חוליות אויב סוריות. אור זיקוק נראה לפתע במרחק, חוליית האויב איתרה את המסוקים ותקפה. שני המסוקים שמו לב לסכנה ומנסים להסיט את איום הטיל מהמסוק. "כשהטייסים רואים זיקוק, הם מבינים שנפגעו מכוח האויב וכנראה שלא הסתתרו מספיק טוב", מסביר רס"ן ענאן, מפקד גף בוה"ק. יחידת בוה"ק שהוקמה לפני כעשור בבסיס רמון, פועלת בכפוף לטייסת "הדרקון המעופף", בדימוי וביום אויב ואימון הטייסות השונות בקרב. טייסת "הדרקון המעופף" אחראית על האיום האווירי וגף בוה"ק על האיום הקרקעי. בעקבות השהות היומיומית שלהם בשטח, אנשי הגף מנוסים בתחום ושני קציני ביום האויב של המחלקה, עברו הכשרות ניווט ומוסמכים לדבר בקשר ולתפעל את מערכות הנשק המדומות. "אין שבוע בו אנחנו לא יוצאים לשטח, לאימון חד–יומי או לאימון לאורך כל השבוע. זה נדיר שאין פעילות מבחינת ביום אויב במשך שבוע שלם", מתאר סגן סימון. "אנחנו, למעשה, הגורם שמכיר את השטח בצורה הטובה ביותר. אנחנו מתמצאים בכל הצירים והשבילים ובנקודות הפעילות" ורס"ן ענאן מוסיף: "אנחנו היחידים שמסוגלים לתת את השירות הזה בלב השטח, לא רק לחיל–האוויר, אלא לכל צה"ל. זה הוא שירות ליבה, הקשור ישירות לרמת המבצעיות של הטייסות ושל חיל–האוויר".

"ללמוד ולהתפתח"

על–מנת ליצור את תמונת המצב האמיתית ביותר עבור הטייסים, מוסיפים אנשי הגף מעט פלפל משלהם לאימון. "אני מנסה להיכנס למשחק, משתמש במילים המתאימות בקשר כמו 'פצוע' ומכניס את אלמנט הלחץ כשאני אומר שהפצועים במצב אנוש וצריכים חילוץ מיידי", מתאר סגן סימון. "כשאני משחק את חוליות האויב, אני מעמיד פנים שכלי–הרכב שאיתו הגעתי לשטח הוא כלי–רכב ישראלי שאני, בתור חוליית אויב, השתלטתי עליו". לאחר שלב דימוי האויב ודימוי הכוחות הזקוקים לחילוץ, מגיע שלב תחקיר האימון. במהלך האימון, מקדישים אנשי גף בוה"ק תשומת לב גם לביצוע הפעולות של המסוקים. "אני יכול לראות בשטח מי טס יותר או פחות טוב, מי גלוי ומי טס מוסתר עד שהוא מגיע", אומר סגן סימון. "חלק יודעים מה לשאול: מיקום, מצב כוח, כמות וסוג פצועים וכן מסבירים לנו כיצד לפצל את הפצועים על–פי חומרת מצבם. לפי קריטריונים אלו ניתן לראות את רמת המיומנות". את מסקנותיו, הערותיו והארותיו, הוא שולח לתחקיר המתקיים בסוף כל פיריט (אימון טיסה), המשמש את הטייסים כלקח לפיריטים הבאים. "הלימוד בתחקיר הוא לימוד משותף. הטייסים מקבלים פידבקים והערות גם מטייסת 'הדרקון המעופף' וגם מקציני הגף שהיו בשטח. נציג החוליות יכול לתאר, למשל, כי נורה זיקוק ופגע כביכול במסוק, אך המסוק לא הגיב, כך שלמעשה המסוק נפל", מסביר רס"ן ענאן. "המטרה היא לא רק העברת ביקורת, אלא השמעת הערות בונות שניתן ללמוד ולהתפתח איתן".

לעבוד ביחד

בסוף כל אימון טיסה, יושבים יחד אנשים הרגילים לשמוע זה את זה דרך מכשיר הקשר. במציאות, במהלך קרב, הם יזדקקו אחד לשני ועליהם ללמוד כיצד להפיק את המירב מעבודתם המשותפת. כטייס וכמפקד משימה, התחקיר הוא ההזדמנות להסתכל על עצמך מן הצד ולהבין כיצד אתה מתפקד. היכולת לבחון דרך עיניך, דרך המסוקים שלצידך, מסוקי האויב והפצועים את דרך פעולתך מוכיחה עצמה בכל פעם מחדש. "ממשימת הבוקר ועד לפיריט של הלילה, היה שיפור משמעותי מאוד", מספר רס"ן (מיל') יאיר, טייס בטייסת "ציפורי המדבר". "בתחקיר גילינו כי אחד המסוקים מהמבנה נפגע מאיום שהמסוק השני היה מודע אליו ואיתר קודם לכן. לאחר שהבהרנו זאת בתחקיר, הושם דגש על התקשורת בפיריט הבא והצלחנו להזהיר אחד את השני מפני איומים ולהמנע מנפילה". מרבית השאלות בתחקיר סבבו סביב נושא המסע"ר (מסוק סער) מול המסק"ר (מסוק קרב). מדוע פעלו בצורה כזו ולא אחרת? למה התכוונו כשאמרו כך וכך? ואכן, הדגש העיקרי באימון המשותף הוא על עבודת צוות ולפיכך פועלים בצוותים משותפים ובמבנים מעורבים בין הטייסות. "ביומיום לא יוצא לנו לתרגל הרבה עם טייסת 'המסק"ר הראשונה', שבהם, בסופו של דבר, אנחנו נעזרים בזמן אמת", מתאר סגן א', טייס מטייסת טייסת "ציפורי המדבר". "בתור טייסי מסע"ר, עלינו להשתמש בפעילות המסק"ר לטובתנו. אנחנו צריכים לדעת לתאם ולדבר ולפעול בטכניקות עבודה נכונות. כך, כאשר ניפגש בשטח, נפעל טוב יותר יחד". במטרה לשפר את העבודה מול מסוקי הצפע, עברו טייסי הינשוף תדריך לקראת יום האימון הראשון, שכלל הסברים על מסוק הקרב. טייסי המסע"ר, שמגיעים מעולם תוכן ומחוקי משחק שונים, למדו לאילו גבהים ומרחקים יכול להגיע המסק"ר ומה הן יכולותיו.

"עכשיו התרסקת"

"קיימים פערים גדולים בתקשורת בין המסע"ר למסק"ר ולכן יש חשיבות גדולה להעלות את השאלות עכשיו, לאמן אותם לקראת לקיחת ההחלטות בשטח", מעיד סרן אורי. "למשל, מי מחליט במשימה? ולמי מקשיבים? לרוב, בטיסה משותפת, המסע"ר מפקדים, כי הם אלה שבסופו של דבר יפנו או יחלצו, בעוד המסק"רים מחפים עליהם", הוא מתאר. "אבל זה לא תמיד כך ועליהם ללמוד כיצד להתאים עצמם למצבים משתנים, למשל, כאשר הם מותקפים מכיוונים חדשים או כשעולות עוד משימות במקביל". בסדנה הנוכחית מתאמנים כלי–טיס רבים בו זמנית וכמה עשרות אנשי צוות אוויר, אימון המסוקים רחב ההיקף של השנה. בשני ימי האימון נערכו חמישה סבבי טיסות ורמת הקושי עלתה בהדרגה. סרן אורי, שזו שנתו הרביעית כיוצר המתאר, מעיד כי מדי שנה היכולת ליצור אימון עדכני ומציאותי יותר, משתפרת. דוגמא לכך הוא אימון לילי המחייב את הטייסים להיעזר באמצעי ראיית לילה. העלאת דרגת הקושי מופיעה לא רק בדמות אתגרים פיזיים ומחשבתיים, אלא גם בהתמודדות עם מצבים פסיכולוגיים קשים. תחושות עצבנות, תסכול, יאוש, חשש ועייפות מגיעות יד ביד עם הלחץ המבצעי. את ההתמודדות איתם, מאמינים ב"טייסת האדומה", עדיף לשמור לאימון ולא לקרב. "מחר, לדוגמא, נהתל קצת בטייסים", מגלה סרן אורי. "בנינו להם תקרית מעצבנת, בה ההיגוי יתפקד לא טוב, בדיוק כאשר הם חוצים את קו הגבול. במקרים אחרים, מתקילים אותם ואומרים להם: 'עכשיו התרסקת. תתמודד'".

דילמה באוויר

בין רעשי הרוטור לקולות הירי, מחכים הפצועים לחילוצם. סביבם חוליות אויב משגרות טילים, מנסות להרחיק את מסוק הפינוי שסובב באזור, מחפש דרך גישה. מטרתו של המסוק ברורה, אך הסיכויים להשגתה נהירים פחות. האם לקחת את ההימור? כחלק מהדמיית הרבדים הרבים של העשייה המבצעית, משתלבות בתוואי האימון דילמות. מעבר לתוצאות המיידיות בשטח, בכל פעילות מבצעית ישנה מורכבות מוסרית. על–מנת לאמן את הטייסים על כושר ההחלטה בזמן אמת, בשטחים האפורים, בהם לשיקול הדעת ולתעוזה בעת קרב יש משקל רב. כך, למשל, נבנים תרחישים בהם לא קיים פתרון אחד בלבד. "באחד הפיריטים, דימינו פינוי פצועים באזור רווי איומים", מספרת סגן אסנת מטייסת 'החרב המתהפכת'. בנקודה זו עולות השאלות הערכיות בתא הטייס, אי הוודאות וההמולה סביב, תורמים לתחושה שזה עניין של חיים ומוות. "מצד אחד, המטרה תמיד עומדת לנגד עינינו, אך אסור לשכוח שיש לי אחריות גם כלפי מי שנמצא במסוק", מדגישה סגן אסנת ורס"ן (מיל') יאיר מוסיף: "כאשר יש איום מכיוון אחד בלבד, התשובה קלה יחסית: מפעילים מסק"ר ומחכים שהשטח יהיה נקי כדי לחלץ, אולם במציאות, לרוב, מתמודדים מול כמה איומים במקביל כך שאם נחכה שהשטח יהיה בטוח לפעולה, לעולם לא נפעל ועם כל זאת צריך להגיע להכרעה". סגן אסנת חושפת את אחת מדרכי הפעולה במצב שהיה נראה לרבים מאיתנו כבלתי פתיר. בעיקר כאשר הדילמות שנוגעות לטייסים, מושפעות לא אחת מן ההתנהלות בקרקע. "אנו תלויים מאוד בכוח על הקרקע והם תלויים בנו", היא ממשיכה. "לפעמים הכוח הקרקעי תשוש ועייף ולוקח להם זמן רב לעלות למסוק. אנו מדריכים אותם להתכונן לקראתנו ולהתקרב מראש כדי לא לסכן את יושבי המסוק שלא לצורך".

טייסי מסוקי הקרב משלימים את תמונת הקרב וחלק נכבד מאימוניהם מוקדש לחיפוי והגנה על מסוקי הינשוף. במשימותיהם המשותפות, בחלק מהמתארים הללו, בוחנים איזו דרך ינקטו הטייסים כאשר באמצע משימת חיט"ן (חילוץ טייס נוטש) הם מותקפים מכיוון בלתי מזוהה. לאחר שינטרלו את האיום, ימשיכו לשהות מעל המסע"רים, במטרה להגן על החילוץ ולוודא שאין איומים.

במשימותיהם העצמאיות, בנפרד ממסוקי הינשוף, מתרגלים הצפעים תקיפת מטרות כגון סוללות טק"א, שיירות כלי–רכב, משגרי רק"ק (רקטות קרקע קרקע) ועוד. "יש לנו דילמות משלנו", אומר סגן עמרי מטייסת "המסק"ר הראשונה", "לעיתים, לא בטוחים מי 'הטובים' ומי 'הרעים', כלומר, האם מדובר בצה"ל או בכוחות אויב. אנו רוצים לדמות עשייה מבצעית, כך שלמרות שאין חימוש אמיתי, בסופו של דבר אתה צריך לנמק בתחקיר כל החלטה לטוב או לרע".

במסגרת האימון, ניתנת לטייסים האפשרות הנדירה לבחון את שני צידי המטבע של הדילמות הללו ולראות על מסך חדר התחקיר את התשובה לשאלה: 'מה היה קורה אילו הייתי בוחר באפשרות השנייה'. בתדריך שלפני האימון, מוגדרת מידת הסיכון מול ביצוע משימה. כאשר הם מותקפים באימון ומגיעים למצב בו במציאות לא היו ממשיכים, מציינים הטייסים את הנקודה ספציפית ומשם ממשיכים בכל זאת. בתחקיר בודקים את ההתרחשויות, ולומדים את הפעולה. "במציאות, כאשר מדובר במצב של 50–50, לרוב לא עוצרים", אומר סרן אורי. "פשוט מחפשים דרך אחרת לחלץ".

עוד באותו מדור

ברווז מלא הפתעות

אירוע רב נפגעים מתרחש בהפתעה. אי אפשר לטפל באירוע שכזה ללא תרגול מוקדם וזו בדיוק הייתה מטרת התרגיל שערך חיל–האוויר בשיתוף עם כוחות מגן–דוד אדום. ההתמודדות עם חוסר הוודאות, חוסר המידע וחוסר הזמן נועדו להכשיר את אנשי הטייסת לתרחישים הקשים אותם תרגלו

לוחמי המזרח

כמו כל מאסטר אסייתי של אומנויות לחימה, גם חילות-האוויר של דרום קוריאה וסינגפור הם קטנים, שריריים, מהירים ובעיקר מסוכנים. שני החילות מקפידים להצטייד במילה האחרונה בתחום הלוחמה האווירית וזאת כדי להרתיע ולשמור על יכולת מענה הולם בסביבה רווית איומים וסכנות. כתבה נוספת בסדרה על חילות-אוויר בעולם