בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 182 24/08/08
לגליון זה מצורף דף מדבקות:





כתבות

מעוף הנץ

תגיות: תרגילים ואימונים , נץ (F-16) , טייסת "מגיני הדרום" , טייסת "הנשר המוזהב" , טייסת "הדרקון המועפף"

הוא אחד ממטוסי הקרב הוותיקים ביותר בחיל–האוויר, אבל הנץ (F-16A/B) ממשיך להוות חולייה חשובה ביותר בכוחו של החיל. אנשי צוות–אוויר וותיקים מאוד, וותיקים פחות וגם כל מי שבאמצע, התכנסו לאימון אינטנסיבי ומלא הפתעות של מערך הנץ ומספרים שכוחו של המטוס עדיין בכנפיו

עדן בר–נוי | צילום: ענבל גולומב

רוב אנשי צוות–האוויר בטיסות הנץ (F-16A/B) הגיחו לאוויר העולם שנים אחדות לאחר המטוס בו הם טסים. העבודה מול טייסים טריים ושכלול יכולות הטיסה שלהם, המאפיינת ברוב ימות השנה את טייסות "מגיני הדרום" ו"הנשר המוזהב" היא שמעניקה לטייסות את אופיין הצעיר, אך לצד הכשרת הדור הבא של טייסי הקרב, לא שוכחים בטייסות לאמן גם את מי שטס עם הנץ עוד מתקופת קליטתו או לפניה.
 
אנשי מילואים מחברות היי–טק ומהמגזר הציבורי, קצינים שמבצעים בטייסת הצבת חירום ממטה החיל ובסיסיו, כמו גם הטייסים הסדירים, עושים את הדרך הארוכה לחדר התדריכים בבסיס נבטים כדי לשמוע על תרגיל מורכב בהרבה מאלה שמבצעים עמיתיהם הצעירים. חלקם ניסו לברר לפני בואם דבר מה על המתארים אותם יעברו, חלקם לא יודעים שהם עומדים לקחת חלק בשבוע משותף למערך הנץ ויתמודדו מול מטוסי הנץ של טייסת "הדרקון המעופף", בקרבות מרובי אלמנטים.

מעבר טייסות לנבטים בחודש אוגוסט, דורש תהליך הסתגלות משמעותי מהטייסים הותיקים בכל הבטי הטיסה, אך זו לא הסיבה היחידה שרוב התדריך מוקדש לנושא המעבר. בסיום התדריך נשארים פרטים מהותיים עלומים. האויב ידוע: טייסת "הדרקון המעופף". ידוע גם כי מתחת לאזור האימון יתקיימו סדנת מסוקים (אמיתית) ויאיימו טילי קרקע–אוויר, שיקשו על פיצוח תמונת המכ"ם וקבלת ההחלטות, המסובכת ממילא. ההוראה הקונקרטית היחידה היא הגנת תא שטח מסוים. מאילו כיוונים יגיע האויב ובאיזה סדר כוחות? באילו דרכים יבחר לתקוף ובאיזו עוצמה? תמונת מצב ברורה לא קיימת עבור אנשי צוות האוויר הותיקים בעלותם למטוס, לצידם עומד בעיקר הנסיון.

שלנו? שלהם?

מטס הבוקר נפתח ומבנה בן ארבעה מטוסים, טס דרומית לנבטים. טייסיו מודעים לכך שמשימתם הראשית היא הגנת שמי המדינה ומוכנים ליירט את האויב, שאינו מאחר להגיע. בעוד מטוסי המבנה משלימים נעילה על מטוס האויב, מגיע לפתע טיל מכיוון אחר. מדובר במטוס "אדום" נוסף. "יש כמה דרכים לגלות שמדובר בזוג", מסביר סרן דניאל. "או שאתה מגלה שנעלו עליך, או שהטיל בדרך אליך, או שגילית עוד מטוס בעיניים. עדיף לגלות אותו עוד במכ"ם". עד ליירוט הזוג התוקף, השתמשו הטייסים בתמרונים ושחרור נורים והצליחו להתחמק מטייסי האויב.

לאחר התמודדות מוצלחת עם זוג, "הגיעו אלינו ארבעה מטוסים 'אדומים'", מספר אל"ם (מיל') אלישע, מוביל המבנה. "כדי לטפל בכמות האלמנטים, הפעלנו פחות ג'י ויותר קוגניציה".

טייסת "הדרקון המעופף" בנתה את התרגיל כך שהמטוסים יהיו באותו מקום, אולם בגבהים שונים. נוצר מצב בו מטוסים נמצאו בגבהים כה שונים באותו האזור. "לכל בן מבנה יש תפקיד מוגדר, כשהוא עומד לתקוף בגובה נמוך", מתאר אלישע. "לפעמים הם הסתובבו, לפעמים הם שיגרו עלינו לפני ואז התחלנו בהתגוננות, תוך התחשבות בכמות הדלק והחימוש שנשארו לנו. שיחקנו רצף של רביעיות שהחליפו אחת את השנייה והתפר בין הרביעיות הוא המקום הכי מסובך: מדובר בניהול שמונה מטוסים ידידותיים באוויר".

לאל"ם (מיל') אלישע, מוביל מבנים משנת 1982, יש תפיסה מגובשת לגבי תפקידו בתא הטייס. "שום דבר הוא לא באמת כמו שהוא נראה וזו הבנה שלא קלה לנו, למי שרגילים לשבלונה של ארועים. כאשר אתה ממריא לתקיפת נקודה ברביעייה, המטרה, האויב החימוש, הכל ברור. באימון אפשר לטוס ואז יתברר, למשל, שמספר ארבע כבר מספר דקות לא בקשר איתך, שזה בעצם חלק מהמשחק, או שפתאום מודיעים שאחד המטוסים נפל".
 
גם עבור שאר הטייסים במבנה לא היה ביצוע המשימות פשוט, בעיקר בתחום קריאת המכ"ם. "הפיצוח של תמונת האלמנטים היה מורכב מאוד ובסוף הגענו אל ה'לש"ביה' (לחימה בשטח בנוי): כל אחד מאיתנו מוריד מכ"ם, מחפש מטרות, מוצא אחת, מוודא שהוא היחיד שהתכוונן עליה ומיירט אותה", מספר סא"ל רן, המשרת במחלקת המבצעים של החיל. "בדרך כלל, ברור לכל זוג את מי הוא מעסיק. בגלל שזיהינו את המטוסים בטווח קרוב, לא היה זמן לחלק את המטרות באופן מסודר וחילקנו בינינו בפעולה אפקטיבית ומהירה. אתה יודע שמטוסי האויב שם".

להגן או לתקוף?

אם בטיסה הראשונה לפחות היה ידוע לטייסים כי עליהם להגן על תא שטח מסוים, הרי שבהמשך היום, הם עלו לאוויר מופתעים לגמרי. "היינו בטייסת בכוננות ואז נשמעה הסירנה. הוזנקנו. נכנסנו לרכב במהירות ונסענו לדת"ק (דיר תת–קרקעי). זה מניע אותך, מכניס אותך לאוירה של הבלתי מתוכנן. יש התרגשות ותחושה ייחודית בהזנקה, גם לטייסים ותיקים", מספר רן. בעודם מפטרלים בזוגות באוויר, קיבלו הטייסים מידע על טייס נוטש. אחר כך עלה הנוטש לקשר בעצמו והודיע כי יש לו תקלות, דבר שהפריע לקשר בין הטייסים. המסוקים, המפטרלים מתחת בסדנה משלהם, אמורים לסייע לטייס הנוטש. המוביל צריך להחליט אם לעזור למסוקים בחיפוש הטייס הנוטש או להתמודד מול האויב שפגע בו. בשלב הזה מגיעים מטוסי קרב נוספים של האויב ומקלים על הדילמה.

"עדיין המשימה העיקרית היא הגנת שמי המדינה וסיוע לכוח במצוקה. בתור מוביל אתה צריך להחליט אם אתה נשאר בזוג או מפצל לבודדים. אתה חייב לצאת מהמסגרת", אומר אל"ם (מיל') אלישע.

"חלק מהטייסים הגישו עזרה והתמודדו בחסרון בקרב מול האויב", מסביר רס"ן מתן, סגן מפקד טייסת "מגיני הדרום". במקרים כאלו, מסבירים בטייסת, אין נוסחה נכונה, יש עקרונות מנחים. שדה הקרב מלא בהפתעות ובמסגרתן צריכים להתאים הטייסים את עצמם למצב ויש לחפות כל עוד ניתן. מסתבר, שבמצב של ריבוי אלמנטים, כל בחירה היא הרע במיעוטו.
"הדילמה, בסופו של דבר, היא באיזה פתרון יפגעו פחות אנשים ומי הם יהיו. במקרה הזה מדובר בתושבי המדינה, טייס נוטש או אנחנו. ברגע ההכרעה אני לוקח בחשבון כי לא כל תקיפה נגמרת בנזקים וכי לא כל נוטש זקוק לסיוע. מהר מאוד תקפנו את המטוס שהפיל את הנוטש", קובע אל"ם (מיל') אלישע, שביצע משימת חיפוי דומה, בזמן חילוץ הטייס שטס עם רון ארד. "החיפוי הראשוני הוא רק ההתחלה. זה ארוע שבהמשכו יהיו כוחות קרקע, יגיע מסוק ומישהו יצטרך לכוון אותו, מהצד השני יש איומים לא פשוטים מעלינו", הוא מוסיף.
 
לאחר שסיימו לחפות על הטייס הנוטש, מקבלים הטייסים משימה נוספת: ליווי מטוס שחזר פגוע מעומק שטח האויב, תוך כדי בדיקה מתמדת שאין מטוסי אויב מזנבים בעקבותיו כאשר אין אפשרות לפתוח באש חופשית בלי לוודא כל הזמן כי לא מכוונים בטעות על המטוס הפגוע. לפתע מופיעים שני מטוסי אויב, אחד מאחוריו ואחד מצדו. כעת נדרשים הטייסים להילחם במטוסי האויב ולהמשיך ללוות את המטוס הפגוע לשטח ישראל, שתי משימות שונות בתכלית. "כשאתה מתכונן לבלת"ם (בלתי מתוכנן) שום דבר לא מפתיע אותך, גם כשמופיע מטוס 'ירוק' (שאינו אויב ולא מכוחותינו) אתה כל הזמן פותח אוזניים בקשר. ברגע שהבנו מי 'ירוק', היה קל יותר להבין את האלמנטים מסביבו ולהתמודד איתם", סיפר סא"ל רן.

עם הזמן לומדים

המסוקים לא היוו את הגורם היחידי המסיח את הדעת. איום הטק"א (טילי קרקע–אוויר) שיחק גם הוא תפקיד משמעותי בעומס שנוצר על הטייסים. "זה עניין של אימון, לטייס צעיר זה קשה מאוד ולטייס ותיק קל יותר. האימון בנוי כל–כך טוב שאתה לא יכול לבוא עם החלטות מראש", גורס סרן דניאל. "זה נובע מהערכת מצב וראיית הטווחים".
גם סגן מפקד הטיסת, רס"ן מתן, מתקשה להצביע על מתכון להצלחה בתרגילים מסוג זה אך מסביר כי גם כאן, "הגדלת הראש" עוזרת. "כששומעים על מטוס אויב, רוצים ללכת עליו", הוא מסביר. גם כמות ההפלות מול הנפילות השתפרה לאורך ימי האימון, בעקבות למידה מלקחים.

"אתה מגיע לעומס קשב כזה שכל הסיפור הוא הבחנה בין תפל לעיקר ובכל רגע נתון יש דברים פחות חשובים. למשל, ההשגחה של המובילים, ברגע שזה יותר מורכב, אתה לא משמש רק כבקרה עליהם, אלא אתה באמת לא יכול בלעדיהם. אפילו שבדרך כלל אין מהלך שהצעירים עושים שאתה לא יכול לחשוב עליו", סיפר אל"ם (מיל') אלישע.
 
החוט המקשר בין שני המתארים איתם התמודדו הטייסים היא חוסר הוודאות. עם זאת, קיים שוני גדול במנטליות בה צריך לגשת אליהם. במתאר הראשון מדובר במטוסי אויב שצריך להפיל. במתאר השני נכנס גם אלמנט העזרה: איך לעזור לנוטש, ללוות ולחפש איומים. בשניהם יש אויב, אבל צריך לתת קשב למשהו שהוא שלך ולא רק להפיל. "הטיסה היתה מאתגרת ומאוד לא סטנדרטית, אנשים לא מורגלים בהפתעות כאלו, בדרך כלל שאומרים לך לבוא לטייסת, אתה חושב על טיסה סטנדרטית ברביעיות", מציין רס"ן מתן.

"הנץ יהיה שם"

הטיסה מול "הטייסת האדומה" כך מסתבר, מהנה במיוחד עבור טייסי קרב אשר יכולים למלא את יעודם המקורי באופן מלא ולהקדיש את עצמם לקרבות מאתגרים. "מאז הוקמה טייסת 'הדרקון המעופף' ובזכות המקצועיות האינסופית של טייסיהם בתפקידי אויב, נהיה הרבה יותר מהנה לטוס כי ברגע שאתה מוגדר כ 'רע' אין לך בעיות אגו של רצון לנצח כל הזמן", פוסק אל"ם (מיל') אלישע.

נראה שמשימות מורכבות מאפשרות לכל טייס במבנה למצוא את ההנאה שלו מהטיסה. עבור הטייס הסדיר זו יכולה להיות הזדמנות ליציאה מטיסות הסטנדרטיות לאזור לחימה לכל דבר, כשריבוי כלי–הטיס מאפשר אימון בשטח גדול. "תרגלנו עזרה לחיל– רגלים וטייס נוטש אבל כאן זו הייתה רמה אחת מעל", מבהיר סרן דניאל.

בנוסף לקשיים הטיסתיים, אפשרה כמות כלי–הטיס באוויר לטייסים לשפר את האפקטיביות של המבנה ובניית התמונה האווירית: יכולת הניתוח של האלמנטים מולם מתמודד הטייס ושיקולי תקיפה אותם הוא עושה באוויר. גם טייס ותיק כמו אל"ם (מיל') אלישע, למד דבר מה מהתרגיל. "התרגיל חידד את אצלי את ההבנה, שזנחתי חלק מהעקרונות הבסיסיים כדי לפתור בעיות מתקדמות. למשל, מצאתי את עצמי טס במהירות נמוכה מדי", הוא מגלה.
 
הנץ, על אף שאינו מתוחכם כממשיכיו, ממשיך לספק לטייסיו חוויות יחודיות, כאשר המבוגרים מביניהם עוד זוכרים לו חסד נעורים. "להערכתי לא נבנתה מעולם חליפה תעופתית כה מותאמת למידות טייס הקרב כמו ה–F-16A, התחושה שלא הייתה באף מטוס לפניו, של כלי שהוא חלק מהגוף שלך שעושה את מה שאתה חושב", מסכם אל"ם (מיל') אלישע. "יש לו תפקידים שישארו שלו לעוד הרבה שנים. הנץ יהיה שם לעוד שנים רבות".

עוד באותו מדור

יחד כל הדרך

באימון משותף שערכו טייסות ינשוף (בלק הוק) וצפע (קוברה) מול יחידת ביום האויב של החיל, תורגלו מתארי חילוצים משטח אויב, ניווט, הנחתה ועוד תרחישים שחלקם התרחשו במלחמת לבנון השנייה. שיתוף הפעולה בין שני המערכים, נועד להבטיח כי בשעת האמת יבצע כל אחד את תפקידו בצורה הטובה ביותר

ברווז מלא הפתעות

אירוע רב נפגעים מתרחש בהפתעה. אי אפשר לטפל באירוע שכזה ללא תרגול מוקדם וזו בדיוק הייתה מטרת התרגיל שערך חיל–האוויר בשיתוף עם כוחות מגן–דוד אדום. ההתמודדות עם חוסר הוודאות, חוסר המידע וחוסר הזמן נועדו להכשיר את אנשי הטייסת לתרחישים הקשים אותם תרגלו