בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 182 24/08/08
לגליון זה מצורף דף מדבקות:





כתבות

תרגול שוטף

תגיות: תרגילים ואימונים , טייסת "הצרעה" , שרף (אפאצ'י–לונגבאו)

משימות בט"ש (בטחון שוטף) הן לחם חוקן של טייסות מסוקי הקרב בחיל–האוויר. למרות זאת, החליטו לתרגל בטייסת "הצרעה", מתארי לחימה של בט"ש בשילוב עם מתארים רחבים יותר. מסוקי השרף של הטייסת וצוותי האוויר והקרקע המפעילים אותם עשו הכל כדי להשתפר ולהיות מוכנים להזנקה האמיתית הבאה

שי טל | צילום: ענבל גולומב

"מסוק של חיל–האוויר תקף היום ברצועת עזה...". ההמשך כבר ידוע מראש. כמעט בכל ערב ניתן לשמוע בחדשות על פעולות מסוקי הקרב של חיל–האוויר אם בתקיפת מטרות, סיוע לכוחות קרקעיים או כל פעולה אחרת.

אז איך בעצם אמור טייס מסק"ר (מסוקי קרב) לדעת מה עליו לעשות ברגע האמת, לאחר שהסירנות הופעלו במהלך לילה של כוננות בטייסת, בדרכו אל עבר הלא נודע? בטייסת "הצרעה" המפעילה מסוקי שרף (אפאצ'י–לונגבאו), מהווה תפיסת כוננות חלק מפעילות הבט"ש (בטחון שוטף) ומכאן ניתן להבין שכנראה גם היציאה לכיוון רצועת עזה. ביום לחימה שעסק במיוחד במתארים מסוג זה, יצאה הטייסת לשפר את ביצועיה, ללמוד כיצד אפשר לפעול בדרך שונה במצבים מסוימים וכמובן שנתקלה באתגרים חדשים.

"ההנחה היא שתרגול של יום לחימה בטייסת ישקף את רמת דריכותה", מסביר סגן אורן, לוחם צוות אוויר בטייסת "הצרעה" וממארגני היום. "ככל שנתאמן יותר במתארים אותם אנו עלולים לפגוש, כך, רמת המוכנות של הטייסת תעלה".

לחימה סביב השעון

מהותו של יום לחימה הוא לתרגל את כלל הטייסת, הגף הטכני וגף טיסה, כלומר צוותי האוויר והקרקע כולם, במצב של לחימה. "יום הלחימה הוא בעצם יום בו הטייסת מתרגלת כניסה ללחימה", מסביר סגן אורן. "ביום הלחימה האחרון הוספנו את אלמנט ההפתעה, כך שהטייסת לא הייתה מוכנה למשימות. רצינו לראות איך אנחנו מתמודדים עם מתאר מסוג זה וללמוד כיצד הטייסת מתפקדת וכמה היא מוכנה לסוג זה של בלת"ם (בלתי מתוכנן)".

היום החל בשמונה בבוקר בקפ"ט (קבוצת פיקוד טייסתית) של פתיחת לחימה. למעשה, ירדה פקודה שהטייסת יזמה, שאומרת שכרגע החלה לחימה בעזה והטייסת עברה מיד למצב של לחימה. בכל גף, בין אם זה מודיעין, מבצעים או טכני, יש את הפק"לים (פקודת קבע לחייל) המפרטים מה עושים במלחמה. "בפועל, גם כשהמטוסים היו באוויר, על הקרקע עדיין הפעילו מצב כוננות קרקעי של חדירה לבסיס למשל, מספר רס"ן נעם, סגן מפקד הטייסת. "גם על הקרקע התרחשו הרבה מאוד דברים ובמקביל בנה המודיעין את תמונת המודיעין מבחינתו וקיבל פ"מים (פקודות מבצע) נוספים להמשך".

היום התחלק לשני חלקים מרכזיים: האחד לצוותים שטסו והלוגיסטיקה הכרוכה בכך והשני התמקד בהתנהלות הטייסת עצמה. מצד אחד תורגלו הטייסים כאשר נשלחו לטיסה בכל אזור רלוונטי. המטרה הייתה לתרגל אותם בשיקולים ובדילמות אליהם הם עלולים להקלע בעימות. תוך כדי, התנהלה הלחימה המדומה והועברו להם משימות, כאשר הם לא יודעים לאן הם טסים, מה הפעולה הבאה ואופי הטיסה משתנה כל רגע.

"הכוונה הייתה להכניס אותם למנטליות של לחימה, שירגישו שעכשיו הם באמצע מלחמה", ממשיך סגן אורן. "לפעמים, אפילו לקחנו את זה קיצוני יותר ממה שכנראה יכול להיות, לכיוון 'המקרה הגרוע ביותר', כדי לראות כיצד הם מתפקדים ולצמצם פערים".

מצד שני, הטייסת תורגלה על הקרקע בכל מקרה שעלול לקרות ושוב, גם במקרים קיצוניים במיוחד. הטייסת תורגלה במתאר לחימה, כוננות ספיגה, חדירה קרקעית ומגוון מצבי כוננויות קרקעיים אחרים.

"הטייסת שלנו מאופיינת בזמן מלחמה בעבודה רציפה סביב השעון וגם את זה ניסינו לתרגל", אומר רס"ן נעם. "כאן ישב מנהל שהיה צריך כל הזמן להזניק מבנים ולהנחית מבנים. הטייסת ידעה על היום, אך לא את התכנים. הטייסת ידעה שיש תרגיל לחימה וכולם נערכו בהתאם, הביאו כמות אנשי צוות אוויר וגף טכני. השתלשלות היום לא הייתה ידועה, מלבד העובדה שזה החל בבוקר ונגמר בלילה".

נלחמים עד הסוף

יום הלחימה עסק, כאמור, במתארים הרלוונטים לבט"ש ובמילים אחרות, לאיום הפלסטינאי. "כוננות הבט"ש מתחלקת פחות או יותר שווה בין טייסות המסק"ר", מסביר סגן אורן. "כולם משתתפים בלחימה וכמובן שלא בכל כוננות באמת מוקפצים למשימה". "הטייסת שלנו תופסת כוננויות בדיוק לדברים האלה, אלא שהפעם שלחנו את הטייסים ללחימה מדומה, כאילו הופעלה כוננות והם קיבלו את המשימות הספציפיות של תקיפות או סיוע לכוחות הקרקעיים".

התרגיל נערך בצורה האמיתית ביותר האפשרית. מהאזור אליו הם נשלחו ועד לכוחות להם הם מסייעים. הכל היה אמיתי, מלבד העובדה שלא היו מטרות אמת וכמובן שהירי לא היה ירי חי. הטייסת התאמנה עם כוחות רגליים ועבדה עם כל האנשים שבמקרה אמת יעבדו עימה, כמו גורמי איסוף, תצפית, הכוונות ועוד.

"המתארים של עזה עוסקים בעיקר בסיוע לכוחות", מבהיר רס"ן נעם. "זה הוא איום מולו אנו עומדים כמעט כל יום ואנחנו צריכים לתת לו מענה.

"היום היה אפקטיבי וחשוב מאוד בשני פנים: פן אחד הוא של אימון צוותי האוויר, למרות שיוצא להם לתרגל זאת הרבה במשך השנה. לעומת זאת, ישנו הפן הקרקעי. המצבים האלה לא זרים לטייסת כלל, כי בסופו של דבר, הטייסת מחזיקה כוננות ועובדת ברמות עוצמה משתנות, אבל זה היה יום בו עוברים על כל הדברים בצורה מובנת". בכוננות לא יודעים מה יהיה, פעם מבצעים סיוע ופעם אחרת תקיפה, פעם הגף הטכני צריך להכין מטוסים ופעם לא, כי לא ידוע כלום. סיטואציות כאלו מתרחשות לעיתים, אך לא בשילוב עם טיסות והפעם נעשה ריכוז של כלל הדברים שמסיקים כי הם החשובים ושבהם נכון כרגע להתעסק".

"מכיוון שאנחנו תופסים כוננות ויש נסיון בט"ש, טייסות המסק"ר נמצאות בלחימה כל הזמן", מדגיש סגן אורן. "בעצם, במסגרת הבט"ש, אנחנו נלחמים בטרור ובאימונים מתאמנים על לחימה נוספת, כלומר לחימה נגד אויב מדיני לצורך העניין. הנסיון שלנו בבט"ש הוא מבצעי. פעילות כזו היא כמעט דבר שבשגרה".

בדרך–כלל לא מתרגלים דברים מהסוג הזה, אלא את הדברים שלא יוצא לטייסים להתחכך בהם מבצעית. הפעם החליטה הטייסת לעלות מדרגה ולבדוק איך היא מתפקדת גם במצבים קיצוניים הרבה יותר. משום כך היה יום הלחימה שונה משאר ימי הפעילות בטייסת. היום הציב את הטייסים ואת שאר חברי הטייסת במצבים קיצוניים מאוד בהם הוכרחו לתפקד ובלחימה כמו בלחימה, נלחמים עד הסוף.

מוכנים לכל

כאמור, הטייסת כולה תורגלה ללא כל הכנה מוקדמת, בכדי לראות האם תעמוד בכל המשימות וכמובן על–מנת ללמוד לעתיד. "התרגיל התבצע כדי שהטייסת תפיק לקחים ותלמד איך לבצע דברים אחרת במצבי אמת", אומר רס"ן נעם. "זה היה תרגיל חשוב מאוד, בעיקר לנוכח המצב הבטחוני".

כפי שנאמר, עבודת ההכנה בוצעה על–ידי סגן אורן, סדיר בטייסת "הצרעה". "הוא שיחק בשני כובעים בזמן אמת: כובע אחד של מנהלת שבעצם מורידה אירועים וכובע שני של השולט של חיל–האוויר", מסביר רס"ן נעם. "היה לו חמ"ל (חדר לחימה) במשרד והוא גם הוריד את האירועים וגם היווה קצה קו בפן המקצועי, מכיוון שמחלקת מבצעים לא שיחקה איתנו אלא שיחקנו לבד. בנקודה התחתונה, הוא שיחק את המנהלת, את המתכנן ואת השולט".

בסופו של דבר, המטרה הייתה מקסימום תרגול של כלל גורמים בגיחות וגם על הקרקע בניהול לחימה, עבודה בתפעול אירועים קרקעיים של התגוננות, ספיגה ותחומים רבים נוספים.

"לקח לי כשבוע וחצי לתכנן את יום הלחימה הזה", אומר סגן אורן. "זה הצריך תיאומים מול כל האנשים שאנחנו עובדים איתם ועם כל הכוחות שאנחנו הולכים לחבור אליהם. היה צורך לתאם אזורי טיסה כדי שנוכל לטוס שם, לתאם בטייסת עבודה להקצאת משאבים כדי שנוכל לתרגל את האנשים. היה צורך, כמובן, במטוסים, בחימוש או תצורות וכן הלאה. מעבר לזה, רוב ההתעסקות הייתה לבנות את השתלשלות האירועים שתדמה איום לחימה. ישבנו, המנהלת ואני, בטייסת וחשבנו אילו משימות צריך להכניס ובאיזה עוצמה. איך אנחנו מצליחים לגרום לצוות להיות באווירת אי–וודאות יום שלם ותוך כדי כל זה, להפתיע את הטייסת במצבים חדשים כמה שיותר, להעביר אותם למשימות אחרות, למקומות שונים, לדברים לא מוכרים, לשיקולים ודילמות שיתרגלו אותם בצורה הטובה ביותר".

"ליום הזה יש חשיבות עצומה לדעתי", ממשיך סגן אורן. "חשיבות היום לטייסת היא קודם כל הפקת לקחים כדי לראות איך היינו מתפקדים אם עכשיו היינו מופעלים. כעת, נוכל עם המסקנות והתחקיר המסודר, להגיע לתוצאות טובות יותר לכשזה יופעל, אם זה יופעל כמובן. ישנן מסקנות גם לחיל–האוויר, מסקנות מבצעיות. כך הכל מבינים שמערך השרף הוא מערך אפקטיבי ויעיל שיודע לעשות את העבודה ולהביא תוצאות. אני סבור שלא צריך יום לחימה בשביל זה, אבל יום הלחימה רק מחזק את היסודות האלו. וכמובן, שמבחינת מדינת ישראל, אני מניח שמי שיפגע טוב יותר במטרה, יגן טוב יותר על תושב בשדרות".

טייסת "הצרעה" עושה כהרגלה הכל בכדי להיות מוכנה לכל תרחיש אפשרי. הפעם, היה זה הבט"ש שהיה מרכז יום שלם. האירועים ברצועת עזה ידועים לכל, אך לעיתים אנו שוכחים מי עומד מאחריהם. כפי שסגן אורן אמר, מאחרי חלק מהאירועים המדוברים עומד מערך אפקטיבי ויעיל המביא תוצאות טובות לחיל–האוויר בפרט ולמדינת ישראל בכלל: מערך השרף. יודעים מה? אפילו יותר מכך. השרף, המסוק המתקדם ביותר של חיל–האוויר, בעל יכולות טכנולוגיות מתקדמות מאוד, מופעל על ידי מקבץ אנשים ייחודי, אשר בטחון המדינה עומד בראש מטרתו. אין ספק כי פעולות אלו דורשות הכנה מוקדמת וראויה על מנת להגיע להשגים בטחוניים טובים וזה בדיוק מה שעושים בטייסת, דואגים לשלום כולנו.

עוד באותו מדור

מעוף הנץ

הוא אחד ממטוסי הקרב הוותיקים ביותר בחיל–האוויר, אבל הנץ (F-16A/B) ממשיך להוות חולייה חשובה ביותר בכוחו של החיל. אנשי צוות–אוויר וותיקים מאוד, וותיקים פחות וגם כל מי שבאמצע, התכנסו לאימון אינטנסיבי ומלא הפתעות של מערך הנץ ומספרים שכוחו של המטוס עדיין בכנפיו

יחד כל הדרך

באימון משותף שערכו טייסות ינשוף (בלק הוק) וצפע (קוברה) מול יחידת ביום האויב של החיל, תורגלו מתארי חילוצים משטח אויב, ניווט, הנחתה ועוד תרחישים שחלקם התרחשו במלחמת לבנון השנייה. שיתוף הפעולה בין שני המערכים, נועד להבטיח כי בשעת האמת יבצע כל אחד את תפקידו בצורה הטובה ביותר