בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 182 24/08/08
לגליון זה מצורף דף מדבקות:





עסקי אוויר | טור היסטורי

בוסתן מצרי

תגיות: היסטוריה , מבצעים , מלחמת ההתשה

בחודש אוגוסט 1969, במסגרת מלחמת ההתשה, יצא צה"ל למבצע "בוסתן 39". מסוקי חיל-האוויר הובילו כוחות צנחנים שתקפו במרגמות כבדות מחנה צבא בעומק מצרים. היה זה אחד המבצעים המשמעותיים במלחמת ההתשה, מבצע שהתווה את הדרך לאחרים שבאו בעקבותיו

שי טל

מבצעים משותפים בין זרוע האוויר לזרוע הקרקע נראים כיום כעניין שבשגרה וברור לכל אחד כי השת"פ (שיתוף הפעולה) בין השניים הכרחי לביצוע משימות מורכבות בעומק שטח מדינה עוינת, אולם לא תמיד היה המצב כה ברור. מבצע אחד, שהתרחש לפני 39 שנים בחודש אוגוסט 1969, העלה את רף השת"פ בסדרה של מבצעים משולבים
באותו מבצע, "בוסתן 39", חדרו מסוקי סופר-פרלון שהובילו כוחות צנחנים לעומק מצרים באזור אסיוט, במטרה להפגיז את מחנה מנקבד של הצבא המצרי. על המסוקים היו צנחנים והמפקד היה סרן צעיר בשם יצחק מרדכי, לימים אלוף שלושת הפיקודים ושר הבטחון.

משימה זו הייתה שונה מקודמותיה בכך שהייתה פעולת הקומנדו העמוקה ביותר באזור הצפוני של מצרים והפעם, כוונה נגד יעד צבאי מובהק.

בעומק מצרים

מלחמת ההתשה התנהלה ברובה על-ידי הפגזות כבדות על קו תעלת סואץ, מארבים לסיורי צה"ל, תקיפות אוויריות וימיות ועוד, לאורך כשלוש שנים. מנגד, הגיב צה"ל בהפעלה נמרצת של חיל-האוויר בשילוב פעולות מיוחדות בעומק מצרים ולאורך חזית התעלה. בזמן ניהול המלחמה בקו התעלה, בוצעו פעולות התקפיות יזומות נגד יעדים אסטרטגיים בעומק מצרים על-ידי כוחות מיוחדים ומשולבים. רוב הפעולות המיוחדות בעומק בוצעו באמצעות יחידות הצנחנים והסיירות השונות בסיוע חיל-האוויר וחיל-הים. "בוסתן 39" היה המבצע הראשון בסדרה של מבצעים משולבים, בהם הונחתו כוחות להפגזת מחנות צבאיים בעומק שטח מצרים.

בין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, ביצעו כוחות צה"ל פעולות משולבות ומיוחדת בעומק שטחי האויב יותר מאשר בתקופות אחרות. מטרות הפעולות האלו היו אמנעה ותגובה. במשך שנים אלה בוצעו כמה וכמה פעולות משולבות מיוחדות, אך מבצע "בוסתן 39" בולט כאחד הייחודיים.

בלי מטוסים

כאמור, המבצע נערך בלילה שבין 28-27 באוגוסט. הכוח הקרקעי המריא במסוקי הסופר-פרלון בשעות הערב מבסיס צה"ל בסיני, כשהוא מצויד בשתי מרגמות 120 מ"מ.

סא"ל (מיל') אברהם פרי, שהיה מפקד טייסת "מובילי הלילה" וקברניט אחד המסוקים במבצע, כתב לאחר שחרורו ספר אשר עסק במבצעים המשולבים: "טרפז, מסעו של טייס מסוקים", בו סיפר גם על מבצע "בוסתן 39".

"תגיד, למה לטפטף ממרגמות כשאפשר לשלוח מטוסים ולהוריד עליהם פצצות של מאות קילוגרמים? מה ההגיון הצבאי?", שאל בנו של סא"ל אברהם. "שאלה טובה!", ענה לבנו. "כדי להבין את התשובה מתבקשת, הנה השלמה קצרה לרקע. זמן קצר לפני מלחמת ההתשה סיפקו לנו האמריקאים את מטוסי הפאנטום והסקייהוק הראשונים, אך אסרו עלינו לתקוף באמצעותם את המצרים כדי להישאר ניטרליים בסכסוך.

"במצב העניינים הזה מילאו המסוקים תפקיד חשוב. יותר משנה נשאו הסופר-פרלונים הצרפתיים את התגובות הצה"ליות המכאיבות הרחק לעומק מצרים, בשיתוף פעולה עם יחידות הצנחנים, כמובן".

שותפים מלאים

לאחר הנחיתה, הציבו הצנחנים את המרגמות בזווית המתאימה והחלו להפגיז את המחנה המצרי. הרגמים לא יכולים לפגוע במדויק במטרה, הם אינם מסוגלים להבחין בדיוק היכן יפלו הפגזים.

"בדרך-כלל קצין תצפית, המוצב על אחד ההרים הגבוהים, מנחה את הרגמים. הפעם, בגלל התנאים, התנדבנו אנו לכוון את הירי. לצורך זה הבאנו עימנו כמות דלק שתספיק לחצי שעת טיסה נוספת, הזמן אשר הוקצה לירי הפגזים", כתב סא"ל (מיל') אברהם.

כשהסתיימה סדרת ההפגזות הראשונה, האפילו המצרים בהדרגה את המחנה. בתום הפגזה שלישית, כבו האורות לחלוטין ומהמחנה נפתחה אש נ"מ (נגד מטוסים) לא מבוקרת לעבר פצצות התאורה ששיגר הכוח על-מנת להבחין במקום נפילת הפגזים.

ההפגזה נמשכה 25 דקות ובמהלכה נורו 62 פצצות מרגמה לעבר המחנה. מספר מבנים במחנה נהרסו, מערכת החשמל ניזוקה וקווי הטלפון נותקו. הכוח פוצץ את הציוד שנותר בשטח ופונה במסוקי הסופר פרלון חזרה לישראל.

"בשבילנו, צוות המסוק, היה במבצע הזה משהו חדש ומיוחד במינו. כמעט בכל המבצעים המשולבים שביצענו עם אנשי חיל הרגלים, היינו אנו, טייסי המסוקים, על תקן של נהגי לימוזינות. כוכבי ההצגה היו הלוחמים. עלינו היה מוטל להתייצב עם הלימוזינה המעופפת בפתח ביתם ולהסיעם אל זירת ההופעה. לאחר הורדתם היינו עושים מה שעושים נהגים בדרך-כלל: פורשים למנוחה או חוזרים הביתה להרוג את הזמן. בתום ההצגה היינו מגיעים שוב ומחזירים את הכוכבים הביתה. אך במבצע הזה, על רקע התפאורה הנאה של עמק הנילוס ומחנה מנקבד, ניתן לנו תפקיד חשוב לצד השחקנים הראשיים, יותר נכון, מעליהם ולא סתם תפקיד של סטטיסטים. כאן היה לנו תפקיד שבלעדיו שום הצגה אינה יכולה לזרום: כאן היינו בתפקיד הלחשן!".

עוד באותו מדור

"חזון בן-גוריון יושב לנו כל הזמן בראש, והמעבר לנבטים הוא רק חלק מפיתוח הנגב". אל"ם טויזר. צילום: חגי הירשפלד, "במחנה"

"ביום המיועד, הבסיס החדש יהיה מבצעי"

הטקס החגיגי, שייערך בבסיס נבטים בסוף חודש אוגוסט, יסמל את סופה של תקופה ארוכה, שבה לאל"ם צבי טויזר היה מעט מאוד שקט: כמעט ארבע שנים שהוא מוביל בחיל–האוויר את פרויקט המעבר לבסיס, דואג לאופן שבו יועברו אליו המטוסים הגדולים והכבדים, אבל חושב גם על חדרי החיילים וצנרת הביוב בבסיס
הטייסים יזכו למיזוג, כמו השריונרים. צילומים: שי סקיף, "במחנה" וענבל גולומב

חיל-האוויר שוקל להתקין בבלק-הוק את המזגן של המרכבה

בחיל-האוויר מחפשים כבר כמה שנים פתרון לבעיית מיזוג האוויר בדגם החדש של מסוק הינשוף (בלק-הוק). הטמפרטורה בתא הטייס מגיעה בימי הקיץ החמים ל-50 מעלות ויותר, מזגן אין, והטייסים נאלצים להתמודד עם תנאי סביבה קשים. בשנים האחרונות נערכו ניסויים לכמה אמצעי קירור, ביניהם גם כאלה שנמצאים בשימוש בצבא האמריקאי - אבל את הגאולה מצאו הכחולים דווקא מתחת לאף, אצל הירוקים בחיל-השריון של צה"ל: מערכת המיזוג שנבחנת עבור מסוקי הינשוף היא זו שמותקנת כיום בטנק המרכבה סימן 4