בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 180 01/04/08
לגליון זה מצורפת סימניה:





כתבות

מבט על

תגיות: מערך הכטב"ם

הלחימה המתמשכת ברצועת עזה, מביאה לידי ביטוי את היכולות המגוונות והמבצעיות של הכטב"מים (כלי-טיס בלתי מאויש), אותם מפעיל חיל-האוויר. חוץ מאיתור משגרי קסאם, פעילי טרור ומסתננים, נתקלים אנשי המערך גם בדילמות מוסריות לא פשוטות ומתמודדים עימן בהצלחה. על ההצלחה יעיד בוודאי גם פרס הרמטכ"ל, בו זכו לא מכבר

מוריה דיאמנט | צילום: ענבל גולומב

ב-16 באפריל 2001, הופעל לראשונה כלי-נשק חדש במזרח-התיכון, אולם ההופעה הראשונה לא הייתה מרשימה, לא לוותה בצילומי טלוויזיה ולמען האמת, לא גררה אחריה תשומת לב גדולה. השיגור הראשון של רקטת קסאם לעבר העיר שדרות הסתיים ללא תוצאות ממשיות, בעיקר משום שאותה רקטה, אשר יוצרה כנראה במחרטה בלב רצועת עזה, הגיעה לטווח של כשלושה קילומטרים בלבד.

 מבחינת ארגוני הטרור הפלסטינאיים, מצליחים שיגורי רקטות הקסאם והגראד מתחומי רצועת עזה לפגוע בשתי ציפורים במכה אחת: בניגוד לפעולות טרור אחרות כמו פיגועי התאבדות, הרג וחטיפה הכרוכות בחדירה לשטחי מדינת ישראל, הרי שאת רקטות הקסאם משגרים משטחי רצועת עזה. כך ניתן לעקוף את גדר המערכת ולהמנע ממגע ישיר עם כוחות צה"ל ומהיחשפות מוקדמת אשר תביא להיתקלות שהסיכויים לצאת ממנה קלושים ביותר.

הניידות שמקנה משקלה הקל של הרקטה וכתוצאה מכך היכולת לשגר את רקטות הקסאם מכל מקום כמעט, מעניקה יתרון נוסף לארגוני הטרור: היכולת לבצע את הירי, לעיתים קרובות, מלב אזורים עירוניים, מחצרות בתים, מגני ילדים, בתי-ספר ובתי-קברות. כך, למעשה, בהיותם מודעים למגבלות אשר במסגרתן פועלים כוחות צה"ל, כל מקום המספק לחוליות השיגור מעטפת הגנה אנושית המורכבת מחפים מפשע, הוא בסיס אופציונאלי לשיגור. מיקומים פופולאריים נוספים הם מרחבים פתוחים הצמודים לצירים, כבישים ושבילים, בעיקר בשל העובדה כי ניתן להימלט מהם במהירות.

עין בשמיים

הלחימה בעזה היא בעלת אופי יומיומי ומורכב ומשתתפים בה גורמים רבים בצה"ל בכלל ובחיל-האוויר בפרט. שותפה מרכזית בעשייה זו היא טייסת "המל"טים הראשונה". 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, שבתות וחגים, טסים הכטב"מים וצופים על רצועת עזה. בתקופה האחרונה זיהתה הטייסת עשרות משגרי קסאם וגראד, וסייעה בהכוונת אמצעי תקיפה אל עבר מטרות. בנוסף, היא מקיימת גיחות איסוף, כמו מעקב אחרי כלי-רכב שלעיתים מובילים רקטות. כמו כן, היא עוסקת באיתור מחסני אמל"ח ואיתור מסתננים באזור גדר המערכת.

אולם בכך לא מסתיימת פעילותה של הטייסת. בצה"ל ובחיל-האוויר נפוץ מאוד השימוש בכלים אלה וצה"ל הוא מן הצבאות המובילים בעולם בשימוש במטוסים ללא טייס, החל מהמשימות שהוזכרו למעלה ועד סיוע לכוחות הקרקע ואספקת חוזי (מודיעין בזמן אמת) לכוחות הלוחמים.

"יתרון ייחודי לכטב"ם, הוא יכולתו לשהות בשמיים פרק זמן ארוך", מסביר מפקד הטייסת, סא"ל נ'. "כך, נוצרת תמונה עמוקה ומורכבת של המצב בשטח. בתקופה האחרונה, קלטנו את כטב"ם ה'שובל'", הוא מרחיב. "ה'שובל' בולט ביכולתו לשאת מצלמות רבות והוא כלי שקט וחשאי". יתרונות נוספים של השובל, המהווה פריצת דרך בעולם הכטב"ם, היא יכולתו לשהות באוויר כ-30 שעות ולהגיע לגובה של כ-30,000 רגל. הכלי, פרי פיתוחה של התעשייה האווירית, מסוגל גם לשאת מטע"דים (מטענים ייעודים) משוכללים ביותר.

"בשביל זה אנחנו כאן"

הכטב"ם הוא חלק מכל אירוע, באוויר, בים וביבשה וכמובן שגם במהלך פעילות הבט"ש (בטחון שוטף) ברצועת עזה, לא מוותרים עליו. "כאשר נכנסים לרצועה, נוכחותו של כטב"ם אשר משגיח, מלווה ומכוון את כוחות החי"ר, ברורה מאליה", מסביר סא"ל נ', מפקד הטייסת. "לכן, שיתוף הפעולה עם אוגדת עזה הינו הדוק. במבצעים משמעותיים, אנו מתדרכים ומתחקרים יחד ומדי פעם אף נוסעים אנשי הטייסת למפגשים ואימונים עם האוגדה".

לעיתים, כוח החי"ר לא מתקדם עד שמתקבל אור ירוק מטייסת הכטב"מים. "אנחנו סורקים את השטח בטרם כניסת כוחות צה"ל לאזור", אומר סגן י', מפקד גף המבצעים בטייסת ומספר על מקרה מייצג, בו הבחינו המפעילים בקבוצת אנשים העומדת בצומת אליה רצו להיכנס כוחות צה"ל. לא היה ברור האם הם חמושים, כמו כן, לא ניתן היה לשלול זאת בוודאות. את הבדיקה עשו הכטב"מים. "ההצלחה מגיעה בעקבות הנסיון. זו לא הייתה הפעם הראשונה וגם לא השנייה, שעבדנו יחד בפעילות מעין זו", הוא מסביר. סג"ם ר', מפעיל בטייסת, מוסיף כי "במידה ומתכננים מארב לכוחות צה"ל או מאגפים אותם מהצד, או שמחבל מטפס על גג של בית, אנו מסוגלים לראות זאת. בשביל זה אנחנו כאן".

גורם נוסף עימו נמצאת טייסת הכטב"מים בקשר הדוק, הם מטוסי ומסוקי הקרב. לדברי סא"ל נ', מדובר בשיתוף פעולה חזק. "אנחנו עובדים צמוד, מכוונים לאותה מטרה. חלקנו אף חברים טובים ברמה האישית". השאיפה המשותפת היא לאתר מפעילי ומשגרי רקטות קסאם מבעוד מועד ובכך להקדים תרופה למכה. ככל שישכילו מפעילי הכטב"ם לזהות את המפגעים, הם יוכלו לכוון, מתוך קרון השליטה, את מטוסי ומסוקי הקרב. ככל שמיומנות המפעיל והטייס גבוהה יותר, כך מתקצר משך התיאום.

"להיות זהירים"

לכטב"מים ולמסוקי הקרב יש מכנה משותף. על תפעולם אחראים חיילים וקצינים אשר כל אחד מהם, בדרכו, מתמודד עם דילמות מוסריות וערכיות לא פשוטות. "לפני זמן מה, ראינו משגר שמכוון מתוך בית-ספר בעזה וחששתי שהוא יפגע בבית-ספר בשדרות", מספר סא"ל נ'. "הם הותקפו מיידית אחרי שיצאו מחצר בית-הספר וכל המחבלים נהרגו. הדילמה הייתה האם לתקוף אותם במהלך שהותם במקום וההחלטה הייתה להמתין עד שייצאו", הוא מוסיף. "בפעם אחרת, צילמנו נערים הולכים על ציר כביש, במרחק חצי קילומטר מכוחות צה"ל ולא ידענו מה היא מטרתם. בזירה הדינמית של עזה, לא תמיד ניתן להבחין מי הוא האויב".

גם כאן, לכל מטבע יש שני צדדים. מה שממבט ראשון נראה כפעילות אזרחית תמימה, עשוי להתגלות כפעילות עוינת ולהיפך, כפי שמספר סגן י': "הייתי מפקד משימה. עבדנו בדרום. צפינו על בית של פעיל טרור. מתוך הבית יצא כלי-רכב וכמה אנשים העמיסו חפץ לתא המטען. חשדנו שזו חוליה של מפגעים, המעמיסים משגרי קסאם. הרכב החל בנסיעה וכעבור זמן מה נכנס לרחבה של בית-חולים. הוא עצר בחניה והנוסעים החלו לצאת ממנו. זיהינו שהחפץ החשוד הוא כיסא גלגלים. הירי בוטל. נשמנו לרווחה". לדברי סגן י', ארוע זה הבהיר לו את חשיבותם של המיומנות והנסיון באופן אישי וכן את כובד המשקל של השתתפות הכטב"ם בלחימה. "אנו נלחמים בלב אוכלוסייה אזרחית צפופה, ועלולות לקרות טעויות גדולות. צריך להיות זהירים", הוא מדגיש.

"אנחנו העיניים שלהם"

מבחינת הטייסת, הלחימה בעזה מורכבת ורבת פנים. מצד אחד, היא יום-יומית, אולי אפילו שגרתית. משמרות קבועות. סקירה, חיפוש, סקירה נוספת. בניין ועוד בניין, בית ועוד חצר. הררי מידע מצטברים והשקידה עלולה להיות מייגעת ואפילו שוחקת. מצד שני, לטייסת הכטב"מים אין אח ורע מבחינה מבצעית. זו אחת הטייסות העסוקות והפעילות ביותר והיחס של השעות המבצעיות מול שעות האימון הוא מהגבוהים בחיל-האוויר.

"אני אוהב את העשייה שלנו, כי היא מגוונת מאוד: יום אחד איתור משגרי קסאם וביום אחר ליווי של כוחות", מספר סג"ם ר'. "מבחינתי, ליווי כוחות בשטח זו משימה ערכית ואמוציונלית. הרי יכול להיות שיש שם חברים שלי, חבר'ה מהשכבה. חשוב לציין, שהמשימה חייבת להיות מנותקת רגשית", הוא מספר על עבודתו היום-יומית. "עלי להמשיך להתנהל בריכוז מלא, גם אם אני צופה, לדוגמא, בחיילים שנפצעים. לפעמים אני יוצא מהקרון ורק אז קולט, מעבד. פתאום קופצות לי תמונות. כמובן שבזמן אמת אין מקום לאמוציות, כי הם סומכים עלינו, אנחנו העיניים שלהם".

זה לא רק טכני

בגף הטכני של טייסת הכטב"מים שורר שקט. "זה שקט מטעה", מחייך הקצין הטכני של הטייסת, רס"ן ג'ימי בריוס. "שקט של עשייה", הוא מסביר. על שולחנו מונח הספר "אינטליגנציה רגשית". לראייתו, מוטיבציה, יכולות מנהיגות וחברות הן חלק אינטגרלי מכל פעילות מקצועית. "העשייה היא ההנעה וההנאה של החיילים", הוא אומר. "הם נותנים מכל הלב, וצריך לדעת כיצד להיכנס להם ללב".

לאורך שעות היום והלילה, עוסקים הטכנאים של הגף במגוון משימות: מוציאים גיחות, עוסקים בתפעול שוטף, ממשיכים בתיקון של מטוסים ומתפעלים טיסות. "אני מרגיש הרבה אחריות", מספר סמ"ר אלברט רוזנצווט, ראש צוות בגף. "עלינו לעמוד ביעדים, בזמנים, לבדוק כל דבר שוב ושוב. שלא לדבר על זה שכל מטוס שווה מיליונים", הוא מזכיר. לשאלה, איזה סוג של סיפוק הוא מוצא בעבודתו, הוא עונה: "לעיתים קרובות אנו צופים בסרטים של ציד משגרי קסאם. זה מדהים לחשוב, שכמה שעות לפני כן אותו כלי, שסייע למשימה, היה אצלנו בגף".

הם הראשונים שמקבלים לידיהם את הכטב"ם רגע לאחר נחיתתו וגם אלו ש"נפרדים" ממנו לשלום, רגע לפני שהוא ממריא. אתמול, במהלך ביום שגרתי למדי, התבשרו הטכנאים כי חלק מכלי ה"שובל" נזקקו לטיפול מיידי. "במקבל ללחץ של התיקונים, הייתה דרישה של מחלקת המבצעים בחיל-האוויר, שביקשה להחזיר את המטוס לשמישות במהירות האפשרית", מתאר רס"ן בריוס. "החבר'ה עבדו כאן כל הלילה. לפנות בוקר התחלתי לקבל דיווחים לביפר, על כלי שמיש, עוד אחד ועוד אחד. התמלאתי גאווה. החיילים מתקתקים עבודה והמהירות של התיקונים היא כמעט מבהילה", הוא מחייך. "לפעמים אני חושש שמעגלים פינות, אבל הרי ברור שלא כך".

ההצלחה בתחום הטכני אינה ברורה מאליה, בהתחשב בעובדה שהשובל הוא כלי חדש יחסית, שנקלט תחת אש, במהלך מלחמת לבנון השנייה. הטייסת נדרשה להתיצב על סד"כ מסוים וללמוד את הכלי בזריזות. השובל החליף את כטב"ם הסרצ'ר ולדברי רס"ן בריוס, ההבדלים ביניהם רבים. "השובל הוא כלי הרבה יותר גדול ומסובך והאחזקה שלו מורכבת", הוא מציין. "במידה והוא נוחת עם ליקוי כלשהו, אנו עורכים סיעור מוחות, במטרה לפתור אותה".

מבחינת הגף הטכני נדרשת התמודדות מורכבת, מכיוון שהתשתיות הפיזיות בגף לא השתנו ונותרו כפי שהיו בתקופתו של הסרצ'ר. כמו כן, ישנה ההתמודדות המנטלית. "אחרי הרבה עבודה, עקרנו את התבנית של הסרצ'ר והרגלנו את האנשים לחשוב: "שובל, שובל, שובל", מתאר רס"ן בריוס. דרך אגב, על יעילותו של תהליך הקליטה, זכתה הטייסת בפרס היחידה המצטיינת בלחימה מטעם הרמטכ"ל.

למעשה, קיימים בגף שני מישורים מקבילים, הפועלים בו זמנית עם אותם האנשים. מצד אחד, ציר הבנייה והלמידה של ה"שובל" ומצד שני, הציר המבצעי, היום-יומי. כמו כן, קיים גם ערוץ בניין הכוח, בו עוסקים בהכשרת המפעילים ובניית תוכניות האימונים.
 
"אני מגיע מעולם של מטוסי קרב", מספר רס"ן בריוס. "אני מסתכל למישהו בעיניים ומעלה אותו לאוויר. האם העובדה, שהשובל הוא כלי ללא טייס, מקלה עליי מבחינת האחריות? התשובה היא לא. אסור שהכטב"ם ייפול על פני הארץ. הוא עלול לפגוע באזרחים או חלילה שהמידע המקצועי ייחשף".

קרב ההסברה

הכטב"מים שותפים לסוג נוסף של לחימה. אין זו המטרה שלשמה קיימת הטייסת, אלא "תוצר לוואי" של עשייתה. כמו כן, סביר להניח, כי בזמן פעילות מבצעית, המפעילים בקרון כלל לא חושבים עליה. מדובר במלחמה התקשורתית, אשר לה השפעה מכרעת על דעת הקהל הישראלית והעולמית. מדינת ישראל מתמודדת על תדמיתה ולסרטי מדיה, הניתנים להפצה בטלוויזיה ובאינטרנט, חלק חשוב במשחק. כך, לדוגמא, הופץ בתקופה האחרונה סרט המציג שיגור פצמ"רים (פצצות מרגמה) על מושב נתיב העשרה, מתוך בית-ספר יסודי ברצועת עזה. סרט זה הוצג גם ברשתות הטלוויזיה הזרות.

"בעיניי, התרומה החשובה ביותר היא פנימה, כלפי החברה הישראלית", מסביר סא"ל נ'. "להראות לאנשים את העוצמה שלנו ואת המסירות ומצד שני, להציג בפניהם את מורכבותה של הסיטואציה", הוא אומר. "כמובן, ישנו המימד הבין-לאומי. להראות את הדילמות ואת ההבדלים המוסריים בינינו לבין הצד השני". כמו כן, מציין סא"ל נ' כי לדעתו מהווים הכטב"מים גורם מרכזי בכושר ההרתעה של ישראל כנגד הפלסטינים.

עוד באותו מדור

אור מהשמיים

מטוסי העיט (סקייהוק) הם מהכלים הותיקים ביותר הנמצאים בשימוש צה"ל. מעבר לתפקיד המרכזי שלהם באימון טייסי קרב צעירים, יש להם תפקידים מיוחדים, הדורשים אימונים אינטנסיביים של ותיקים וצעירים גם יחד, בבט"ש ובמלחמה, כפי שמתארת הכתבה

"רק עוד שנייה אחת לומר לך שלום"

הן איבדו אח במלחמת לבנון השנייה ומאז קיבל השירות שלהן בחיל-האוויר משמעות אחרת. על ההבדל בין לאבד אח גדול לאח קטן, על מציאות שמשתנה ברגע אחד. שיחה עם שתי אחיות שכולות על הזכרונות, תחושת ההחמצה, הכאב ובעיקר הגעגועים. יום הזכרון תשס"ח