בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 179 29/02/08
מוצגים בפניכם תקצירים משלוש הכתבות הפותחות של כל מדור. את הגיליון הקודם ניתן יהיה לקרוא בעוד כחצי שנה עם פרסום גיליונות הארכיון.

כתבות

חיות בשטח

תגיות: מערך הנ"מ

בקורס מדריכות נ"מ עוברות החניכות מגוון אימונים המיועדים להכשיר אותן לתפקיד. למרות הקור העז של חודש ינואר, התזונה המורכבת בעיקר ממנות קרב והחוסר במקלחות ובשעות שינה, כמות ה"רעל" אינה פוחתת במסע אל עבר תפקיד מדריכת הנ"מ

מוריה דיאמנט | צילום: שקד סבג

קבוצת בנות הנמצאת כרגע אי-שם במדבר, עוסקת בנסיון מורכב לחלץ את תוכנה של קופסת לוף. אבל לחניכות קמ"ד (קורס מדריכות נ"מ), הנמצאות כרגע בשבוע השטח, מחכים בהמשך הדרך יעדים מורכבים ומאתגרים יותר: מסעות, מבחנים עיוניים וסימולציות של הדרכה. בשורה התחתונה, הציפייה ממדריכת נ"מ היא לרמה מקצועית גבוהה, כושר פיזי ויכולת מנהיגות. מפקדת הקורס, סגן מעיין שגיא, מספרת שחניכות הקורס הנוכחי מתבלטות ביכולות הפיזיות הגבוהות שלהן. "כמעט כולן עברו את בוחן בר-אור הראשון, זה יוצא דופן", היא אומרת בגאווה. החוסן הפיזי יסייע במשימה העומדת לפניהן כרגע: שבוע השטח, במסגרתו יעברו הבנות אימוני שדאות, הישרדות וקליעה.
 
שלב זה הוא אחד השלבים המרכזיים והמשמעותיים בקורס. מאחוריו עומדות מטרות חשובות. "הבנות עתידות להשתלב בהדרכת המקצועות השונים של מערך הנ"מ. הן יהיו מדריכות של מערכות הנשק יהלום (פטריוט), הוק, ברקן (סטינגר) וחץ. כמו כן, חלקן משובצות כמדריכות זיהוי מטוסים (ז"מ) וכמש"קיות קליעה", מספרת סגן מעיין. "מדריכה מתמודדת עם מגוון של מקרים ושל חיילים. בשבוע השטח הן עוברות תכנים דומים לתכנים של לוחמי נ"מ ובכך מתפתחת אצלן יכולת ההזדהות וההבנה של הלוחם ואני מאמינה שזה יסייע להן בהמשך".

"זה צבא אמיתי"

בנות הסגל, מפקדת הקורס סגן מעיין ושתי המפק"ציות (מפקדות צוותים) רב"ט שיר מוסקונה וסמלת שני מוראדי, השקיעו רבות בהכנות לשבוע השטח. אולם, על אזור ביסנ"מ (בית-הספר לנ"מ), הממוקם מדרום לבאר-שבע, לא פסח גל הקור של ינואר, שכמותו לא זוכרות גם הסוללות הותיקות ביותר, הפרוסות בשטח הבסיס. מסיבה זו הוחלט לבטל את לינת הלילה בשטח. אולי זה נדמה כבונוס, אך לא עבור החניכות המורעלות.

אחד מרגעי השיא של שבוע השטח הוא תרגיל הפרט. החניכות מבצעות את התרגיל כמפקדות: צועקות את הפקודות וממלאות אותן, יורות וזורקות רימון דמה. קודמות לכך הכנות ותרגולים רבים "על יבש". בכל פעם מבצעת את התרגול חניכה אחת, זוחלת, רצה, קופצת ואחריה רצות חברותיה לקורס. המהלך, התורם למוטיבציה של המתרגלת, חשוב גם בהיבט אחר. לכל אחת מהחניכות תחום אחריות מסוים, בו הן בוחנות את המתרגלת: ביצוע נכון של המשימה, בטיחות ועוד. בסיומו של כל תרגול יבש, מתבצע תחקיר ולפי מסורת חיל-האוויר, הן בוחנות נקודות חזקות ונקודות חלשות.

מסגרת הקורס מצומצמת ותשע הבנות, המגיעות מרחבי הארץ, מתגבשות במהלכו לקבוצה מלוכדת, עובדה התורמת להתפתחות האישית של כל אחת מהחניכות. "אם אני עוזרת, המטרה שלי היא לא לקדם רק את עצמי, אלא את כולנו", מספרת מיכל, מדריכת סטינגר מקיבוץ שובל. "עם זאת, יש מתחים, כי כולן בנות חזקות. ביצוע משימה יכול להימשך זמן רב, כי כל אחת תמשוך לכיוון שלה".

בתשובה לשאלה, איך הן מתמודדות עם העומס הרב, עונה גילת מיקנעם, המשובצת כמדריכת ז"מ )זיהוי מטוסים(: "אנחנו עייפות, כל הזמן עייפות, אבל כבר לא מרגישות את זה" ועל כך מוסיפה רותם מקיבוץ מצובה, מש"קית קליעה לעתיד: "למרות הקשיים, זה צבא אמיתי וזה מה שרציתי".
"גם אם קשה וקשה להן, הן צריכות לדעת, שביכולתן לבצע את המשימות", אומרת סגן מעיין. "המאמץ ששבוע השטח והמסעות דורשים, נותן ערך מוסף לקורס ומבטא ערכים של דבקות במשימה, לעזור אחת לשנייה ולעצמך".

"קדימה הסתער"

מי שסיימה את התרגולים היבשים, ממשיכה לתרגיל הרטוב. בדרך לשטח האש, בתוך ג'יפ ההאמר, אנחנו מרכיבות קסדה על הראש. "אם החברים שלי היו רואים אותי עכשיו, הם לא היו מאמינים!", אומרת גילי מתל אביב, המשובצת כמדריכת פטריוט. היא מעידה על עצמה שתמיד הייתה נערה עירונית ולקראת הגיוס הבינה שהצבא הוא הזדמנות לחוויה שונה. "שונה גם מהסביבה והחברים בבית", היא משתפת.

ההאמר עוצר במקום שנראה כנקודה אקראית בלב המדבר. מסתבר כי זה הוא שטח האש של ביסנ"מ והבנות יורדות בזריזות מההאמר ומתחילות להקים את המסלול לתרגיל הרטוב. את המסלול משבצות מטרות, המוכרות לכל חייל שאי פעם השתתף בתרגיל דומה: קרטון בדמות אדם חבוש קסדה, המכוון נשק. על כל מטרה מודבקים בלונים צבעוניים, שיתנו למתרגלת פידבק מיידי על ירי מדויק.

"אני מפחדת", אומרת טל מירושלים, המשובצת כמדריכת פטריוט. "פחד זה טוב", עונה סגן מעיין. "בזכות הפחד תהיו זהירות וערניות".

באופן מקרי או לא, טל תהיה הראשונה, בליווי צמוד של סגן מעיין. שלוש, שתיים אחת, אקשן! "תנועה במגמת סריקה, קנה מלווה מבט", היא צועקת ומתחילה להתקדם. "לשכב מאחרי מחסות... קדימה הסתער!" קוראת מעיין וטל זוחלת, קופצת ויורה. היא פוגעת במטרות ופיסות צבעוניות של בלונים מתפזרות באוויר. כמה שניות לאחר מכן, טל מסיטה פתאום את הנשק לצד הגוף. בדיעבד, יתברר שזה בגלל תרמיל רותח. סגן מעיין מייצבת אותה, וכבר צועקת, לקראת המשימה הבאה: "קו הסתערות, זרוק רימון! פוצץ!".

טל ביצעה את התרגיל בהצלחה, חוזרת מרוצה וזוכה למחמאה. "את ממש גבר-גבר". קוראת לעברה גילי.

"משמעת היא משמעת"

שיחת לילה בחדר הסגל לקראת סופו של יום מתיש והעייפות נותנת סימנים. בחוץ שורר קור מקפיא, אבל כאן, בביסנ"מ, הוא נקרא "קור מחשל". על הקירות תלויות תמונות ומזכרות מהקורסים אותן עברו המפקדות בעצמן, לפני זמן לא רב.

"יש לי תחושה של סגירת מעגל", מספרת רב"ט שיר מחיפה, שהייתה מדריכת זיהוי מטוסים לפני ששובצה כמפק"צית. גם בעבור סמלת שני, ששירתה לפני כן כמדריכה בכירה של סטינגר, מדובר בסגירת מעגל, אבל מסוג שונה: היא תשתחרר ביום בו יסתיים הקורס. "אני שמחה שחוויתי גם פיקוד וגם הדרכה בשירות שלי", היא אומרת. שלושתן מעבירות את הקורס בפעם השנייה. גם בקורס הקודם הן הרכיבו את הסגל. כיצד משפיעה העובדה שהן צוות מלוכד ומנוסה על הקורס הנוכחי? "מצד אחד, אנחנו מקצועיות הרבה יותר", מתארת מעיין. "מצד שני, חסרה ההתרגשות של הפעם הראשונה. בקמ"ד הקודם, חווינו יחד עם החניכות את ההתרגשות בכל פעם".

הן מביאות עימן גישה פיקודית משלהן. "אנחנו רואות את החניכות כבנות בוגרות ואיכותיות", מסבירה מעיין. "לכן, הפיקוד שלנו פתוח יחסית. אנו 'מרשות לעצמנו' לדבר איתן בגובה העיניים. המטרה היא שהן לא יעשו דברים מתוך ציות או הצגה כלשהי, אלא מתוך הבנה". על כך מוסיפה שיר, שהתוצאה היא שהחניכות משקפות את עצמן והמפקדות יכולות לעזור להן במקרה הצורך.

על השאלה האם סמכותן אינה נפגעת בצורת פיקוד זו, עונה מעיין כי "נכון, הן יכולות לדבר איתנו על הכל, אבל כמובן שיש מרחק פיקודי" ורב"ט שיר מוסיפה: "הן מבינות שאנחנו לא חברות שלהן, אני תמיד אהיה על תקן המייעצת. בסופו של דבר, משמעת היא משמעת".

בינתיים, מתגלגלת השיחה לכיוון אחר. המפקדות משוחחות על יכולת חשובה שהחניכות צריכות לחזק: גמישות. לדבריהן, החניכות ממשיכות בקו העשייה והמחשבה הרגיל והמוכר, גם מול משימות שדורשות פתרונות יצירתיים. "הן צריכות לדעת להתמודד עם הבלתי צפוי", אומרת סגן מעיין. "מה יהיה אם, לדוגמא, חמש דקות לפני תחילתו של שיעור, יתגלה להן שבמקום עשרה חיילים, יש 50?", היא שואלת.

זמן קצר לאחר מכן, מגלות המפקדות את יכולת הגמישות בעצמן. אחת החניכות חשה ברע והן לוקחות אותה לבית-חולים בשעה מאוחרת של הלילה. "לעיתים, מעודף מוטיבציה, חניכות לא מדווחות על מחלות וסוחבות תחושה רעה במשך כמה ימים", מספרת מעיין. "הן חוששות להפסיד תכנים".

"תפקיד תורם ומועיל"

במינון נכון, מוטיבציה היא מילת מפתח בקורס. היא דוחפת, מניעה ומזיזה. בלעדיה, השילוב של משימות תובעניות, קור, לכלוך, עייפות, לחץ ומנות קרב עלול להפוך לחוויה מפוקפקת. המוטיבציה היא גם הגורם שהביא אותן לתפקיד, אליו נבחנות מדי שנה מלש"ביות רבות. מה מניע אותן?

"אצלי בבית, כל המשפחה מחוברת מאוד לצבא. זה נושא השיחה בארוחות המשפחתיות ובכל סוף שבוע סבתא שלי מגהצת לכולם את המדים", אומרת רותם בחיוך. "בתחילת השירות, שובצתי לתפקיד, שלדעתי, איננו משמעותי. אחרי הרבה מלחמות, הגעתי לכאן, כי אני מרגישה שתפקיד המדריכה הוא תפקיד תורם ומועיל". רותם התגייסה לצה"ל לאחר שנת שירות בפנימיית אהבה. מרבית החניכות הגיעו מרקע דומה, בין אם שנת שירות ובין אם הדרכה בתנועת נוער. "אני עשיתי שנת שירות במרכז קליטה לעולים חדשים באשקלון ולפני כן הייתי מדריכה בשומר הצעיר", מספרת מיכל. "החוויות הללו מחשלות, בשנת שירות לומדים איך להשקיע הרבה ולישון מעט".

לאחר סיום התרגילים הרטובים, יחוו החניכות "יום פרט". כמו כל דבר בקמ"ד, גם מאחרי יום הפרט יש מטרה והיא כלל לא פשוטה: "החניכות יבינו שלמרות שהן בורג קטן במערכת, יש מקום להבעה עצמית", אומרת מעיין. יום הפרט מורכב ממשימות בהן יש דגש על עבודת צוות ועל היכרות בנות הקבוצה אחת את השנייה. בסופו של היום, הן יקבלו רקע אדום לסיכת הכומתה ובכך יתקדמו שלב נוסף לקראת תפקיד מדריכת נ"מ.

עוד באותו מדור

אבק כוכבים

במסגרת מסעה האחרון של מעבורת החלל קולומביה, היה אל"ם אילן רמון ז"ל אחראי על עריכת פרויקט מדעי הקרוי "MEIDEX". הפרויקט עסק בהשפעות האבק באטמוספרה ותוצאותיו עוררו ענין רב בקהיליית המדע העולמית, תוצאות המנותחות עד היום כחלק מפרויקט "אילן", הקרוי על שמו של האסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל
סא"ל (מיל') שאול עקביה, בית-הספר הריאלי, חיפה

טסים לבית-ספר

מה בין שירות בחיל-האוויר וחינוך? מתברר שיש הרבה במשותף. קציני חיל-האוויר שסיימו את שירותם ועברו לעסוק בחינוך הדורות הבאים, מדברים על השונה והדומה בשתי המערכות ולמרות הגישות השונות, מסכימים כי השירות בחיל-האוויר היה בית-ספר מצוין לפני שמגיעים לבית-הספר האמיתי