בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 178 28/12/07

כתבות

זוג משמיים

תגיות: תרגילים ואימונים , שיתוף פעולה

למסוקי-סער ומסוקי-קרב יש נקודות דמיון, אך אופי פעילות שונה בתכלית. על-מנת למצות את היתרונות הגלומים בשיתוף הפעולה בין הפלטפורמות וכהמשך ישיר של תהליך הפקת הלקחים ממלחמת לבנון השנייה, נערכים בחיל-האוויר אימונים משותפים כמו האימון הלילי המתואר בכתבה שלפניכם

הילה פולקה, שי טל ונעה כפרי | צילום: ענבל גולומב

מסוק-הסער נכנס לשטח, מלווה במסוקי-קרב, לכל מקרה שלא יהיה. שיתוף-הפעולה בין עולמות מסוקי-סער (מסע"ר) ומסוקי-קרב (מסק"ר) מתגבר ככל שמגוון האיומים מחוץ לגבולות עולה. "היום, המגמה של האויב היא להפילנו", קובע סא"ל (מיל') בועז, המשמש כמכונאי מוטס בטייסת "מובילי הלילה" כבר 38 שנים. "בהתאם למגמה של האויב, התפקיד שלנו הוא לשמור על עצמנו ולבצע את המשימה בצורה הבטוחה ביותר, כאן נכנס מסוק-הקרב לתמונה".

מסע"ר ומסק"ר ביצעו משימות משותפות עוד בתחילת הדרך, אבל רק בשנים האחרונות צבר הנושא תאוצה. בעקבות מספר אירועים מבצעיים, בהם אסון השייטת באנצאריה, הוחלט להגביר את האימונים בין הטייסות השונות. שיתוף הפעולה עלה מדרגה נוספת בחודשים האחרונים, כחלק מיישום המסקנות שעלו בתחקירי מלחמת לבנון השניה וכמו תמיד, יש עוד לאן להתקדם.

יחסי גומלין
 
מצב בו כלי התקפי מחפה על מסוק כבד הוא הגיוני ואף על פי כן, לא תמיד ביצעו מסק"ר ומסע"ר משימות משותפות. כאשר מסע"ר, בדרך-כלל מסוג יסעור, נוחת לביצוע משימה מסוימת, הוא נעזר במסק"ר.

"בעקרון, שיתוף הפעולה בין שני המערכים, מערך היסעור וטייסות האפאצ'י, הוא קריטי, מכיוון שהמשימות שלנו משלימות אחת את השניה", אומר סרן אנדרש, מפקד גף מבצעים בטייסת "מובילי הלילה" המפעילה מסוקי יסעור. "טייסי המסק"ר פותחים בפנינו אזורים ובסופו של דבר, מסק"ר או מסע"ר יכולים לבצע את המשימה ללא עזרתו של השני".

מקרה בו זוכה המסע"ר לחיפוי או להגנה, אינו המקרה היחיד במסגרת שיתוף הפעולה. למעשה, ישנן פעמים רבות בהן מתהפכים התפקידים, אך מתארים בהם המסע"ר מסייע למסק"ר הם, לרוב, כאלה שלא ניתן לפרט עליהם. לעומת זאת, המקרה ההפוך, בו טייסי המסק"ר תורמים מיכולותיהם לטייסי היסעור, הם מקרים שהתרחשו, פורסמו וכנראה שיתרחשו שוב בעתיד.

ב-5 בספטמבר 1997, נתקל כוח של שייטת-13 במארב אנשי חזבאללה סמוך לכפר אנצאריה בלבנון. 12 לוחמים נהרגו וארבעה נפצעו. מסוק יסעור ששהה בכוננות הוזנק לחילוץ הכוח כשעליו צוות מיחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס (669). מדובר באחד מהאירועים המפורסמים בהם השתלבו יחד מסע"ר ומסק"ר, במהלכו שהה מסוק היסעור על הקרקע דקות ארוכות, הרבה מעבר למקובל. ללא נוכחות המסק"ר באזור, ניתן לשער כי התוצאות היו קשות יותר.

לאחר תחקיר אסון השייטת, נפל דבר בחיל-האוויר וההבנה שמסק"ר ומסע"ר חייבים לעבוד יחד במבנה, קיבלה משקל כבד בהפעלת הכוח. "העבודה המשותפת כיום טובה הרבה יותר מאשר בעבר הרחוק", אומר סא"ל ערן, טייס יסעור המשרת בתפקיד במטה החיל. "ההתייחסות למסק"רים והידיעה שהם חלק מהמבנה שלי הינה משמעותית. בעצם, אנחנו טסים ביחד והקביעה הזו אומרת המון. ישנה משימה אחת לכולנו וכל אחד מאיתנו יודע את מקומו - הן המוביל במסע"ר והן במסק"ר".

מי שמביט בי מאחור

"באימון המשותף תרגלנו שלושה מתארים עיקריים: חילוץ, הנחתת כוחות וליווי", מסביר סגן איתן, טייס בטייסת "מגע הקסם". "הדגש היה על העבודה יחד, איך בכלל ניגשים למתאר משותף לשני המערכים". ימים משותפים למערך האפאצ'י הכולל את הפתן והשרף (אפאצ'י-לונגבאו) וטייסות היסעור, נערכים מספר פעמים בשנה. המטרה בימים המשותפים האלה היא חיזוק שיתוף הפעולה ומתן הזדמנות לטייסים, לראות איך האחר עובד.
"אני חושב שהיעד הראשון באימונים המשותפים הוא הגברת הבטחון העצמי של כל אחת מהטייסות", מסביר רס"ן יאיר, טייס פתן המשרת בתפקיד במחלקת מבצעים במטה חיל-האוויר. "הדבר השני הוא הרצון להתקדם לשלב בו אנו מדברים כולנו באותה השפה ולהתייחס אחד לשני כאל שותפים למבנה, מעבר לשותפות המהותית בביצוע המשימה. כאשר אנחנו מתאמנים יחד, הפערים צפים למעלה ובתחקיר ניתן לגשר על הפערים האלה ולשנות את דרכי הפעולה שלנו לפיהם. אפשר להגדיר זאת כהפריה הדדית".

היום המשותף (למעשה לילה משותף), התחיל בצהריים, כאשר טייסי היסעור נחתו בבסיס רמון, משכנה של טייסת "מגע הקסם". "העקרון בימים האלה הוא להצליח ליצור את השילוב ובעצם לגרום לנו להרגיש בטוחים יותר כאשר אנחנו עובדים יחד", מעיד סא"ל ערן. "הבטחון הזה חשוב, כדי שברגע האמת נדע לעבוד כמו שצריך ולא נתעסק בהיכרות. הרי אם נתאמן על בסיס קבוע, גם אנחנו וגם טייסי המסק"ר נדע מה המגבלות של כלי-הטיס אותם אנו מטיסים. ניקח, לדוגמה, את היסעור אל מול הפתן, אני לא יכול לעצור את המסוק ללא הכנה מוקדמת, אם טייס הפתן ירצה שאני 'אבלום', אני עלול לחלוף אותו. לכן הימים האלה חשובים, מהתדריך המשותף ועד לטיסה, בהם אנחנו מגלים מה הן הבעיות אחד אצל השני ולומדים כיצד להתמודד איתן".

ארגון כל יום אימון שכזה, מוטל על טייס אחד מכל טייסת. מה זה דורש? הרבה מאוד לוגיסטיקה. "דבר ראשון, קובעים את היום ואת לוחות הזמנים, מתי טסים ובאיזה אזורים", מסביר סרן אורן, טייס יסעור שהיה אמון על תכנון היום. "השלב השני הוא להחליט מה הם המתארים שאנחנו רוצים לתרגל. בדרך-כלל מדובר במתאר של חילוץ כוח במצוקה, מכיוון שמתאר כזה משלב גם אותנו, היסעורים, מבחינת הפינוי וגם את המסק"רים מבחינת הסיוע באש, הן לטובת הכוח הקרקעי והן לטובת הכניסה שלנו לתוך האזור המאוים.

"תחילה, הפעלנו מתאר חימום במסגרתו אנחנו נוחתים עם ליווי של הפתנים בעוד הם דואגים ל'ניקוי' השטח המאוים. בדרך-כלל מבצעים מתאר ראשון שהוא 'רך' יותר, רואים אחד את השני בשמיים, מבינים מי נמצא קדמי ומי נמצא אחורי מבחינת הערכה. המתאר השני, שבעצם היווה את מרכז האימון, היה חילוץ כוח במצוקה. את המשימות האלה תכננו עוד בטייסת. הבהרנו את הרעיון המבצעי לפיו נפעל והחלטנו איך נטפל בבעיה. כאשר הגענו לנקודה, נתקלנו במכשול נוסף: כוחות קרקעיים בשטח ירו לעברנו זיקוקים וכתוצאה מכך חזרנו אחורה ותכננו מחדש את הצעדים הבאים".

מהצד השני, או יותר נכון מלפנים, היו טייסי המסק"ר. "את רוב האימון תכננו על הקרקע, אבל כמובן שציפו לנו הפתעות באוויר", אומר סגן איתן. "יש לציין שאלה גיחות שגם אם לא מתכוונים שיהיו מסובכות, הן כאלה. אין ספק שהאימון הופך להיות מורכב מכיוון שאנחנו לא רגילים לריבוי המסוקים באוויר ובנוסף לכך יש תדלוקים".

מי המנצח?

"אפשר לדמות את היחסים לתזמורת", אומר סא"ל ערן. "אם כל אחד מהנגנים מצוין בתחומו אבל לכל אחד קצב משלו, ברור שזה לא יעבוד. המטרה היא שכולם ינגנו תחת אותו המנצח אבל במקרה הזה אין מנצח אחד, אלא שני נגנים שאמורים להשתלב יחד. כל אחד מהטייסים מבצע את מה שהוא יודע ומכיר, תוך התחשבות באחר ורק כך אפשר להבטיח ביצוע מיטבי של המשימה".

בטחון בעבודה באוויר הוא אחד הדברים החשובים ביותר להצלחת המשימה. "לא רק ששיתוף הפעולה הזה טוב, הוא מעולה", אומר רס"ן רז, סגן מפקד טייסת "מגע הקסם". "היום, אני מרגיש מאוד נוח לבוא ולטוס עם היסעורים בפעילות מבצעית, פשוט משום שלמדנו לדבר באותה השפה".

אבל לא תמיד ידעו הטייסות שהמשימה שייכת לשני הצדדים, ללא הצורך להחליט באופן ברור מיהו המוביל. "היום אנחנו נמצאים במקום אחר", אומר סא"ל (מיל') בועז. "בעבר, כאשר תורות הלחימה היו עדיין בפיתוח, לא טסנו באמת ביחד. היום, לעומת זאת, אנחנו טסים במבנה אחד. פעם מסע"ר ידע לטוס 'ליד' מסק"ר והיום הוא יודע לעבוד יחד איתו וזה שינוי של ממש".

במרוצת השנים השתנו צורות העבודה, האיומים ומערכות הנשק. מערך המסק"ר התפתח, גם למסוק היסעור הוותיק נוספו מערכות מתקדמות ועם הנסיון המבצעי שנצבר, השתנתה הצורה בה מפעילים את הכוח ושיתוף הפעולה בין המסוקים התחדד. "הסיבה היחידה לאימונים המעורבים היא המתאר המבצעי", מסביר רס"ן רז. "אנחנו טסים עם היסעורים, מלווים ומגינים עליהם. בכל יום משולב כמו זה לומדים המון: איך טסים במבנה, איך מתדרכים יחד וכיצד מפתחים שפה משותפת. זו הזדמנות פז לראות איך השני עובד ולקחת ממנו את המהלכים אותם הוא מבצע טוב יותר ולהיפך. יכול להיות שטעינו לאורך שנים, אבל לא ידענו, עד שהבנו שיש דרכים אחרות לבצע את הדברים".

מבחוץ זה אולי נראה קל: ממריאים, נוחתים וממריאים חזרה, אבל בפועל זה מסובך יותר. "בסופו של דבר, טייסי הפתן רוצים לראות ולהבין איך כל התהליך נראה בשטח, איך נראים יסעורים על הקרקע, כיצד נוחתים ליד יסעור וכמה אבק זה עושה", מסביר סרן אנדרש. "לדעתי זה מתאר קיצון עבור כולנו, אנחנו אמנם מתורגלים בנחיתות, אבל אין ספק שאלה גיחות לא פשוטות כלל. היה אימון מצוין ועם זאת יש עוד הרבה מה ללמוד".

יורים עלינו?

מלחמת לבנון השניה היתה קרקע פוריה לניסוי מבצעי בזמן אמת של שיתוף הפעולה. החילוץ המפורסם מהכפר עייתא א-שעב של אל"ם אבנר שזכה בעיטור המופת ושל אל"ם צביקה שקיבל את צל"ש הרמטכ"ל, הוא דוגמה של מסוק ינשוף (בלק-הוק) ומסוק קוברה (צפע) שעובדים יחד בשיתוף פעולה מובהק של מסע"ר ומסק"ר. "באימונים המשולבים אנחנו משמרים את הידע שנצבר במהלך המלחמה האחרונה בלבנון", אומר סרן אורן. "המסקנות שאנחנו מגיעים אליהן במהלך האימון והתחקיר שלאחריו נועדו לטובת המלחמה הבאה. כמו שכבר ראינו לא פעם, עבודת הצוות הכרחית להצלחת המשימה".

מקרים רבים של שיתופי פעולה, הדוקים יותר והדוקים פחות, התרחשו במהלך המלחמה, אחד מהם התבצע, שוב, במהלך מבצע של שייטת-13 בצור. סא"ל ערן: "נדרש חילוץ מוסק. הובלתי את מבנה היסעורים באירוע ונחתנו בעומק לבנון. בסופו של דבר, העמסנו יותר לוחמים מהמותר, אבל הדבר היחיד שחשבתי עליו, הוא האם השארנו מישהו בשטח.

בתור מוביל האירוע, אתה מוכרח לקחת את ההחלטה הכי נכונה לכל הכוחות המעורבים, אבל למעשה, עד שלא תנחת במקום בטוח, לא תוכל לדעת האם כולם באמת נמצאים בבטן המסוק".

עד הפעם הבאה

בין אם על הקרקע ובין אם באוויר, המשימות שאנשי מערך המסוקים מבצעים בשגרה ובלחימה הן, לא פעם, הרבה מעבר לדמיון. החומר שניתן לפרסם על שיתוף הפעולה המיוחד בין טייסות המסוקים אינו רב, הסיכונים שנלקחים והעובדה שכמעט כל המבצעים מתבצעים מחוץ לשטח המדינה, הופכים אותם למסווגים. "המתארים המסוימים בהם נבחן השילוב בין המערכים הם אלה שנבצע במלחמה", אומר סגן איתן. "לכן חשוב שנדע אותם מא' ועד ת' כבר עכשיו, כאשר עדיין רגוע יחסית".
 
אחת המסקנות העיקריות מהתחקיר הפנימי שנערך בחיל-האוויר לאחר מלחמת לבנון השניה, היא תגבור האימונים, לא רק בין כוחות היבשה לאוויר, אלא גם בין המערכים השונים בתוך החיל וכך, לעומת יום משותף אחד בשנה, מתאמנים הצוותים כשש פעמים בשנה. "אם נתאמן יותר, נשתפר וזו עובדה". קובע סא"ל (מיל') בועז. "לכן, כל מה שצריך הוא לטוס. אחרי שרואים את המסוקים בעיניים ולומדים את הטכניקה, השאר מתחבר מעצמו".
 
במבט קדימה נדמה שמבצעים בהם יתפקדו מסוקי היסעור בעצמם וללא השתתפות מסוק קרב מהווים אחוז קטן במיוחד מכלל המשימות. הפעילות בין המערכים מחזקת את העבודה המשותפת ומצמיחה תורות לחימה חדשות. האם זכוכית המגדלת שמוקמה מעל תחקירי המלחמה ויישום המסקנות שלהם תשפר את העבודה יחד? תשובה מוחלטת נדע, בכל זאת, רק במלחמה הבאה.

עוד באותו מדור

לחיות עם הכאב

סמ"ר עפר חביון ז"ל נפל בחודש יולי 1986. אמו שלומית מדגישה את המילה נפל. "אולי עוד רגע יקום..", לא חלל, לא מת, או נפטר, עפר נפל. מתהום הכאב היא מחפשת את הדרך לשמור על השפיות. אין נחמה והיא עדיין מתגעגעת מאוד. תערוכת ציורים שלה, רומן ביכורים שהוציאה בחודשים האחרונים ותוכנית לפיתוח חשיבה יצירתית בחיל-האוויר, הם רק חלק מהדברים שהיא עושה, כדי לעבור מהרגעים שלא הבינה איך השמש זורחת בבוקר ועד שהצליחה לייצר אור בעצמה

מגמת נווטים

ניווט. הקונוטציה, כמעט תמיד, היא צבאית ולמרות זאת רבים עוסקים בניווט דווקא באזרחות. הניווט הספורטיבי הולך ותופס מקום של כבוד בפעילויות סוף השבוע בישראל ובין השבילים, השיחים והעצים, ניתן למצוא קבוצה גדלה והולכת של אנשי חיל-האוויר