מטוס קרב דו-משימתי לתקיפה וליירוט, ארוך טווח. המטוס, הטוב מסוגו בזירת המזרח התיכון, נכנס לשירות בינואר 1998 ומהווה את חוד החנית של חיל-האוויר.
הרעם הינו גירסה של ה-F-15E ("סטרייק איגל"), שיוצרה במיוחד עבור ישראל על-ידי חברת "מקדונל דאגלס" האמריקאית, היום "בואינג". כושר הנשיאה הרב של המטוס, בשילוב עם מערכותיו המתקדמות, מאפשרים לו לבצע תקיפות עומק עם חימוש רב, בטווחים רחוקים, בגובה נמוך, בכל שעות היממה ובכל תנאי מזג-האוויר.
חיל-האוויר בוחר את מטוס הקרב העתידי: הרעם
בחודש ינואר 1994 נבחר ה-F-15E כמטוס הקרב העתידי של חיל-האוויר, לאחר התמודדות ארוכה עם ה-F-18 וה-F-16. חיל-האוויר החליט לרכוש 21 מטוסים, במחיר של מעט יותר משני מיליארד דולר. המטוסים אותם רכשה ישראל הם מדגם שונה במקצת מדגם ה-E, וסימונם I לציון ISRAEL. שמם העברי הוא רעם. ב-1995 אישר ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין, רכישת ארבעה מטוסים נוספים.
טיסת ניסוי ראשונה
בספטמבר 1997 הושלמה הרכבת מטוס הרעם הראשון במפעלי "בואינג" בארה"ב. צוות של כ-30 אנשי חיל-האוויר, שכלל טייסים, אנשי חימוש, תוכנה ומערכות, עבדו ביחד עם הצוות האמריקאי, תיכננו את הליווי הלוגיסטי ופיקחו על פיתוחו וייצורו של המטוס. ב-12 בספטמבר ערך הרעם את טיסת הניסוי הראשונה. הטיסה הוגדרה כטיסת פתיחת תחום, בה נבחנה מעטפת הטיסה של הרעם. בין השאר, נבחן המטוס במהירות של למעלה משני מאך, ובעומס התמרון המירבי, בתשעה ג'י. חודשיים מאוחר יותר, יצאה קבוצת אנשי צוות אוויר ישראלים לקורס הסבה בן חודש וחצי, שנערך באחד מבסיסי חיל-האוויר בארה"ב.
גלילת מטוס הרעם הראשון
ב-6 בנובמבר 1997 נמסר לחיל-האוויר הראשון מבין 25 מטוסי הרעם בטקס הגלילה שהתקיים במפעלי "בואינג" בסנט-לואיס, מיזורי. בסיום הנאומים, צעד שר הביטחון, יצחק מרדכי, לעבר המטוס, שנצבע בצבעי הסוואה מדבריים ונשא טילי אמראם ופיתון-4, והדביק עליו את סמל חיל-האוויר. במקביל, הסיר מפקד חיל-האוויר, אלוף איתן בן-אליהו, את הלוט מעל סמל שנת ה-50 לחיל-האוויר. אחרי הטקס הועבר המטוס לבסיס חיל-האוויר האמריקאי אנגלין, לסדרת ניסויי טיסה.
שני מטוסי הרעם הראשונים נוחתים בישראל
ב-19 בינואר 1998 נחתו בבסיס חצרים שני מטוסי הרעם הראשונים. 3,000 איש הגיעו לבסיס כדי לצפות בנחיתתם של מטוסי הקרב המתקדמים ביותר של חיל-האוויר. מלווים בשני מטוסי בז, דגמי ה-F-15 שכבר משרתים בחיל-האוויר וצמד מטוסי פאנטום, חלפו שני מטוסי הרעם מעל הצופים. המטוסים, שהוטסו על-ידי טייסים אמריקאים, המריאו ממפעלי "בואינג" בסנט לואיס וטסו טיסה ישירה לבריטניה, במהלכה תודלקו חמש פעמים באוויר. אחר-כך טסו ישירות לאיטליה ומשם לישראל - ללא תידלוקים נוספים.
שר הביטחון, הרמטכ"ל, מפקד חיל-האוויר ומפקד בסיס חצרים, ניגשו למטוסים והדביקו עליהם את סמל חיל-האוויר ואת סמל שנת החמישים למדינת ישראל. בכך הועברו המטוסים לרשות ישראל באופן רשמי.
ברעם נערכו מספר שינויים, שנועדו להתאימו לצרכים הייחודים של חיל-האוויר. כך, למשל, מתאפיין המטוס במשקל המראה ובטווח טיסה גדולים יותר משאר דגמי ה-F-15, והוא מצויד במערכות ייחודיות מתוצרת התעשיות הביטחוניות הישראליות, לרבות חליפת לוחמה אלקטרונית מתקדמת מתוצרת חברת "אלישרא". לאור כל השינויים שנעשו בו, מוגדר הרעם כמטוס ה-F-15 המתקדם ביותר בעולם.
בדומה ל-F-15E, גם הרעם בנוי בתצורה דו-מושבית, כאשר הטייס מתרכז בהטסה ובשיחרור החימוש ואילו הנווט משמש כמפעיל המערכות, השולט על הנשק המונחה מרגע השיחרור ועד לפגיעה במטרה.
מערכותיו המתקדמות של המטוס כוללות מכ"ם APG-70, בעל יכולת למפות את פני השטח. באמצעות התמונה החדה שיוצר המכ"ם, ללא כל תלות בתנאי התאורה ומזג-האוויר, ניתן לאתר מטרות שקשה מאוד לגלות אותן באמצעים אחרים, כדוגמת משגרי טילים, טנקים ומבנים - גם בתנאי ערפל מוחלט, גשם שוטף או לילה חשוך. מערכת חשובה נוספת המותקנת במטוס היא מערכת הלנטירן, המאפשרת למטוס לאתר מטרות ביום ובלילה ולכוון לעברן חימוש מונחה.
מערכת הלנטירן כוללת פוד ניווט ופוד הנחיה. פוד הניווט מכיל חיישן פליר לראיית לילה ומכ"ם עוקב שטח, המאפשרים למטוס לטוס במהירות גבוהה בגובה נמוך, תוך התראה על מכשולים קרבים. פוד ההנחיה מכיל חיישן פליר לאיתור מטרות בלילה, סמן לייזר ומנחה טילים. חיישן הפליר מאפשר מעקב אחרי מטרות עד למרחק רב, סמן הלייזר מאפשר שימוש בנשק מונחה לייזר ומנחה הטילים משמש להנחיית טילי אוויר-קרקע.
הרעם מסוגל לשאת כארבעה וחצי טונות דלק במכלים פנימיים, במכלי דלק תצורתיים ובמכלי דלק נתיקים. החימוש אותו נושא ה-F-15I נתלה בצורה כזו, שהוא כמעט ואינו פוגע במבנה האווירודינמי של המטוס, דבר שמונע פגיעה בביצועים. השילוב של גורמים אלה ואחרים מאפשר לרעם לטוס למרחק חסר תקדים, שהיה שמור עד כה למפציצים גדולים בהרבה: כ-4,450 ק"מ. בשילוב עם תידלוק אווירי ניתן להגדיל את הטווח עוד יותר.
מגוון החימוש שמסוגל הרעם לשאת הוא עצום. המטוס מצויד בתותח וולקן 20 מ"מ בעל שישה קנים, והוא מסוגל לשאת סוגים שונים של טילי אוויר-אוויר להגנה עצמית. מכיוון שמשימתו העיקרית היא תקיפת מטרות איכות, מותאם הרעם לנשיאת סוגים שונים של פצצות וטילים מונחים וכן פצצות ברזל. בסך הכל מסוגל המטוס לשאת חימוש במשקל של כ-11 טון.