בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 173 (274) 27/02/07
לגליון זה מצורף פוסטר של הסופה (F-16I) הממוכשרת בעולם (צילום: ניר בן-יוסף):






ומדבקות אתר חיל-האוויר.

עסקי אוויר

"אנחנו מקדימים את האיומים העתידיים"

תגיות: דני מילוא , ראיונות בכירים , מערך הנ"מ , חץ

ניסוי "חץ" מוצלח גרר הדים רבים בתקשורת. אבל, מסתבר שהניסוי האחרון הוא רק הסנונית הראשונה בסדרה ארוכה של שיפורים עתידיים במערכת. מפקד כוחות הנ"מ, תא"ל דניאל מילוא: "בשנים הבאות נפרוס סוללות 'חץ' נוספות ברחבי הארץ, נתגבר את כוח האדם ונשפר את ביצועי המערכות". ניסוי החץ הלילי. סיקור מיוחד

סיון גזית והילה פולקה

ניסוי יירוט של טיל ה"חץ" נערך לפני כשבועיים והסתיים בהצלחה. הטיל פגע במטרה בנקודה הגבוהה והרחוקה ביותר שנוסתה אי–פעם והשמיד אותה לחלוטין. "הניסוי דימה מצב בו משוגר טיל בליסטי לעבר המדינה", אומר סא"ל רן, מפקד יחידת "חרב מגן", המפעילה את סוללות טילי ה"חץ". "מטרת הדמה היתה קטנה, מאתגרת ובעלת כושר תמרון. היא היתה קשה יותר לגילוי וליירוט והציבה לנו דילמות אמיתיות בזמן קצר". הצלחת הניסוי חתמה מספר חודשי הכנות, שכללו גם את יחידת ניסויי הטילים (ינ"ט) ומרכז ניסויי הטיסה (מנ"ט).

"הניסוי המסובך ביותר"

"הניסוי האחרון הוא המסובך ביותר שביצענו אי פעם", אומר סא"ל בעז, מפקד ינ"ט. "מספר המרכיבים החדשים שהוטל עלינו לבדוק הוא גדול וחריג לעומת ניסויים קודמים. ראשית, היירוט התבצע בגובה רב. ינ"ט אחראית על ההיבט הבטיחותי של הניסוי וניסוי בגובה מוליד תפיסת בטיחות מורכבת יותר. אתגר אחר הוא תנאי השיגור: שיגור בחשיכה לדימוי תנאים מבצעיים אופטימליים. מאחר שתפקידנו העיקרי הוא לתעד את הניסוי ולעקוב אחר המיירט והמטרה, נאלצנו להיערך מחדש, הן מבחינת הציוד האופטי והן מבחינת אימון ותרגול האנשים. צריך לזכור שיש לכך גם השלכות פסיכולוגיות על אנשי היחידה, שזו הפעם הראשונה שהם מבצעים ניסוי 'חץ' בלילה.

"בנוסף, השבחנו לאחרונה את מערכות השדה שלנו, שנבדקו באופן מבצעי בפעם הראשונה. בניסוי כזה היחידה כולה מתגייסת ומרגישים היטב את כובד האחריות על כתפי האנשים, החל מאלה שהבריגו בורג או חיברו חוטים, דרך אלה שתפעלו את מערכות המעקב וכלה במנהל הטכני ובמנהל הניסוי. מבחינתנו לא היה זה ניסוי של ינ"ט או של חיל–האוויר, אלא ניסוי ברמה לאומית".

גם ביחידת "חרב מגן" החלו ההכנות חודשים מראש. "לפני ההכנות האופרטיביות, היה עלינו להגדיר את חשיבותו ומשמעותו של ניסוי כזה, שאינה רק מבצעית כי אם גם מדינית, במיוחד נוכח ההצהרות שמפזרות מדינות מסוימות כנגד ישראל. העדפנו שלא להיכשל, וזה בלשון המעטה", מסביר סא"ל רן, "עם זאת, היה עלי להכין את לוחמי למתאר מסובך מכפי שציפו.

"במהלך האימונים, למשל, לא הודענו ללוחמים מתי שוגרה המטרה. תרגלנו את המעבר 'מאחד לאפס', כשפתאום קופצת מטרה על המסך וצריך ליירט אותה. כאשר מטוס נשלח לתקיפה ומפספס תמיד יכול להמריא מטוס נוסף מטייסת אחרת. אם אנחנו נפספס לא תהיה הזדמנות שניה. זו אחריות אדירה".

השמדת המטרה היא אולי הפרמטר היחיד להצלחה בזמן אמת, אך לא בניסוי. "כמובן שהיעד המרכזי הוא לפגוע במטרה. אבל יש עוד מספר רב של מטרות משנה שמכריעות בין הצלחת הניסוי לכשלונו. לדוגמא, נושא השיגור במתווה מערכתי, שבמסגרתו השתתף מערך ההגנה האקטיבית ממספר אתרים שונים. נושא הקישוריות התבטא גם בשילוב מערכת ה'פטריוט' כשכבת הגנה שניה. כך שלמעשה השיגור הצליח אך התחקור האמיתי רק התחיל".

טיל יצא!

ניסוי מורכב כמו ניסוי "חץ" מצריך חזרות - והרבה. בשפה המקצועית מכונה כל חזרה כזו שיגור "לבן" והיא למעשה ביצוע הניסוי ללא שיגור המיירט וללא הטלת טיל מטרה. במנ"ט, שאחראית על הצד המוטס בניסוי, בירכו הפעם על ה"לבנים" הנוספים, שכן היה עליהם להתמודד עם מתאר חדש: הטלת טיל המטרה תוך כדי מתאר טיסתי מורכב יותר. "הטלה במסלול תלול מאפשרת הדמיה טובה יותר של טילים ארוכי טווח", אומר רס"ן גיל, מהנדס ניסוי במנ"ט. "אם מוסיפים למתאר ההטלה גם טיסה של שעתיים הרחק מחופי ישראל בים ובחשכה, כבר מתקבלת גיחה מסובכת. כדי להימנע מתופעת וורטיגו, צריך לסמוך על המכשירים ולא על החושים". על–אף החזרות, לא הכל התבצע לפי התכנון. "התמודדנו עם קשיים לא צפויים שצצו בתחילת היום", מגלה רס"ן גיל. אולם, הביטוי השחוק "ההצגה חייבת להימשך" תקף גם כאן וכך החלה הספירה לאחור.

"יעף הטלת המטרה מתחיל כעשר דקות לפני ההטלה", מסביר סרן רונן, מנהל הניסוי מטעם ינ"ט. "במקביל לפתיחת היעף קיבלתי אישור מכל הגורמים המעורבים בניסוי, כלומר כולם מוכנים להטלה. ברגעים האחרונים צריך להקפיד לא לעשות טעות כמו שיגור המטרה או המיירט כאשר שדה הניסוי עדיין לא מוכן. הרי איסוף הנתונים על–ידי השדה הוא קריטי לניתוח תוצאות הניסוי". כמו שיגור "לבן" מתבצע גם יעף "לבן", שהוא חזרה גנרלית, המתרחשת דקות לפני ההטלה. "ביעף ה'לבן' הראשון נתקלנו ברוח צד חזקה מאוד, שגרמה לסטייה מהמסלול המתוכנן", מספר רס"ן גיל. "ביצענו יעף 'לבן' נוסף כדי לתקן את החריגה הזו ואז קיבלנו אישור".

על אולם הפיקוד, ממנו התנהל הניסוי, נפלה דממה. ברור לכל שזה רגע האמת, רגע ההטלה. "מרגישים את המתח בתא–הטייס", מעיד רס"ן גיל, "אנשי צוות–האוויר צריכים להיות בפוקוס כל שניה. מרגע הלחיצה על ה'פיקל', עוברות שלוש שניות עד לשחרור טיל המטרה. אני יכול לומר שאלו היו שלוש השניות הארוכות בחיי".

זמן קצר לאחר הטלת המטרה רכש מכ"ם מערכת החץ, המכונה "אורן ירוק", את המטרה. "המכ"ם זיהה את המטרה וסיווג אותה", מספר סא"ל רן, "אך על המסך הופיעו מטרות נוספות, שהיו מטרות דמה לצורך אימון הסוללה. לאחר סימון המטרה הועברו הנתונים למרכז ניהול היירוט". סגן אייל, שמשרת כסגן מפקד הסוללה, היה אחראי על היירוט באתר שיגור אחר. "באותם רגעים תחושת האחריות מציפה אותך", מספר אייל, "התכוננו לניסוי חודשים ארוכים, אז האצבע אמנם לא רעדה אבל ההתרגשות עצומה".

שיגור ה"חץ" כלל לא מבשר על סיום הניסוי, נהפוך הוא. "אפשר לומר שלאחר הטלת המטרה מתחיל הניסוי באמת", אומר סרן רונן. "החל מאמצעי המעקב וכלה באמצעי הבטיחות, בייחוד בכל מה שנוגע ל'חץ'. לאחר שיגור המיירט, אולם הפיקוד דרוך כל–כך, וממש אפשר לשמוע את נשימותיו של קצין הבטיחות. הוא זה שצריך להחליט האם להפעיל את מנגנון ההשמדה העצמית של הטיל במקרה והוא סוטה ממסלולו. כל זה נמשך עד רגע היירוט".

"קשה יותר ללמוד מהצלחה"

ה"חץ" לא סטה ממסלולו, אלא התנהג בדיוק על–פי התחזיות. "המיירט טס כמספר דקות לפני הפגיעה במטרה", אומר סא"ל רן, "הדקות האלו נראו לי כמו נצח. אבל באותם רגעים אין זמן להתרגש כי אתה מגייס כל טיפת ריכוז לתפעול המבצעי. ככל שעברו השניות ברור היה שה'חץ' מתנהג ממש כמו בסימולציות. לרגע הייתי צריך להזכיר לכולם שאנחנו לא בתרגיל, אלא בשיגור האמיתי" ואכן, הפגיעה היתה מדויקת והמטרה הושמדה כליל.

"המערכת עמדה בכל הציפיות", אומר תא"ל מילוא, "הניסוי הוכיח פעם נוספת את יכולתה של מערכת ה'חץ' ואת ההישג המרשים של התעשייה הישראלית. מבחינתנו כל ניסוי כזה הוא שלב נוסף בהכנות היחידה למשימות המבצעיות העתידיות". ניתוח ראשוני של משמעות הניסוי מחדד את התפיסה ה"רב שכבתית" של מערך הנ"מ. "היום כבר ניתן לומר שתפיסת ההגנה שבמרכזה סוללה אחת שפועלת לבד כבר פחות רלוונטית", מוסיף תא"ל מילוא. "בניסוי הפעלנו יותר ממכ"ם אחד, יותר מקרון שו"ב (שליטה ובקרה) אחד ויותר ממערכת נשק אחת. כך נוצר ניסוי 'רב מערכתי', המעצים את יכולתנו המבצעית".

ביחידת "חרב מגן" כלל לא נחים על זרי הדפנה. "מיד בתום הניסוי ביצענו תחקיר ראשון בסדרה ארוכה של תחקירים", אומר סא"ל רן, "מאתגר יותר לתחקר ניסוי מוצלח, כי קל לטעות ולחשוב שהפגיעה בלבד חשובה. בכלל, קשה יותר ללמוד מהצלחה מאשר מכשלון". פרט לתחקירים עסוקים במערך הנ"מ כבר בתכנון הניסויים הבאים. "נקיים עוד מספר ניסויים השנה, בנוסף להכנת לוחמי ה'חץ' לתרחישים מורכבים אף יותר", אומר תא"ל מילוא, "בניסויים הבאים ייבדק ה'חץ' מול טיל מטרה מתקדם, המדמה טילים מתוחכמים בעלי נתוני טיסה מורכבים יותר, שלאו–דווקא קיימים היום בארסנל המדינות שמאיימות על ישראל. לא רק שאנחנו לא מפגרים אחרי האיומים העתידיים, אנחנו מקדימים אותם".

עוד באותו מדור

נפרד מחיל-האוויר. הרמטכ"ל הפורש, רב-אלוף דן חלוץ ומפקד חיל-האוויר, האלוף אליעזר שקדי. צילום: שקד סבג

מטס הפרידה של חלוץ

במסגרת אירועי הפרידה מצה"ל, הגיע הרמטכ"ל הפורש, רב–אלוף דן חלוץ לביקור אחרון בחיל שבו גדל - חיל–האוויר. בסוף חודש ינואר הוא סייר בבסיס רמון וערך טיסה אחרונה על מטוס סופה (F–16I).

מערכות ההגנה של המטוסים יאתרו את שיגורי הטילים

מערכות ההגנה נגד טילים הוכיחו במלחמה האחרונה בלבנון שביכולתן לאתר שיגורים רבים, גם כאלה שלא כוונו אל המטוס. כעת, הוחלט במטה חיל–האוויר לשפר את המערכות, כדי להופכן לכלי יעיל בציד טק"ק (טילי קרקע–קרקע)