בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 173 (274) 27/02/07
לגליון זה מצורף פוסטר של הסופה (F-16I) הממוכשרת בעולם (צילום: ניר בן-יוסף):






ומדבקות אתר חיל-האוויר.

עסקי אוויר | ראש להק מודיעין, תת–אלוף רם שמואלי

"איראן אינה עוסקת כל בוקר בשאלה איך לתקוף את ישראל"

תגיות: ראיונות בכירים , להק מודיעין , איראן

ראש להק מודיעין בחיל–האוויר, תא"ל רם שמואלי, מדבר על המצב במזרח–התיכון לאחר המלחמה בלבנון, מתאר את הבעיות וההזדמנויות ומשוכנע כי אנשי להק מודיעין יעמדו בכל אתגר חדש

סיון גזית וליאור אסטליין

מה היא תמונת המצב המודיעינית במזרח–התיכון, נכון לפברואר 2007?

"המזרח–התיכון נמצא במצב של אי יציבות שמאפיין את כל חלקיו וזרמיו. מצב כזה הינו יוצא דופן גם בהתבוננות היסטורית לאחור.

עקב היווצרות שתי חזיתות, החזית הרדיקאלית בהובלת איראן והחזית המתונה יותר המשותפת למספר מדינות, כל אירוע בכל זירה יש לו קישוריות כוללת שעלולה להצית את האזור כולו. העולם המוסלמי נמצא במצב של אי–וודאות ושאלות של מהות חברתית מול אזרחיו ובנוסף מעמדו ומיצובו בעולם ומול המערב.

לפחות שלושה מוקדים במזרח–התיכון נמצאים בשלב זה או אחר של סכנת מלחמת אזרחים: לבנון, הרשות הפלשתינאית והאירועים בתוך עיראק אשר למעשה הינם מלחמת אזרחים בפועל.

לאורך כל ההיסטוריה, ארגוני מודיעין אינם מצטיינים בתחזיות של תהליכים שאינם ליניאריים ומצב אי היציבות במזרח–התיכון כיום, צופן בחובו אירועים מפתיעים שקשה יהיה לחזות אותם. אי לכך, עלינו כמודיעין חיל–האוויר, להכין את עצמנו היטב למגוון אפשרויות רחב ככל שניתן.

יחד עם זאת, בסכנת אי–היציבות יש בהחלט פתח נרחב להזדמנויות מדיניות ולשותפויות והסכמים שבעבר לא ניתן היה ליזום אותם, אך אלו כולם אינם נמצאים בתחום אחריותנו כצבא".

מה מתרחש בחזית לבנון לאחר מלחמת לבנון השנייה?

"ראשית יש להדגיש כי ארגון החיזבאללה יצא מוכה מן המלחמה ויותר מכך, יצא מופתע, על–פי דברי חסן נסראללה. יכולת הווטו של חיזבאללה בלבנון נפגעה, תשתיות הארגון נפגעו ובחלקן הושמדו אולם כל זה לא מפריע לארגון להציג תדמית אחרת לגמרי. המציאות והתוצאה האמיתית של המלחמה עוד יתבהרו בעתיד, אך אם נשווה את השיקום מנזקי המלחמה משני עברי הגבול, נראה שכאן תוקנו כבר כמעט כל הנזקים בעוד בביירות ובדרום לבנון מתנהל נושא זה בעצלתיים ומי ששילם את המחיר הכבד ביותר על טעויות נסראללה הם אזרחי לבנון, למרות שנמנענו לתקוף תשתיות של מדינת לבנון. אני מקווה שעובדה זו תגרום להם למחשבות על העתיד בכל הקשור לתמיכה בחיזבאללה.

אירועי השבועות האחרונים מעידים כי חיזבאללה נמצא במצב מורכב בזירה הפנים–לבנונית. תדמיתו כמגן לבנון השתנתה לחלוטין ולמרות ההכרזות של הארגון, הרי שההרתעה של צה"ל בכלל וחיל–האוויר בפרט כלפיו עלתה.
תוצאות המלחמה בלבנון עוד ילמדו ויתבהרו ככל שיחלוף הזמן, אך ניתן לומר כבר עכשיו שחיזבאללה נפגע קשה במלחמה והופתע, שוב על–פי דברי נסראללה, מעוצמת התגובה וההרס של צה"ל בכלל וחיל–האוויר בפרט. ניתן לומר שההרתעה של חיל–האוויר מול חיזבאללה לא נפגעה, אם כי הם מנסים למזער את הפגיעה בהם דרך מסע תדמיתי מוצלח.

הפגיעה בתשתית חיזבאללה שכללה את הכפרים בדרום לבנון הינה קשה ויעברו שנים עד לשיקומם. צבא לבנון פרוס על הגבול עם ישראל, מה שלא קרה 38 שנים. כמעט 10,000 מחיילי הכוח הרב–לאומי פרוסים בדרום לבנון ואילו חיזבאללה כבר לא נע חופשי בדרום ונאלץ לנדוד בחלקו צפונה לליטאני.

באם הייתי מתאר את התוצאות האלה בטרם המלחמה כתוצאות צפויות, היה קשה להאמין שניתן להשיג את כולן אך בפועל כולן הושגו, למעט החזרת החטופים. יחד עם זאת ולמרות הפגיעה בחיזבאללה וביכולותיו, לא קשה להבין שאם נחזור ונתעלם מחימושו של חיזבאללה על–ידי הסורים והאיראנים כמו שעשינו שש שנים החל בשנת 2000, לא ירחק היום וחיזבאללה יחזור לכוחו".

מה היו הישגי המלחמה של להק המודיעין?

"בעקבות מלחמת יום–הכיפורים, החליט האלוף בני פלד ז"ל, כי יש צורך לחזק את למד"ן כארגון מודיעיני טקטי, עצמאי ואופרטיבי. כתוצאה מכך, קיבל למד"ן משנה אחריות לנושאי אוויר, טילי קרקע–אוויר והתרעה אווירית. לפני יותר מעשור, נוספה ללמד"ן אחריות על טילי קרקע–קרקע (טק"ק) ולפני מלחמת לבנון השנייה קיבלנו אחריות משותפת על צייד רקטות (רק"ק) לטווח בינוני וארוך.

את משימותינו עשינו בצורה טובה עם הצלחות מרשימות ביותר. חלק גדול ממשגרי הטילים הסורים והאיראנים לטווח בינוני וארוך שהיו בידי חיזבאללה הושמדו לפני או לאחר שיגור ואת היכולת הזאת נשפר עוד יותר לקראת איום עתידי.

גם הצד השני למד ומשפר את יכולותיו ועלינו מוטלת החובה לשמור פער קבוע לטובת חיל–האוויר. הפער הזה תלוי ברובו ברמת המודיעין האווירי ועל כך אנו שוקדים. יש לומר כי הטיפול יחד עם כוחות הקרקע והארטילריה בנושא ציד הקטיושות קצרות הטווח לא היה טוב, אם כי ידענו מראש את מגבלת היכולות שלנו בהקשר זה.

חשוב לשוב ולהדגיש שבעוד חיזבאללה כיוון את נשקו אך ורק כדי לפגוע בריכוזי אוכלוסין, אנחנו לא פגענו בכוונה תחילה בתשתיות מדינת לבנון, למעט פגיעה מצומצמת בתחילת המלחמה,  או באזרחים.

במלחמה עתידית עם לבנון או בעיקר עם סוריה ובמיוחד אם אזרחי מדינת ישראל יהיו מטרות לתקיפה על–ידי מדינה ריבונית אויבת, אינני חושב שאנו נמנע מפגיעה בתשתיות המדינה התוקפת. את יכולת ההשמדה וההרס שלנו אפשר היה להבין בתקיפה של מפקדות המחבלים ברובע דחייה בבירת לבנון, רובע שנהרס כליל.

מה היא התחזית לגבי החזית הפלשתינאית?

"הציבור הפלשתינאי ברובו עייף, רעב ומותש מהתמשכות המצב של עימות קבוע ומהמצב הכלכלי והחברתי ברחוב הפלשתינאי, בעיקר ברצועת עזה ואני מעריך שרוב הציבור שם מעדיף משא–ומתן על פני הלחימה המתמשכת.

במקביל יש התחזקות הולכת ונמשכת של ארגון החמאס, במימון, תמיכה ועידוד איראניים. הזרמת הנשק לרצועה נמשכת ובנושא זה יש לחיל–האוויר פעילות משותפת עניפה מאוד הן עם פיקוד דרום והן עם פיקוד מרכז. המודיעין שאנו אוספים מאפשר לנו לתקוף את המנהרות ברצועת עזה בעזרת פצצות המוטלות ממטוסי קרב ובכך להפחית את גורמי הסיכון לכוחות קרקעיים שנפגעו לא פעם בעת חשיפת מנהרות.

המצב השורר כיום ברצועה מעלה את המסקנה כי קיים פוטנציאל לעימות בין החמאס לצה"ל ולמרות שהפעילות ההתקפית נגד הפלסטינים באש ירדה, הפעילות המודיעינית עלתה.

לאחרונה הצלחנו לפתח יכולת שהיא פריצת תחום בנושא זה: איסוף מודיעין על–ידי כלי–טיס בלתי מאויישים בתנאי מזג–אוויר גרועים כולל גשם. יכולת זו היא תוספת גדולה מאוד ליכולת המבצעית של חיל–האוויר".

מה הן ההתפתחויות במעגל השלישי?

"איראן היא מדינה עם היסטוריה של אלפי שנים ועם בעל גאווה לאומית חזקה. מצד אחד זו מדינה בעלת יכולות טכנולוגיות ומצד שני, מבחינה לאומית, צרובות לה שתי טראומות שמשפיעות על התנהגותה כאומה: האחת, מלחמת איראן עיראק בה הותקפה הבירה טהרן שהייתה ללא יכולת הגנה מספקת והשניה "פטרונות" המערב בראייתם, בדגש על ארצות–הברית עוד מתקופת השאה. בתקופה זו, לראייתם, קבעו לאיראן את דרכה, אופייה וניצלו את עושרה עד המהפכה ב–1979. לאלו יש להוסיף את נקודת המבט האיראנית על סביבתם הקרובה: ממערב כוחות אמריקאים בעיראק, ממזרח כוחות נאט"ו באפגניסטן, מדרום מדינה אסלאמית גרעינית ומצפון עמים אסלאמיים שבחלקם אינם אוהדים.

למרות שהעם האיראני איננו תומך בשלטון הקיים והיה רוצה יותר רפורמות, חופש ופתיחות, הוא תומך בזכותה של איראן לקבוע את דרכה ולפתח יכולת גרעינית אזרחית ואולי אפילו צבאית.  איראן אינה עוסקת כל בוקר בשאלה איך לתקוף את ישראל, אלא מנתחת את שלל האינטרסים האזוריים ב"שכונה הבעייתית" בה היא נמצאת. העיסוק בישראל מחזק את המשטר כלפי פנים וגם מבחינה אזורית בתור אויב מוסכם ומשותף לכולם.

לגבינו, מדובר בשלטון קיצוני שאחד ממנהיגיו מאיים על ישראל באופן שמזכיר פרקים אפלים מעברנו. צריך לזכור שמעבר לסכנה של נשק גרעיני באיראן, קיימת סכנה חמורה יותר של זליגת טכנולוגיות גרעיניות לארגוני טרור שאיראן תומכת בהם.

מכל אלו ניתן להסיק שהסוגיה האיראנית נמצאת לפתחה של  הקהילה הבין לאומית".

מה הם האתגרים העומדים בפני להק מודיעין?

"כאשר אנשי להק מודיעין באים אלי ושואלים איזו חזית נמצאת בעדיפות עליונה, אין לי תשובה מוחלטת עבורם, בעיקר משום שכל רגע יכולה לצוץ הפתעה מכיוון זה או אחר. מצב עניינים זה יוצר עבודה בלתי פוסקת ואם עבדנו קשה במלחמה וחשבנו שלחץ העבודה ירד אחריה, הרי שהתבדינו.

זה המקום להזכיר את האנשים הנושאים בנטל העבודה הרצופה. בלמד"ן יש חיילים וקצינים מסורים וממוקדים במשימה. העבודה של האנשים בלמד"ן מסווגת מאוד ברובה ומתבצעת מאחרי הקלעים, אך את התוצאות רואים כאשר מופעל כוח אווירי כמו במלחמה האחרונה.

ייחודם של אנשי למד"ן הוא ביכולת לחקור ולסנכרן עבודה של קמ"נים מאמ"ן, המוסד, מהשב"כ ועוד ארגונים שותפים שביחד נותנים את השלם המודיעיני לחיל–האוויר. העבודה המודיעינית המשותפת מלמדת ומקדמת מאוד את אנשינו. מעמדם ויכולתם המקצועית של קמ"ני למד"ן בקרב קהיליית המודיעין הישראלית וגם בעולם, ידועים לטובה.

העבודה סביב השעון במלחמה הבליטה את הנכס הגדול שלנו - אנשי המילואים. היו כאן אנשים שהגיעו לשירות מילואים רצוף של 40 יום, עזבו עסק או משפחה ובאו הנה כדי לתרום למאמץ. יחד עם החיילים והקצינים המצויינים של להק מודיעין הגענו לתוצאות טובות מאוד במלחמה.

יחידת שט"ל (שירותים טכניים למבצעים), שהיא יחידת האיסוף החזותי שלנו, עבדה בהיקף פעילות גדול תוך שימוש בלוויינים ובצילומים של אמצעי איסוף שונים ותרמה רבות לפעילות המבצעית של חיל–האוויר.

צריך לציין גם את מטוס הביון החדש, ה'שביט'. מטוס זה מקנה לנו יכולות חסרות תקדים וביכולתו 'לראות רחוק' בצורה טובה מאוד. מהרבה בחינות זה הוא המטוס המתקדם ביותר בעולם. גם למטוס הבקרה החדש, ה'עיטם', יש יכולות חסרות תקדים בכל מקום ובכל מרחק והוא יכול לשהות באוויר שעות רבות. כך, בסך–הכל, אני יכול לציין כי להק מודיעין 'עלה כיתה' ביכולותיו בעת האחרונה וזאת בעיקר בזכות חיילים וקצינים וקצינות מסורים ביותר.

בעת הזו שהאווירה במדינה איננה מרוממת במיוחד אני חש גאווה ואחריות גדולה במשימות המוטלות על המודיעין של חיל–האוויר. בלהק מודיעין ובחיל–האוויר יש הרבה אנשים מהסוג שנותן ותורם ובהם אני גאה מאוד.

הייתי רוצה שכל אזרח במדינת ישראל יוכל להיות חשוף ליכולות שלנו ולהכיר את האנשים שלנו שעושים עבודת קודש על–מנת לספק בטחון למדינה. האיום האיראני או הסורי הוא לא האיום הכבד עלינו, כי אם חוסר אמונה לפעמים בצדקת דרכנו וביכולותינו להתמודד עם כל איום. אסור לנו להתעייף בעת הזו ומוטלת חובה היסטורית להעמיק שורש בארץ הזו למען ילדינו והדורות הבאים. רק כך ידעו השכנים שלנו שאנו כאן לתמיד ואולי גם ישתפו עמנו יותר פעולה לטובתם לא פחות מאשר לטובתנו".

עוד באותו מדור

"אנחנו מקדימים את האיומים העתידיים"

ניסוי "חץ" מוצלח גרר הדים רבים בתקשורת. אבל, מסתבר שהניסוי האחרון הוא רק הסנונית הראשונה בסדרה ארוכה של שיפורים עתידיים במערכת. מפקד כוחות הנ"מ, תא"ל דניאל מילוא: "בשנים הבאות נפרוס סוללות 'חץ' נוספות ברחבי הארץ, נתגבר את כוח האדם ונשפר את ביצועי המערכות". ניסוי החץ הלילי. סיקור מיוחד
נפרד מחיל-האוויר. הרמטכ"ל הפורש, רב-אלוף דן חלוץ ומפקד חיל-האוויר, האלוף אליעזר שקדי. צילום: שקד סבג

מטס הפרידה של חלוץ

במסגרת אירועי הפרידה מצה"ל, הגיע הרמטכ"ל הפורש, רב–אלוף דן חלוץ לביקור אחרון בחיל שבו גדל - חיל–האוויר. בסוף חודש ינואר הוא סייר בבסיס רמון וערך טיסה אחרונה על מטוס סופה (F–16I).