מטוס קרב למשימות עליונות אווירית מתוצרת ארה"ב. מאז כניסתו לשירות בחיל-האוויר ב-1976 רשם לזכותו ה-F-15 עשרות הפלות והשתתף במבצעי תקיפה ארוכי טווח כדוגמת תקיפת מפקדות אש"ף בטוניס ב-1985.

גם היום, יותר מ-20 שנה לאחר שנכנס לשירות מבצעי, ה-F-15 הוא אחד ממטוסי הקרב המובילים של חיל-האוויר.

מטוסי ה-F-15 נוחתים בישראל

ב-1974 הוקם צוות בדיקה לבחירת מטוס להשגת עליונות אווירית. המטוס הנבחר אמור היה להבטיח את שמירת העליונות של חיל-האוויר על-פני צבאות ערב למשך שנים רבות. המטוסים המועמדים היו ה-F-14 וה-F-15, ושניהם הוטסו בארה"ב על-ידי טייסי חיל-האוויר. אלה ערכו בחינות של כושר תימרון, מערכת-הנשק ותכונות הטיסה. צוות הבדיקה קבע פה אחד, כי ה-F-15 עולה על ה-F-14, ומאפשר להכתיב את צורת הקרב ולהשיג הכרעה, כנגד כל אחד מסוגי המטוסים הנמצאים במדינות-ערב. ביולי 1976 יצא צוות ההקמה של טייסת ה-F-15, שקיבל בינתיים את הכינוי "בז", לקורס הסבה בארה"ב. בראש הצוות עמד מפקד הטייסת הנבחר, ולימים מפקד חיל-האוויר, האלוף איתן בן-אליהו. ב-10 בדצמבר 1976 הגיעו ארצה המטוסים הראשונים. נחיתתם ביום שישי, לאחר כניסת השבת, הביאה לנפילת הממשלה.

40 הפלות

מטוסי ה-F-15 בשירות חיל-האוויר הישראלי הפילו 40 מטוסים, כולם של חיל-האוויר הסורי. ב-27 ביוני 1979 הפיל תא"ל (מיל') משה מטוס מיג-21 סורי בשמי לבנון. היתה זו הפלת הבכורה העולמית של המטוס. ב-13 בפברואר 1981 הפיל F-15 של חיל-האוויר בטיל אוויר-אוויר מיג-25 סורי. היתה זו ההפלה הראשונה בעולם של מיג-25.

מבצע "אופרה"

ב-7 ביוני 1981, ליוו שישה מטוסי F-15 את שמונת מטוסי ה-F-16 שתקפו את הכור הגרעיני בעיראק. מטוסי ה-F-15 נועדו לתת למטוסים התוקפים הגנה בפני מטוסי אויב.

מלחמת שלום הגליל

מלחמת לבנון ביססה את מעמדו של מטוס ה-F-15 כמטוס יירוט. במהלך המלחמה הופלו כ-30 מטוסי מיג-21 ומיג-23 סוריים. תא"ל (מיל') משה: "מנענו מהסורים לטוס בלבנון, ועשינו את זה בצורה הטובה ביותר. כל מיבנה של מטוסים סוריים, שניסה לחצות את הקווים, כדי לתקוף את כוחותינו בלבנון - הופל. לפעמים נותר מהמיבנה מטוס בודד, שחזר לספר מה היה. חגגנו, הפלנו ממש בסיטונאות. המיג-21 והמיג-23, שהיוו את עמוד-השידרה של חיל-האוויר הסורי, פשוט הובסו. מבחינת הטייסת שלנו, המלחמה היתה כמו מטווח". הקמת טייסת F-15 נוספת היתה מתוכננת ל-6 ביוני 1982, אולם באותו תאריך בדיוק פרצה מלחמת לבנון. נוצר מצב, שבו המטוסים הנוספים היו כבר בדרכם לישראל, אולם בשל העיכוב הבלתי מתוכנן, הם נשארו ככוח חיזוק למטוסי הטייסת האחרת. בתום המלחמה הוקמה הטייסת החדשה.

נחיתה ללא כנף

בקיץ 1983 ביצע F-15 ישראלי אימון קרב-אוויר נגד מטוסי סקייהוק באיזור נחל צין. בשעת הקרב סטה אחד הסקייהוקים ממסלולו, והתנגש בעוצמה רבה בשורש הכנף של ה-F-15. טייס ה-F-15 הבחין, כי לכנף נגרם נזק קשה, אך החליט לנסות להנחית את המטוס בבסיס סמוך. רק לאחר הנחיתה, כשיצא הטייס מתא-הטייס והביט לאחור, הוא גילה כי הכנף נתלשה מהמטוס לחלוטין, והוא הנחית את המטוס עם כנף אחת בלבד.
תוך חודשים ספורים שופץ ה-F-15 חסר-הכנף, וחזר לטוס באופן מבצעי בטייסת. מהנדסי חברת מקדונל דאגלס התקשו להאמין לסיפור הנחיתה, שכן על-פי תוכניות המטוס, אין אפשרות להנחיתו ללא כנף.

מבצע "רגל עץ"

ב-1 באוקטובר 1985 בוצעה התקיפה לטווח הארוך ביותר שביצע צה"ל מעולם. מטוסי F-15 תקפו והשמידו מפקדות של אש"ף בחמאם א-שאט על חוף טוניס, בתגובה על רצח שלושת השייטים הישראלים בלרנקה שבקפריסין בספטמבר אותה שנה. התקיפה גרמה להרס של 90 אחוזים משטח המחנה. עשרות מחבלים נהרגו ורבים נפצעו.

חיל-האוויר קולט 25 מטוסים נוספים

בחודש אוקטובר 1993 קיבל חיל-האוויר הישראלי 25 מטוסי F-15 מעודפי חיל-האוויר האמריקאי. חמשת המטוסים הראשונים הגיעו מארה"ב עם נחיתת-ביניים בת יום באירופה, ונחתו בבסיס חיל-האוויר במרכז הארץ.

בז-2000

בשנת 1995 החלה בישראל תוכנית "בז-2000" במטרה להתאים את מטוסי ה-F-15 טיסה בשדה-הקרב של שנות ה-2000, תוכנית ההשבחה תערוך שינויים מקיפים במערכות האוויוניקה של המטוס בעלות כוללת של כ-90 מיליון דולר, והיא צפוייה להסתיים בתחילת העשור הבא. סידרת ההשבחות כוללת שיפור בתצוגות תא-הטייס, המתקבלות מהמכ"ם ומחיישנים נוספים שבמטוס. את מחשב החימוש הישן במטוס יחליף מחשב החימוש, שישמש במטוסי ה-F-15I. בסיום ההשבחה יהיו מטוסי ה-F-15 מצויידים באוויוניקה ברמה דומה לאוויוניקה של מטוסי ה-F-16.

עד כה פותחו מספר דגמים של ה-F-15 המתחלקים לשתי קבוצות: דגמים חד-מושביים ודגמים דו-מושביים, שנועדו לאימון אך שומרים על יכולתם הקרבית.

F-15A

המריא לראשונה ב-1972, ויוצר בכ-385 מטוסים, המשרתים בחילות-האוויר של ארה"ב וישראל.

F-15B

הדגם הדו-מושבי של המטוס, המריא לראשונה ביולי 1973. הוא משמש לאימון טייסים, למרות שהוא בעל כושר קרבי זהה לזה של ה-A.
60 מטוסים מדגם B טסים בחילות-האוויר של ארה"ב וישראל. קרוב ל-100 מטוסים יוצרו מדגם זה.

F-15C

המריא לראשונה בפברואר 1979. המטוס מצוייד במנועים חדשים, במערכות אוויוניקה מתקדמות, והוא מסוגל לשאת כמות גדולה מאוד של דלק. בנוסף, מסוגל ה-F-15C לשאת מיכלי דלק תצורתיים, המעניקים לו טווח טיסה גדול יותר, בלי לפגוע בביצועיו.
ביוני 1985 נערכו שיפורים במערכות המטוסים במסגרת תוכנית השבחה. בין היתר שופרו המכ"מ, מערכת בקרת הפעלת החימוש ומערכת הלוחמה האלקטרונית. 488 מטוסים מדגם זה טסים כיום בעולם, בחילות-האוויר של ארה"ב, ערב הסעודית וישראל.

F-15D

פותח במקביל לדגם C בתצורה דו-מושבית, ויוצר ב-61 מטוסים שסופקו לישראל, ערב הסעודית, יפאן וארה"ב.

F-15J

הדגם היפאני של ה-F-15, והוא נגזרת של דגם C ודגם DJ הוא גירסה של דגם D. המטוס מיוצר ביפאן על-ידי חברת "מיצובישי" בזיכיון מיוחד מטעם "מקדונל דאגלס", וכבר יוצר ביותר מ-300 מטוסים.

F-15E

הגירסה החדישה ביותר של המטוס, מכונה "סטרייק איגל". מטוס תקיפה דו-מושבי, המשמש למשימות תקיפה איכותיות בכל מזג-אוויר, ומבוסס על ה-F-15B הדו-מושבי. מהדגם יוצרו למעלה מ-200 מטוסים. ל-F-15E שתי נגזרות נוספות: F-15S ו-F-15I. ה-F-15S הוא גירסה בעלת יכולות פחותות מה-F-15E, שפותחה עבור ערב-הסעודית. הדגם אינו מכיל חלק מהאופציות של מערכת הלנטירן והמכ"ם, ואינו מצויד במערכת לוחמה אלקטרונית מתקדמת. F-15I, "רעם" בשמו העברי, פותח עבור ישראל. שני המטוסים הראשונים נחתו בארץ בינואר 1998.

ראשיתו של ה-F-15 בדרישה של חיל-האוויר האמריקאי למטוס-קרב מתקדם, בעל יכולת אוויר-אוויר טובה משל כל מטוס-קרב אחר, שנמצא בשירות או צפוי להיכנס לשירות. אחד הזרזים העיקרים למיכרז ה-FX, כך נקרא המיכרז שהביא לפיתוח ה-F-15, היתה חשיפתו הפומבית של מיג-25 הרוסי. מיג-25 נחשב באותה תקופה למטוס המתקדם בעולם, והאמריקאים חששו שהם יאבדו את היתרון בקרבות-אוויר.

אב-הטיפוס הראשון של F-15, שפיתחה חברת "מקדונל דאגלס", היום "בואינג", המריא לטיסת הבכורה ב-27 ביולי 1972. חיל-האוויר האמריקאי, שהיה הלקוח הראשון של המטוס, קלט את ה-F-15 הראשון ב-1974, והעניק לו את השם "איגל", נשר. מהר מאוד הוכיח המטוס, כי הוא אכן מטוס-הקרב הטוב בעולם. במלחמת המפרץ ב-1990 זה היה מטוס-הקרב המוביל בקרב כוחות הקואליציה, והוא שסייע להשגת עליונות אווירית מוחלטת במלחמה, כשהוא מפיל 34 מטוסים עיראקיים.

אחד הדגשים העיקריים בפיתוח F-15 היה להקנות למטוס כושר תימרון טוב משל כל מטוס אחר. אחת הדרכים להשיג יכולת זאת היתה ציודו של המטוס במנועים רבי-עוצמה, שיעניקו לו שיעור דחף/משקל גבוה במיוחד. הדגמים החדשים של ה-F-15 מצויידים בצמד מנועי "פראט אנד ויטני" F100-PW-220, בעלי דחף של 10,637 ק"ג דחף אחד, אף שניתן להתקין בו מנועים מדגמים אחרים. מלבד כושר תימרון טוב מתאפיין ה-F-15 ביכולת לטוס לטווחים רחוקים מאוד, והדבר בא לידי ביטוי מספר פעמים במהלך שירותו המבצעי.

במטרה להאריך את טווחו של המטוס עוד יותר, אפשר לציידו במיכלי דלק תצורתיים, CFT, המותקנים מצידי כונסי האוויר של המטוס. המיכלים בנויים בתצורה אווירודינמית, כך שהם אינם פוגעים בביצועי המטוס. גורם נוסף, שתורם ליכולתו המעולה של ה-F-15 בקרבות-אוויר, הוא המכ"ם שלו. ה-F-15 מצוייד במכ"ם רב-משימתי APG-63 המתאפיין ביכולת לאתר מטרות מטווחים רחוקים מאוד, של עשרות קילומטרים, ולכוון לעברם טילי אוויר-אוויר ארוכי טווח. בנוסף, מסוגל המכ"ם לאתר מטרות איטיות, הטסות בגובה נמוך, כדוגמת מסוקים. עוד מצוייד ה-F-15 במערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות. לצורך ביצוע משימותיו, ניתן לחמש את ה-F-15 במגוון רחב של טילי-אוויר. ה-F-15 מסוגל לשאת עד שמונה טילי אוויר-אוויר, ולרוב נעשה שילוב של טילים לטווח בינוני כמו הספארו והאמראם עם טילים לטווח קצר, כדוגמת הסיידווינדר או הפיתון הישראלי. לקרבות אוויר מטווחים קצרים מצוייד ה-F-15 בתותח וולקן שישה-קני בקוטר 20 מ"מ.

ה-F-15 תוכנן אומנם כמטוס לעליונות אווירית, אולם הוא מצטיין גם ביכולת לתקוף מטרות-קרקע. למשימות אלה מסוגל ה-F-15 לשאת מטען במשקל של כשישה טון.