בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 170 (271) 27/08/06

יומן לחימה

צריך שתיים לטנגו

טייסת "העקרב" וטייסת "הקרב הראשונה" הן שתי טייסות ברק (F-16C/D) אחיות. מאז תחילת הלחימה תוקפות השתיים מטרות ויעדים ברחבי לבנון וברצועת עזה וחתומות על לא מעט טילים ופצצות ששוגרו לעבר מטרות חיזבאללה

אלעזר בן לולו | צילום: שקד סבג

מאז ומתמיד קיימת תחרות בין "העקרבים" ל"קרביים הראשונים" בשאלה מי הטובה ביניהן. אולם בימים אלו של לחימה, כששתי הטייסות בעיצומה של פעילות מבצעית ענפה, מוסיפה האווירה התחרותית למורל ולרוח הלחימה. מה שבטוח הוא שגם "העקרבים" וגם "הקרביים הראשונים" רשמו לזכותם פגיעות מדויקות והישגים מרשימים עד כה. 

אל"ם א' תפס רק לאחרונה את הפיקוד על הכנף וכבר הוא מתמודד עם מצב לחימה. "הייחודיות בפעילות הכנף מתבטאת ברמת המקצועיות בה מבוצעות המשימות ובקצב העבודה בגפים ובטייסת התחזוקה", הוא אומר. "אנשי הכנף מפגינים רמת מוטיבציה גבוהה, נחישות והבנה של משמעות המשימה, ומפגינים שיתוף פעולה מלא. תחושתי היא שמבצעים את המשימות במקצועיות, בזהירות ובהבנה שחיל–האוויר חזק הוא מרכיב מרכזי בכח ההרתעה של מדינת ישראל".

סא"ל יהודה ברוך, מפקד טייסת תחזוקה, מסביר את חשיבותו של המערך הטכני בתפקודן המבצעי של הטייסות בכנף: "המערך הטכני עובד סביב השעון, ולאנשיו מוטיבציה גבוהה לביצוע כל משימה בכל שעות היממה", הוא אומר. "אני אישית מזהה שבימי הלחימה אנשים נרתמים לעזרה ולא חושבים למשל על לצאת הביתה, כפי שקורה בימים כתיקונם. עיקר תפקידנו הוא חימוש המטוסים ואסור שזה יהווה צוואר בקבוק, לכן כל הכוח מתעסק בחימוש".

בין חפש"ש לנסראללה

טייסת "הקרב הראשונה" רשמה לעצמה אלפי גיחות מאז תחילת הלחימה, בהן הוטלו מאות פצצות מסוגים שונים. רובן הגדול רשמו פגיעות מדויקות ("אלפא"). הטייסת תקפה מחסנים לייצור אמל"ח (אמצעי לחימה), משגרים, צירי גישה וגשרים מסוריה ללבנון, על–מנת למנוע הגעת אמל"ח חדש ופטרול יירוט להגנה על מטוסינו בגזרה. הטייסת תקפה גם את מעונו של חסן נסראללה, את הבונקר שלו ואת חמ"ל החיזבאללה בשכונת הד'חייה בדרום ביירות. "הטייסת משתתפת בלחימה בכל משימותיה", אומר סא"ל י', מפקד הטייסת. "פעילות צוות האוויר מעוררת הערכה רבה. כל אנשי הטייסת, סדירים ומילואימניקים כאחד, יחד עם אנשי הצוות הטכני ופקידות המבצעים עושים את עבודתם נאמנה וזוהי ללא ספק תרומה משמעותית להצלחה זו".

בחדר המבצעים עדיין מדברים קצת על התקיפות של אתמול: "ראית מה זה, פגעתי בול!", אומר טייס צעיר. "לפני שהנמכת היית צריך לקחת יותר לימין", משיב לו בעוקצנות טייס ותיק. מנסים להשוות זה עם זה מי זכה ליותר שעות שינה ומי לפחות. מדברים על השעה המוקדמת שבה תצא הגיחה המתוכננת למחר. כמות הטייסים המשתתפים בלחימה קטנה יחסית. לא כל המילואימניקים גויסו, למרות הרצון והנכונות.

אחד הטייסים, סרן ת', כבר רשם לזכותו לא מעט תקיפות בטייסת מאז תחילת הפעילות. סרן ת' הוא תל אביבי בהווה, ראש פינתי בעברו הקרוב ותושב קריית–שמונה בעברו הרחוק יותר. "כל ילדותי עברה עלי במקלטים של קריית שמונה", אומר סרן ת', "היום אני לא במקלט אלא פה בטייסת". סרן ת' שחווה את הקטיושות מתוך המרחב המוגן, תוקף היום מטרות בחצר האחורית של נסראללה. "אני לא נוקם באף אחד. אני מרגיש שזה מה שבאנו לעשות וטוב שאנחנו עושים את זה", הוא אומר בכנות.          

בינתיים, בדת"קים (דירים תת–קרקעיים) מכינים את המטוסים למטס נוסף. הכל נקטע לקול הסירנה שנשמעת פתאום. החבר'ה לא מתרגשים יותר מדי, הם כבר מכירים את הנוהל. אך מיד נשמעת עוד סירנה, ועמה הכריזה. הטייסים מגיעים אחד אחרי השני ומתכוננים לצאת לתקיפה.

המטוסים מתחילים לצאת, ואנשי הגף הטכני עסוקים בחימוש המטוסים שעדיין ממתינים בדת"ק. הפצצות כבר תלויות על המטוסים אבל נגמרות מהר מאד. "אנחנו תולים והמטוסים חוזרים ריקים. תולים שנית ושוב הם חוזרים ריקים", מספר רס"ן אשר בן אדיבה, הקצין הטכני של הטייסת, אותה עזב לאחרונה. "הסתגלנו מהר לשגרת הלחימה תוך שיתוף פעולה מלא בין צוות האוויר לטכנאי הטייסת. אנו ממשיכים בפעילות סביב השעון ובעיקר בחימוש מטוסים והזנקתם למשימותיהם. המורל והמוטיבציה בדת"קים גבוהה בקרב הסדירניקים והמילואימניקים כאחד".      

אנשי הגף הטכני של הטייסת שעובדים כל שעות היממה, משרבטים כתובות על גב הפצצות. חיילי גף נש"ם (נשק מונחה) וגף חימוש של הטייסת, עובדים במסירות בתמיכת גף אוויוניקה שנותן כתף לצוותים בהוצאת המטוסים.

גם אלו שהיו אמורים לצאת לחופשת השחרור שלהם, מצאו עצמם מעבירים את אותה החופשה באופן קצת שונה, בין כתלי הטייסת. "הדבר הכי טוב שקרה לי הוא לצאת לחפש"ש ולחזור למלחמה", אומרת סמלת נאדיה סינלניקוב. סמלת קטיה ברגינסקי מוסיפה: "מה חפש"ש?! אני גרה פה!", סמל ראשון ניב סהר, חשמלאי מטוסים, אומר בחיוך: "אין כמו לעשות דגלים בחפש"ש" ורק סמלת יפה אימנילוב רוצה כבר לחזור הביתה. חשוב לציין כי גם המטבח של עזיזה, המאמא המיתולוגית של הטייסת, עובד שעות נוספות ובקצב משביע.

מזל עקרב בחודש יולי

גם אצל "העקרבים" עובדים מסביב לשעון. עד עתה נרשמו לזכותם אלפי גיחות, כשרובן הגדול של ההטלות היו "אלפות". הפגיעות התבצעו על–ידי הטלת שלל סוגי החימוש.

כמות אנשי צוות האוויר בטייסת "העקרב", המפעילה מטוסי ברק דו–מושביים (F-16D) גדולה יותר מסד"כ טייסת "הקרב הראשונה", שלא כוללת נווטים. סדירניקים, הצ"חים (הצבת חירום) ומילואימניקים, כולם נלחמים. הטייסת נראית מלאה מתמיד. הנווטים צדים את הרק"ק (רקטות קרקע קרקע) והטייסים דואגים שהטיסה תתבצע בצורה הטובה ביותר. כל אחד כבר מכיר את שכונת דח'ייה הלבנונית, מעוזו של ארגון החיזבאללה, כמו את כף ידו.

"שקט מתדרכים", כך כתוב על הדלת של חדר התדריכים. על הלוח רשומות התקיפות של הלילה. רס"ן צ', סמ"ט  א', מתחקר את הצוותים שהשתתפו באותן גיחות. במקביל, הוא נותן טיפים ועצות אוויריות. מדי פעם צופים בסרט התקיפה כדי לראות את רמת הדיוק שלה, להבין את כל מהלכיה וללמוד לקראת הפעם הבאה. בכל תדריך מודגשים בפני הטייסים התחומים השונים עליהם יש להקפיד, כמו שרידות כלי–הטיס ונקיטת משנה זהירות מפני יירוט, החשש משאננות ושמירה על דריכות, הימנעות מפגיעה באזרחים בלתי מעורבים ועוד.

סירנה נשמעת, תקיפה חדשה יוצאת לדרך. בנות צב"ה (ציוד בטיחות והצלה) כבר מוכנות עם הציוד וצוות האוויר שהיה בכוננות מתארגן במהירות לקראת התקיפה. המטוסים על הליינים ממתינים חמושים. שניים–שניים עולים על המטוס ויוצאים להפציץ את ביירות. היעדים מסומנים, המטרה ברורה ויוצאים לדרך.

אחרי פרק זמן, הצוות חזר. מיד הם מזנקים על המחשב ומחפשים באינטרנט את הידיעה. כל אתרי החדשות כבר הספיקו להריץ מבזקים אודות התקיפה. "זה הבניין שאני הורדתי", מספר אחד מהמילואימניקים. "הפגיעה היתה מדויקת מאד ולא נפגעו בלתי–מעורבים, אפשר לנשום לרווחה".

יומה הרביעי של הלחימה הגיע. כף רגלי עוד לא הספיקה לדרוך בטייסת וכל אנשי הטייסת פה אחד: "רוץ לראיין את סרן (מיל') מ' "התותח". הוא הביא לפני שעה את אחד הסרטים הטובים".

בצהרי אותו יום, יצאו מטוסי ברק לגיחה מעל לבנון. הטייס רס"ן (מיל') מ' והנווט סרן (מיל') א' יצאו להפציץ מחסן אמל"ח מזרחית לעיר צור. "עוד לפני שהגענו ליעד, הנווט זיהה משגר קטיושות ואת היציאות לכיוון חיפה", מספר רס"ן (מיל') מ'. סרן (מיל') א' הנווט מוסיף: "כבר עם ההגעה ליעד התחלנו להתארגן לתקיפה. בדקנו כיווני כניסה וביצענו סריקה רחבה של השטח. למעשה, בשלב זה זיהנו שיגורים לעבר חיפה ברגע אמת שהגיעו מיעד אחר. לאחר כמה דקות הטלנו פצצה על המשגר והשמדנו אותו והכל בלת"ם (בלתי מתוכנן) מוחלט". לאחר התקיפה שבו השניים לסיים את המשימה ותקפו את המחסן שהוגדר כמטרתם מלכתחילה. גם הפגיעה בו היתה מדויקת מאד. "שתי אלפות" אחת אחרי השניה, ועל כך נאמר "פעמיים כי טוב". רס"ן (מיל') מ' מסכם: "בתחקיר הרגשנו סיפוק עצום על שתקפנו משגר שיורה על חיפה בו זמנית. אין יותר אמיתי מזה". סרן (מיל') א' מסכם באופטימיות: "אני מקווה שעם הזמן נצמצם את כמות הקטיושות לעבר יישובי ישראל לאפס".

בטייסת אין רגע של מנוחה, כולם בכוננות תמידית. אולם, כאשר כבר מגיע אחד כזה, יש המוצאים מקום שקט לתפוס תנומה קלה, יש המתעדכנים בהתפתחות האירועים, יש המוודאים שהכל בסדר בבית ויש שמעבירים את הזמן בלשחק שש–בש או "FIFA" בפלייסטיישן שאחד הצעירים הביא.

יומני היקר

רס"ן ח', נווט מילואימניק בטייסת, מעביר את הזמן בכתיבת יומן–מלחמה אישי בו הוא סוקר את השתלשלות הארועים. כך הוא כותב: "באמצע הלימודים צלצל הטלפון ואמרו לי לבוא כמה שיותר מהר לטייסת. לא ידעתי מה קרה. חשבתי שזה קשור לתקיפות בעזה. אני קופץ הביתה ולוקח את הסרבל והנעליים. הגעתי לטייסת ולפי כמות האנשים הבנתי שלא מדובר רק בתקיפה אחת אלא במשהו בהרבה יותר רציני, שסביר להניח שלא יתבצע ברצועת עזה. אחרי כמה דקות נודע לי שחטפו שני חיילים בלבנון. מיד לאחר התדרוך הכללי ביצענו תדריך מלא בצוות ועברנו לתדריך כוננות. תדרכנו במיוחד את נושא הזהירות וביצוע המשימה. נכנסנו לכוננות. בשעה 15:00 קיבלנו את מטרת התקיפה: גשר על נהר הזהרני בכביש החוף הלבנוני, קצת צפונית לצידון. חזרנו אחרי זמן מה עם סרט המראה במפורש את דיוק הפגיעה". מאז, כבר הספיק רס"ן ח' (מיל') לפוצץ גשרים, מבנים ויעדים נוספים.

מפקד הטייסת, סא"ל ק', נוטל חלק פעיל בתקיפות. הוא קיבל את הפיקוד על הטייסת לפני כחודשיים וכבר מנהיג ומפקד על טייסת לוחמת. "עבורי, כמפקד טייסת, מדובר בחוויה אישית ומקצועית חד–פעמית. האתגר האמיתי של מפקד טייסת הוא לדאוג שהטייסת 'תכנס נכון למלחמה', כלומר לבצע סוג של שינוי מנטלי בצוותי האוויר על–ידי הסברה של  כללי המשחק. צריך להבין שכללי המשחק השתנו ואנו עובדים בשטח פחות מוכר לנו, למרות הגורמים המודיעיניים שבידנו. אנו נאלצים להתמודד עם אויב מתוחכם שעלול להפתיע אותנו ולכן הגדרנו מספר דרכי פעולה מקצועיות על–מנת לכוון את האנשים בצורה האיכותית ביותר". בשיחת פתיחה שקיים סא"ל ק' עוד באותו הערב הראשון ללחימה, הוא העביר את המושכות למובילי הטייסת, אותם הוא רואה כאחראים הישירים לתוצר המבצעי. "הכל מתבצע 'הלכה למעשה'", מציין סא"ל ק', "רגע האמת של כל טייס ונווט באופן אישי הגיע, וגם שלי כמפקד הטייסת שאמור להוביל אותה באוויר וביבשה".

בנוסף להכנת צוות האוויר, מציין סא"ל ק' כי נעשתה פעילות טכנית רבה בטייסת על–מנת להביא אותה לרמות שמישות, מערכות וחימוש ראויות לכל תקיפה. "הטייסת עושה את העבודה ברמה גבוהה, ללא טעויות או תקלות מיוחדות, ובצורה רגועה ונשלטת", מוסיף סא"ל ק', "גם קורטוב של ציונות לא יזיק. לכן, בנוסף לדגש על השוני המבצעי והמנטלי במלחמה הזו, חשוב לזכור שעם ישראל וגבול הצפון מצפים שנעשה את העבודה כמו שצריך".    

עוד באותו מדור

הכוח השקט

בבסיס צריפין פועלת מערכת מורכבת ומשומנת המעניקה תמיכה כוללת לכל היחידות המבצעיות בחיל–האוויר. בעת לחימה נכנסת המערכת ל"מוד פעולה" מבצעי ודואגת לכל אחד מהיבטי התמיכה בפעילות המבצעית

משנים כיוון

"שכר הולם" ששינה כיוון ל"שינוי כיוון" הוא שם המבצע שנפתח בעקבות חטיפתם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב, שני חיילי מילואים שנחטפו במהלך קרב שהתנהל בגבול הצפון, ליד הישוב זרעית. שלב הסיכומים