בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 172 (273) 28/12/06
ביום ראשון הקרוב יצא לאור הגיליון החדש של בטאון חיל-האוויר.
גיליון בעיצוב מחודש.
בגליון כתבות מיוחדות לקראת מסדר כנפיים, נתוני בוגרי קורס הטיס האחרון, כתבה על תדלוקים, טרור אווירי ותכנון המערכה ועוד נושאים רבים ומגוונים.

כתבות

עכשיו מעונן

תגיות: מזג אוויר

הם אחראים לספק מידע חיוני לכל הפעולות המבצעיות של חיל–האוויר, כמו גם לאימונים ולתוכניות אחרות. קציני וחיילי מרכז המטאורולוגיה של חיל–האוויר, עובדים יום וליל על–מנת למזער את גורם ההפתעה שמביא בכנפיו מזג–האוויר ויודעים שכל טעות קטנה שלהם עלולה לגרום לסערה

סיון גזית | צילום: שקד סבג

שעות ערב מוקדמות. שש שמיניות בשמיים, רוח צפון–מערבית וחשש לסערה. זו היא רק דוגמה קטנה לאחריות המוטלת על אנשי יחידת החיזוי של חיל–האוויר, הנדרשים מדי יום לחזות את הבלתי–צפוי ולקבל החלטות שמשפיעות באופן ישיר על תכנון הפעילות האווירית. עבודה קשה עם מעט קרדיט.

"אני זוכר את מקרה תאונת הרכבת", מספר רס"ן גיל שרמן, מפקד גף חיזוי במרכז המטאורולוגיה של חיל–האוויר.

"התאונה התרחשה באזור אשקלון בשעות הערב ומיד לאחריה החלה רכבת אווירית של מסוקי חילוץ מבסיס פלמחים ומבסיס חצרים. זמן קצר אחר–כך, נכנס ערפל לאורך החוף וצפון הנגב. התחלנו להגיע לאותה נקודה קריטית בה המסוקים לא יוכלו להמשיך לעבוד מכיוון שלא יראו היכן לנחות.

בנקודה הזו צריך לקבל החלטה חותכת תוך התחשבות בלקיחת הסיכון ובחשיבות המבצע. ברור שבמצב כזה אתה בדילמה, זו שאלה של עד כמה אפשר למתוח את הגבול".

והרי התחזית

על–אף הפיתוחים הבלתי פוסקים בתחום טכנולוגיית כלי–הטיס, המטוסים עדיין מושפעים ממזג–האוויר. בדיוק לשם כך הוקם מרכז המטאורולוגיה של חיל–האוויר. על–מנת שחיל–האוויר יהיה מוכן תמיד, הוא מכין תרחישים שונים למצבים שונים, בתחום המטאורולוגיה מכנים זאת תחזית.

"מרכז המטאורולוגיה מספק שירותים לגופים רבים ובראשם חיל–האוויר", מסביר רס"ן ערן בז'ה, מפקד מרכז המטאורולוגיה. "המטרה שלנו היא קודם כל לשרת את חיל–האוויר. החשיבות של התחזית שיוצאת מכאן היא עצומה. עלינו מוטלת האחריות למנוע מצב בו הטייס לא יוכל להשלים את המשימה אליה יצא, כי היתה עננות או טמפרטורה לא מתאימה. כמובן שבתנאים מסוימים, מזג–האוויר יכול להציב סכנה גם בפני צוות המטוס וזה המקרה הגרוע ביותר".

אז איך מגיעים להפקת תחזית מזג–אוויר? מדובר בתהליך ארוך. "השלב הראשון הוא למעשה איסוף חומרי הגלם", אומר רס"ן בז'ה, "אנחנו מלקטים נתונים שונים כמו: טמפרטורה יבשה, טמפרטורה לחה, נקודת טל, לחץ, וקטור הרוח (כיוון ועוצמה), לחות ועננות (סוג העננים, גובהם ועוביים) על–ידי מדידות בתחנות אוטומטיות הפזורות ברחבי הארץ ועל–ידי מדידות לוויינים". ישנן שתי תחנות לוויינים, האחת במטה חיל–האוויר והשנייה, המרכזית, בבסיס פלמחים.

אותן תחנות מעבדות את הנתונים הנקלטים מלווייני מזג–אוויר זרים. "הנתונים שאנו מקבלים קשורים בעיקר לעננות", מסביר רס"ב שוקי חדרי, מפקד גף לוויינים בבסיס פלמחים. "בנוסף, כאשר יש צורך בנתוני מזג–אוויר ממוקדים, אנו מפריחים את בלון מזג–האוויר (רדיו–סונדה), שמספק נתונים מדויקים כמו טמפרטורה, לחות, לחץ, צפיפות ומהירות הרוח בגבהים שונים". החיילים במרכז המטאורולוגיה שתפקידם "עוזרי חזאי" אוספים את אותם נתונים ומנתחים מפות.

החזאים ביחידה אחראים על הפקת תמונת מצב כללית של מזג–האוויר באזורים הרלוונטיים.

עושים סדר בכאוס

אך המצב לא פשוט כלל והזנת נתונים לנוסחה לא מספיקה. "הפקת תחזית היא תהליך הדורש שקלול נתונים רבים, למעשה מספר אינסופי של נתונים דינמיים", אומר בחיוך רס"ן בז'ה, "לכן, הזנת מספר מסוים של נתונים לנוסחה הפיזיקאלית 'נטו', לא תוכל לייצר תחזית מדויקת לפרק זמן כמו שבוע, כלומר המחשב יחזה תוצאה מסוימת, אך קרוב לוודאי שהיא תופרך כעבור כמה ימים, כי אותם נתונים שהזנת מלכתחילה השתנו בינתיים". בז'ה מדבר, כמובן, על תאורית הכאוס.

"ב–1960 יצר אדוארד לורנץ צעצוע מזג–אוויר שהצליח להפנט את עמיתיו. מדי דקה ציינה המכונה כי חלף עוד יום, באמצעות הדפסת שורה של מספרים על גיליון נייר. מי שידע לקרוא את התדפיסים היה יכול לראות רוח מערבית מתמדת שפנתה לפרקים צפונה, לפרקים דרומה ולפרקים שוב צפונה...אחרי תקופה מסוימת של ניסוי וטעייה הוא בחר ב–12 חוקי טבע. היו אלה חוקים מספריים - משוואות שביטאו את היחסים בין טמפרטורה ללחץ ובין לחץ למהירות הרוח", מסביר ג'יימס גליק בספרו "כאוס". "יוצרי דגמים מעין אלה קיבלו כמובן מאליו שחוקי התנועה מספקים גשר של ודאות מתמטית מן ההווה אל העתיד, כך שאם אתה מבין את החוקים - הבנת את היקום. זו היתה הפילוסופיה מאחרי יצירתם של דגמי מזג–אוויר במחשב... אך לעולם אין המדידה יכולה להיות מושלמת. המדענים שצעדו תחת דגלו של ניוטון הניפו למעשה דגל אחר, שעליו נכתב משהו מעין זה: אם נתונה ידיעה מקורבת של מצבה ההתחלתי של מערכת, ואם נתונה הבנתו של חוק טבעי, אפשר לחשב בקירוב את התנהגות המערכת במחשב הפרימיטיבי שלו, קילף לורנץ את מזג–האוויר עד לשלד זעום ביותר. אבל החזרות לא היו מדויקות אף פעם. היתה תבנית, אך היו בה הפרעות...באחד מימי החורף של שנת 1961, כשביקש לבדוק סדרה אחת באריכות רבה יותר, עשה לורנץ קיצור דרך. במקום להתחיל את הריצה כולה מההתחלה, הוא התחיל אותה מהאמצע. כדי לתת למכונה את התנאים ההתחלתיים, הוא הקיש את המספרים מתוך התדפיס הקודם ואז יצא למסדרון כדי להתרחק מהרעש ולשתות ספל קפה...הריצה החדשה היתה אמורה להיות חזרה מדויקת על הריצה הקודמת. לורנץ בעצמו העתיק את המספרים למחשב. התוכנית לא השתנתה. אבל כשהתבונן בתדפיס החדש, הבחין בכך שמזג–האוויר שלו סטה מתבנית הריצה הקודמת...זה היה כאילו שלף באקראי מן הכובע שני סוגים שונים של מזג–אוויר...ופתאום תפס את האמת. לא היתה שום תקלה. הבעיה היתה נעוצה במספרים שהקיש. בזיכרון של המחשב נשמרו מספרים עד המקום השישי אחרי הנקודה העשרונית..כדי לחסוך מקום הופיעו בתדפיס, רק שלוש ספרות. לורנץ הקליד את המספרים הקטנים יותר, המעוגלים, בהנחה שלהפרש - אלפית אחת - אין כל חשיבות... להרצאה שנשא לורנץ בפני הכינוס השנתי של האגודה האמריקנית לקידום המדע בוושינגטון, ב–20 בדצמבר 1979, נתן את השם: "יכולת–ניבוי: האם משק כנפיו של פרפר בברזיל מחולל טורנדו בטקסס?".

יש נביא בעירו?

אם לא ניתן לחזות את מזג–האוויר ימים קדימה, מה הוא תפקידו של מרכז המטאורולוגיה? "למעשה אנו עוסקים בשני סוגי תחזיות: Nowcasting, שהיא תחזית ממוקדת לטווח הקצר ו–Forecasting, שהיא תחזית לפרק זמן ארוך יותר", מסביר רס"ן שרמן. "התחזית העכשווית שאנו מוסרים, כוללת מידע פרטני על טמפרטורות בגבהים שונים, רוחות, עננות, תנאי ראות וכו' והיא מגיעה ישירות לטייסות ששואבות מאיתנו את המידע. בקטגוריה הזו נכנס גם מתן השירותים - הן ליחידות קרקעיות חיל–אוויריות, כמו הנ"מ והן ליחידות קרקעיות לא חיל–אוויריות. אנו מספקים להן נתונים כגון עומס חום באזור מסוים, שהוא שילוב של טמפרטורה ולחות, המשפיע באופן ישיר על תכנון המבצעים של היחידות הללו. רמה 'גבוהה' יותר היא תחזית למבצעים, שמסופקת למטה חיל–האוויר. כאן נכנס אלמנט הבנת כלי–הטיס השונים, לדוגמא: אם מדובר בגיחות צילום מעל אזור מסוים, צריך לבדוק שהאזור המבוקש לא מכוסה בעננות. האחריות שמונחת על כתפיך גדולה, ויכולים להיווצר שני מצבים: אם תמליץ על דחיית פעילות מבצעית מחשש לתנאי מזג–אוויר בעייתיים ומאוחר יותר יתברר שצדקת אז בסדר, אך אם המלצת לבצע את הפעולה ונכנסו לאזור כוחות גדולים ופתאום תנאי מזג–אוויר בעייתיים קטעו את המשך הפעילות, או ששגית בהערכתך ולבסוף מזג–האוויר היה טוב מהמצופה ובגללך התעכבה פעילות חיונית, גרמת נזק".

תחזית מזג–אוויר משפיעה על היבטים רבים של הפעילות המבצעית. "היבטים טכניים יותר מושפעים ממזג–האוויר", מדגיש רס"ן (מיל') נוימן. "לדוגמא טיסות ארוכות טווח, הדורשות חישוב של דלק על–פי תנאי מזג–אוויר, הרי רוחות חזקות משפיעות על צריכת הדלק של כלי–הטיס".

אך מעבר להשפעות על כלי–הטיס, ביחידת החיזוי יודעים לספר על רתימת מזג–האוויר גם לצרכים פחות טריוויאליים. "כידוע, ערב מלחמת ששת–הימים נעשה איסוף מודיעין רחב שגילה, בין השאר, שהמצרים אוכלים ארוחת בוקר בשעה מסוימת ואז עולים על המטוסים", מספר רס"ן (מיל') נוימן בקריצה, "אך פרט ידוע פחות הוא שבתכנון התקיפה לקחו בחשבון גם שבאותה תקופה, חודש יוני, יש הרבה ערפילים לאורך הדלתא, מידע רלוונטי מאוד על בסיסי חיל–האוויר המצריים. כך בחרו להטיל את הפצצות זמן קצר לאחר שהחל הערפל להתפוגג, כדי שיוכלו לכוון היטב, אך שהאזור עדיין יהיה מכוסה מספיק כדי שהמצרים לא יגלו את התוקפים".

ניחוש מלומד

בהתאם לשאר התפקידים בחיל–האוויר, ככל שהאחריות המונחת על כתפיך גדולה יותר - כך גם אורך ההכשרה. אז כיצד מגיעים לתפקיד חזאי? "אוכלוסיית החזאים היא אוכלוסייה הטרוגנית", מספר רס"ן בז'ה, "אנחנו בעיקר קצינים ורובנו גם עתודאים בוגרי מקצועות הפיזיקה, מתמטיקה, גיאוגרפיה וכדומה'". כל החזאים, עתודאים או לא, עוברים קורס חזאים. "קורס חזאים בנוי תחילה מקורס קצינים ולאחריו קורס של חודשיים וחצי בנושא מדעי האטמוספרה ושיטות חיזוי מודרניות, שמתבצע במתל"ם (מכון תעופתי ללימודים מתקדמים) בגבעת רם בירושלים", מסביר רס"ן שרמן. "הקורס הוא ברמה אקדמאית וזו למעשה המסגרת היחידה בארץ שמכשירה לחזאות. חזאי הטלוויזיה, כמו דני דויטש, דני רופ ושרון וקסלר הם כולם יוצאי היחידה". קצין שסיים קורס חזאים מוגדר כבוגר קורס קציני מטאורולוגיה אבל עדיין לא כחזאי. הוא נדרש לעבור בין 8-12 חודשי הסמכה ביחידה ואחריהם מוסמך לעסוק בחזאות דרג א', כלומר אספקת מידע לטיסות פנים ומענה לכוחות קרקעיים. לאחר שנתיים של ניסיון בגף חיזוי, מקודם החזאי לדרג ב', והופך למנהל משמרת. מנהל המשמרת אחראי לקשר בין התחזית לבין הדרישות המבצעיות. לאחר חמש עד עשר שנות ניסיון של חיזוי מבצעי. מגיע החזאי לדרג הנכסף - דרג ג', חזאי בכיר. החזאי הבכיר קובע את התחזית לימים הבאים וגם ממלא תפקידים ניהוליים ביחידה.

בקצה מסלול ההכשרה המפרך לא מחכה שירות רגוע, שכן העבודה במרכז המטאורולוגי מתבצעת במתכונת של משמרות, 24 שעות משמרת ברגיעה ו–12 בחירום. "המרכז מאויש כל הזמן במשך כל השנה, הרי מזג–האוויר תמיד פעיל ואם יש תאונת דרכים בכביש הערבה בשתיים לפנות בוקר ומזניקים מסוק חילוץ, עלינו לתת חיזוי", אומר שרמן. "כבר כמה פעמים קרה שהוצאתי את הראש מהחלון, וראיתי חזית קרה שנכנסת, כמו שחזיתי מספר שעות קודם לכן, או ששמעתי ברדיו על שרב כבד או אובך וחייכתי, כי לפני כמה ימים נתתי תחזית על כך. זה מספק מאוד".

"לפני שהגעתי ליחידה סיימתי את לימודי התואר במתמטיקה", מספרת סגן אילנה סבצ'ניקאר, חזאית דרג א'. "בניגוד למתמטיקה, מטאורולוגיה זה לא תחום תיאורטי, יום למחרת אתה כבר יודע אם צדקת או לא. בעצם כדי להפיק תחזית לוקחים את התיאוריה ואת הניסיון ומערבבים את שניהם למעין ניחוש מלומד. אפשר לומר שאנחנו מעין מגלי עתידות מלומדים".

עוד באותו מדור

עולה בבית ספרנו

ירמיהו סואר, תלמיד כיתה י', עלה מצרפת עם הוריו ושלושת אחיו כדי ללמוד במקיף א' אשדוד, בית–ספר לתעופה וחלל אחת מתוך מספר שלוחות של המכללה הטכנולוגית של חיל–האוויר. סיפורה של ציונות בלי מרכאות מודל 2006

בסיס מוצק

בבסיס חיל–האוויר בעובדה, בסיס ההדרכה המרכזי של החיל, מכשירים ומכינים את הדור הבא של קציני ומפקדי חיל–האוויר במערכים השונים. בין החניכים שמתאמנים ולומדים נמצאים גם אלה שישארו כאן - מדריכי העתיד