בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 172 (273) 28/12/06
ביום ראשון הקרוב יצא לאור הגיליון החדש של בטאון חיל-האוויר.
גיליון בעיצוב מחודש.
בגליון כתבות מיוחדות לקראת מסדר כנפיים, נתוני בוגרי קורס הטיס האחרון, כתבה על תדלוקים, טרור אווירי ותכנון המערכה ועוד נושאים רבים ומגוונים.

כתבות

מצטרפים לשרפים

תגיות: שרף (אפאצ'י–לונגבאו)

שישה אנשי צוות–אוויר עברו במהלך החודשים האחרונים הסבה למסוק המתקדם ביותר של חיל–האוויר - השרף. על ההיכרות עם המסוק החדש, ההשתלבות בטייסת, הלימודים, הטיסות הראשונות והחוויות האחרות

אלעזר בן לולו | צילום: שקד סבג

טייסת "הצרעה" המפעילה את מסוק הקרב המתקדם ביותר בחיל–האוויר, השרף (אפאצ'י–לונגבאו), היא טייסת צעירה הנמצאת בהתפתחות תמידית, הן מבחינת כוח האדם והן מבחינת המסוקים. רק לאחרונה סיימה הטייסת את המבחנים שנערכו על–ידי מחלקת המבצעים של חיל–האוויר וקיבלה את הציון "מצוין" על הכשירות המבצעית ללחימה.

מסוקי השרף הוכיחו במלחמה האחרונה, יותר מתמיד, את נחיצותו וחשיבותו של המסוק ומערך המסק"ר (מסוקי הקרב) בעת המערכה.

לא מעט גיחות ופגיעות ביעדי ובפעילי טרור ברצועת עזה ובלבנון נרשמו לזכות הטייסת. העבודה התבצעה מסביב לשעון ובכל רגע נתון המסוקים שהו באוויר, חלקם עסקו במשימות פטרול וסייעו לכוחות הקרקעיים והשאר תקפו חוליות מחבלים והשמידו משגרי קטיושות רבים.

במסגרת מגמת הגדלת מערך המסק"ר והכשרת טייסי קרב נוספים לטיסה מבצעית במסוק השרף, התבצעה במהלך החודשים האחרונים אחת מההסבות המעניינות ביותר שידעה טייסת "הצרעה". היו שם הפרשי גילאים, הפרשי דרגות ונקודות מבט שונות.

שישה מי יודע?

למעשה נקבעה ההסבה להתבצע טרם המלחמה, אך נדחתה משום שכל אחד מן המשתתפים שב לטוס בזמן המלחמה בטייסת האם שלו. בתחילה תוכנן כי את ההסבה יעברו חמישה אנשי צוות אוויר, אולם לאחר המלחמה הוחלט על הצורך לצרף איש צוות אוויר נוסף, אז בבקשה להכיר:

הראשון בחבורה הוא אל"ם י', כיום מפקד יחידת יחשת"פ (היחידה לשיתוף פעולה) ומפקד טייסת "הצרעה" בין השנים 1998–2000. עבורו מהווה ההסבה סגירת מעגל כפולה: לפני כעשור היה אל"ם י' בין מנסחי הצורך המבצעי לרכישת הלונגבאו. כעת הוא חוזר אל הטייסת עליה פיקד עם השרף.

רס"ן ח', המילואימניק היחיד בהסבה. הוא התגייס לקורס–טיס בשנת 1994, לאחריו קורקע למשך חצי שנה עקב מחלה ועם הבראתו חזר לקא"ם (קורס אימון מתקדם) במסוק הצפע (קוברה). רס"ן ח' נטל חלק בהסבה הישראלית הראשונה למסוקי הפתן (אפאצ'י) שהתקיימה בקיץ 1997. לאחר שנתיים בטייסת "הצרעה" הוצב כקצין תיאום אווירי בעוצבת הגליל וכיהן בתפקיד זה עד לנסיגה מלבנון בקיץ 2000. בפרוץ האינתיפאדה השנייה היה קצין מדור בענף מסק"ר במטה החיל. בקיץ 2001 חזר לטייסת "הצרעה" כמפקד גף מבצעים והשתחרר כשנה לאחר מכן.

שלוש שנים אחריו, ביולי 1999 התגייס סרן ב' לקורס–טיס. את הקא"ם עשה בטייסת "המסק"ר הראשונה" וכעבור שלושה חודשים עבר לטייסת "מגע הקסם". אחרי חמש שנים בטייסת הספיק לצבור סרן ב' לפחות 1,000 שעות טיסה במסוק הפתן, הן בתא קדמי והן בתא אחורי.

שנתיים לאחר מכן, שירת בתפקיד במטה חיל–האוויר במחלקת אמל"ח (אמצעי לחימה) וליווה את קליטת מסוק השרף וכניסתן של מערכות האמל"ח למבצעיות. עובדה זו הקנתה לו יתרון גדול בהסבה, משום שהכיר את המערכות של המסוק הן מהצד התפעולי והן מהצד הטכני.

אחריו ברשימה סגן ש' שהתגייס לקורס–טיס בשנת 2001 ועבר מסלול רגיל כמו סרן ב', שכלל קא"ם בטייסת "המסק"ר הראשונה" ולאחר שנתיים וחצי הוסמך כמפקד מסוק. לפני שנה הוצב בטייסת "מגע הקסם" והוסב למסוק הפתן. ביוני האחרון הוא נטל חלק פעיל במלחמה לאחר שהוסמך כטייס אחורי מבצעי.

הצעיר מכולם הוא סגן י' שסיים קורס–טיס רק בינואר האחרון. מהרגע הראשון בו נודע לו כי הוא עובר לטוס על מסוקים, הוא "ראה רק אפאצ'י בעיניים". לאחר הקא"ם הוצב בטייסת "מגע הקסם" והוסב למסוק הפתן. בתום חודשיים של הסבה בטייסת, החל מיד את ההסבה לשרף.

השישי והאחרון הוא סגן א', לגביו הוחלט לאחר המלחמה כי יצורף להסבה. סגן א' התגייס לקורס–טיס בשנת 2002 וסיים במגמת מסק"ר. את הקא"ם סיים בטייסת "הקוברה השנייה". לאחר מכן הוסב לפתן בטייסת "מגע הקסם". אחרי ההסבה פרצה המלחמה בטרם סיים את הסמכתו, כך שהוא בילה את המלחמה בטיסות מבחן והרצות של מסוקים בבסיס חיל–האוויר רמת–דוד בצפון הארץ.

צמודי קרקע

השלב הראשון של תהליך ההסבה נמשך כשבועיים וחצי במהלכם נלמדו כל התכנים התיאורטיים הקשורים ל"תורת השרף". במסגרת ההסבה הקרקעית, עברה השישייה הדרכות פרונטליות, הרצאות של מפקד הטייסת, סא"ל נ', או מפקד ההסבה, סרן (מיל') ת', היכרות עם מבנה המסוק ורכיביו, מהבורג הקטן ביותר ועד סוגי המערכות השונות. החניכים למדו להכיר את האינטגרציה בין המערכות וכיצד "מתחבר" חלק אחד לשני.

השישייה למדה להכיר את המכ"ם המשוכלל של השרף המאפשר לו יכולת רכישת מטרות בכל מזג–אוויר, בשילוב עם מערכות מתקדמות נוספות. כאמור, בתנאי מזג–אוויר קשים, גדל יתרונו של המסוק בזכות מערכות ניווט מתקדמות ובשל יכולתו להנמיך מתחת לגובה העננים. "פתן ושרף דומים באופן כללי", מציין סרן ב', "מה ששונה הן מערכות האוויוניקה והמערכות האלקטרוניות. בנוסף קיים גם שוני במערכות הקשב, המשימה והניווט של המסוק".

את תהליך הלימוד, למעט ההטסה, ניתן לדמות בתוך המסוק על הקרקע, מבלי להתניעו. "כך ניתן לצבור המון ידע ומקצוענות", מסביר סרן (מיל') ת', מפקד ההסבה הקרקעית. "עוד בטרם הטיסה הראשונה שלהם, הם מגיעים לרמה גבוהה". בנוסף הוא מדגיש כי קיימת התאמה בין כל חניך לשלבי ההדרכה. "כל אחד מהמוסבים רכש ניסיון שונה, לכן, ההתמקדות עם כל אחד, נעשתה בנושאים בהם התקשה או לא התמצא".

חלק בלתי מבוטל של הלימוד מתבסס על תוכנת המחשב "LPT", המאפשרת לימוד ותרגול עצמי. "אני מסביר בשיעור נושא מסוים ושולח את החניכים 'לשחק' עם התוכנה", מספר סרן (מיל') ת'. "המטרה היא שכאשר החניכים יגיעו למסוק בפעם הראשונה, הם ירגישו שהתנסו בזה בעבר וכך יכירו כבר את כל התפעול הנדרש".

ההסבה הקרקעית נחתמה במבחן ידע מסכם. מבחני הבד"חים (בדיקות חירום) מכשירים את החניכים לפעולה בעת תקלה: סיווגה וכיצד לתפעל אותה. "אתה צריך לדעת בעל–פה כיצד לתפעל את המסוק בכל מצב נתון", מוסיף סרן ב'.

"לעומת האחרים, אני לא ידעתי כיצד טסים בתא קדמי", מתוודה סגן י', "ולכן הייתי צריך יותר להשקיע בלימוד נושא זה. נשארתי בטייסת גם בלילות כדי ללמוד וזו היתה בחירה שלי, כי הייתי יכול לטוס בטיסת תובלה ולחזור הביתה עם כולם בשבע בערב. בנוסף, הייתי צופה בסרטי תקיפות וכך לומד מטעויות של אחרים".

השוני הניכר בין ששת המוסבים, שבא לידי ביטוי בעובדה שכל אחד מהם נמצא בנקודת זמן שונה של שירותו בחיל–האוויר, כלל לא הפריע, נהפוך הוא. "אין בינינו שום מעמדות או דרגים ואפילו בקרבת אל"ם י', מפקד בסיס לשעבר, אני מרגיש כמו עם כל חבר אחר מההסבה או מהטייסת", מספר סגן א'. "בנוסף, העובדה שלאחרים בהסבה יש ניסיון רב ומגוון, נותנת לי, בתור הצעיר של ההסבה, יתרון אדיר בכך שאני לומד לא רק מהמדריכים אלא גם מחברי להסבה".

אל"ם י' הפך לחניך למשך מספר שבועות. למרות פרק הזמן הקצר בסטטוס זה, הוא עבר חוויה יוצאת מן הכלל, כדבריו. "זו חוויה מיוחדת במינה לעבוד עם חבורה צעירה ומוכשרת שכזו", הוא מספר. "הסבה למסוק חדש על מערכותיו, לא משנה מה הניסיון, מצריכה לימוד והשקעה. הרי אין תחליף לתרגול ולאימון, כדי להגיע לרמה הראויה ולהכיר את המסוק על בוריו".

מבחינת האינטראקציה עם הצעירים, אל"ם י' מספר כי הצליח לגשר מהר מאד על פערי הגילאים. "נסענו באוטו שלי וברקע התנגנו שירים של להקת גזוז וסנדרסון", הוא נזכר. "הצעירים לא זיהו את הקולות והשירים ורק אז הבנתי כי אולי קיים פער".

"השרף הוא צעצוע מדהים"

לאחר ההסבה הקרקעית, הגיע שלב תפעול המסוק באוויר וההסבה האווירית יצאה לדרך. בראשית ההסבה תרגלו השישה טיסות בהן למדו לתפעל את המסוק בכל מצב או אירוע. הם טסו רק בליווי מדריך צמוד וביצעו טיסות מוגדרות מאוד. השישה עברו על המתארים השונים, ביניהם טיסות בט"ש, טיסות בגובה וטיסות נמוכות תחת איומים.

"בהתחלה חשבתי שמסוק השרף הוא פשוט פתן משופר עם עוד מכ"ם למעלה", נזכר סגן א', "אבל מהר מאוד הבנתי שזה פשוט צעצוע מדהים ואני אומר צעצוע, כי התא מבפנים כל–כך נוח לשימוש שזה כיף לשחק בו. המערכות עובדות אחת עם השנייה בתיאום שעוד לא ראיתי באף מסוק אחר".

סרן ב' מציין כי השרף כבד יותר מאשר הפתן. בנוסף, התא שונה, אבל נוח יותר לתפעול והתמצאות. "זה ללא כל ספק סוג של שדרוג", הוא אומר, "אני מצאתי את עצמי מסתכל יותר, רואה לאן שולחים ידיים, מה עושים, שלא כמו בפתן, שם אני שולט כ'עיוור'".

סגן ש' מסביר כי ההבדלים בין שרף לשאר המסוקים נעוצים בעיקר ביכולת לבצע דברים ביותר משיטה אחת. "אפשר למצוא מטרות במערכת נשק, אפשר במכ"ם, אפשר בעין, אפשר במערכת שליטה ובקרה ועוד".

בשרף קיים שוני בשטח הראייה של אנשי הצוות. הטייס הקדמי (מקלען), זקוק לתחום ראייה נרחב ככל הניתן לצורך רכישת מטרות. הטייס האחראי על הטסת המסוק ושרידותו יושב בתא האחורי מעט מעליו. על הגאי המסוק ניתן לשלוט משני התאים. כמו כן, במקרים מסוימים, יכול הטייס האחורי לבצע ירי תותחים מהיר בעזרת כוונת המורכבת על קסדתו. רבגוניות זו מקנה למסוקים יתרון נוסף בשדה הקרב עמוס אי–הוודאות.

עבור סגן י' היתה זו הפעם הראשונה בה טס בשרף. "זו היתה חוויה לא נורמאלית שלא אשכח", הוא נזכר בהתלהבות בטיסה בשמי הנגב, "כל כך התרגשתי. ברגע שנכנסתי למסוק הרגשתי שאני בחללית. התא נראה לי שונה מאוד ממסוק הפתן. המערכות עצמן משוכללות יותר ופרקטיות יותר והתפעול נוח ומשוחרר.

במשך כל הטיסה המדריך ישב מקדימה, הסביר את הטעויות, תיקן ונתן טיפים. יש מעקב אחר תהליך הלמידה והשגחה צמודה, בעיקר בלילה - מה עשיתי לא בסדר? למה? ואיך אני משתפר?"

המוסבים השתמשו במערכת "פליר" להטסה ולאיתור מטרות בלילה. תמונת הפליר במערכת התצוגה העילית המצויה מול עין ימין של הטייס, מקנה יכולת המסייעת בביצוע טיסות לילה בגובה נמוך. בטיסות אלו מכסים את חלון התא בבד שחור, הגורם להיווצרות חושך מוחלט בתא האחורי, לעומת התא הקדמי בו המדריך יכול לראות אור יום.

"רוב התרגולים מתבצעים ביום", מסביר סגן י', "מכיוון שדרך זו בטוחה יותר, המדריך היושב בתא הקדמי משמש כטייס ביטחון. הקושי הגדול בכיסוי התא הוא החושך המוחלט שנוצר הגורם לאיבוד האוריינטאציה בצורה אבסולוטית".

מערכת ה"פליר", המצלמת את תא השטח, נמצאת בקדמת המסוק ומעבירה לטייס תמונה תרמית המוצגת מול עין ימין בלבד בעוד עין שמאל אמורה לפקח על התצוגות בתוך התא.

"הקושי בהטסה כזו נוצר מכמה סיבות", מציין סגן י', "ראשית איבוד האוריינטציה והעדר תחושת טיסה ושנית הקושי של המוח לעשות את ההפרדה מכך שעין ימין רואה תמונה השונה לחלוטין מזו שעין שמאל רואה. עם הזמן המוח מתרגל, אך זה תהליך שדורש זמן".

הטייסים הוותיקים יותר מספרים שאחרי 70–80 שעות נופל האסימון ומרגישים בנוח לטוס כך. סגן י' הצטרף לטייסת לאחר שצבר 12 שעות "פליר" לעומת סגן א' וסגן ש' שהספיקו לצבור כ–60–70 שעות. "קשה להתרגל ואתה מרגיש כמו התחושות שהיו לך כשניסית לרחף במקום בפעם הראשונה במסוק הסייפן", הוא נזכר בחיוך.

צרעה על החזה

היום הגדול הגיע: טיסות הסולו. בוקר שטוף שמש של סוף חודש אוקטובר. הם נכנסים שניים שניים ומתיישבים דרוכים במסוק, רק שהפעם ללא ליווי. אנשי הגף הטכני ביצעו בדיקות אחרונות ווידאו שהכל תקין ובעוד פחות משעה, שישה לוחמים חדשים יצטרפו רשמית לטייסת.

בזמן שהם באוויר, קפצו לביקור הפתעה בטייסת האמהות, האבות, האחים והאחיות, שהספיקו לערוך סיור במקום העבודה החדש של השישייה, עברו שיחה עם מפקד הטייסת וצפו בסרטונים מהמלחמה ובסרטי טיסות.

מתקרבים לנחיתה, הדליים כבר מלאי מים וכולם נרגשים. מסוק אחד נחת ואחריו בהפרש של דקה נחתו השני והשלישי. המנוע כבה וטיסת ההסבה האחרונה מסתיימת.

בטרם הספיקו לצאת מהקוקפיט קיבל כל אחד דלי של מים ולאחר מכן, בטכס שנערך ברחבת הטייסת, העניק מפקד הטייסת, סא"ל נ', את סמל הטייסת לכל מוסב.

"מדובר בקבוצה איכותית ובהסבה ייחודית מבחינת אופי האנשים", מסכם סרן (מיל') ת'. "זוויות ההסתכלות השונות, החל מסגן י' הצעיר ביותר ועד לאל"ם ב' הוותיק ביותר, מהווים ללא ספק תרומה מעניינת ללמידה של טייסת בהתפתחות. ששת הלוחמים מהווים כוח משמעותי בהרחבת מערך השרף".

ולאחר שמפקד ההסבה סיכם, הגע תורם של החניכים. "אפשר לומר הרבה דברים טובים על הטייסת", אומר סגן א', "אך ההתרשמות  הבולטת ביותר שלי היא שהטייסת עובדת כמו צוות אחד מגובש. לדעתי גם בגלל שהטייסת קטנה יחסית ובעיקר בגלל שעד עתה היא הייתה טייסת בהקמה שכל טייסיה היו בעצם צוות ההקמה, נוצרה אווירת 'ביחד' בטייסת, שבה אין מעמדות בין ההנהלה לבין המילואימניקים, הסדירים, הוותיקים או הצעירים וכולם בצוותא פשוט עובדים בכיף. זה כמובן לא רק משפיע על העבודה אלא גם על האווירה בטייסת כולה".

סגן י' מוסיף ומחזק את דבריו של סגן א', "ההשקעה וההתעניינות התמידית גרמו לי לחוש תמיד שייך. ת', מפקד ההסבה, העניק לנו תשומת לב רבה במטרה לצמצם כמה שניתן את הפערים שנתגלו. זו במה נוספת להודות לו".

בנוסף, מציין סגן י' כי עתה הוא מבין שהוא חלק מטייסת. "עונת הנדידה תמה מבחינתי, לפחות לתקופה הקרובה", הוא אומר, "אין יותר מעברי טייסות. כרגע האחריות עוברת לידיים שלי. הבחירה היא שלי מתי לצאת ואם בכלל. אני יודע שמצפים שאני אשקיע, כך שההרגשה שלי היא בהתאם. אם אני לא אעשה זאת, אף אחד לא יעשה זאת עבורי ולא יקדם אותי. החלום שלי הוא להיות מוכשר אחורי מקצועי. זה ייקח לא מעט זמן, אך אני מקווה שזה יתגשם". מבחינתו המטרה ברורה כמה שיותר: לצמצם פערים ולהשתלב, לצבור ניסיון ולהתקדם הלאה.

רס"ן ח' בחר לסכם במשפט אחד: "בחירה נכונה בנקודה הנוכחית". המסר המרכזי של אל"ם י' הוא: "טייס בכל גיל ובכל שלב צריך לשאוף לטוס במסוק או במטוס המתקדם ביותר העומד לרשות חיל–האוויר".

היום שאחרי השטיפה

ומה מצפה לשישייה ביום המחר? כעת מתחיל שלב ההכשרה המבצעית, בו יטוסו בטייסת לא במסגרת הסבה. בשבוע שאחרי תום ההסבה, יצאה החמישיה, לא כולל אל"ם א' שכבר החל בתפקידו החדש, להתאמן על סימולאטור בבסיס צבא ארה"ב בטקסאס. כמו בכל אימון סימולאטור, הם קיימו אימוני תקלות וחירום שאינם ניתנים לביצוע בטיסה רגילה. "האימון בסימולאטור היה מצוין", מספר סגן א', "הוא הצליח לדמות את הקוקפיט ואת ביצוע החירום בצורה האמיתית ביותר".

בסימולאטור הבין סגן י' את החשיבות בהקניה של סדר פעולות אוטומטי שיש לבצע בתפעול תקלה. "מכיוון שבמקרה של תקלת חירום, זמן התגובה שלך בתור טייס צריך להיות מהיר ותכליתי מאוד, הרי שבתור טייס צעיר השתפשפתי טוב בסימולאטור ותרגלתי הרבה מצבים", הוא מספר, "זה חשוב מאוד, בייחוד בשלב ההסבה".

אימון הסימולאטור חתם באופן רשמי את ההסבה. מהרגע שחזרו, מתפקדים המוסבים כחלק מהטייסת, נושאים בתפקידים קרקעיים ונמצאים בהכשרה למבצעיות, כל אחד לפי רמתו והתקדמותו. כל אחד צריך לצבור ניסיון על המתארים מכל הסוגים, ללמוד ולצמצם פערים. הצעירים עדיין ימשיכו לטוס עם מדריכים עד נקודה מסוימת בה יצברו ניסיון ויוכשרו מבצעית. לוותיקים מצפה מלאכה קצרה יותר, חודש חודשיים ולצעירים כחצי שנה. שיהיה בהצלחה.

עוד באותו מדור

קורס למתקדמים

בקורס האימון המבצעי (קא"ם), אליו מגיעים טייסי הקרב לאחר סיום שלב "מתקדם", הם לומדים מתארים חדשים ומעניינים, מתנסים בקרבות אוויר רבים בצורות שונות ומשפרים כל יום ויום את יכולות הטיסה שלהם. בסוף, חלק מהם אפילו מצליחים להפיל מטוסים חדישים עם הסקייהוק שלהם
מטוסי בז במטס הצדעה מעל מחנה ההשמדה אושוויץ

שומרי הסף

שלושים שנה הם שומרים על עליונות אווירית. מטוסי הבז רשמו כמה נקודות ציון משמעותיות בהיסטוריה של חיל–האוויר והשנה הם מציינים שלושה עשורים של שמירה על ניקיון (השמיים)