בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 164 24/08/05

הנחשון | נחשון - מטוס הביון החדש של חיל-האוויר

מה יש בפנים?

היכולות אותן מביא עימו הנחשון אמורות להעניק לחיל-האוויר אפשרויות מגוונות בתחומים כמו איכון,
איסוף ועיבוד מודיעין אותות. הקלף החדש של חיל-האוויר פותח עידן חדש בשמי המזרח-התיכון

ערן בלכר | צילום: אנסטסיה אנפילובה וחברת אלתא

רבות מיכולותיה המגוונות של מערכת המודיעין האלקטרוני (מ"א) שתיקלט במטוס הנחשון ותהווה את מכלול המשימה שלו אינן מותרות לפרסום בשל הרגישות המבצעית הגדולה והחלק האינטגרלי שהיא תופסת במעגלי הביון והביטחון. מערכת זו הינה פרי פיתוח ישראלי של חברת "אלתא" בשיתוף פעולה מעניין עם חיל-האוויר ועם חברת "גאלפסטרים", יצרנית המטוס. יחד עם זאת, ליווה בטאון חיל-האוויר את הפרויקט עוד מראשיתו ובהמשך לפרסומים מיוני 2002 ולרגל הגעתו של המטוס הראשון ארצה, הצטרפתי אל קציני הפרויקט מלהק-ציוד של חיל-האוויר, לסיור במעבדת האינטגרציה של המערכת במפעל "אלתא", לבדוק מה נשתנה וכיצד נראית המערכת בשלבים האחרונים לקראת ההתקנות על המטוס.

מטוס הנחשון בתצורת המ"א יהיה למעשה מעבדה, או מחשב מעופף. מערכת המשימה היא מערכת מודיעין אותות (SIGINT), המבוססת באופן כללי על קליטת אותות באמצעות מערך אנטנות מורכב.

מעבדת האינטגרציה מדמה את פנים המטוס על צורתו הסגלגלה באופן מדויק, רק קנה המידה גדול ומרווח יותר. מה שנגלה למתבונן הן שורות של קופסאות הסדורות במסדים, חיווטים רבים המקשרים בין האלמנטים השונים ועמדות מחשב של המפעילים המצוידות במסכים חדשניים, כולם מותאמים לקריטריונים קפדניים של טיסה לאחר שעברו בדיקות מקיפות במעבדת תנאי-הסביבה הסמוכה. המחזה מתחיל לעורר התפעלות בד-בבד עם ההסברים על היכולות הרבות הגלומות באותן קופסאות. סרן אלכס, קצין פרויקט המערכת בענף מ"א, מסביר על הניסויים במעבדה ועל עקרונות הפן התיאורטי של מערכת המודיעין במטוס: "קודם כל בודקים שהתוכנה עובדת כמו שצריך ושכל המחשבים והמערכות מתקשרות ויודעות להעביר מידע ביניהן. יש רשת ענקית במטוס. אפשר להשוות אותה לבניין משרדים של חמש קומות שכולן מלאות בעמדות מחשב מאוישות. בודקים שהאלגוריתמים בתוכנה רצים באופן תקני, מזריקים אותות מדומים ורואים איך המערכת קולטת אותם. על המסכים של המפעילים, ניתן ממש לראות את המטוס זז.

"כאשר אות נקלט מבחוץ, מסננים את הרעש שלו ומעבירים אותו הלאה למערכות שיודעות לעשות פעולות חכמות כמו זיהוי סוג האות הזה והפרדת אותות שמגיעים באותו זמן, השוואת אותות למידע מוכר והצגת המידע למפעיל".

נוח בנחשון

החשיבות הבטחונית הגבוהה של המטוס ושל מערכת המשימה נלקחה בחשבון בתהליך הפיתוח ודגשים רבים הושמו על מנת להקנות למערכת זמינות מקסימלית ויכולת התמודדות יעילה עם תקלות. "כל הקופסאות של המערכת והפאנלים של האוויוניקה במטוס ממוקמים על מסילה בשיטה של מסד גנרי והם נשלפים בקלות ולא מקובעים למסד", מסביר סא"ל ג', ראש-צוות הנחשון בענף מ"א. "התכנון של החיבורים והחיווטים מקנה יתרון תחזוקתי שמגביר, בסופו של דבר, את המבצעיות. ככל שניתן לתקן תקלות ולתחזק את המערכת במהירות גבוהה יותר, זמינות הוצאת המשימות עולה וכך גם המבצעיות".

המערכת המורכבת מעשרות רבות של קופסאות, מצוידת בנוסף על כך בקופסא מיוחדת לגילוי תקלות, המכונה BIT (Built In Test), המאפשרת למצוא במקרה הצורך תקלה ולציין היכן היא ברמת דיוק גבוהה. "המטוס הוא למעשה גם מעבדה", מסביר סא"ל ג', "שניתן להריץ דרכה בדיקה מאוד מקיפה של כל המערכת, למצוא כרטיס מקולקל ולהחליפו במהירות. אם רוצים לתקן תקלה בזמן אמת, טכנאי המטוס אינו צריך לקחת מערך שלם של מכלולים. די לו שיצטייד במספר כרטיסים שעלולים להיות בעייתיים ויעקוב אחר הבדיקה האוטומטית שהמערכת מבצעת לעצמה כל פרק זמן קצוב".

דגש רב הושם אף בתחום הנדסת האנוש בעיצוב עמדות המפעילים. כל עמדה מצוידת בקופסת קשר-פנים שפותחה בחברת "אורביט", ומפעילי המערכת יכולים להשתמש בכל אחד ממכשירי הקשר הרבים במטוס כאינטרקום פנימי ביניהם וגם ליצור קשר עם תא הטייס. "המפעיל מרגיש בבית, והוא יכול אפילו לשכוח שהוא במטוס". מספר סא"ל ג'. "יש לו מחשב PC עם אי-מייל, טלפון, אינטרקום ומערכות חדשניות של אבטחת מידע המשולבות במערכת".

"המפעיל נמצא בעיקר כדי לטפל בדברים היוצאים מן הכלל", מוסיף סרן אלכס. "את רוב העבודה המערכת מבצעת באופן אוטומטי, והמפעיל מדווח על דברים שיש להקדיש להם תשומת לב מיוחדת".

יותר קטן - יותר טוב

אחת התפיסות הייחודיות בפרויקט הפיתוח של "אלתא" היא מזעור. היכן שבפלטפורמות הקיימות של משימות המ"א היה ניתן להציב שני מקלטים, נכנסים כיום, בזכות טכנולוגיית המזעור החדשנית, למעלה מעשרה ואילו מסד אחד של המערכת משתווה לחמישה מסדים מן הדור הישן. עשרות רבות של מחשבים מוקשחים, מזוודים בתצורה מיוחדת ובעלי מעבדים מתקדמים, מהווים את לב לבה של המערכת. הגישה המודולרית שנקטו בה מפתחי הפרויקט דוגלת שרובם יהיו מאותו סוג, כך שאם אחד מהם מתקלקל לא יהיה צורך להצטייד במלאי גדול של חלפים, אלא רק לטעון מחדש את התוכנה המתאימה על אף שכל מחשב אחראי על פונקציה אחרת.

היתרון התחזוקתי הרב, המזעור ושאר המאפיינים המשווים למערכת יכולות מתקדמות, באים לרוב לידי ביטוי בזכות שיטת ה"ארכיטקטורה הפתוחה" שננקטה בתהליך בניית המערכת, כפי שמספר אורי אילת, סגן מנהל מפעל "מעלות" של חברת "אלתא": "יש כאן מתח בין הצורך לסיים בזמן את הפרויקט לבין הרצון שהטכנולוגיה תהיה מתקדמת מספיק בשביל לשרת לתקופה ארוכה. אני חושב, שאחת התשובות לעניין הזה היא בארכיטקטורה של המערכת. המבנה המתקדם של המערכת מתוכנן כך, שגם אם פריט מסוים של ציוד יתיישן ויצטרכו להחליף אותו, עדיין הארכיטקטורה תאפשר לשמור על עליונות מבחינה טכנולוגית. זה לא מזעזע את המערכת, אלא להיפך  - היא בנויה בצורה כזו שהיא מאפשרת לשדרג את הציוד שלו ועדיין לא לפגוע ביכולת המבצעית והטכנולוגית.

"מעבר לכך, לתכנן את המטוס כך שהוא ישא את המערכות האלה ועדיין יהיה כשיר לטיסה, זה סיפור המצריך מקצועיות רבה, ואנחנו, למעשה, לא היינו אחראיים עליו, כי אם הצוות האמריקאי מההתחלה ועד הסוף. אנחנו רק הגדרנו את הדרישות ואמרנו מה צריך שיהיה, אבל להפוך את הכל למערכת של מטוס, שעובד בגבהים, במהירויות ובעומקי טווחים, זה סיפור מקצועי בפני עצמו".

כאשר המערכת הדחוסה, הממוזערת והיעילה מבחינת ניצול מקסימלי של שטח ופונקציונליות מתחילה לעבוד, היא פולטת חום רב, ובתוך מטוס מנהלים קטן שנועד לקרר כ-20 אנשים, נוצרת בעיה של וויסות חום. "מערכת הקירור הנוזלית (LCS) הייחודית שפיתחנו היא מוצר ייחודי גם עבור חברת 'גאלפסטרים'", מספר סא"ל ג'. "היא מצטיינת באמינותה, ומשלבת יכולות של קירור הספקי חום בזמן קצר מאוד לצורך תפקוד יעיל של המערכת, עם שמירה על טמפרטורת עבודה נוחה למפעילים". המערכת מבוססת על זרימה של נוזלים בצינורות המרושתים במעטפת גוף המטוס, ועל תחלופה של אוויר המגיע   מכונסים מיוחדים בעלי עיצוב חדשני שנוצרו במיוחד למטרה זו וממוקמים מעל ובצמוד לכנפיים.

"אילו היית צריך להריץ במחשב P.C רגיל את הפעולות שמערכת המודיעין הזו מסוגלת לבצע, זה היה לוקח ימים". מוסיף סא"ל ג'. "כאן מתבצעת ההרצה תוך מיקרו-שניות וכבר יש בידך את התוצאות. אם היה מדובר במעבדה קרקעית, חווה של כמה מאות מחשבי P.C אולי הייתה מצליחה לבצע את עבודתה של המערכת, ופה הצלחנו לשלב מזעור ומשקל מינימלי שלא יגרע מבצועי המטוס".

"זו באמת פסגת הטכנולוגיה", מסכם סרן אלכס. "מגיעים כאן לקצה הטכנולוגיה ולדברים שעד כה בוצעו רק בסימולציות מחשב".

שלמה שרון, ראש מנהלת הפרויקט ב'אלתא', מספר: "זה כיף גדול לעבוד עם חיל-האוויר. העמידו מולנו צוות הנדסי, שידע את הגבול הטכנולוגי והפיזי ונתן לעניינים לרוץ קדימה, כך שבחיי היום-יום היינו מתואמים לחלוטין בנושאי המערכת, הלכנו יחד צעד אחר צעד, הגדרנו את הדרישות והיינו בעמדה אחידה כשהופענו מול האמריקאים להציג אותן. תמיד יש התנגשות בין המוגדר בחוזה לבין הרצון שלנו שהמערכת תהיה טובה יותר, יפה יותר, תחזוקתית יותר וכו' והתכנית צריכה להתקדם. יש פער בין החלום שלך ליצור משהו מפואר לבין היכולת שלך לבצע את זה ולעמוד בלוח-הזמנים. לוחות-הזמנים שנקבעו היו קשים מאוד, אך עם זאת התמודדנו בהצלחה רבה והתוצאות לא יאחרו לבוא".

"אלתא" בפרט, והתעשיה-האווירית בכלל, מקבלות הצעות לא מעטות לפרויקטים חדשים. אז מה עוד מייחד את פרויקט הנחשון? שמואל רוטמן, כיום עוזר מנכ"ל "אלתא" לתכניות מיוחדות, מסביר: "אני חושב, שיש כאן שילוב מיוחד של הרגשה שאתה עושה משהו מעבר לבנית המערכת או לעבודה על הפרויקט. אנחנו מרגישים שותפים גם בגלל שחלק מהאנשים המשולבים בעבודה ב'אלתא' יצאו מאותן יחידות מפעילות בחיל-האוויר והם למעשה כבר סוגרים מעגל ומפיקים לקחים משנים של הפעלה, לימוד והפקת תוצרת של המערכות. יש בזה מין הרגשה של מחווה, ואנשים ממש 'מתנפלים' על המשימה יחד. הדבר נותן הפריה הדדית מנקודת המבט של 'אלתא' וזה לא נפוץ בפרויקטים רבים. כתוצאה מכך, יש כאן תחושה שאנחנו יוצרים יצירה שנותנת סיפוק לא רק מזה שעובדים על פרויקט ומרוויחים כסף, אלא בעיקר מכך שהגענו לתוצרת מבצעית הולמת וזו האיכות שיש פה".

עוד באותו מדור

קפיצה נחשונית

אם עדיין לא שמעתם, זה לא בכדי - מטוס הגאלפסטרים-5 (נחשון) הראשון שנחת בישראל בסוף חודש יוני עושה את העבודה בשקט. הרכש החדש והנוצץ של חיל-האוויר בתצורת מ"א (מודיעין אלקטרוני), מכונה בחיל "שביט" ומכיל מערכות משימה מתקדמות מתוצרת "אלתא מערכות", היוצרות תפיסה חדשנית של אוויוניקה והנדסת אנוש. בטאון חיל-האויר, שליווה את הפרויקט בשנים האחרונות, מספר כל מה שמותר לספר על שחקן הריגול החדש בזירה הבטחונית: שקט ומהיר, טס גבוה מעל כולם ובעיקר - חכם. רס"ן אדם, קצין פרויקט הנחשון בטייסת בראיון מיוחד לבטאון חיל-האוויר לרגל הגעת המטוס הראשון ארצה

שומרים על כשירות

הנחשון כבר כאן ומבחינה טיסתית הסיסמא אומרת: "מעל ומעבר", אולם גם לפני ההמראה, לאחר הנחיתה ולעתים אף בעודו באוויר, ישנה חשיבות עליונה לתחזוקה השוטפת של המטוס ולטיפול בתקלות. משימה זו מוטלת על כתפי טכנאי מפעל "בדק" של התעשיה-האווירית המשרתים בגף הטכני של הטייסת בבסיס לוד