בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 162 (263) 23/04/05

כתבות

מגע חדש של קסם

עוד לפני הגעתו לארץ כבר חולל מסוק ה'שרף' (אפאצ'י-לונגבאו) שינויים חשובים בחיל-האוויר. מערך ה'פתן' (אפאצ'י) אשר התארגן מחדש עם הגעת ה'שרף', יוצר סדר-כוח חסר תקדים בהיקפו. על הדרך המורכבת מספרים כמה מן השותפים ביצירת המראה החדש של המערך

שיר בן-אור | צילום: ליאור דיין

בזמן שאתם קוראים את השורות הללו, כבר נכנס לשגרה מבצעית בחיל-האוויר מערך חדש המבצע את כל הפעולות שמערך בחיל-האוויר מבצע: עשרות פעולות מבצעיות ובט"ש (בטחון שוטף), משימות מיוחדות וסיוע אווירי כבר התקיימו. ליתר דיוק, לא מדובר במערך חדש במלוא מובן המילה, אלא בארגון מחדש של מערך ותיק הזוקף לטובתו כבר כעשור ומחצה של שירות פעיל וניסיון מבצעי שכמעט ולא קיים במערך אחר. חיל-האוויר, שרגיל לקרוא למטוסיו ומסוקיו בשמות עבריים מטילי מורא, רבי משמעויות ואפופי הילת קרבות, החל להסתגל מחדש לשמו הלועזי של אחד ממסוקיו: אפאצ'י.

עם החלטת חיל-האוויר על רכישת מסוקי שרף (אפאצ'י-לונגבאו בתצורה ישראלית), היה ברור שמשהו ישתנה במערך המסק"ר. העסקה לבדה, מלבד רכש חדש ונוצץ בדמות מסוק-הקרב הטוב בעולם ומספר שיפורים למסוקי הפתן (אפאצ'י) הקיימים, היוותה תוספת רבת עוצמה לחיל-האוויר. תוספת המצריכה שינויים, היערכות מחדש והרבה חשיבה.

מטה חיל-האוויר החליט לפני כשנתיים על אירגון מחדש בטייסות הפתן. טייסות "מגע הקסם" ו"הצרעה" כבר הפכו לטייסת פתן אחת גדולה, בעלת סדר כוחות (סד"כ) כפול מכל טייסת אחרת בחיל. טייסת "הצרעה" הפכה לטייסת השרף הראשונה, עם הגעת המסוקים הראשונים לארץ בתחילת החודש וכבר עובדת במלוא המרץ על ההכנות האחרונות לקראת קליטתם של שאר המסוקים. בינתיים, בבסיס הדרומי בו ממוקמת ה"סופר-טייסת", כבר כמעט שכחו שפעם היו שתיים.

בין "דין וחשבון" ל"ענבי זעם"

ההחלטה על אירגון חדש של טייסות הפתן בחיל-האוויר אינה כה מפתיעה כפי שניתן לחשוב. מקור ההחלטה נעוץ בהיסטוריה של מסוקי הפתן בחיל-האוויר. ההחלטה על קניית מסוקי הפתן נפלה בסוף שנות השמונים והראשונים הגיעו בספטמבר 1990. רס"ן ג', קפ"ט (קצין פרויקט) אירגון הטייסות בטייסת "מגע הקסם": "הסיפור של הטייסות מתחיל לפני 15 שנים בערך, אז החליטו בחיל-האוויר לקנות את הפתנים. במהלך שנות השמונים התלבטו איזה מסוק לקנות, בסוף החליטו על הפתן ובתחילת שנות התשעים נחתו פה המסוקים הראשונים". אותם מסוקים ראשונים נקלטו בטייסת "הצרעה" וטייסת פתן ראשונה נפתחה בחיל-האוויר. במשך חמש השנים הראשונות לקיומה, לקחה הטייסת חלק בפעילויות חיל-האוויר השונות, לרבות בט"ש ומשימות יחודיות למערך המסק"ר. הטייסת נטלה גם חלק במבצע "דין וחשבון", ביולי 1993. בשנת 1995 הוחלט על פתיחת טייסת הפתן שנייה בחיל-האוויר, הלא היא "מגע הקסם".

המסוקים, שנחתו עם הגעתם בטייסת "הצרעה", החלו לעבור בהדרגה אל הטייסת החדשה. כך או אחרת, זו לא הפעם הראשונה בה תפעל טייסת פתן מבצעית גדולה מהרגיל בחיל-האוויר. כשנה לאחר מכן, במבצע "ענבי זעם", כבר פעלו שתי הטייסות כתף אל כתף. רס"ן ג': "המסוקים החדשים נקלטו בטייסת "הצרעה" שהייתה טייסת הפתן הראשונה. ברגע שנפלה ההחלטה שיש מספיק אנשים ומספיק מטוסים, נולדה "מגע הקסם" באופן טבעי מתוך "הצרעה". "הצרעה" הייתה טייסת האם בכל מובן וכבר עבדה בצורה הזו של טייסת גדולה. בעצם נולדה עוד טייסת שהמשיכה לקלוט עוד מספר מסוקים עד שהתייצבה. שתי הטייסות התייצבו על סד"כ רגיל של טייסת, על-פי התקנים של חיל-האוויר לגבי אנשי צוות-אוויר ומספר כלי-טיס בטייסת. מאותו הרגע עבדו שתי הטייסות במקביל במשך עשר שנים".

השלם וסך חלקיו

לפני כשנתיים הוחלט בחיל-האוויר על רכישת מסוקי-קרב מתקדמים יותר, אפאצ'י-לונגבאו והתאמתם לתצורה ישראלית. מדובר במסוק היקר ביותר שחיל-האוויר קנה, בעל מערכות נשק, שו"ב (שליטה ובקרה) וקשב מתקדמות ביותר ולא בכדי הוא נחשב למסוק-הקרב הטוב ביותר בעולם. במסגרת העסקה צפויים גם מסוקי הפתן לעבור מספר שיפורים, בדגש על צפי עבודה משותף של הפתן והשרף. זמן קצר לאחר ההחלטה על רכישת מסוק השרף, הגיעה ההוראה על אירגון מחדש בטייסות הפתן בבסיס הדרומי והחלה העבודה על מערך פתן חזק, משודרג ויעיל הרבה יותר.
"ניתנה לנו הזדמנות גדולה", מספר מפקד טייסת "מגע הקסם" בזמן אירגון הטייסות, סא"ל י'. "ניתנה לנו הזדמנות לבחון את עצמנו, להסתכל על עצמנו בזכוכית מגדלת ולשאול בצורה מרוכזת - מה אנחנו לא עושים מספיק טוב? זו הזדמנות פיקודית וניהולית ממעלה ראשונה לעשות שינוי. פעמים רבות, בגלל שאנחנו כל-כך עסוקים, אין לנו זמן להרים את הראש ובעצם להסתכל רגע אחד ולבחון את עצמנו. 'רגע, מה אנחנו עושים פה? האם אנחנו עושים את זה מספיק טוב? אולי אפשר לעשות את זה טיפה יותר טוב, טיפה אחרת, טיפה יותר יעיל? אולי לא כדאי לעשות חלק מהדברים שאנחנו עושים? אנחנו מביטים בהשתאות על בניית טייסת השרף ומחכים לרגע שבו נוכל לטוס ביחד באותו מבנה ולבצע את המשימה שלנו ביחד. הכוונה היא שבסוף, כל מערך האפאצ'י יוכל לטוס ביחד. כל אחד עם היכולות שלו ייצור השלמה של היכולות, כל אחד יהיה טיפה אחר ועל-ידי כך נגיע למיצוי טוב יותר של הכוח וביצוע טוב יותר של המשימות. העובדה שקבענו תאריך ובתאריך הזה קיבלנו פ"מ (פקודת מבצע), מה שאומר להצליח לעשות את מה שאנחנו עושים, לפחות כמו מה שאנחנו עושים היום בבטיחות, באוויר ועל הקרקע ברמה הכי גבוהה שאפשר למרות העומס והפעילות הרבה שהטייסת עושה. זה האתגר וזו גם ההזדמנות. כשאתה שם את המטרה הגבוהה הזאת, מאוד קל להסביר אותה לאנשים ואנשים חשים ומרגישים את ההזדמנות לעשות שינוי".

"איך עושים אירגון מחדש? הדבר הראשון שעושים זה להסתכל קדימה ולומר איך אנחנו רוצים שטייסת כזאת תעבוד", ממשיך רס"ן ג'. "לקח לנו בערך שנה רק לאסוף את הניסיון מטייסות אחרות שעברו תהליכים דומים ושונים. חיל-האוויר עבר המון שינויים מאוד חיוביים בשלוש-ארבע השנים האחרונות. יש המון טייסות שנערכו במבנה ארגוני שונה. הקימו טייסת רעם (F-15I) מאפס ועשו שם מבנה ארגוני שהיה 45 מעלות ממה שחיל-האוויר מכיר. שמו שם שני סמ"טי (סגן מפקד טייסת) ב', משהו שחיל-האוויר לא עשה שנים. למדנו שנים אחורה מטייסות אחרות וגם מהתהליך שהיה אצלנו, כאשר "הצרעה" ילדה את "מגע הקסם". בדקנו גם את טייסות התובלה, אנפה וינשוף. הסתכלנו על כל זה וחשבנו איך עובדים עם זה בכלל. הסתכלנו על מערכות אזרחיות שמתאחדות, מפעל שבולע מפעל או שני מפעלים שמתאחדים. אירגון מחדש בתוך ארגונים. אספנו המון מידע ואז חשבנו איך עובדים עם זה והגענו לאפיון של הטייסת. לא רצינו המצאות. בסך-הכול יש לנו טייסת בחיל-האוויר שיודעת לעשות את מה שעושה טייסת בחיל-האוויר. היא מחזיקה כוננות מבצעית בבט"ש, מסתכלת קדימה, מכינה את עצמה ללחימה, שומרת כשירות למילואימניקים שלה ומכשירה צעירים. רצינו לעשות את זה כמה שיותר רגיל וזה אחד הדברים שהתעסקנו בו הכי הרבה - איך אנחנו ממנפים את התהליך החדש הזה ויוצרים טייסת במבנה ארגוני יותר חכם. שאלנו את המילואימניקים שלנו ואת אנשי הצ"ח (הצבת חירום) שלנו, הקמנו צוותי עבודה, אספנו אותם בארבעה-חמישה מפגשים. לקחנו שני אל"מים, חבר'ה רבי ניסיון ולקחנו גם רס"נים צעירים, סמ"טים לשעבר, כל מי שהיה מוכן להשתתף נכנס לזה. אמרנו להם: "חבר'ה, אנחנו רוצים להסתכל על הטייסת בעוד חצי שנה. מה אתם ממליצים לעשות? בדקנו כמה תהליכים, מצאנו תוצאות מדהימות. אחת מהן זה המבנה הארגוני, דבר שני זה איך הטייסת צריכה לעבוד ברמת הכוננות שלה ושלוש, איך צריך להתאמן. הגדרנו כמה החלטות חשובות: המבנה הארגוני, מבנה הכוננות שלנו, חיי השגרה שלנו והכשירויות שלנו. מפה נסענו קדימה".

טכניקה אנושית כבסיס להצלחה

כמו בכל תהליך משמעותי בחיל-האוויר, מלבד ההזדמנות הייחודית ניצבו גם מספר אתגרים בפני העושים במלאכה. בנוסף לאנשים, למסוקים ולהחלטות, היה על הצוותים לחשוב איך לאחד את הגפים הטכניים של שתי הטייסות. שם הדברים היו פשוטים יותר. רס"ן ג': "המעבר היה פשוט יחסית במערך הטכני. קלטנו את נקודות העבודה של טייסת "הצרעה". הכנסנו שינוי ארגוני קטן כדי שהטייסות יתארגנו מחדש, אז הכניסה פשוטה יחסית. מה שהשפיע על הגף הטכני זה דרג המפקדים. הגדלנו את דרג המפקדים והוספנו פונקציות".

"אחת הדילמות הגדולות שלנו הייתה איך ירגישו אנשים שעוברים טייסת, שנכנסים לטייסת הנתפסת כמתחרה. חשוב לציין שטייסות הפתן בבסיס מצויות ביחסים טובים. יש תחרות מקצועית עזה, אבל היחסים טובים מאוד בין הטייסות ולכן מראש התחלנו בנקודת פתיחה טובה. עשינו שאלון של הסוציולוג, סקר צוות-אוויר, על-מנת לשאול את האנשים מה הכי מטריד אותם ויצא שהגיבוש החברתי הכי פחות הדאיג אותם. לאורך שנים לא הייתה פה איבה או תחרות שלילית בין הטייסות. תמיד הייתה תחרות בונה, חיובית והאנשים היו חברים. כאן אתה לא יכול לריב יותר מדי, כי בסוף כולם באים ויוצאים באותה תובלה. הופתענו לטובה מהגיבוש הטבעי שהיה בין צוות-האוויר וגם במערך הטכני אשר איפשר את תהליך העבודה הזה. בניגוד להרבה מערכים בחיל-האוויר, טייסות הפתן הן טייסות צעירות. יש לנו מעט אנשים מעבר לגיל 35 בארסנל הטייסים שלנו. כמעט ואין כאן אף טייס שטס במלחמת לבנון, למעט כמה מילואימניקים בודדים. בטייסות הצפע יש עוד כמה כאלה וזו הדוגמה למבנה כוח אדם קלאסי בטייסת. יש את הארבעה-חמישה קאנונים שטסו במלחמת לבנון, יש את דור הביניים ויש את הצעירים שאתמול סיימו קורס-טיס. זו טייסת רגילה בחיל-האוויר. כאן, בגלל שזה מערך שהקימו אותו בראשית שנות התשעים, אז היו מספר טייסים ותיקים שהגיעו ממערך הצפע. זה מצד אחד. מהצד השני, הטייסות עובדות בארבע השנים האחרונות מאוד קשה בבט"ש, כמו כל הטייסות שעובדות בט"ש בחיל-האוויר - טייסות החוזי, אנחנו והמסע"ר (מסוקי סער). באירגון הזה יש איזו שהיא הזדמנות לשינוי. שמחנו לקבל את החבר'ה מטייסת "הצרעה" לטייסת גדולה. יש יותר סדירים אז יותר שמח, יש יותר מסוקים אז טסים יותר. בסוף, מה רוצה טייס? לבוא, לטוס כמה שיותר, להיות עם החברים שלו ולהצליח במשימות הצבאיות שלו. מכיוון ששתי הטייסות נכון להיום הן טייסות חזקות, בריאות, עם הצלחה מבצעית בלי עוררין לאורך תקופה ארוכה ותחושת הצלחה טובה אצל הטייסים. אנחנו לוקחים הצלחה ועוד הצלחה ומחברים אותן ומקבלים הצלחה גדולה".

לומדים לאט - עובדים מהר

עוד לפני האירגון החדש, עשו שתי הטייסות מספר 'הרצות מבחן'. בעבודה השוטפת של "הצרעה" ו"מגע הקסם" בשת"פ (שיתופי-פעולה) שונים למיניהם, עשו ב"מגע הקסם" מספר סימולציות. אך עוד לפני הסימולציות, היה תרגיל חילי. רס"ן ג': "טסנו ביחד באימונים, בתרגילים ובתרגילים שאנחנו אירגנו. לזה אנחנו רגילים וזה אומר שיושבים ביחד בתדריך, יושבים ביחד בתחקיר, אפילו התחלנו לטוס בציוותים על אותו המסוק. אבל גולת הכותרת היתה התרגיל החילי. תרגיל חילי זה לא כמו מלחמה ולמעשה המשכנו להחזיק בכוננות. חוץ מזה, היה צריך לארגן את כל הסד"כ לתרגיל החילי. אז המפקדים החליטו בחוכמה רבה לחלק את הניהול. בטייסת "הצרעה", ניהלו את הכוננות המבצעית. מבחינתם, לא שמעו על התרגיל בכלל. בועה. כאן, ב"מגע הקסם", הייתה את ההתרחשות היפה. "הצרעה" עברו לפה, על המפקדים שלהם והחיילים שלהם, חיו פה, אכלו פה, ישנו פה, ניהלו מפה את כל התרגיל בסד"כ מלא של שתי טייסות וצוות-אוויר ומה לא. בעצם זה היה הפיילוט הכי טוב שיכול להיות לטייסת גדולה. זו הייתה הצלחה מסחררת גם לגבי מי שעוד היה קצת מהורהר לגבי האירגון מחדש, המהפך שעשה פה התרגיל הזה לגבי נושא זה היה מדהים. אנשים סוף-סוף ראו שיש מספיק כוח אדם לעשות את כל המשימות, כיף לשבת עם החבר'ה והכי חשוב - שזה עובד".

"מהיום שגדלנו", אומר סא"ל י', "פשוט טוב לנו יותר במובנים מסוימים. אנחנו גמישים יותר בכמות המסוקים. יש לנו יכולת משחק גדולה הרבה יותר. אנחנו נהנים מכל הפעילות המבצעית, כי אנחנו עושים את הכול. לטוב - וקצת יותר מאתגר. אין "לרע" בסיפור הזה וזה הצד הכי חשוב מבחינתי. עוד דבר אחד שאנחנו עושים ביחד עם האיחוד: יצרנו תהליך שבעצם גורם לזה שהטייסת הזאת תהיה לא רק יותר מבחינת סד"כ ואנשים וכוח, אלא היא גם יותר טובה ויותר יפה ויותר משוכללת ועובדת בשיטות עבודה חדשות שלא היו קודם. צוותי העבודה שהקמנו, על המילואים והסדירים וההצ"ח, גם בגף טיסה וגם בגף הטכני, מביאים טייסת שהיא לדעתי היום הטייסת המובילה בחיל בשיטות ניהול ושיטות הפקה של תוצר מבצעי ותוצר אימונים הכי טוב שיש. אני אומר את זה באחריות כי אני יודע שהפטנטים שהמצאנו כתוצאה מתהליך האירגון מחדש הולכים לשמש את כל חיל-האוויר בשנים הקרובות. מהמבנה הארגוני ועד תפקידים שהמצאנו, מאיוש של קצינים ונגדים בתפקידים מסוימים בטייסת ועד צורת העבודה בפעילות המבצעית ואיך אנחנו מפרידים בין פעילות מבצעית לפעילות אימונים מתרחשות כל הזמן במקביל". "אחד השינויים הארגוניים שעשינו", מוסיף רס"ן ג', "זה שיש מדריך ראשי לטייסת, שהוא גם מפקד ההסבה, מפקד ההכשרה, מפקד קורס-קדמי וכל זה ביחד ולחניכים יש אבא".

"בסופו של דבר, מערך הפתן יהיה מאוד מאוד חזק. תהיה לו טייסת שרף חזקה ומלאה, אמל"ח חדשים ודברים שלא ראו אותם בחיל-האוויר, כמו מכ"ם על מסוק קרב שזה פריצת דרך לא נורמלית. מצד שני, יהיה מערך פתן ותיק, עם ניסיון אדיר של כמעט עשרים שנה, בשטחים ובלבנון ובמקומות אחרים, יחד עם קליטה של מערכות שנולדו בתוך מערך המסוקים הישראלי. האווירה היא מאוד חיובית".

עוד באותו מדור

מלכים במשקל קל

אין הרבה טייסות בחיל-האוויר המפעילות שלושה סוגי מטוסים. אין גם אף טייסת אחרת שטסה 9,000 שעות בשנה. טייסת "מלכי האוויר", טייסת התובלה הקלה עסוקה מאוד, כל הזמן, במגוון משימות הנוגעות לכל זוויות הפעולה של חיל-האוויר. הם גם מוצאים זמן להסביר וללמד טייסים אחרים מה עושים בעת נחיתת אונס כשאין כיסא מפלט

מאז ועד הוק

הוא אחד הכלים הוותיקים ביותר בצה"ל ובחיל-האוויר. טיל ההוק חגג בחודש שעבר 40 שנה בשירות מדינת ישראל, עובדה המאפשרת לספר על ההתחלה הקשה, הלבטים והוויכוחים לגבי נחיצותו. מה אמר רבין ז"ל? מה אמר ויצמן? ועד מתי ימשיך ההוק לשמור על שמי המדינה?